פינת ההודעות



כיצד מגיבים בבלוג - מדריך קצר ופשוט

בקישור כאן


הושקה הסדרה החדשה - מיסטיקה, על טבעי, מטפיזיקה ומדע.


לסדרה 'מורה נבוכים לסטודנט ולמרצה' ניתן להיכנס ממסגרת 'דפי מפתח וסדרות' בשוליים הימניים.


הבהרה

הפוסטים נסגרים לדיון (תגובות) לאחר 30 יום למניעת פעילות רובוטים. עמכם הסליחה. ניתן ליצור קשר בתיבת המסרים בשוליים הימניים.

לאחר סגירת הדיון אפשר להגיב בדף הקהילה ('בלוגר בשפת הקודש') מתחת לסטטוס הפוסט. הכניסה לדף הקהילה דרך אייקון הקהילה בשוליים הימניים, או מכאן



יום שני, 13 ביולי 2015

שני תפוחים ואמונות טפלות



שני תפוחים, שני אדומים
נפלו על דשא רך
התגלגלו, התכרבלו
בתוך העשב
הם זימזמו, הם נימנמו
וטוב להם כל כך
מתפוחים מה כבר אפשר
לדרוש בעצם

אלו מילות השיר 'שני תפוחים' שחיבר אהוד מנור ז"ל, אשר לו הוקדש היום הדודל של גוגל





האסוציאציה לשיר הזה היא נושא הפוסט, שהוא אמונות טפלות ומיתוסים בקרב הציבור בענייני אוכל ובריאות . ולא חסרים כאלה.

למשל, התפוחים. מרבית שומרי הדיאטות חושבים שצריך לאכול תפוחים ירוקים חמוצים, כי הם מכילים פחות סוכר מאשר תפוחים אדומים. אז לא. לתפוחים אדומים וירוקים יש אותה כמות של סוכר. בירוקים יש רק חומצות טעם טבעי שעושות חמוץ על הלשון.

ואני זוכר בילדותי כיצד כמעט גוועתי בצמא, כאשר הורי אסרו עלי לשתות מים במשך שעתיים לאחר אכילת אבטיח: "אבא כבר עברו שעתיים? אני צמא", שאלתי. והתשובה "לא, רק בעוד חמש דקות יסתיימו שעתיים". עוד מיתוס לא מבוסס מדעית שרווח בציבור.

ובכלל המחשבה ששתיית מים לאחר אכילת פירות (שבעצמם מכילים מים) גורמת לשלשולים וכאבי בטן, היא כמובן עורבא פרח.

ואומרים לא לשתות חלב שעתיים (בדיוק) לאחר אכילת בשר בגלל סיבה אחרת שקשורה לכשרות, אבל מה כאשר הגדי נאכל עם חלב שאינו של אמו?

יש אנשים שאלרגיים לסויה (אז אולי היא לא טובה לכולם)?

יש אנשים שאלרגיים לדגנים (גלוטן), 8% בלבד מהאוכלוסיה - ומכך יש מסיקים כי גלוטן לא טוב לכולם!

יש אנשים שאלרגיים לבוטנים ואגוזים (אז אולי זה סימן שכולם צריכים להפסיק לאכלם).
יש אנשים שאלרגיים לקטניות (אז גם אותם כולם צריכים להפסיק לאכול)?

יש אנשים שאלרגיים לפירות וירקות אלה או אחרים, במידה זו או אחרת...
יש אנשים שאלרגיים לביצים...

יש אנשים שאלרגיים לחלב (וברוסיה בתוכנית טלוויזיה כבר המליצו להפסיק לאכול חלב ומוצריו).

יש אנשים רגישים במיוחד לאלכוהול (כמעט כל הסינים), אז תאמרו לצעירים להפסיק לשתות בגלל זה?אלרגיה למזון היא תגובה של מערכת החיסון שלנו. והיא אינדיבידואלית לכל אחד. רגישות למזון מסוים נובעת למשל מרמה נמוכה של אנזים מסוים אצל אנשים מסוימים. או שהגוף יוצר נוגדנים כנגד מרכיבי מזון מסויימים.

אומרים לכם שאכילה של בשר זה לא בריא. גם כשהיא במידה והבשר הוא בשר רזה. ובעצם קבוצה מסוימת טוענת נמרצות שבשר אינו מיועד למאכל אדם. זה כמובן נובע בחלקו מאידיאולוגיה. אבל יש אידיאולוגים שמנפנפים בעניין הבריאות שבעיניין.



אבל תגידו, מדוע אין אנשים אלרגיים לבשר?
חומר למחשבה!




וכשאני מציין בשר - הכוונה לבקר, כבש, עוף וחזיר. לא לדגים ופירות ים - שגם אליהם יש אנשים אלרגיים.

גם אלו שחושבים שהם אלרגיים לבשר, סביר להניח שהם אלרגיים לתוספות והכימיקלים התעשייתיים שמוסיפים למוצרי בשר, ולא לבשר עצמו.

ומה תגידו על כך שאין אלרגיה לבשר, כי בעלי החיים היונקים קרובים לנו מבחינה גנטית מאשר הצמחים? שמערכת החיסון שלנו עשויה להגיב בעוז דווקא לשונה ולזר?

אנשים חושבים שיש מזונות בריאות. אבל האמת היא רק שיש מזונות שפחות מזיקים בכמות גדולה (כי אין להם
 חומרי E
משמרים או צבעי מאכל). ולכן אולי ניתן לומר שהם רק בריאים יותר. ועל העניין המפוקפק של שימוש במזון כתרופה – עוד אכתוב בעתיד. מזון אינו תרופה! ולגבי עניין מזעור הסיכונים, ראו בהמשך הכתבה.

והמאמרים שהמאמינים מביאים כהוכחה שתבלין זה או אחר הוא תרופה - האם אתם מדענים ומבינים את החומר המדעי הניסויי על בוריו, כדי שתוכלו בכלל לשפוט אותו (מלבד שראיתם התייחסות אליהם בסיינטיפיק מעריב או סלונה)? האם אתם מבינים שגם אם תאכלו קילו קינמון, כורכום או פטרוזיליה - לא תגיעו לכמויות שאפילו יזיזו לגופכם, (ואולי רק יזיקו)?

אז "מזון בריאות" = מזון פחות מזיק (לא תמיד כפי שתראו)?! וזה מזכיר לי שגבינה 5% שומן (בישראל) = גבינה 95% נטולת שומן (fat free) בארה"ב.

ומדוע חנויות "בריאות" הצצות כמו פטריות לאחר גשם, מוכרות פירות טריים ויבשים כמזון בריאות (ד"א, במחיר פי 3 מהירקן)? מה, הסוכר שבפירות בריא? תזללו את זה ותקבלו סוכרת וסתימת עורקים מהטריגליצרידים? ומה עם הכימיקלים, הסולפיטים המשמרים שבפירות היבשים ובגרנולות - זה בריא? האם אתם בטוחים שסולקו כל חומרי ההדברה? האם אין שם עודף נתרן? (שמסוכן לא פחות מחומרי E) האם על המוצרים האלה יש תעודת כשרות מרבנות שומרת הבריאות?

ומה יכול לענות רופא שבישר על סרטן לחולה, ששואל:
"אבל דוקטור, איך זה? הרי אני אוכל כל כך בריא"!

ומה יכול לענות רופא לחולה שלקה בלבו, ששואל: "אבל דוקטור, איך זה? אני אוכל כל כך בריא והולך פעמיים בשבוע לחדר כושר"?

אז אולי נוח לנו להאשים את הכל, מלבד את הגנטיקה האינדיבידואלית שלנו (והגורמים הסביבתיים שמזיקים לנו באמת ואנחנו מתעלמים מהם?

חומר למחשבה.

***

ולאלה שקוראים תגר על כתבה מעין זו, המערערת על האמונות ותפישות הבריאות הרווחות בציבור - ממליץ לקרוא את הספר הזה:




ד"ר דייוויד אגוס (אחד האונקולוגים וחוקרי הסרטן המובילים בעולם, הנושא את דגל החדשנות הטכנולוגית) מתמודד בספרו הקץ למחלות עם שאלות היסוד הללו, קורא תיגר על מוסכמות ותיקות, ומנפץ תפישׂות מוטעות על משמעותו של המונח "בריאות". כולל, ניפוץ מיתוסים כל מיני טרנדים של תזונה ודיאטות " בריאות" של כל מיני גוּרוּז.

נקודות המבט שלו המבוססות על עובדות, יכולות ללמד אותנו כיצד להקטין סיכויים לכלל המחלות.

הספר מלא גם בתשובות לשאלות מעשיות רבות, שלא ניתן להתעלם מהן ׁ(כפי שכתוב בדף הכריכה האחורי), כמו:

* איך עלולה נטילת מולטי-ויטמינים להגדיל משמעותית ולאורך זמן את הסיכון ללקות בסרטן.
* מדוע ישיבה במשך רוב שעות היום, גם אם היא באה בעקבות אימון בוקר מפרך, עלולה להזיק לנו לא פחות מעישון.

* כיצד עלולים דברים קטנים וחמקמקים הגורמים דלקות – מעקבים גבוהים ועד צינון עונתי – להביא להתקפי לב קטלניים, ואפילו לגזול מאיתנו את שפיותנו.

* כיצד יכולות שלוש תרופות לא יקרות – אספירין, סטטינים וחיסון שנתי נגד שפעת – לשפר בצורה משמעותית את מסלול בריאותנו.

ועוד כהנה וכהנה דברים מועילים בספר.

והרי רשימה חלקית של הביקורות:

"כרופא, מדען ומדריך ידידותי, ד"ר דייוויד אגוס לוקח את קוראיו למסע מרתק בין רעיונות ועובדות הקשורים לבריאות ולמחלות.סביר מאוד להניח שלאחר שתקראו ספר זה, תשנו לפחות חלק מהשקפותיכם בנושא בריאות ומחלות."
מארי גל-מאן, PhD, חתן פרס נובל לפיזיקה, 1969

"הקץ למחלות מלא ברעיונות חדשניים המגובים בעובדות מדעיות, והוא מפשט עבור הקוראים התפתחויות חיוניות ומורכבות המתרחשות כיום בעולם הרפואה, ומלמד אותנו כיצד לנצל עד תום מה שעומד לרשותנו, ואת מה שעוד עתיד להגיע."
מייקל דל, מייסד ומנכ"ל חברת Dell

"הקץ למחלות עשוי לשנות את כל מה שחשבתם שאתם יודעים על בריאות. הוא מעורר מחשבה והשראה גם יחד. מומלץ בחום".
ד"ר דין אורניש, פרופסור לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו.


גם אני ממליץ עליו בחום. לא רק שתפיסות הקורא לגבי מזון ובריאות ישתנו בעיקבות הקריאה, אלא גם ילמד מהו באמת הדבר החשוב ביותר שיוכלו לעשות היום - כדי לשמור על בריאותו ואושרו בלי להוציא על כך פרוטה.

יום שישי, 10 ביולי 2015

בלוג חדש בבלוגר - אודות הבלוג


 הבלוג הזה בבלוגר גוגל הוא גלגול חדש של הבלוג 'חשיבה חופשית' שנוסד בשלהי שנת 2011 בישראבלוג.

אני 'קנקן (התה)' ובעצם זהו כינויי הספרותי באי אלו מקומות במרשתת. נעים מאוד. רשמית אני מדען במדעי הטבע והרפואה. מעשית אני אדם חושב.  האם זה מקנה לי הבנה טובה יותר של העולם? האם זה עושה אותך למבין פחות? הבלוג עוסק בשאלות יומיומיות כמו בשאלות קיומיות שרבים נמנעים לחשוב עליהם בגלל פחד, סטיגמות או אמונה עיוורת.

הפילוסוף ראסל  כתב (1954): "אילו הייתי טוען שבין כדור הארץ לשמש מסתובב קנקן תה במסלול אליפטי, לא היה ניתן להפריך את הטענה שלי כל עוד הייתי דואג לציין שמידות הקנקן כה קטנות, כך שלא ניתן לצפות בו אף בטלסקופ החזק ביותר שיש ברשותנו. אך אילו הייתי ממשיך בטיעון, ואומר כי מכיוון שלא ניתן להפריך את הטענה, תהיה זאת עזות מצח מצד ההיגיון האנושי לפקפק בה, אחשב בצדק למי שמדבר שטויות. אם, לעומת זאת, יטענו לעצם קיומו של קנקן תה שכזה בטקסטים עתיקים, ילמדוהו כאמת מקודשת בכל יום ראשון, ויחדירוהו לראשיהם של תלמידי בית ספר, אזי פקפוק באמונה כזאת ייחשב לסימן לחריגות, ועלול להוביל את המפקפק לטיפול פסיכיאטרי בעידן הנאור, או לאינקוויזיציה בעידן קדום יותר."

ראסל צודק בכך לגבי האמונות שלנו, הנגועות בשטיפת מוח המתרחשת מאז הולדתנו, בסטיגמות ופחדים לרוב. עכשיו, עם יד על הלב, כמה מאיתנו ישנו את אמונותיהם הבסיסיות בגלל תגלית מדעית? כיצד אנשים מגיבים כאשר תגלית מדעית מוכיחה קיום עובדה הנמצאת בסתירה לאמונה המוצקה שלהם? האם הדבר יעורר סימני שאלה לגבי האמיתות של אמונותיהם? על כך היטיב לומר גֶתֶה: "רוב בני האדם מעריצים את המדע כל עוד הוא מסייע בפרנסתם (ובאמונותיהם - תוספת שלי). הם מוכנים לקדש אפילו את הטעויות כל עוד הן מביאות להם תועלת". נכון, "עובדות הן לא מדע כשם שמילון אינו שפה" (מרטין פישר) אך "עובדות אינן נעלמות כאשר מתעלמים מהן." (אלדוס האקסלי).

המדע וכן המדענים אינם עשויים מקשה אחת. קיימים ויכוחים מרים בין אסכולות שונות. מדוע, הרי העובדות אמורות לדבר בפני עצמן? ובכן אסתכן ואומר כי המדענים הם ככל בני האדם - פועלים בהם יצרים, אגו וגם "אמונות מדעיות". על כך אמר דניאל דֶנֶט : "לכל המדעים יש פילוסופיה מסוימת המונחת בבסיסם, גם אם הם יכחישו זאת: אין מדע ללא פילוסופיה; יש רק מדע שהפילוסופיה שלו לא נבחנה כראוי". רוב המדענים הולכים בתלם ונדיר שמישהו מיהם יצא כנגד "המקובל" (הדוֹגמה) - גם אם יש לו ממצאים מדעיים למכביר הסותרים את המקובל. למשל, ראו מה עבר חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור דן שכטמן שלנו מהטכניון. הוא נתקל בביקורת קשה שטענה שלא יתכן והניסויים שלו נכונים מאחר והם אינם עומדים בפני הוכחה בסיסית בתורת הגבישים. ראש המעבדה של NBS שבה עבד, סילק אותו מקבוצת המחקר בטענה שהוא "מטיל עליה קלון". למרות העובדה שתוצאות הניסוי שוחזרו בהצלחה פעמים רבות, נותרו מדענים רבים בתחום בעמדתם הספקנית. רק לאחרונה שונתה הגדרתו המדעית של גביש בעקבות מחקריו. נמצאו גבישים נוספים שקיומם נחשב כבלתי אפשרי, ונפתח תחום מחקר חדש.
על כך אמר המדען הדגול מאקס פלאנק : "אמת מדעית חדשה אינה מנצחת משום שמשכנעים את מתנגדיה לראות את האור, אלא משום שהם מתים ובמקומם קם דור חדש המבין אותה".
".

במה יעסוק הבלוג?
הבלוג יעסוק בנושאים פילוסופיים/מדעיים יומיומיים מן האקטואליה וכן בשאלות קיומיות הנוגעות לכולנו.
למרות ההיבט המדעי, אין זה בלוג מדעי/טכנולוגי קונבנציונאלי המיועד לאנשי מקצוע וגם לא בלוג של מדע פופולארי. לפיכך, אשתדל להמנע ממושגים מדעיים טכנים ולהציג את דעותי בשפה המובנת לבן אנוש (שגם אינו מדען או פילוסוף).

נעסוק כאן בהשלכות של מגוון ממצאים מדעיים, ישנים כחדשים - על החברה, על התרבות ועל האמוּנוֹת.
נעסוק  גם בחיי המדען. האמינו לי שחיי מדענים יכולים לפאר גם צהובונים.

נעסוק הן במדע הקלאסי אך גם בתופעות מטפיזיות ומיסטיות. לגבי האחרונות אביא ציטוט של ארתור קלארק: "כשמדען קשיש ומכובד אומר שדבר מה אפשרי, כמעט תמיד הוא צודק. כשהוא אומר שדבר מה בלתי אפשרי - קרוב לוודאי שאינו צודק".

מספיק חפירות להפעם. המשיכו לבקר. יהיה מעניין.

הבלוג עדיין בשלב הבנייה והעיצוב. פרסום סדיר יגיע בהמשך.