כמדי שנה פניתי לאחות בקופת חולים
כדי לקבל את החיסון השנתי נגד שפעת. אתם כבר
קיבלתם? או שאתם מאלה הנצמדים לסטיגמה שהחיסון
שמכיל נגיפים מתים גורם בעצמו לשפעת? ואולי אתם מאלה שמפחדים
ממחט יותר מאשר לסבול קשות במיטה שבוע ימים?
אבל נניח לכך, קשה לשכנע אנשים עם פוביות
שטבועות בהם עמוק עמוק במיגדלה שבמוח, גם
אם בספרד מתו חצי מיליון אנשים משפעת בשנות
החמישים במאה הקודמת.
את חיסון השפעת קיבלתי בשמאלית ובהזדמנות
זו ביקשתי לקבל גם את החיסון נגד דלקת ריאות
בימנית. הזרוע כמובן. חיסון נגד שפעת אני
מקפיד לקבל בנאמנות כבר עשרים שנה לפחות,
ומאז שכחתי משפעות שהיו תוקפות אותי גם
כן עד אז בנאמנות כמעט כל שנה. לפני כשש שנים
פניתי לראשונה לקבל גם חיסון נגד דלקת ריאות
כאשר השתוללה מגיפת שפעת החזירים, אשר הפילה
חלל קורבנות צעירים בעיקר (בעשור השני והשלישי
לחייהם) - בשל סיבוך של דלקת ריאות וקריסת
מערכות. כדי לשמר חיסון זה, מומלץ לקבל חיסון
זה אחת לחמש שנים.
את דקירת המחט של החיסון נגד השפעת
כמעט ולא הרגשתי. את דקירת המחט בחיסון נגד
דלקת ריאות הרגשתי. אמרתי לאחות שזכור לי
מהפעם הקודמת שהדקירה של החיסון הזה מכאיבה
יותר (כאב החולף למחרת קבלת החיסון). ציינתי
בפניה שזה נובע מכך שחיידקי דלקת הריאות
מומתים בפנול שמצוי בתכשיר החיסון. הפנול
הוא זה שמכאיב בשריר במקום ההזרקה.
פנול
והאחות הגיבה: “אתה כרגיל תמיד יודע
היטב במה הדברים אמורים”. עניתי שלפעמים
נדמה שיש יתרון לאי ידיעה ולאלו שלא יודעים.
ואולי חלקם גם לא רוצים לדעת? היא הודתה שזה
כל כך נכון ושהיא עצמה כבר דוחה יותר משנה
בדיקת ממוגרפיה וקולונוסקופיה. האחות
שיודעת היטב את חשיבות ביצוע הבדיקות האלו
בגילה - חוששת לבצע את הבדיקות, למרות שהיא
יודעת שגילוי מוקדם של סוגי סרטן אלה מציל
חיים.
שאלתי אותה ממה היא מפחדת? הרי בדיקת
ממוגרפיה אינה בכלל פולשנית. אם כך היא מפחדת
שמא יגלו משהו? אבל את חששה מבדיקת הקולונוסקופיה
אני יכול איכשהו להבין, אבל לא להצדיק. אנשים
מתים מסרטן במעי הגס - אחד מסוגי הסרטן הקטלניים
ביותר, אם עברו את שלב השיגשוג הראשוני. אבל
אני יכול להבין שמעבר החשש שמא יגלו, קיים
חשש מהבדיקה הפולשנית עצמה.
נדהמתי מכך שהאחות הראשית הוותיקה
בסניף לא הייתה מודעת לאפשרות הטובה יותר
של בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית, שהיא
אינה בדיקה פולשנית. מהשיחה למדה ממני כבעל
נסיון שעבר קולונוסקופיה וירטואלית כזו
על עצמו לפני כשלוש שנים, שלא רק שאינה פולשנית,
אלא גם רגישה יותר לגילוי גידולים זעירים
בתחילת התהוותם. היא גם מגלה את כל אלו שעשויים
להתחמק מעיניי הבודק ולהסתתר בקפלי המעי
בקולונוסקופיה הפולשנית הקלאסית. ובעיקר
(וזה יתרונה הגדול), בניגוד לבדיקה הפולשנית
שעשויה לגלות גידולים רק במעי הגס ובחלק
התחתון של המעי הדק - הבדיקה הוירטואלית
סורקת את כל האיברים בחלל הבטן. לכן היא מגלה
גם אם קיימים גידולים בכליות, בכבד, בלבלב
ואפילו במחצית התחתונה של הריאות. אם כך
בבדיקה וירטואלית אחת, שוללים סוגי סרטן
שונים בכל אברי חלל הבטן: סרטן הלבלב, הכבד
והכליות קשים וקטלניים לא פחות מסרטן המעי
הגס. כל אלו סוגי סרטן שאינם מגיבים טוב לכימותרפיה
וטיפולים ביולוגיים חדשנים מעריכים רק
במעט את החיים.
נכון, בבדיקת הקולונוסקופיה הפולשנית
ניתן לבצע במהלך הבדיקה כריתת פוליפים
(גידולים) אם מתגלים כאלה, אבל במילא הסיכוי
הסטטיסטי לגילוי פוליפים אינו גבוה אצל
מי שהיציאות רגילות ואינן בעלות צורות
מוזרות , או למי שאין רקע גנטי משפחתי. אם כך,
מדוע לעבור בדיקה פולשנית כשרב הסיכוי
שאין שום דבר? מדוע לוותר על בדיקה רגישה
יותר ואשר עשויה לגלות בשלב מוקדם גם סוגי
סרטן רבים נוספים בשלב ההתפתחותהראשון,שהסרתם
מצילה חיים?
נראה שרווח לאחות וגרמתי לה להחליט.
מהר ומייד לעבור את הקולונוסקופיה הוירטואלית.
ובכלל זו אינה בעיה בשבילה כשיש לה ביטוח
רפואי פרטי שיכסה את הוצאות הבדיקה. עדכנתי
אותה שגם שהבדיקה הזו במכון פרטי לחבר קופת
חולים בביטוח משלים עלותה כ-400 שקלים בלבד.
זו לא הוצאה בשמים לבדיקה מצילת חיים, פחות
מקנייה שבועית אחת בסופרמרקט. אז גם הוצאה
כספית כזו אחת לעשר שנים (ולמהדרין חמש) אינה
תרוץ להמנע מבדיקה שנערכת במכון פרטי מהיום
לעוד פחות משבוע.
ידיד שלי בגילי, עבר בדיקת קולונוסקופיה
פולשנית קלאסית. בבדיקה אירע סיבוך מסוכן
ידוע וניקבו לו בטעות את המעי (פרפורציה
של המעי), במקום שבו היה גידול, שהתפוצץ ופיזר
את תאי הסרטן לכל עבר בחלל הבטן. מתכון בטוח
ליצירת גרורות בעתיד. לא רק שהוא כמעט איבד
את חייו (לקולונוסקופיה פולשנית יש סטטיסטיקה
של תמותה בשיעור של 2 על 600, ועוד 10 עם סיבוכים
קשים שדורשים ניתוח הצלת חיים מיידי) - הסרטן
פיזר את זרעיו לכל עבר והוא סבל מכאבי תופת
במשך שנתיים, שהצריכו חיים על מורפיום.
הוא טופל וכיום כבר נגמל מהכאבים
ומהמורפיום, אבל עתידו מבחינת חזרת הסרטן
אינו יודע. ועכשיו אני יכול להבין את האחות
שאמרה שטוב לאלו שחיים בצל אי הידיעה. האכן
כך? אני דווקא תמיד בעד הידיעה, כי בשל אי ידיעה
מזניחים ואחר כך משלמים.
יש רופאים שאינם ממליצים על קולונוסקופיה
אלא על בדיקת דם סמוי בצואה. לדעתי גישה זו
מאוד לא אחראית, במיוחד לאנשים שבמשפחתם
היסטוריה של סרטן. זאת משום שאם כבר מתגלה
דם סמוי בצואה - זה בדרך כלל מאוחר מדי. הסרטן
כבר בשלב מתקדם. אז באיזה רופא תבחרו? מי טוב
יותר לכם? זה ששולח לקולונוסקופיה, או זה
ששולח לבדיקת דם סמוי שהיא בדיקה לא פולשנית
ולכאורה פחות מפחידה? ואולי פשוט יותר לעשות
את הבדיקה הוירטואלית, שרבים אינם מיודעים
ליתרונותיה על שתי האחרות.
יש שחוששים מרמת הקרינה בבדיקה הוירטואלית.
אבל, גם אפילו מי שעובר בדיקה כזו אחת לחצי
שנה - רחוק מלהתקרב לחשיפה המותרת והבלתי
מסוכנת בחיים. בצילומי הרנטגן של בית החזה
ואצל רופא השיניים אתם בוודאי נחשפים בחייכם
ליותר קרינה. ואני כבר לא מדבר על הקרינה
שאתם נחשפים מהטלפונים הסלולריים במקומות
סגורים. מי שמדבר חצי שעה בסמרטפון שלו באוטובוס
מסכן לא רק את עצמו אלא את כל אלו שיושבים
ברדיוס של חמישה מטרים ממנו. לא סתם קיים
איסור לדבר בניידים במושבים הקרובים לנהג.
זה מיועד כדי שלא לסכן את חייו. אבל על סטיגמות
בענייני קרינה על מה שמסוכן או לא, כבר דיברנו?
כמה מצער שסטיגמות גורמות לאנשים
להתייחס לגורמי סיכון בפרופורציות בלתי
רציונאליות. כך אנשים חוששים מסיבוך בחיסון
בסיכוי אפסי של אחד למליונים ומאידך שווי
נפש לסיכוי גבוה הרבה יותר להפגע או חלילה
אפילו למות מהמחלה. נראה שהאמיגדלה הפרימיטיבית
במוח, זו שאחראית לרגשות הפחד שלנו, אינה
מכירה את תורת הסיכויים והסיכונים האמיתיים.
אז למי תתנו לנצח, לאמיגדלה או לידע
ולהגיון?
בשעת כתיבת שורות אלו כואב לי במקום
הזריקה של החיסון כנגד דלקת ריאות. לא משהו
בלתי נסבל וקרוב לוודאי הכאב יחלוף מחר.
אבל הי תגידו, דלקת ריאות אינה כואבת יותר?
ואסיים במכת מחץ - לפני כשנתיים נתקפתי בבחיידק
טורף. אם לא הייתי מחוסן כנגד דלקת ריאות
ובעקבותיה קריסת מערכות - יתכן שהייתי
שוכן היום בסיכוי סביר בבית קברות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן