האם מוסר ומצפון קשורים למדע?

נפטר בפריז המדען הישראלי הבכיר והמרגל מרקוס קלינברג, שבמשך שנים העביר למשטר הסובייטי ברוסיה את הסודות הכמוסים ביותר של הלוחמה הביולוגית של מדינת ישראל. דיון במוסר של מקס קלינברג ומדענים אחרים מסוגו, הוא נושא פוסט זה (שפורסם בעבר בישראבלוג ובשל חשיבותו נערך ועודכן, ומפורסם כאן).

הפיזיקאי פרידריך דירנמאט כבר אמר: " תוכנה של הפיזיקה הוא עסקם של הפיזיקאים בלבד. תוצאותיה - של האנושות כולה."

לפני ארבע שנים עלה לכותרות שמו של המדען הסובייטי ויצ'סלב דנילנקו, כמי שסייע באופן משמעותי לפיתוח תכנית הגרעין המלחמתית של איראן. לטענת הוושינגטון פוסט, דנילנקו שעבד חמש שנים באיראן בשנות ה-90, סייע לתכנית הגרעין שלה, בתחום החשוב ביותר לשלב האחרון בהרכבת הפצצה. דנילנקו עצמו הכחיש את ההאשמות נגדו וטען שהוא אינו מדען גרעין ואינו המייסד של תכנית הגרעין האיראנית.
בראש פצצה גרעינית יש חומר נפץ קונבנציונלי ומנגנון נפצים שדוחס באופן אחיד את גלי הפיצוץ שלו, כדי שתתחיל שרשרת הביקוע הגרעיני בליבת ראש הנפץ.

דנילנקו פיתח סיב אופטי מיוחד, המאפשר מדידת מעבר אחיד של גל הדף על פני אלפי נקודות שונות בשטח מסוים. דנילנקו טוען שפיתח את הסיב שלו במיוחד למנגנון הנועד לפיצוץ יהלומים לרסיסים. דנילנקו אכן נחשב למומחה בתהליכים שבהם נעשה שימוש בחומרי נפץ כדי ליצור ביקוע של יהלומים זעירים למטרות תעשייתיות. אולם, העיתון הרוסי קומרסנט מגלה כי בראשית שנות החמישים ועד לפרישתו, דנילנקו עבד באחד מהמרכזים הסודיים של ברית המועצות לפיתוח נשק גרעיני. נשאלת השאלה מה עשה המדען הזה באיראן במשך 5 שנים?

לאיראנים תעשיית היהלומים חשובה כקליפת השום. אולם מנגנון הפיצוץ שפיתח דנילנקו הוא בדיוק מה שהם צריכים לפיצוץ ליבת האורניום בפצצה גרעינית. למעשה, לסיבים של דנילנקו אין כמעט שימוש, למעט בפיתוח ראשי נפץ גרעיניים. בדו"ח שפורסם לאחרונה ע"י הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מצוין שאיראן מפתחת נשק גרעיני וכי נעזרו בידע של מומחים זרים. אז האם דנילנקו שהה באיראן מספר שנים כדי לפוצץ יהלומים? לשיפוטכם.

מחמוד אחמדיניג'אד

פרנסואה ראבלה אמר: "מדע בלי מצפון הוא מותה של הנפש". האם דנילנקו הוא מדען ללא מצפון? האם הוא דוגמה למדענים שמוכנים לעשות כמעט הכול בשל בצע כסף ? אולי בשל אידיאולוגיה? ובכן, אולי אחדים מכם אינם זוכרים, אבל גם לנו בישראל היה מדען, לא סתם מדען אלא מדען בכיר מאד, שעשה מה שעשה, לטענתו בשל אידיאולוגיה. המדען הזה הוא ד"ר מרקוס קלינברג, מי שהיה בין מייסדי המכון הביולוגי בנס ציונה, שעסק בפיתוח נשק כימי וביולוגי ושימש סגן מנהל המכון. ב-1983 הוא נעצר באשמה שפעל במשך 18 שנה כמרגל מטעם ברית המועצות והעביר לסובייטים כמות עצומה של מידע על הפעילות במכון, בתחומי הלוחמה הכימית והביולוגית. למעשה, בשל פעילות הריגול שלו, הסודות של ישראל בתחומים אלו נחשפו לחלוטין בפני ברית המועצות. קלינגברג הורשע, ונידון לעשרים שנות מאסר בפועל.

ד"ר מרקוס קלינברג

קלינגברג טען כי הוא לא הסכים לקבל כסף מן הסובייטים ופעילותו הייתה מוּנעת ממטרות אידיאולוגיות בלבד. הוא טען שמעשיו היו מתוך הכרת תודה לברית המועצות שנלחמה בפשיזם ובאופן אישי הצילה אותו מידי הנאצים. הוא הוסיף והסביר כי ריגל בשל רצון לשמור על האיזון בין הגושים במלחמה הקרה. הוא משוכנע שהוא לא בגד במדינת ישראל, ולטענתו הקפיד שלא לחשוף סודות שהיו יכולים לפגוע בישראל. הגרסה שרווחה בשב"כ, הייתה שקלינברג נסחט על כך שלא סיים את לימודי הרפואה שלו. חסרה לו שנה אחת להשלמת התואר והוא פחד שעובדה זו תתגלה ותגרום לסילוקו מהמכון. אותי מזעזעת העובדה שקלינגברג מעולם לא הביע חרטה על מעשיו. יותר מכך, הוא טען כי הוא מתבייש בכך שנשבר והודה במעשיו ביום הרביעי לחקירתו.

יש גם שתגליות והמצאות של מדענים, שנעשו בתום לב , מנוצלות ע"י אחרים למטרות רעות. כך למשל במקרה של אלברט איינשטיין. לגביו פאבלו פיקאסו אמר: "גאוניותו של איינשטיין היא שהביאה להירושימה". אלברט איינשטיין עצמו אמר: "אילו הייתי יודע שזו [פצצת האטום] תהיה התוצאה, הייתי נעשה שען". אבל אין זה מדויק, אולי לא רבים יודעים כי איינשטיין עצמו ישב בוועדה מצומצמת של מדענים, שמונתה ע"י ממשלת ארה"ב בזמן מלחמת העולם השנייה, במטרה לנצח את הגרמנים במירוץ לפיתוח פצצת אטום.

את התוצאות המרות של הטלת פצצות אטום על הירושימה ועל נגסאקי כולנו יודעים. את הוויכוח אם להטלת הפצצות היה גם היבט חיובי, בכך שהן גרמו לסיום המלחמה המרה בין יפן לבין ארה"ב ומנעו המשך הרג מסיבי של בני אדם משני הצדדים – נשאיר להיסטוריונים. ואולי לא, כי אלה שאלות שצריכות להטריד את כולנו וכפי שאמרה מארי קירי: "המדע ביסודו של דבר בינלאומי. רק העדר חוש להיסטוריה הביא לידי כך שמייחסים לו תכונות לאומיות".

יש תחומים נוספים רבים במדע שהביאו אותנו לאחרונה לקפיצת מדרגה, שאין כמוה בהיסטוריה האנושית. למשל פיתוח ההנדסה הגנטית והתאית למטרות רפואה שיקומית. בשקט יחסי, הטכנולוגיה בתחום זה מתקדמת בצעדי ענק לעבר מימוש נבואות של ספרות המדע הבדיוני, לטוב ובתקווה שלא לרע. הטכנולוגיה הזו שתוכל ליצור איברים באיונים, תוכל גם לשבט (לשכפל) בני אדם. היא תוכל לסייע לריפוי מחלות גנטיות וסרטן - מחד, אך יכולה גם להביא להשמדת הגזע האנושי – מאידך. למעשה, היא יכולה להיות מסוכנת לא פחות משואה גרעינית. על הדרך לשיבוט בני אדם ועל הדרך הקצרה של מדענים שיכולים להיות מגויסים לארגונים ומדינות ובחצר האחורית לעסוק בשיטות גנטיות מתקדמות ליצירה של חיילים מהונדסים עזי נפש ועורפי ראשים. על הנדסה גנטית יתרונותיה וסכנותיה אדון בפעם אחרת.

תאומים משובטים מביצית מופרית אחת

אז מה אנחנו צריכים לקחת מכאן, לתשומת ליבנו?

ראשית המדע אינו מפלצת. המדע תרם ויתרום רבות לאנושות ולחברה. המדענים עצמם אינם שונים מכלל האדם. יש גם מדענים רעים. כשאני אומר 'רעים', איני מתכוון ליכולתם המדעית, אלא למניעים שלהם. ככל האדם גם למדענים עשויים להיות מצוקות (כמו קשיים למצוא מקום תעסוקה) וכן הרבה יצרים ואגו. אך, הרבה יותר מסוכנים הם אלה שמממנים את פעילותם המדעית למטרות לא רצויות ואפילו מסוכנות לחברה. הגרוע מכל הוא שהם מנוצלים ע"י מדינות ומדינאים למטרות מלחמתיות זדוניות. מדוע יש מדענים שמוכנים להיגרר לכך? זוהי כבר שאלה שצריך להפנות לפסיכולוגים.