הפרק האחרון בסדרה זו יעסוק באגדת החילזון המעופף שלמעשה אינה אגדה כלל וכלל. מה לזה ולאבולוציה של האדם? תוכלו לענות על השאלה בסיום קריאת הרשומה.
חשבתם פעם מדוע ציפורים מחרבנות לכם לפעמים על הראש? אז ראשית חריוני ציפורים הם רכים וקלים יחסית, כי אצלם הצואה מעורבבת בשתן - לכן נקראת גם לשלשת. אין הפרדה בין שתן לצואה ביציאות כמו אצלנו. הציפור חוסכת כך במשק המים שלה על ידי שתן מרוכז בלשלשת. והציפור שצריכה להיות קלה בצורה מקסימלית לצורך התעופה, אינה אוגרת לשלשת במעי הגס כמונו, אלא ממהרת לשחרר מיד את תוצרי קו הייצור של ההפרשות שלה. אם התמזל מזלכם תקבלו את זה היישר מלמעלה על ראשכם. וכמנהג בני האדם יש רבים המאמינים באמונה טפלה שחריוני ציפורים על הראש זו ברכה משמים. ואם כן אולי כדאי שיברכו במקום הציפור ברכת "חלולים חלולים נקבים נקבים".
ומה להקדמה מגעילה או מצחיקה שכזו כדי לפאר פוסט בבלוג הזה? התשובה -אבולוציה! אבל במקרה שלנו נתמקד איך הציפורים משפיעות על האבולוציה של החלזונות. מסתבר שדרווין היה לא פחות ולא יותר אבי אגדת "החילזון המעופף".
, בקיצור, ידוע כי האבולוציה פועלת בקלות יחסית על קבוצות קטנות ומבודדות של בני אותו מין. קבוצות כאלו רוכשות תכונות חדשות, עד שהן מתפצלות למינים שונים ונפרדים זה מזה. למשל חיות הכיס כמו הקנגרו והקוואלה התפתחו ביבשת אוסטרליה שהייתה מבודדת משאר היבשות. באותה מידה היינו מצפים שאוכלוסיות השבלולים של אירופה תהיינה שונות מאוד מבחינה גנטית מאלו שמאכלסים למשל איים בודדים ומרוחקים כמו קבוצת איים (ארכיפלג) בשם טריסטן דה קונה - השוכנת באמצע האוקיינוס האטלנטי. זה גם שמו של האי הגדול ביותר בקבוצת האיים האלה. האי הזה יוּשב מאוחר יחסית, בסוף המאה התשע עשרה וגרים בו כיום רק 270 משפחות. הוא נחשב למקום המיושב הנידח ביותר בעולם - הוא מרוחק כ-2,800 ק"מ מדרום אפריקה, ו-3,360 ק"מ מדרום אמריקה.
דרווין הבחין שלמרות שבאיים האלה שכנו מה שהוגדר בזמנו 8 מינים שונים של חלזונות, בעצם קיים ביניהם דמיון רב ביותר לחלזון אירופאי מסוים שרחוק מהם לפחות 9,000 קילומטר. מכיוון שהחלזונות האלו לא יכולים לשרוד בנדודים במים המלוחים שבאוקיאנוס, דרווין ניחש שאת הדמיון הזה ניתן להסביר רק בשתי אפשרויות:
או שהחילזון מועבר מאירופה על ידי האדם, או על ידי ציפורים. אך מפני שההתיישבות באי על ידי האדם התרחשה יחסית בתקופה מאוחרת, דרווין חשד בציפורים. ידועה התופעה שחלזונות נצמדים לרגליים של ציפורים שיכולות לשאת אותם מרחקים של אלפי קילומטרים בעת נדידתם העונתית. הציפורים נושאות את החלזונות הלוך וחזור, כך שהחומר הגנטי מהאיים ומאירופה ממשיך להתערבב ולכן לא נוצרים בעצם מיני חלזונות שונים ומופרדים. ההשערות של דרווין אושרו בבדיקות מולקולריות של דנ"א (DNA) מהשבלולים באיים ומעמיתיהם באירופה.
במחקר אחר שנערך באי האהאג'ימה שביפן, החוקרים מצאו שברים של קונכיות בלשלשת של ציפורים שעל האי. לפיכך, הם תהו אם חלזונות יכולים לשרוד מסע אווירי במעי הציפור. לפיכך הם ערכו ניסויים שבהם נתנו לציפורים לאכול חלזונות, ובדקו כמה מהן עברו בשלום את מערכת העיכול של הציפור ולצאת בחיים עם הלשלשת של הציפור. הממצאים היו שכ- 15% מן החלזונות שנבלעו הצליחו לשרוד והציפורים פלטו אותם מחדש בחלקים שונים של האי. כלומר החלזונות זכו לטיסה אווירית על ידי הציפורים. נמצאו אפילו מיקרים בהם חלזונות הזדווגו ביניהם תוך כדי טיסה כזו.
בשל הטיסות האלו של החלזונות מואט מאוד קצב האבולוציה שלהם באי, כי החומר הגנטי מתערבב כל הזמן בין השבלולים במרחבי האי. אם כך, הציפורים מאיטות את האבולוציה של השבלולים. כך כל עוד אנחנו ההומו ספיינס נחשף לנישואי תערובת ולערבוב גנטי, תישמר השונות . לעומת זאת אוכלוסיות אדם קטנות ומבודדות פיזית, הופכות להיות יותר ויותר הומוגניות ולכן עשויות להיות בדרך ליצירת מינ(י) אדם חדשים.
הרבה דמעות זולגות אצל המין האנושי. הרבה זולגות במלחמות המין האנושי. למעשה הבכי הרגשי הוא מהמאפיינים האבולוציוניים היחודיים של המין האנושי. לא רבים יודעים שיש גם מדע הדמעות. כן, כן. יש מדענים שעוסקים בדמעות. ויש מחקרים פסיכוביולוגיים שמאמתים את המשפט בשיר "כשאת בוכה את לא יפה". בכי של נשים, לא עושה טוב לגברים. האמת שגברים מתקשים להתמודד עם בכי של נשים. אבל לא רק קושי להתמודד. למעשה הבכי הנשי מעורר בגבר דחייה פיזיולוגית המתבטאת בירידה במשיכה המינית. לכן, נשאלת השאלה איזה יתרון אבולוציוני יש לבכי הזה.
מסתבר שבאדם הבכי אינו מתבטא רק במראֶה ובשמע. למעשה האדם הוא חיה משונה, כמעט ייחודית, הבוכה עם דמעות. אז לשם מה לעזאזל יש צורך אבולוציוני בדמעות האלו? ואני מתכוון לדמעות של בכי ולא לדמעות של בצל, או גורם אחר כמו הצורך להרחיק אבק או מולקולות כימיות המציקות לעין ולראייה. מה אם כן היתרון של בכי רגשי עם דמעות? ברשומה זו אתרכז בבכי של נשים ועל הקשר הלא יאומן לחוש הריח, המתקשר גם לאבולוציה של חוש הריח באדם. כן, מחקרים שנערכו מעידים שבאבולוציה של הדמעות והבכי באדם מדובר במעורבות של חוש הריח.
האדם לכאורה אינו ידוע בסגולות הרחה מפליגות כמו החיות. נטען בעבר שהרגישות של חוש הריח שלנו נמוכה פי- 600 מכלב ופי- 10 בערך משימפנזה. אבל מחקרים אחרונים מצביעים שלמעשה חוש הריח באדם ככלל (ובוודאי באנשים מסוימים) - לא פחות מחודד מזה של שאר היונקים. פשוט, כשנעמדנו על שתי רגליים התחלנו לסמוך יותר על חוש הראיה מאשר על חוש הריח. אבל אם למשל נזחל עם עיניים מכוסות ונרחרח כמו כלב - נגלה שיש לנו עדיין חדות הרחה מדהימה. ומחקרים אחרונים מעידים שחוש הריח ניתן אפילו לאימון והכפלת רגישותו. אך זה כבר נושא לרשומה נפרדת. למעשה חוש הריח של המין האנושי הוא החוש שבו האבולוציה נותנת אותותיה יותר מכל חוש אחר שלנו, בשל השונות העצומה הקיימת ביכולת ההרחה בין בני אדם שונים. ידועים בינינו התתרנים שאינם מריחים דבר או כמעט דבר, כמו שיש בינינו עיוורים וחרשים. אבל למעשה במין האנושי קיימת תופעה של תתרנות ייחודית (specific anosomia). כלומר, במצב שבו אדם זה או אחר מגלים חוסר רגישות בולט לריח מסוים, לעומת רגישות נורמלית לשאר הריחות. למשל יש כאלה שאינם רגישים לריחות זעה כלל וכלל. לעומת זאת הם רגישים לריחות אחרים שהאחרים אינם רגישים להם. יש לזאת סיבה פיזיולוגית שלא אסביר אותה כאן מקוצר היריעה. לפיכך, התתרנות הייחודית (הסלקטיבית) והניסויים המדעיים שנערכו בתחום זה הוא נושא מרתק לרשומה נפרדת. מבין הריחות שרובינו ככולנו נשארנו רגישים מאוד אליהם הם ריחות המעוררים דחייה - כמו ריחות נבלות, מזון מקולקל, צואה, קיא וכדומה - ריחות שלמעשה קשורים בהישרדות. כי זוהי רגישות של הרחה שמעוררת למעשה דחייה מגורמי מחלה. ומשום שלהרחה מסוג זה יש ערך הישרדותי גבוה - היא נשמרה לאורך האבולוציה של האדם. כלומר, למרות השונות ביכולת ההרחה של ריחות שונים בבני האדם שונים בינם לבין עצמם, יש ריחות שהרגישות אליהן נשמרה ברוב אוכלוסיית האדם, בשל הערך ההישרדותי שלהם. אחד מהם שהוא מאוד מפתיע - יתואר כאן בהמשך. חוש הריח בעצם מבוסס על קשירה של מולקולות כימיות שונות אל קולטני ריח (רצפטורים) המצויים ברירית האף. לכל סוג מולקולה כימית שאנו מריחים יש קולטן ייחודי לה. לבני אדם שונים יש החל מ-60 מיליון קולטני ריח ועד לטריליון קולטנים בבני אדם מסוימים. האם האחרונים אלה הם אותם האנשים שנוהגים להגיב על מעשה מסוים: "זה לא מריח לי טוב"? בעוד שהרוב אומרים : "לא נראה או נשמע לי טוב". למשל, בשפה הגרמנית מרבים להשתמש בביטוי "לא מריח לי טוב" ביחס למעשים). מעניין יהיה לבחון זאת מדעית - האם מדובר כאן רק בשונות תרבותית, או בהשפעת השונות הגנטית עליה? קולטני הריח שולחים שדר על הריח וסוג הריח למרכז תודעה במוח. אבל, נערכו ניסויים מדעיים שהעידו שלאדם יש יכולת להגיב למולקולות כימיות כאילו הריח אותם, אבל ללא מודעות שהוא באמת מריח. כלומר, הרחה תת-מודעת. וכדי לשכנע אתכם, אתאר מחקר מדעי שהוכיח שלדמעות יש בעצם ריח. ולא רק שלדמעות יש ריח, יש הבדל בין דמעות של אישה לעומת דמעות של גבר.
ובכן במחקר הזה שנערך במכון ויצמן, נאספו דמעות של גברים ונשים שהקרינו להם סרטים מאוד עצובים. הדמעות שזלגו נאספו למבחנות.
מדע הבכי - קנקן
כעת, לקבוצות של נבחנים גברים ונשים - נתנו להריח את המבחנות שנאספו. לחלק משתי הקבוצות נתנו להריח מבחנות שהכילו מים במקום דמעות כביקורת. אף אחד מהנבדקים לא ציין שהוא מריח בכלל משהו. אבל הסתבר שרק בקבוצת הגברים שנתנו להם להריח מבחנות עם דמעות של אישה - נמדדה ירידה משמעותית של הורמון המין הגברי טסטוסטרון בדם. הורמון האחראי בין השאר לאגרסיביות גברית. הרחה של מבחנות עם מים, או חסימת ההרחה על ידי אטב מיוחד לאף - לא שינו את רמת הטסטוסטרון בדם.
התוצאות המפתיעות של המחקר הזה בעצם לימדו שלושה דברים. ראשית שלדמעות כן יש ריח הנקלט וגורם לתגובה גופנית. שנית שיש הבדל בריח הדמעות של נשים לעומת גברים. והכי מעניין הוא שריח הדמעות של אישה בוכה מוריד את רמת הטסטוסטרון בדם ואת רמת האגרסיות של הגבר. מדהים לא?
האם יכולים אתם לראות כעת מהו היתרון האבולוציוני לבכי של אישה בנוכחות הגבר?
אז אולי גברים אלימים צריכים להסניף דמעות אישה כדי להירגע? רגע, רגע - רעיון מסחרי מהפכני: דמעות אישה להסנפה, כתרופה להרגעת גברים עצבניים ?!
קריקטורה מ-1923 על ייצור ליזוזים, לאחר תגלית אנזים חשוב זה בנוזלי גוף ובניהם בדמעות - איסוף דמעות על ידי הצלפה בישבנים של ילדים סוררים בבתי ספר.
אז אם את אישה, תזכרי גם שכשאת בוכה את לא יפה לגבר, תרתי משמע. וזה לא סתם סמנטיקה, אלא תוצר האבולוציה על האדם.
הראייה בעולם החי התפתחה במשך כ- 400,000 שנה בלבד - מתאים רגישים לאור, דרך עיניים פרימיטיביות שיכולות להבחין רק בין אור לחושך, לעיניים שכבר יכולות להבחין מאיזה כיוון מגיע לאור, לעיניים משוכללות יותר המאפשרות ראייה מטושטשת של עצמים, עד לעיניים המורכבות והמשוכללות של היום. אבל, טעות לחשוב שהאבולוציה של הראייה נעצרה, כפי שנראה מיד היא ממשיכה.
טעות נוספת היא לחשוב שהעיניים והראייה של האדם, העומד כביכול בראש סולם האבולוציה, הן הטובות ביותר. לתמנון יש כושר ראיה בדומה לאדם. ישנן לטאות וחיות אחרות שמבחינות ביותר צבעים מאשר האדם (גם בתחום האולטרה סגול וגם בתחום האינפרה-אדום, ובהרבה יותר גווני ביניים מאשר אנחנו רואים), יש חיות כמו בזים ונשרים שלהם ראייה טובה וממוקדת יותר, והחתול רואה בהרבה יותר טוב מהאדם בחושך.
ברשומה זו אתאר אישה שרואה צבעים מיליוני מונים יותר מאשר אתם, ועל ילד שיכול לקרוא בספר בחושך מוחלט - יש לו עיניים וראייה כמו לחתול.
אנשים עם ראיה חריגה כזו מצביעים על כך שהאבולוציה של ראית האדם עדיין לא הסתיימה. המציאות שלנו נקבעת בעיקר מהאינפורמציה שאנחנו מקבלים מחמשת החושים. אבל למעשה המוח שלנו מעבד את האינפורמציה הזו בצורה סלקטיבית ולא תמיד מדויקת.
חוש הראייה הוא הגבוה ביותר בהיררכיה של החושים. לאחריו חוש השמיעה. הבאים בתור הם חוש הריח והטעם. ולבסוף החוש "הפרימיטיבי" ביותר הוא חוש החישה.
למרות שחוש הראייה הוא הגבוה ביותר במורכבותו והוא עומד בראש סולם החושים שמתוכם אנחנו מבינים לכאורה את המציאות - זהו למעשה גם החוש שניתן להטעות אותו במידה הרבה ביותר. חושי הטעם והריח הם הסובייקטיביים ביותר והם מושפעים מהזיכרונות שלנו. לתעתועי חושים אקדיש סדרת רשומות נפרדת.
על היתרונות בהתפתחות הראייה אין צורך להסביר. מי שרואה טוב יותר שורד טוב יותר. עם המעבר מחיות צמחוניות לחיות שניזונות מבשר טרף או חיות אוכלות כל -העיניים שהיו ממוקמות כל אחת בצידי הפנים, הפכו לעיניים שהתמקמו בקידמת הפנים. זה היקנה ראיה ממוקדת המאפשרת ציד יעיל יותר של חיות מאכל. גם האדם שהוא אוכל כל עיניו בקידמת פניו כמו טורפים, ולא בצידם.
אבל האבולוציה של הראיה באדם עדיין לא הסתיימה. קיימים בני אדם שחלו בהם מוטציות בגנים הקשורים בראיה - המאפשרים להם ראיה מתקדמת יותר. כידוע מוטציות כאלה עוברות בתורשה ואם יקנו לצאצאים כושר השרדות גבוה יותר - אט אט מין האדם ירכוש תכונות ראיה חדשות אלה.
והרי דוגמאות שסוקרו בהתרגשות בעולם התקשורת ובפרסומים מדעיים: על ילד סיני שיש לו ראיה של חתול ועל אישה המבחינה בכמאה מיליון יותר גווני צבעים מאשר כל אדם ממוצע.
הילד בעל ראיה של חתול
מדובר בילד סיני צעיר בשם נונג יוהוי, המסוגל לראות בחשיכה בעזרת עיני החתול שלו. הרופאים שבדקו אותו אבחנו שהוא בעל מוטציה שמאפשרות לו לראות פרטים מדהימים בחושך כמעט מוחלט - הרבה מעבר לטווח הראיה האנושי. הוא הולך לבית הספר כרגיל, משחק ומתנהג כפי שמצופה מילד בגילו.
נונג יוהוי
מומחי העיניים שבדקו את הילד, הבחינו שלעיניו גוון כחול בהיר - שהוא צבע נדיר מאוד באסיה. כשהאירו על עיניו בחושך, נדהמו מכך שעיניו של הילד זוהרות בגוון כחול-ירוק בדיוק כמו חתול. בנוסף הבחינו שהילד גם מסוגל לראות בחושך כמו חתול. הילד מסוגל ללכוד צרצרים בחושך מוחלט ללא פנס. כשהכניסו אותו לאוהל חשוך, ללא שום אור והציגו לו סדרת קלפים, הוא זיהה את כולם ללא כל קושי.
ראו בסרטון זה:
האישה בעלת ראיית-על
בתאי הראייה של העיניים, לרובנו יש שלושה פיגמנטים (צבענים) של ראיה, כשכל אחד קולט חלק אחר מאורכי הגל של ספקטרום הצבעים בצורה יעילה יותר. יחד הם מקנים לנו את טווח הראייה של הצבעים השונים.
לצורך ההשוואה, לעיוורי צבעים יש רק שני סוגי פיגמנטים של ראיה. אבל דגים, זוחלים וציפורים נהנים מראייה טטרכרומטית (כלומר, ראייה בעזרת ארבעה סוגי פיגמנטים).
מדענים חוקרים מצאו גם כמה אנשים טטרכרומטים, אך לא נמצא בהם כל שינוי בראייה. רק אישה טטרכרומטית אחת עברה את מבחן השוני בראיה. אחרי 20 שנה של חיפושים, חוקרת המוח ד"ר גבריאל ג'ורדן הצליחה לאתר אישה המסוגלת לקלוט 99 מיליון מגוון צבעים רב יותר מהאדם הממוצע. האישה בעלת ראיית העל הזו מכונה 'נבדקת cDa29', ולה יש בעצם הדגם המשוכלל ביותר של עיניים אנושיות. כל שידוע על האישה הזו הוא שהיא דוקטור מצפון אנגליה.
עדיין לא נפתרה השאלה מדוע האנשים הטטרכרומטיים הנוספים שנמצאו אינם מסוגלים לראות ולעבד את הצבעים שמחוץ לספקטרום הצבעים שבני אנוש מסוגלים לראות, כפי שרק נבדקת cDa29 מסוגלת לראות.
ד"ר ג'ורדן מסכמת ואומרת: "אנחנו יודעים שטטרכרומטיה קיימת אבל אנחנו לא יודעים איך היא הופכת למעשית אצל מיעוט מבין אלו שיש להם אותה. ולמרות שכרגע cDa29 היא הנבדקת המתועדת היחידה בעולם עם המוטציה השימושית הזו, כנראה שיש עוד כמוה שמסתובבים בעולם ועדיין לא גילו אותם.
על ההתפתחות העיניים והאבולוציה של הראייה ניתן ללמוד מצפייה בסרטון הקצר הבא:
רוצים לקבל המחשה מה היה טיב הראייה לאורך התפתחות העין באבולוציה? תוכלו לקבל אותה בסרטון הבא (התפתחות העין מוצגת במסך השמאלי, מול איכות הראייה המוצגת במסך הימני) . בסרטון גם נראה שהראיה 'המושלמת' שהתפתחה בחיים במים - אינה מושלמת עדיין לחיי יבשה:
בפרק הקודם דנו בתהליכי האבולוציה שעיצבו את המין האנושי שלנו ובסימנים שתהליכים אלה לא הסתיימו - האדם ממשיך לפתח שונות אשר בתנאים סביבתיים, חברתיים ותרבותיים מסוימים - עשוי לפרוץ מין אדם חדש. כיום, כמו בעידן הקדום בו חיו מיני אדם אחרים, קיימת שונות משמעותית בין אנשים שונים באוכלוסיה, בהרכב הגנים המשפיעים על רמת האינטליגנציה והיכולת להמציא טכנולוגיות חדשות. קיימת כמובן שונות באוכלוסיות האדם גם בתכונות אחרות, כמו עמידויות למחלות ועוד, שגם הן עשויות לקבוע את עתיד האדם בתנאים משתנים. כפי שציינתי בפרק הקודם, שינויים מצטברים עשויים להוביל ליצירת אוכלוסיות שיכולת העמדת צאצאים משותפת ביניהן, תיחלש ולאחר מכן תיעלם. אז ייווצרו למעשה תתי- מינים, או מינים שונים של האדם, שיתקיימו בתחילה במקביל - אלא אם כן ייווצרו תנאים סביבתיים בהם יהיה יתרון משמעותי ליכולת העמדת צאצאים של מין אחד על משנהו. במקרה כזה, מין האדם העתידי עשוי להיות שונה מאוד מהאדם כיום . בכתבה זו, נדון בשאלה האם מין האדם החדש יהיה חכם או טיפש יותר. ראשית אני רוצה לחדד את השאלה, האם האבולוציה היא אקראית? אם נסתכל על התהליכים הגנטיים הגורמים לשונות - כלומר המוטציות - למעשה השונות הזו שנוצרת היא אקראית לחלוטין. המוטציות שנוצרות יכולות להיות מזיקות, ניטרליות, או מועילות.
המוטציות המזיקות יכולות להיות קטלניות (כלומר, לא יהיה דור המשך) ולכן מוטציות מסוג זה מחסלות את המשך קיומן. המוטציות הניטרליות לא משפיעות על המשך יכולת הקיום והרבייה,לפחות בתחילה. אבל מאוחר יותר, אם נוצרים תנאי סביבה שונים מסוימים, הן עשויות להיות לרועץ (כלומר להקטין את יכולת ההישרדות של האנשים הנושאים אותן בחומר הגנטי שלהם). לעומת זאת, אם ייווצרו תנאים מסוימים אחרים, המוטציות הניטרליות יכולות להפוך דווקא למועילות - כי הן תשפרנה את יכולת ההישרדות של האנשים הנושאים אותן. יצירת מוטציות מועילות (שהסיכוי הסטטיסטי להיווצרותן קטן), מקנות יתרון, כבר כיום, כאשר הן מגבירות את יכולת הצאצאים לשרוד או אם הן מגבירות את הפוריות של האנשים הנושאים את המוטציות האלה, ולכן מעלות את מספר הצאצאים שלהם. העלייה במספר האנשים המכילים מטען גנטי אשר משפר את יכולת ההישרדות שלהם, נובעת מתהליך המכונה הברירה הטבעית (הסלקציה).
בניגוד לתהליך יצירת המוטציות שהוא אקראי, תהליך הברירה הטבעית (הסלקציה) אינו אקראי לגמרי. למשל, תהליך הברירה הטבעית יכול להיות מושפע מתנאים סביבתיים (ואפילו חברתיים ותרבותיים), שמשתנים בעקבות מעשיו של האדם עצמו (ביעור יערות, אפקט החממה, זיהום הסביבה, מלחמות וכדומה). כל זאת בהנחה שהאדם לא יתערב במטען הגנטי שלו על ידי הנדסה גנטית או שיבוט - שאת תוצאותיהם על המין האנושי, בלתי ניתן לחזות מראש.
מעניינת במיוחד וריאציה (מוטציה) שהתפתחה בגן הקשור להתפתחות המוח האנושי. הגן הזה נחקר על ידי גנטיקאים בשל מעורבותו בתסמין גנטי העובר בתורשה (ואשר נפוץ במשפחות מסוימות בהודו) – תסמין ילדי 'ראש הציפור'. השם המדעי של התסמין הזה הוא Seckel syndrome והוא נגרם בגלל פגם בגן המכונה SCKL1 . בין שאר התופעות של הילדים האלה, אופייניים ראש ומוח קטנים במיוחד ורמת משכל שאינה גבוהה מ- 50 (רמת משכל ממוצעת באוכלוסיה היא 100).
ילד ראש ציפור
ילד ראש ציפור
מסתבר שמאוחר יחסית בתולדות המין האנושי, התפתחה בעקבות מוטציה מסוימת וריאציה חדשה נוספת בגן הנורמלי SCKL1. מדובר במוטציה שאינה מזיקה ולפיכך הביאה לשונות בגירסאות נורמליות של הגן הזה בין בני אדם שונים (בלשון מדעית, מכנים שונות נורמלית בגן בשם פולימורפיזם).
כל אדם נושא שני עותקים של כל גן. אחד מהם ירש מאימו והשני מאביו. על פי חוק גנטי המכונה חוק הארדי ויינברג, כאשר נוצרות שתי גרסאות של אותו גן - ואם אין לאף אחת מהן יתרון או חסרון המשפיעים על הרבייה, אזי לאחר מספר דורות יחס עותקי הגנים (הישן והחדש) באוכלוסיה יהיה 1:2:1 , בקירוב. כלומר, נוצר שיווי משקל שבו 25% מהאנשים מכילים שני עותקים מהגרסה הישנה של הגן, 25% מהאנשים מכילים שני עותקים מהגרסה החדשה ו- 50% מכילים שני עותקים מעורבים - עותק אחד ישן ועותק אחד חדש.
מסתבר שנמצא כיום מתאם בין רמת האינטליגנציה ומורכבות המחשבה לבין מספר העותקים של הגירסה החדשה, לטובת אלה שנושאים שני עותקים של הגירסה החדשה. קיים מתאם, אולם יש לציין שהאינטליגנציה נובעת ממכלול של מספר גנים ולא של אחד בלבד.
למרות שכביכול יש יתרון תרבותי לחכמה, היחס של נושאי שני עותקים של הגירסה החדשה באוכלוסיה הכללית יציב ואינו עולה. זאת משום שלנושאי שני הגנים 'החכמים' אין יתרון רבייתי (כלומר, אין ברירה טבעית).
נהפוך הוא - לאנשים חריפי שכל, סקרנים, בעלי רעיונות חדשניים, יש במקרים רבים פחות ילדים מהממוצע באוכלוסייה. כך למשל סטודנטים דוחים את ההתרבות בשעה שרבים מבני כיתתם בתיכון, שציוניהם היו נמוכים מדי - מתחילים להביא תינוקות לעולם מיד בתום לימודיהם. אם להורים פחות אינטליגנטים יש יותר צאצאים, הרי שבימינו האינטליגנציה היא מעמסה דרוויניסטית ולכן האינטליגנציה הממוצעת של האדם עשויה לעבור אבולוציה כלפי מטה.
כלומר, לפי גישה מדעית זו, במצב כיום, כאשר האנשים נושאי הגנים המקנים להם רמת משכל גבוהה, דוחים משיקולי קריירה או שיקולים אחרים את גיל העמדת צאצאים ו/או את מספרם, יש להם חסרון אבולוציוני – הפחתת מספר צאצאים מסוגם.
לעומת זאת, כאשר אנשים נושאי גנים בעלי רמת משכל נמוכה נישאים מוקדם בשיא גיל הפוריות, הרי יש להם יתרון אבולוציוני – הגדלת מספר הצאצאים מסוגם. בחברת השפע כיום, אין לאנשים בעלי רמת משכל נמוכה יחסית חסרון בהישרדות, כפי שהיה בעבר. למשל, גם מי שמתקשה בחישובים - מחשב אותם בנקל במחשבון שבסמרטפון שלו. ומי שמרבה לשכוח, יכול להיזכר בקלות על ידי חיפוש באינטרנט. לפיכך, כן צפויה נסיגה במספר האנשים בעלי רמת משכל גבוהה ויחד איתה הקטנה במאגר הגנים 'החכמים'. האם ידעתם שגודל המוח הממוצע של ההומו ספיינס (אנחנו) כיום קטן יותר מההומו ספיינס הקדום מתקופת האבן? היום נפח המוח הממוצע הוא 1,350 סמ"ק ובתקופת האבן נפחו הממוצע היה 1,450 סמ"ק. הפרש של 100 סמ"ק זה לא מעט.
ציינתי שכיום ישנו שיווי משקל באוכלוסיה בין גירסת הגן החכמה לבין הפחות חכמה. אם כך, מתי כן עשויה להיווצר התפלגות באוכלוסיה? הדבר יוכל להיווצר אם מבחינה חברתית, יימשכו למשל 'החכמים' אל בני מינם. אם להיבדלות חברתית מרצון תתווסף גם היבדלות גאוגרפית - עשויים הגנים שלהם לעבור שינויים מהירים יחסית עד כדי יצירת מין חדש.
תארו מצב של'חכמים' ימאס לחיות בין האחרים והם יחליטו לפרוש מהאחרים ולהתבודד ביבשת אנטארקטיקה. החכמה שלהם תאפשר להם לפתח אמצעי מחייה בסביבה הקפואה הזו. כבאוכלוסיות מבודדות, במשך הדורות הבאים יחולו בהם מוטציות שיביאו לשינויים נוספים, שחלקם עשויים להתאים אותם עוד יותר לסביבה החדשה הקפואה והצחיחה. לאחר דורות רבים, השינויים האלה יובילו לכך שהאנשים החכמים מאנטארטיקה כבר יהיו כל כך שונים מהמין המקורי שלנו, עד שלא יכולו להעמיד יותר צאצאים פוריים בזיווג בין שתי האוכלוסיות. הם יהיו על כן כבר מין אדם חדש.
במצב כזה יחיו במקביל שני מיני אדם - מין האדם שלנו ומין 'האדם החכם', שבין השאר מותאם לחיים בקור קיצוני. כמה זמן יחיו שני מיני האדם במקביל? הדבר תלוי אם ילחמו זה בזה בתנאי סביבה משתנים שיתנו יתרון למי מהם. למשל אם תחול התקררות של כדור הארץ וכניסה לתקופת קרח חדשה (דבר הצפוי שיקרה בשל מחזוריות באקלים כדור הארץ) - יהיה יתרון הישרדותי למין האדם החדש, שיפלוש לשטחים הקפואים החדשים, על חשבון האדם הישן. לעומת זאת, אם תחול התחממות של כדור הארץ ויופשרו הקרחונים באנטארקטיקה, מין האדם 'החכם פחות' יפלוש לאנטארקטיקה וינסה להשמיד את המין המקומי, כדי להשתלט על מחצבים וטכנולוגיות של המין החדש. כלומר, במצב שקיימים שני מיני אדם, תנאי סביבה קיצוניים משתנים בכדור הארץ יכריעו מי משני המינים ישרוד ומי יוכחד. בכל מיקרה המין שישרוד יהיה שונה מאיתנו - חכם יותר או חכם פחות.
***
גישה אחרת טוענת את ההפך: שגם אם תהליכים אבולוציוניים של הגדלת המוח ושיפור כישוריו פעלו אך רק לפני דורות ספורים, וגם אם הושפעו מהופעת הגירסה החדשה של הגן SCKL1 - הרי שכיום, בחלק ניכר מאוכלוסיות האדם, תהליכי האבולוציה פסקו.
מדוע? על פי טענה זו, חברת השפע ומדיניות הרווחה, כמו גם אמצעים יעילים למניעת הריון, שינו באחת תהליכים אבולוציוניים באדם. לפיכך, על פי גישה זו התחזית היא שגם בעתיד הרחוק המוחות של צאצאי צאצאינו לא יהיו גדולים יותר ולא מתוחכמים יותר מאלה שלנו.
המצדדים בגישה הזו טוענים שלמעשה האבולוציה של האדם תמה. כי הבידוד הגאוגרפי של קבוצות שונות, נעלם כמעט כליל עם התפתחות אמצעי התחבורה ועם פריצת המחסומים החברתיים ששמרו בעבר על ההפרדה בין גזעים. טורפים טבעיים אינם משפיעים עוד על כללי ההישרדות. לכן מאגר הגנים האנושי מתערבב בימינו בהיקף שלא היה כמוהו בכל תולדות המין. נטען גם שכיום אנחנו בעצם מונעים ברירה טבעית באמצעות הטכנולוגיה המפותחת והרפואה. בשל כך במרבית המקומות בעולם ירדה מאוד תמותת התינוקות. וגם אנשים הלוקים בפגמים גנטיים שהיו קטלניים בעבר, הרי כיום ממשיכים לחיות ואפילו להעמיד צאצאים בעזרת התפתחות הרפואה.
עוד טוענים המצדדים בגישה זו שכמעט לכל אחד בארצות המפותחות, יש הזדמנות להגיע לגיל הפוריות ושלעניים כמו לעשירים יש סיכויים שווים להוליד ילדים. התפתחות עמידות תורשתית למחלות כמו לאיידס, עדיין עשויה להקנות יתרון הישרדותי. אבל לטענתם תרבות ולא תורשה גנטית - היא הגורם המכריע כעת אם אנשים יחיו או ימותו. כלומר, לפי צורת מחשבה זו האבולוציה היום היא ממטית (התפתחות של רעיונות) ולא גנטית. לעומת זאת יש הטוענים שאבולוציה גנטית מתרחשת גם כיום, אבל בכיוון ההפוך. כלומר דווקא הקידמה ומאפיינים של החיים המודרניים עשויים להניע לשינויים שיורידו את סיכויינו לשרוד, בתנאי סביבה משתנים בעתיד. ואפילו, להכחדתנו.
***
קיימת גם אפשרות סבירה שדור העתיד לא ירצה להיות מכוון על ידי האבולוציה הטבעית, אלא יכוון בעצמו את האבולוציה. בני האדם כיוונו ומכוונים את האבולוציה של מינים רבים של בעלי חיים וצמחים בשיטות הכלאות חקלאיות והנדסה גנטית. לכן לא מן הנמנע שדורות ההמשך ישאלו מדוע לחכות שהברירה הטבעית תעשה את העבודה, כאשר אנו יכולים לעשות אותה מהר יותר בעזרת הנדסה גנטית על עצמנו, באופן שיעזור לנו?
המכשול העיקרי הניצב בפני ההנדסה הגנטית בבני אדם הוא המורכבות האדירה של המטען הגנטי. כל גן אחראי, בדרך כלל, ליותר מפעולה אחת, ולכל פעולה אחראים, בדרך כלל, כמה וכמה גנים. ולכן כל שינוי בגן אחד עשוי לגרום תוצאות בלתי צפויות.
אולם, למרות המורכבות, הלחץ החברתי לשנות גנים בוא יבוא ויתכן שהוא בלתי נמנע. למשל, מהורים שירצו להבטיח לעצמם בן או בת (כבר נעשה בישראל בלחץ של הורים בעלי מספר גדול של צאצאים ממין אחד); או מהורים שירצו להקנות לילדיהם יופי, אינטליגנציה, אופי נוח או כישרונות שונים נוספים. זה עשוי להיות גם כוח מניע עצום כדי למנוע הולדת בני אדם דיכאוניים, היפראקטיביים או אלימים. לחץ חברתי דומה יופעל גם כדי להילחם בהזדקנות.
אם אמנם יתאפשר לנו ביום מן הימים לשנות את הגנים שלנו, כיצד ישפיע הדבר על האבולוציה העתידית של המין האנושי? מן הסתם במידה רבה. נניח שבעזרת הנדסה גנטית הורים ישנו את ילדיהם טרם לידתם לבעלי IQ ממוצע של 150 ומשך חיים ממוצע של 150 שנה - ילדים כאלה יוכלו להעמיד יותר צאצאים ולצבור יותר עושר מן האחרים. מבחינה חברתית סביר שהם יימשכו אל בני כישורים דומים. עם היבדלות כזו מרצון (גאוגרפית או חברתית) - הגנים שלהם עשויים לעבור בהמשך סידרת שינויים נוספים, עד כדי יצירת מין אדם חדש. ההחלטה אם ללכת בנתיב מלאכותי זה של יצירת אדם חדש תהיה בידי צאצאינו. בקרוב אפרסם כאן סידרת כתבות בנושא הנדסה גנטית, טכנולוגיה ואתיקה - תחום התמחות מקצועית שלי. שווה לעקוב.
לסיום אצטט מכתבה שפורסמה בעיתון Scientific American : "אם אין מצפים לנו מוחות ענק, מה כן צפוי לנו? האם ניעשה גדולים יותר או קטנים יותר, חכמים יותר או טיפשים יותר? איך יעצבו אותנו הופעתן של מחלות חדשות והתחממות כדור הארץ? האם יקום יום אחד מין אנושי חדש? או שמא תחול האבולוציה העתידית של האנושות לא בגנים שלנו כי אם בטכנולוגיה שלנו, שתאפשר לנו לחשל את גופנו בסיליקון ובפלדה? האם איננו אלא בוני התבונה השלטת הבאה – המכונות?"
יש הסוברים כי האבולוציה של האדם הסתיימה. אולם רבים הסימנים לכך שהאדם משתנה ועובר אבולוציה מואצת. האם אנו בדרך להתפצלות לעבר מין אדם חדש? האם המין החדש יוכל לחיות לצידנו במקביל? בפוסט זה נלמד על ההיסטוריה של האבולוציה של האדם. נדון האם המין האנושי כיום ישרוד לצד הופעת מין אדם חדש ובמנגנונים הפועלים ליצירת מינים חדשים. וביום השישי ברא האלוהים את האדם:
בשני הפסוקים האלה אין מידע איזה אדם ברא אלוהים. האם הוא ההומו ספיינס ספיינס (כלומר אנחנו) או מיני האדם שקדמו לנו והוכחדו, ושחלקם חיו במקביל אלינו, עד זמן לא רב יחסית (במושגים של 10-25 אלף שנים לאחור). ההומו ספיינס לא נברא מהאדמה, אלא הוא מהווה חוליה בראש עץ התפתחות של מיני אדם אחרים, שקדמו לו או חיו במקביל אליו, עד שנכחדו. עץ התפתחות זה של מיני האדם, מתואר בתרשים הבא:
מקור התרשים- ויקיפדיה. התרשים מתאר לוח זמנים של שושלת האדם על פי מיני הומינידים מאובנים (פסים כהים). המינים מסודרים אנכית על פי דמיון כללי ביניהם, אך קשה לקבוע במדויק איזה מין התפצל מאיזה מין אחר. מינים שמהם נמצאו מאובנים רבים יותר מסומנים בפסים יותר רחבים אנכית. העץ הפילוגנטי (ירוק) משחזר את יחסי הקרבה ותאריכי הפיצול על פי רצפי הדנ"א של אדם מודרני, שימפנזה מצוי, שימפנזה ננסי, גורילה ואדם נאנדרטלי (מיצוי DNA מעצמות מאובנות). מוצאו של פלורסיינסיס (ימין למעלה) עשוי להיות מהאדם המודרני, מארקטוס, או ממיני אדם קדומים אף יותר כמו גאורגיקוס והביליס.
מהתמונה הנ"ל שהורכבה על סמך ממצאים ארכאולוגים וביולוגיים-גנטיים, ההומו ספיינס ספיינס, כלומר אנחנו, ניצבים כרגע יחידים בראש הסולם ההתפתחותי של האדם. אני מציין את המילה כרגע, משום שאין שום ביטחון שאנחנו מין האדם האולטימטיבי, ושאחר ממנו לא ייווצר בעתיד. לפי עקרונות מנגנון האבולוציה ולפי סימנים שאותם אתאר בהמשך - האבולוציה של האדם לא הסתיימה, ולמעשה יש עדויות לכך שאנחנו בדרך להתפתחות מין או מיני אדם חדשים. בתחילה המינים האלה יחיו איתנו במקביל, אם לא יהיה למישהו מהם יתרון אבולוציוני. אולם אם וכאשר יהיה לאחד המינים יתרון אבולוציוני, סופו שישתלט והאחרים מספרם יתמעט ובמצבים קיצוניים (שינויי אקלים, מלחמות וכדומה) אפילו יכחדו. כך היה עד שהמין שלנו הופיע. מדוע לא יתכן שיופיע מין חדש?
תשאלו ובצדק, האם תיתכן הופעת מין אדם חדש יש מאין? המאמינים בבריאת האדם יש מאין, כפי שמתואר בסיפור הבריאה המקראי, בוודאי לא יקבלו את האפשרות של הופעת מין אדם חדש. אליהם, קרוב לוודאי יהיו דברי כאן "כדבר אל האבנים והעצים".
"כדבֵּר אל העצים והאבנים"
גם לרבים מאלה שאינם מאמינים - קשה לקבל הופעת מיני אדם חדשים יש מאין. אך, בעצם כפי שתקראו בהמשך, הופעת מיני אדם חדשים היא יש מיש. אביא כאן עובדות שישנו את דעתכם, ובתנאי שתשמרו על ראש 'פתוח' ולא 'תלחמו' מלחמת חרמה בקבלת עובדות שאינן מתאימות לתפישת עולמכם, אמונותיכם, המיתוסים המושרשים, ותשתחררו משטיפות מוח שהקנו לכם בחינוככם.
אני כבר רואה אחדים מכם העוברים לעמדת הגנה ואחרים שעוברים לעמדת התקפה. הדבר מובן. קשה לאדם באשר הוא לשנות תפיסה שנטעו בו השכם והערב מאז הולדתו. גם האגו, שהוא אחד מהתכונות הדומיננטיות של האדם, אינו 'מרשה' לאדם בדרך כלל להתייחס לעובדות (מוצקות ככל שיהיו) ולהודות בטעויותיו. במילים אחרות, האגו הוא האויב הגדול ביותר של האדם ואשר מונע ממנו להיפטר מדעותיו הקדומות. האגו לא מסכים לכך שמביאים לו עובדות הסותרות את מה שחינכו אותו הוריו, מוריו וסביבתו. לכן האגו פועל על האדם בדרכים ערמומיות של הכחשה, חיים בשקר, היתלות בדברים בלתי רציונליים, המצוצים מהאצבע ואפילו האמונה הטיפשית שלא יתכן שטעינו עד כה. האגו גם המציא את הביטוי "מיליארד סינים לא טועים". אך המדע הראה שמיליארדים טעו בתפיסותיהם במהלך כל ההיסטוריה. היי, זוכרים שמיליארדים חשבו שכדור הארץ שטוח? ושהכנסייה הכחישה ונלחמה על האמונה שהשמש סובבת את כדור הארץ ולא להפך? "הרי לא יתכן שכדור הארץ אינו מרכז היקום". כיום ברור שזו אחת ההנחה הטיפשיות ביותר מאלה שנהגו על ידי בני אנוש. מסתבר שהאגו ממשיך להתקשות בקבלת עובדות חדשות כהווייתן, ולא לומד מההיסטוריה.
נחזור לסימנים שהזכרתי, שיכולים לשנות את דעתכם - לכך שהאדם כבר משתנה, כאן ועכשיו. ואם האדם כבר משתנה, מדוע לא תאמינו שגם דעתכם עשויה להשתנות? אני כבר רואה אחדים מכם מרימים גבה ואומרים "חאליק עם הפילוסופיה שלו - לא מתאים לי!" לאלה אומר כדברי מאקס פלאנק : "אמת מדעית חדשה אינה מנצחת משום שמשכנעים את מתנגדיה לראות את האור, אלא משום שהם מתים ובמקומם קם דור חדש המבין אותה". אז מי שרוצה יכול להישאר בדעותיו עד ליום מותו, כי אחריו יתכן ויקום דור חדש שיבין את העובדות והתמורות. לא לחינם משה סובב את בני ישראל ארבעים שנה במדבר - בכדי שיקום דור חדש עם תפיסה חדשה של חירות.
***
כעת אביא בפניכם מספר עובדות המעידות על תהליכי שינוי של מינים ככלל, והאדם בפרט - תהליכים שמובילים להופעת מינים חדשים. אפשר לכתוב על כך ספר, אך מקוצר היריעה לא אתגרה בסבלנות הקוראים ואסתפק בדברים אחדים.
מיני חיות משתנים כל הזמן וגם באחרונה נוצרו מינים חדשים
למרות שמינים חדשים נוצרו ונוצרים כל העת, (לאחרונה פורסם על התפצלות של מין ציפורים למין חדש) הבריאתנים מתכחשים לכך ונלחמים מלחמת חרמה כנגד המדע. למעשה הם מתעלמים מהעובדות המדעיות ולמעשה מכחישים את קיומן. יסלחו לי הבריאתנים, אך הדבר הזה מזכיר לי עמים ואנשים המכחישים קיומן של עובדות היסטוריות. התורכים מכחישים את שואת הארמנים. אחרים מכחישים את השואה שעבר העם היהודי. כמוהם יש המכחישים עובדות מדעיות, כי הן אינן עולות בקנה אחד עם אמונותיהם. השינויים האבולוציוניים ליצירת מין חדש הם הדרגתיים
בחפירות ארכאולוגיות התגלו שלדים של מין אדם נוסף שחי במקביל אלינו. השלדים של מין אדם זה נמצאו במערות באזור סומטרה ויאבה. אדם הזה, שגובהו הממוצע היה כמחצית מגובהנו – אדם המכונה ע"י האנתרופולוגים 'ההוביט' ושם המין המדעי שלו הוא הומו פלורסיינסיס. האדם הזה השאיר במערות עקבות ארכאולוגיות של כלי אבן, המתאימים לגודל כף היד הקטנה שלו ולמרות שהיה בעל מוח קטן משלנו, הוא היה כנראה בעל אינטליגנציה גבוהה יותר מהצפוי מגודל מוחו הקטן. אך למעשה אין להסיק מסקנות מגודל המוח בלבד, אלא מגודל המוח ביחס לגודל הגוף. כאמור מין זה של אדם חי במקביל אלינו והוא נכחד לפני כ- 10,000 שנה בלבד.
גם מיני האדם, אדם היידלברג ואדם ניאנדרטלי (שהאחרון נכחד לפני כ-24,000 שנה לערך) חיו לצד מין האדם שלנו. יש סברות רבות מדוע מיני האדם האלה נכחדו. אחת הסברות היא שמיני האדם האלה נכחדו בגלל שינויים אקלימיים. למשל האדם הניאנדרטלי היה מותאם לחיים בתקופת הקרח האחרונה. כשהפשירו הקרחונים וכדור הארץ התחמם, אנחנו היינו מותאמים יותר לתנאי הסביבה החדשים ויכולנו להתחרות טוב יותר מהאדם הניאנדרטלי על מקורות מזון. סברה אחרת היא שאנחנו, ההומו ספיינס ספיינס, השמדנו אותם. יש סיכוי סביר שאכן כך קרה. האם כיום אין אנו שואפים להשמיד תרבויות אחרות של בני מיננו אנו? לכן, אם וכאשר יקום מין אדם חדש בעתיד, יתכן והוא ישמיד אותנו? חומר למחשבה!
רבים חושבים שאם ייוצר מין אדם חדש, זה יהיה בגלל אירוע של יצירת מוטציה משמעותית בפרטים מסוימים שלנו, שבעקבותיו יקום מין אדם חדש. אולם לא כך הדבר. התפצלות מין (חיה או אדם) לשני מינים שונים הוא תהליך ממושך הנמשך דורות. למעשה השינויים הם הדרגתיים. בתחילה נוצרים שינויים קטנים, עקב מוטציות, באוכלוסיית בני האדם. השינויים האלה אינם משמעותיים בתחילה ואינם משפיעים על היכולת להזדווג. לכן, גם פרטים שונים מעט מוגדרים עדיין כאותו מין.
לשיעור הסטטיסטי של יצירת מוטציות, שאינן קטלניות, יש קצב משלו לאורך ציר הזמן. מאוחר יותר, כאשר מתרבות מספר המוטציות בין פרטים שונים, ניתן כבר לראות שינויים חיצוניים ופנימיים רבים יותר, אך יכולת הזדווגות ביניהם עדיין קיימת והם יכולים להעמיד צאצאים פוריים. כפי שהכלב והזאב יכולים להעמיד צאצאים פוריים. לכן, הכלב והזאב מוגדרים עדיין כאותו מין. אך כיוון שהם כבר שונים למדי, הכלב והזאב מוגדרים כבר כתתי-מינים שונים.
השינויים האלה המובילים להתפצלות לתתי-מינים שונים הוא הדרגתי. למרות יכולת ההזדווגות, עשויה להיות ירידה ברצון ובחשק (משיכה מינית) של תת- המינים להזדווג ביניהם בשל שוני בהרגלים או בשל שוני תרבותי באדם. עם הזמן חלים בתתי-המינים שינויים נוספים ובעקבות כך נוצר קושי הולך וגובר גם להעמיד צאצאים פוריים. כך למשל המצב בין כלבים או זאבים לבין תנים.
שינויים נוספים גורמים לכך שהזדווגות תוביל ליצירת צאצאים שהם כבר לגמרי אינם פוריים. כך למשל המצב בין סוס לחמור. הם יכולים להזדווג והצאצא הוא הפרד. אך הפרד אינו פורה. הפרד אינו יכול להעמיד צאצאים. לכן, הסוס והחמור הם כבר מינים נפרדים. גם השועל השייך למשפחת הזאבים והכלבים כבר אינו יכול להביא ליצירת צאצאים פוריים, ולכן השועל והזאב הם מינים נפרדים.
כעת נחזור לאדם, לבני מיננו. כבר כיום קיימת שונות בין בני אדם שונים. את זאת ניתן לראות מהתבוננות באנשים סביבנו - יש שוני, לפעמים די ניכר, בתכונות של בני אדם שונים. השינויים האלה בהחלט עשויים להוביל בעתיד ליצירת תתי-מיני ומיני אדם חדשים. כיוון שהשינויים האלה הדרגתיים, לא ניתן להגדיר נקודת זמן מסוימת שבה חלה ההתפצלות למינים שונים נפרדים.
תופעת ההתפצלות ההדרגתית לתתי-מיני ולמיני אדם שונים בעבר שלנו מודגמת במדידות של גודל המוח שנעשו בשלדים שנתגלו בחפירות ארכאולוגיות. גודל המוח משמש כסמן להתקדמות יכולת החשיבה והאינטליגנציה. ממוצע גודל המוח שלנו, של בני ההומו ספיינס ספיינס כיום הוא 1,350 סנטימטר מעוקב. זהו הממוצע. כלומר, יש בני אדם שמוחם קטן יותר, וכאלה שהוא גדול יותר.
בהקשר לכך, מאד מעניינת העובדה שהממוצע של גודל המוח של מיני האדם שקדמו לנו היה קטן משלנו. אבל זה רק הממוצעים. כי לחלק מבני האדם במינים שקדמו לנו היה גודל מוח שנמצא באותו טווח גדלים של המין שלנו. את זה ניתן לראות בתרשים הבא:
מקור-ויקיפדיה. גרף של הגידול בנפח המוח של הומינידים במשך ארבעת מיליוני השנים האחרונות.
אם כך, טווח גודל המוח של חלק ממיני האדם הקדמונים שנכחדו נופל בטווח התחתון של גודל המוח שלנו. כיוון שהמדד של גודל המוח יחסית לגודל הגוף, נחשב למדד של מידת האינטליגנציה, בהחלט יתכן שה'חכמים' במיני האדם שקדמו לנו, לא נפלו בחכמתם מהפחות חכמים שבינינו. אלא מה? בינם לבינינו חלו שינויים נוספים שהיקשו או מנעו את הזיווג, בתקופה שחיו איתנו במקביל. ייתכן וחלק מהמינים הקדומים אפילו הזדווגו איתנו במקרים מסוימים. אם כך הם לא היו מינים נפרדים, אלא תתי-מינים שלנו. ליכולת הזיווג והעמדת צאצאים פוריים בין האדם הניאנדרטלי לבני מיננו, יש עדויות מדעיות מוצקות (גם ב'טביעות אצבע' הנמצאות בדנ"א שלנו). על כך כבר כתבתי בפרק הקודם בסדרה (פרק ג'),
כיצד פועלת האבולוציה ליצירת מינים חדשים? בחומר הגנטי שלנו יש 'שלדים' – של גנים ש'מתו' לפני עידנים. אלה מכונים 'גנים מדומים'. כלומר, הגנים המדומים הם שרידים של גנים אמיתיים ש'התקלקלו' וכבר אין להם תפקיד נראה לעין. הם כבר לא יכולים ליצור תוצר ביולוגי (למשל חלבון), כי בהם אזורים פעילים חיוניים בגן שותקו על ידי מוטציות, כך שהתאים אינם מסוגלים לתרגם גן כזה לתוצר מולקולרי מועיל.
אבל הגנים המדומים שופכים אור על תהליך האבולוציה שעברו הגנים של ימינו. אפשר לדמות את הגנים המדומים לשרידים של תוכנת מחשב ישנה האחראית לתהליכים שנכחדו (אינם פעילים), אך הם מהווים תיעוד מרתק של ההיסטוריה: כיצד התפתחה וגדלה מערכת המחשב הכללית עם הזמן.
רק לאחרונה, לאחר סיום פרויקטים לקביעת רצף הגנום האנושי, התאפשר לגנטיקאים להתבונן על 'הנוף הגנטי' במבט-על ולהבין עד כמה נפוצים בו הגנים המדומים. הדנ"א של האדם מורכב מיותר משלושה מיליארד נוקליאוטידים, שהם אבני הבניין של מולקולות הדנ"א. אבל, רוב הדנ"א שלנו מורכב למעשה מחומר גנטי 'אפל' שעדיין רב הנסתר על הגלוי בתפקידו.
בתוך מרחבי הדנ"א 'הצחיחים' האלו, פזורים מספר גדול של הגנים המדומים, כמו חלקי מכונות חלודות. בדנ"א של האדם יש כ-21,000 גנים וכבר זוהה מספר כמעט דומה של גנים מדומים. באחרונה מתגלים כל העת גנים מדומים נוספים וסביר להניח שמספר הגנים המדומים שיתגלה יעלה על מספר הגנים הפעילים. שכיחותם הגבוהה של הגנים המדומים מעוררת שאלות רבות ובכללן איך הם נוצרו? מדוע מספרם כה רב? ובעיקר נשאלת השאלה: אם הם באמת חסרי תועלת, מדוע נשמרו בדנ"א זמן רב כל כך? התשובה לשאלה הראשונה כבר ידועה. בעבר הגנים המדומים היו כנראה גנים פעילים ש'גוועו', מפני שצברו במהלך הזמן מוטציות מזיקות אשר פגעו ביכולת פעילותם. חלק מהמוטציות האלה השביתו גנים שאינם נחוצים עוד לאדם – למשל הגנים שהיו אחראיים ליצירת זימים. האדם שחי ביבשה אינו זקוק יותר לזימים, הדרושים לנשימה במים על ידי דגים. אך מסתבר שחלק ניכר מהמוטציות חלו בחלק מגנים זהים שקיימים במספר עותקים בדנ"א. למשל, אם גן מסוים, שיש לו תפקיד מסוים, מצוי בדנ"א במספר עותקים, מוטציה בעותק אחד תשבית אותו, אך עדיין שאר העותקים יכולים לבצע את תפקידם.
מצד אחד, מכיוון שגנים מדומים התרבו בדרך זו בדנ"א במשך זמן רב, חלקם מהווים שרידים של גנים שנכחדו במהלך האבולוציה, ואין להם כיום גירסה פעילה. אחרים הם עותקים של גנים שהשתנו מאוד במשך השנים, כך שהגן המדומה מייצג גירסה מוקדמת וישנה יותר של הגן. לפיכך, הגנים המדומים משמשים למדענים כמאובנים מולקולריים. 'מאובנים' המספקים עדות אילמת למאורעות שהתרחשו בעבר האבולוציוני שלנו.
מצד שני, ברגע שהגנים המדומים הופכים לערמת גרוטאות של הדנ"א, הם משתחררים למעשה מכבלי הברירה הטבעית וחופשיים לצבור מיני מוטציות. ובכלל זה שינויים שיהיו קטלניים לגנים רגילים. אבל, מוטציות שחלות על גן מדומה בלתי פעיל, עשויות להפוך אותו לגן פעיל, שיקנה תכונה חדשה. כלומר, יתכן שהגנים המדומים הם מגרש המשחקים של האבולוציה, שהיא אקראית. אך אם הדבר מועיל - לאדם שירכוש אותה יהיה יתרון הישרדות גבוה משל האחרים. רכישה אקראית והדרגתית כזו של אוסף מוטציות כאלה בגנים מדומים, עשויה להוביל ליצירה של תת-מין או מין חדש – הן של הצומח, החיה והן של האדם. זהו תהליך שאינו קורה במהלך חיי דור ולמעשה נמשך זמן רב, במשך דורות רבים.
קיימים ממצאים מדעיים חדשים התומכים באפשרות של 'תחיית' גנים מדומים. כלומר, הפיכת הגן המדומה לגן חי המייצר חלבון תפקודי. השוואות ממוחשבות מדוקדקות של רצפי דנ"א הראו שגן אחד המייצר אנזים מסוים בפרה, היה גן מדומה במשך מרבית ההיסטוריה, ונראה שהוא הופעל מחדש רק לפני זמן לא רב במונחים אבולוציוניים.
בחומר האפל של הדנ"א מצויים גם רצפי ג'יבריש רבים הקוטעים את רצף הגנים - בדיוק כמו שהמידע במחשב אינו יושב ברצף פיזיקלי - תופעה המכונה בשפת המחשבים 'פרגמנטציה'. הרצפים חסרי המשמעות כביכול, הקוטעים את רצף הגן, מכונים אינטרונים. קיימת סברה שהאינטרונים הינם שרידים אבולוציוניים של קטעים שבעבר הרחוק אכן היו חלק מגן, אך התנוונו במרוצת הדורות. לעומת זאת, תיאוריות אחרות גורסות כי האינטרונים מהווים 'שומרי מקום' לגנים חדשים שייווצרו במהלך האבולוציה וישלבו אותם עם גנים שכבר קיימים. העובדה שחלק מהגנים האנושיים הם אכן שילוב של מספר גנים קיימים בודדים, מחזקת את טענה זו. למשל, רבות ממחלות הסרטן נגרמות משילוב של שני גנים נורמליים קיימים לגן חדש אחד שמקנה תכונה חדשה - תכונה סרטנית. באדם זה קורה בתא אחד שמתרבה לגידול. אבל אם 'איחוי' בין שני גנים המביא ליצירת גן שלישי חדש קורה בתא מין, הגן החדש יועבר לצאצאים.
מכיוון שהמחקר המדעי מצביע על כך שהחומר האפל של הדנ"א משמש כמגרש משחקים האקראי של האבולוציה – הרי זה משחק של ניסוי וטעייה – אז אולי בכל זאת "אלוהים מטיל קוביות"?
הטיבטים - הוכחה להתפתחות זן אדם חדש נשאלת השאלה – כמה מהר יכול המין האנושי להשתנות גנטית ולהסתגל לתנאים משתנים?
תשובה לשאלה הזו התקבלה לאחרונה ממחקר שנערך בסין על אוכלוסיה של טיבטים החיים בהרים הגבוהים. הטיבטים האלו היו צריכים להתמודד עם רמות החמצן הנמוכות השוררות בגובה ההרים שבהם חיו. ללא שינויים היכולת שלהם לשרוד הייתה נמוכה. לפיכך, מדור לדור, שרדו בעיקר אלו שרכשו תכונות שהתאימו את גופם טוב יותר לתנאי המחיה הקשים האלה. ממחקרים גנטיים שנערכו על דנ"א שמוצה מעצמות של נפטרים לדורותיהם, הסתבר שבמשך תקופה של 2,750 שנים - צאצאי הטיבטים צברו יותר משלושים גנים מוטנטיים, בהשוואה לאחיהם יושבי המישורים של סין. כמעט מחצית מהמוטציות אירעו בגנים המשפרים את יכולת הגוף לנצל חמצן. המוטציה השימושית ביותר חלה בגן EPAS1 המכונה גם 'גן הסופר-אתלט', כי שינויים מסוימים במבנה הגן הזה, מביאים גם לשיפור הביצועים הספורטיביים. הגן הזה מאפשר לטיבטים לחיות בגבהים העולים על 4 קילומטר מעל גובה פני הים. בגבהים שבהם רמת החמצן מגיעה רק לכארבעים אחוזים מהנדרש לחיים נורמליים. בני אדם אחרים, כמו מטפסי הרים, הנחשפים לרמות חמצן נמוכות כאלה סובלים מעייפות, מכאבי ראש וסחרחורות. בני אדם אחרים הנחשפים לתנאים אלה מולידים תינוקות שמשקלם נמוך, שסיכוייהם למות בגיל צעיר גבוהים יותר. אך הטיבטים אינם סובלים מאותן בעיות, כנראה בשל המוטציות שצברו בקוד הגנטי.
מחקר שהשווה את הדנ"א של הטיבטים עם דנ"א של תושבים מבני האן, החיים במישורי סין, הראתה שבני האן והטיבטים, שניהם צאצאים של אוכלוסייה הסינית שהתקיימה לפני 2,750 שנים. בערך באותה תקופה היגרו חלק מהאנשים לרמות של טיבט, ונאלצו להסתגל במהירות לתנאים הקשים. החלשים לא שרדו. אבל, אלה שנשאו בתאיהם מוטציות שהקנו להם עמידות טובה יותר למיעוט החמצן – שרדו והעמידו צאצאים. כיום, לאחר עשרות דורות של ברירה טבעית, מרבית הטיבטים נושאים סט שלם של מוטציות ב- 30 גנים המאפשרים להם לחיות בתנאי הסביבה הקיצוניים שבהם התיישבו. כלומר, בזמן של פחות משלושת-אלפים שנה - אוכלוסייה שלמה של בני-אדם עברה שינוי גנטי נרחב ופיתחה סט של תכונות המבדילות אותם מיתר האנושות. בפרק זמן קצר יחסית בהיסטוריה האנושית, האבולוציה יצרה זן נבדל של בני-אדם. היווצרות זן חדש עדיין אינה כאמור היווצרות מין אדם חדש. הטיבטים עדיין יכולים להעמיד עם שאר האדם צאצאים פוריים. אולם השונות בין בני האדם שונים קיימת ומתרחבת. הדוגמה של הטיבטים מדגימה יפה כיצד שוני בסביבות חיים משתנות, מפעיל את הברירה הטבעית לטובת אלה שמותאמים יותר. תנאים קיצוניים עשויים לזרז הופעת תתי-מינים ומינים חדשים של האדם, באותו אופן שנוצר זן האדם הטיבטי.
במחקר שהתפרסם ב- 2009, שהתמקד בהבדלים גנטיים בן בני אדם מארבע קבוצות: סינים, יפנים, בני יורובה האפריקנים, וצפון אירופים. נמצא ש-7% לפחות מן הגנים של האדם עברו אבולוציה עד לפני כ-5,000 שנה בדרך של ברירה טבעית. רבים מן השינויים היו קשורים להסתגלות לסביבה מסוימת. למשל, רוב הסינים והאפריקנים אינם יכולים לעכל חלב טרי בבגרותם, אך כמעט כל האירופאים יכולים. רוב הסינים אינם יכולים להתמודד עם שתיית אלכוהול והם משתכרים מכמות אלכוהול כזית. האוכלוסיות האפריקאיות פתחו עמידויות חלקיות למחלות כמו המלריה ואחרות.
ממחקרים נוספים העריכו המדענים שבמהלך 10,000 השנים האחרונות עברו בני האדם אבולוציה מהירה פי 100 מבכל זמן אחר, מאז התפצלו ההומינידים הקדומים ביותר מאבותיה הקדמונים של השימפנזה בת זמננו. המדענים ייחסו את הקצב המואץ לסביבות המגוונות שבהן התיישבו בני האדם ולשינויים בתנאי החיים שהביאו עמם החקלאות והעיור. למעשה המחקר הראה כי בני האדם נחנו בכושר אבולוציוני יוצא מן הכלל. שאלות לגבי העתיד
כפי שקראתם כאן, אין ספק שמין האדם שלנו עובר שינויים. שינויים לטוב ולרע. אין לי ספק שהמין שלנו הוא אינו סיום האבולוציה של האדם. אם האדם לא ישמיד את עצמו ואת כדור הארץ, בהחלט אנחנו עשויים למצוא לצידנו מין אדם חדש.
האם בעתיד ייווצר אדם משוכלל יותר, טוב יותר, אולי רע יותר? טוב או רע היא שאלה יחסית, והתשובה אליה משתנה בין חברות ותרבויות שונות. אך, התשובה הביולוגית פשוטה. האבולוציה תקבע מי טוב יותר. בעצם לא מי טוב יותר, אלא מי מותאם יותר לסביבה ולכן יעמיד יותר צאצאים שיעבירו את תכונותיהם לדורות הבאים.
בפרק הבא אדון בשאלות האלה. אביא בפניכם ממצאים שכבר כאן ועכשיו, במין שלנו, האנשים השונים נושאים שלוש גרסאות של 'גן החוכמה'. בהתאם יש חכמים יותר וחכמים פחות. האם באדם העתידי תשתלט הגירסה 'החכמה'? כפי שנראה בפוסט הבא, לא בהכרח. קיימות שתי אפשרויות, שכל אחת מהן בהחלט אפשרית: בראשונה, יתכן ובני האדם הנושאים את הגירסה הפחות חכמה, יהיו דווקא יותר פוריים ולכן האדם העתידי יהיה פחות חכם. האפשרות השנייה היא שבני האדם בעלי הגרסאות השונות יתפצלו לשני תת-מינים ולבסוף למינים נפרדים. האם יוכלו לחיות זה לצד זה?
נדון בכך בפרק הבא. יהיה מעניין.
האם השתכנעתם מהכתבה הזו?
לגבי יכולת השינוי של אמונותיו של האדם אסיים בדברי יחזקאל (פרק ג'):
לכן, אולי מוטב שהמאמינים בדברי הנביא יחזקאל ידרשו בשאלה, האם יתכן וגם כיום הם חזקי-מצח וקשי-לב, ולכן אולי טועים בהבנת ופירוש דברים מסוימים...
***
וכדובדבן שבקצפת הרי הרצאה מרתקת בנושא פרק זה. הצפייה בהרצאה ובמצגת של הפרופסור המכובד תארך כ-28 דקות מזמנכם, אך היא מומלצת ביותר. ההרצאה ניתנה באנגלית ואולי מישהו יתרגם אותה בעתיד לעברית?
https://www.youtube.com/watch?v=zOQ1mMocUMk
ההרצאה הזו ניתנה לפני מספר שנים וכיום דברים מסוימים, שהפרופסור לא ידע אז בוודאות וניחש, הם כבר עובדה מדעית. תיהנו!
פרק ג' בסדרה עבר ועתיד המין האנושי הפוסט יעסוק בעברנו - עבר המין האנושי. לא בהיסטוריה אלא הרבה לפני ייסוד ההיסטוריה הכתובה - הפרה היסטוריה של המין האנושי. הרבה לפני שהאדם כתב ואפילו לפני שהיה מסוגל לדבר מעבר למחוות וקולות של קופים. נתחיל בתקופה קדומה מאוד של ניצני המין האנושי בדרכו האבולוציונית אל מה שאנחנו כיום. אקדים שראשית, המדע הוכיח חד משמעית כי האדם לא נוצר ביום אחד במהלך "ששת ימי בריאה של העולם". והמין האנושי הומו ספיינס (שהוא המין שלנו, האדם הנבון) אינו מין האדם הראשון והוא לא הופיע ('נברא' לפי התנ"ך) לפני פחות מ- 5,500 שנה, אלא הרבה לפני כן. ובמקביל למין האנושי שלנו חיו במקביל אלינו מיני אדם אחרים שקדמו לנו. ומי שהביאה אותנו להיות מין אדם היחיד לעת עתה היא האבולוציה. כפי שנראה בהמשך סדרת כתבות זו, האבולוציה ממשיכה לפעול, ויש עדויות לניצנים העשויים להוביל להתפתחות מיני אדם חדשים, במקביל לתהליך הכחדה של המין שלנו. בדיון בעבר ובעתיד המין האנושי מתקיימות נקודות הנחה שגויות של הציבור הרחב אודות תורת האבולוציה ככלל והאבולוציה של האדם בפרט.
טעות נפוצה ראשונה - מוצא האדם הוא ממין קוף הקיים כיום. אך למעשה מוצא האדם של היום וקופי האדם של היום הוא מאב קדמון משותף. יש לזכור שאותו אב קדמון שהיה מין קוף-אדם הוא מין שכבר אינו חי כיום. לכן נכון לומר כי מוצא האדם והקופים כאחד הוא ממיני קופים קדומים. במובן ההגדרה המדעית הזואולוגית, האדם הוא קוף בעצמו. הזואולוגים משייכים את האדם לתת-סדרה Simiiformes (שפירושה בלטינית: 'בעלי צורת קוף'), לעל-משפחה קופי-אדם (בלטינית Hominoidea , שפירושה המילולי 'דמויי אדם') ובתוכה למשפחת ההומינידים (הכוללת את האדם, את השימפנזה ושאר מיני קופי האדם של היום). לא לחינם אנחנו וקופי האדם נחשבים למשפחה אחת - הדמיון הגנטי בינינו לשימפנזה הוא 98.5%! כלומר שוני של כפחות מאחוז וחצי בינינו לבין קופי אדם. כאשר השונות הגנטית בין בני האדם בינם לבין עצמם הוא כמעט חצי אחוז. אנחנו וקופי האדם חולקים אותם גנים בדיוק. ההבדל בינינו הוא בעיקרו עניין של כמות. כלומר הבדלים כמותיים בשיעור הביטוי של כל גן וגן. כדי לסבר את האוזן, מונגלואידים בני מיננו, הסובלים מפיגור שכלי מסוים, מבטאים 50% יותר תוצרי הגנים הממוקמים על כרומוזום 21. כלומר, במקרה זה ביטוי של 50% יותר של אותם גנים - מוביל לפיגור השכלי ולשאר תופעות הנצפות באלה שנולדים עם מונגלואיזם (טריזומיה 21).
טעות נפוצה שנייה - האבולוציה מתנהלת כ'סוּלם'. כלומר, מעבר באופן סדרתי, מצורות פשוטות יותר למורכבות יותר. תפיסה פשטנית ולא נכונה זו מתבטאת בתמונת 'מצעד הקידמה', אשר בתרבות הציבור המערבי, נוטים לזהותה עם רעיון האבולוציה.
תמונת מצעד הקידמה המתארת את אבולוציית האדם על פי תפיסה שגויה: שרשרת קווית או 'סולם' המתחיל מקוף-אדם 'פרימיטיבי' ומסתיים באדם 'מפותח'.
אולם במציאות, כל הקבוצות החיות השונות, המוכרות היטב מהמאובנים שנמצאו, מראות אבולוציה בעלת מבנה של שיח מסועף מאוד, שאיננה בהכרח 'מתקדמת' ליצורים מורכבים ומתוחכמים יותר. התפיסה הזו כונתה על ידי סטיבן גוּלד 'השיח'. האבולוציה של האדם אינה יוצאת דופן מבחינה זו: היא מאוד מסועפת ורבים מן המינים הכלולים בה התקיימו במקביל למשך זמן רב. למשל, גם האדם כלל מספר מיני אדם שחיו במקביל בזמן כל שהוא, כפי שמתואר בתמונה הבאה - שמציגה את תפוצת המינים האלה ביבשות השונות, על פי עדויות מקום הימצאותם של שלדים, עצמות וגולגלות וכן תארוך בשיטות מדעיות שונות:
עץ האבולוציוני של מיני האדם המאוחרים, המראה את ההגירות העוקבות מאפריקה לשאר היבשות. מיני האדם הקדומים היו קיימים כבר לפני למעלה משני מיליון שנים.
מהתמונה הזו ניתן לראות שמין האדם הומוארקטוס חי בתקופה מסוימת במקביל יחד עם מין האדם הניאנדרטלי ושמין האדם הניאנדרטלי חי במקביל עם האדם ממיננו במשך תקופה מסוימת (לפחות כ-25 אלף שנה).למעשה האדם הניאנדרטלי נעלם רק לפני כ-25,000 שנה. במקביל חיו עוד מיני אדם מודרניים נוספים שנכחדו - כמו אדם היידלברג, אדם אנטקסטור ואחרים.
האדם הניאנדרטלי נחשב עד 1910 כאנושי למחצה, בלי היציבה הזקופה לחלוטין ופחות אינטליגנטי מהאדם המודרני. לפי תפיסה זו, נחשב בעבר האדם הניאנדרטלי כצורת ביניים בין קופי האדם לבין האדם הנבון המודרני. האדם הניאנדרטלי גם נחשב אז שונה מדי מאיתנו מכדי שיהיה אב קדמון שלנו. מאוחר יותר, לאחר שנמצאו שלדים של צורות אחרות של בני אדם מוקדמים, השתנתה התפיסה לגביו והוא נחשב כיום קרוב מאוד אלינו מבחינה אבולוציונית. אולם מחקרים גנטיים שנעשו לאחרונה על דנ"א שבודד מהעצמות קובעים, שהאדם הניאנדרטלי אינו האב הקדמון שלנו, אלא שאנחנו והם צאצאיו של אב קדמון משותף המכונה אדם היידלברג. בנקודת זמן מסוימת חלה ההתפצלות מאדם היידלברג לאדם הנאנדרטלי ובנקודת זמן מאוחרת יותר ההתפצלות למין האדם שלנו.
בעצם מהי ההגדרה של מין? מין מוגדר כפרטים שיכולים להעמיד צאצאים פוריים. הסוס והחמור הם מינים נפרדים, כי למרות שהם יכולים להעמיד צאצאים (הפרד), הצאצאים האלה אינם פוריים. כעת אולי תופתעו לגלות כי מחקרים גנטיים חדשים מהחומר הגנטי שבודד משלדים שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות או בחפירות אקראיות, מצביעים שיתכן וטעינו לגבי שיוך האדם הניאנדרטלי כמין נפרד מאיתנו ובעצם אנחנו והניאנדרטלים רק תת-מינים אחד כלפי השני - כפי שהכלב והזאב אינם מינים נפרדים, אלא תת-מינים. הרי כולנו יודעים שהזאב והפודל יכולים להביא צאצאים בני כלאיים, שהם פוריים ויכולים להעמיד צאצאים בעצמם. על כך עוד ארחיב בהמשך.
האדם הניאנדרטלי ואורח חייו הצית את הדמיון ואולי חלקכם קראו את הספר משנות השמונים - שבט דוב המערות, או צפו בסרט. שבט דוב המערות הוא רומן היסטורי בדיוני מאת הסופרת ג'ין מ. אואל. זהו הספר הראשון בסדרת ספרים המכונה "ילדי הארץ" או "ילדי האדמה", העוסקים בהתפתחות האנושות המודרנית בשחר ימיה, ובחקר מערכת היחסים שאפשר שהתקיימה בין הניאנדרטלים לבין ההומו סאפיינס, האדם המודרני, בתקופה בה חיו שתי צורות האדם זו לצד זו, באירופה של סוף עידן הקרח.
הספר
הסרט
בספר המרתק ובסדרת הספרים שבאה אחריו, בין הניאנדרטלים לבין האדם המודרני יש יחסים מתוחים של פחד ושנאה הדדיים. בני השבט הנאנדרטלי קוראים למודרניים "האחרים", ואילו הם מכונים על ידי בני האדם המודרני בכינוי הגנאי "שטוחי ראש", כאשר בני האדם המודרניים (אנחנו) שונאים אותם, בזים להם ומפחדים מהם. על פי הספר, בני השבט הניאנדרטלי נוטים בדרך כלל להתרחק ולהימנע ממפגש עם ה"אחרים", אולם בחברת האדם המודרני נודעים סיפורים על מקרים בהם צעירים מתגרים בכוונה ב"שטוחי הראש". הורגים בהם ואונסים את נשיהם. ילדי הכלאיים משני הגזעים, המכונים על ידי הניאנדרטלים "ילדי רוחות מעורבים" נחשבים לתועבה, והדיבור על אפשרות כזו הוא בגדר טאבו בקרב השבט הניאנדרטלי. גיבורת הסיפור, שהיא ילדה מודרנית (כמונו) שאומצה על ידי שבט ניאנדרטלי, לאחר שאיבדה את משפחתה באסון טבע - יולדת ילד תערובת כזה.
האם דבר כזה אפשרי שהתקיים במציאות? האם באמת נולדו ילדי תערובת כאלה במציאות? את זאת נראה בהמשך.
לפני כן הבה נראה מה ידוע לנו על האדם הניאנדרטלי. הוא היה נמוך קומה במקצת מאיתנו, חסון, בעל כתפיים רחבות, חזה גדול,ידיים ורגליים חזקות ושריריות במיוחד. אך מה לגבי תווי פניו? עד לאחרונה חשבו שהוא נראה כך:
אך מראה פניהם של ניאנדרטל ושל ילד ניאנדרטלי, כפי ששוחזרו מגולגלות שנמצאו, על ידי תוכנת מחשב מיוחדת ומדויקת שפותחה לאחרונה (לזיהוי מראה פנים אמיתי של גולגלות קורבנות רצח), הוא דווקא כזה:
האם הם נראים לכם שונים מאיתנו? אם הייתם פוגשים אותם היום ברחוב, האם הייתם מזהים שהם ניאנדרטלים? המאפיין הגלוי העיקרי המבדיל בין האדם הניאנדרטאלי לבינינו בתווי הפנים הוא היעדר הסנטר הבולט. הפתעה נוספת מתגליות מדעיות חדשות היא שחלק מהניאנדרטלים היו ג'ינג'ים או בלונדינים.
אז במה הם היו שונים מאיתנו מלבד יציבה, שריריות וחוזק? חשבו שהם מפגרים בשכלם. האם אכן כך? המאפיין את שלבי המעבר של סוגי קופי האדם אל סוגי האדם למיניהם הוא עליה בגודל המוח יחסית לגודל הגוף. בימינו אנחנו מיחסים קשר בין מידת האינטליגנציה, ההולכת ועולה עם העליה ביחס גודל מוח/גוף. אז לידיעתכם, היחס הזה אצל הניאנדרטלים היה דווקא גבוה ב-10% משלנו, ולפי קריטריון זה הם אמורים להיות חכמים מאיתנו. אולי עוד דבר שיפתיע אתכם הוא שהמשקל הממוצע של המוח שלנו היום הולך ופוחת, והוא 50 גרם פחות מהמוח של אבותינו המודרניים בעבר. האם זה נובע מכך שכיום אנו מפעילים את מוחנו פחות, בגלל הקידמה הכוללת מחשבונים, מחשבים, אביזרים ומכשירים מלאכותיים למיניהם? או שאולי המוח שלנו הולך ומתייעל על ידי יצירת חיווטים חדשים ומייתר נוירונים (תאי עצב) "קדומים"? אינני יודע את התשובה, אבל ידוע שכמות גדולה של תאי עצב הולכת ומתנוונת בשנה הראשונה לאחר הלידה, לצד יצירת חיווטים חדשים בין תאי העצב הנותרים, שבמקביל מזוהות עם שכלול המיומנויות המולדות ולרכישת מיומנויות חדשות. רכישת מיומנויות המקנים למידה ומיומנויות שאתם אנחנו רוכשים במקביל. אולם נחזור לאדם הניאנדרטלי.
חשבו שהאדם הניאנדרטלי לא ידע לדבר והשתמש בשפת הסימנים. אולם מחקרים גנטיים חדישים שנערכו על דנ"א שמוצה מהעצמות שלו, גילו שהניאנדרטלים נשאו כמונו את 'גן הדיבור', אבל גן דיבור פגום במקצת (עם מוטציה), כפי שמוצאים בבני אדם בעלי קשיי דיבור בני ימינו. מכאן האפשרות שהניאנדרטלים דיברו במידה זו או אחרת - סבירה בהחלט.
חשבו שהניאנדרטלים היו פרימיטיבים ולא תרבותיים. אז לידיעתכם, ממצאים ארכאולוגים הראו שהם הבעירו מדורות אש לחימום ולבישול במערות שלהם. הם יצרו כלים משוכללים מאבן בעלי סימטריה ואיכות ייצור גבוהה ואפילו תכשיטים. בתחילה התכשיטים היו צמידים ושרשראות העשויים משיני חיות שהם היו מחוררים אותם ומעבירים דרכם חבל דק. יותר מאוחר, לפני כ-40 אלף שנה, הם ייצרו כבר תכשיטים מתוחכמים מאבן ועצמות. גבירותיי ורבותיי - תכשיטים זה כבר לא הישרדות, זוהי תרבות. יש רמזים ארכאולוגיים שהם גם היו צובעים את פניהם (מתאפרים). הם היו קוברים את מתיהם וכנראה ערכו טקסים בהם הם פיזרו עליהם אוכרה אדומה. הם כנראה גם השתמשו בסמי הזיה בעת הטקסים. הם גם תפרו כנראה בגדים מעור ופרווה, כי נמצאו שרידי מחטים העשויות מעצמות. הם חיו בשבטים שמנו כמה עשרות והיו נוודים, אך שבו תמיד לאתרים קבועים. מבדיקות ביוכימיות של עצמותיהם ניתן לקבוע מה הם אכלו. בדיקות אלה העלו שמזונם היה מבוסס על ציד חיות קטנות כמו סוסים, פרות ועיזים, אך מזונם כנראה לא כלל בשר חיות גדולות כמו ממותות, עופות או בשר דגים שאכלו אז בני מיננו. הם היו גם מלקטים שורשי מאכל, פקעות, אגוזים ומזון אחר מהצומח. באחרונה התגלו בספרד מאובנים ועליהם סימנים שעשויים להעיד על קניבליזם. להזכירכם קניבליזם היה מקובל גם בשבטים של בני אדם ממיננו עד לאחרונה.
כאמור, האדם הניאנדרטלי נכחד, אך אין הכחדתו של האדם הניאנדרטלי מעידה בהכרח על כך שהוא היה פחות מפותח מן האדם המודרני. מהי סיבת הכחדתו של האדם הניאנדרטלי, אין אנו יודעים. יש הסוברים שגופו שהיה מותאם לחיים בסביבה קפואה בתקופת הקרחונים, היה פחות מותאם לאחר הפשרתם ושינוי מזג האוויר. לאחר הפשרת הקרחונים והתחממות כדור הארץ, חוזקם וחסינותם כבר לא היוו יתרון כפי שהיה בעבר. יתכן גם כי פלישתו של האדם המודרני (אנחנו) לאזורי המחיה שלהם, יצרה תחרות ועדיפות לאדם המודרני, שאולי היה גמיש יותר (פיזית ומחשבתית). יש עוד הרבה השערות, ולא אלאה אתכם בהשערות. אולם, רבים מהחוקרים חושבים שהאנשים "המתועבים" האלה הושמדו על ידינו. די להתבונן על מלחמות התרבויות המתרחשות כיום בין חברות ועמים בינינו, כדי לא לשלול את האפשרות שאנחנו הכחדנו את הניאנדרטלים, שמספרם לא היה רב וכלל כנראה בסביבות 15 אלף פרטים בלבד.
טעות נפוצה שלישית לגבי האבולוציה של האדם - היא המחשבה שהאדם הניאנדרטלי היה בעצם אבינו הקדמון מצד אחד, וכי לא היו מיקרים שבהם נולדו צאצאים בני תערובת, מצד שני. מסקנות מעין אלו נחשבות כיום כשגויות. מדוע?
ראשית, נמצאו שלדים המעידים על סממנים של בני תערובת כאלה. בדיקות גנטיות מולקולריות מאפשרות להבחין בין גנים ייחודיים שאפיינו את הניאנדרטלים לעומת אלה שלנו. לא מדובר בגנים שונים לחלוטין, אלא בגנים מסוימים שעברו מוטציות. ההפתעה הגדולה מבדיקות אלה הייתה שהדנ"א של האדם הלבן כיום, מכיל 1-4% גנים ניאנדרטליים.
הדבר מעיד שאכן נולדו בני תערובת לאדם הניאנדרטלי והאדם המודרני. אלא שהתופעה לא הייתה כל כך נפוצה - כנראה, בגלל הבדלים תרבותיים בין שני סוגי האדם, והטאבו שהיה בשני הצדדים כנגד הזדווגויות כאלה.
אך מה אומרת העובדה שהאדם הלבן כיום מכיל גנים ניאנדרטליים?
הדבר מצביע על כך שאנחנו והניאנדרטלים בני אותו מין, כי בני מין מוגדרים ככאלה שיכולים להעמיד צאצאים פוריים שתכונותיהם מורשות לדורות הבאים. אם כך, אנחנו והניאנדרטלים רק בני תת-מין שונים - באותה מידה שהכלב שונה כיום מהזאב. הכלב והזאב יכולים להעמיד צאצאים בני כלאיים פוריים.
השונות הגנטית בינינו לבין הניאנדרטלים התרחשה כנראה מפיצול מאב קדמון משותף, שנכחד (כנראה אדם היידלברג). אולם, מאוחר יותר - כאשר האדם הלבן פלש לתחומי המחיה של הניאנדרטלים באירופה הצפונית - התרחשו אי אלה זיווגים ולידת בני תערובת, שלימים גרמה 'לזיהום' הדנ"א של האדם הלבן בן מיננו בגנים ניאנדרטלים. מדוע אני קורא לזה 'זיהום'? כי בני האדם האפריקני השחור אינו נושא, או כמעט לא נושא, את הגנים הניאנדרטלים.
תגלית מדעית זו הינה מכה מתחת לחגורה לתורות הגזע למיניהן.
כי אין סיבה לכנות את הגזע השחור "שחורים מזוהמים".
כי מי שהדנ"א שלהם 'מזוהם' בגנים ניאנדרטלים הם דווקא בני "הגזע הארי" של היטלר. איזה לקח אנחנו צריכים לקחת מהמידע שהצגתי בפוסט זה וממידע מדעי נוסף, שקצרה היריעה מלהכילו כאן?
הלקח הוא שמדע הביולוגיה מערער את אמונותיהם של הגזענים למיניהם ושל הבריאתנים. בברית המועצות לשעבר, סטלין עצר את המחקר הביולוגי המודרני, מהסיבה שהביולוגיה מצביעה שקיימת שונות גנטית בין כל בני האדם, בכל חברה, ובתוך אותה החברה. זה לא התאים לתאוריות השוויון של הקומוניסטים. על כך רוסיה משלמת כיום ביוקר בתחום המחקר הביולוגי, שמפגר לעומת זה של העולם המערבי.
השונות הגנטית באדם עדיין חיה ובועטת ומהווה בסיס להמשך האבולוציה של האדם. כלומר ליצירת תתי מין ומיני אדם חדשים.
קיימת בינינו שונות בגנים כמו העמידות לחלבון הלקטוז שבחלב, שונות בגנים שגורמים להשמנה ולמחלות שונות. השונות הזו יכולה להיות ממש נרחבת כמו למשל בטיבטים, שבהם חל שינוי בסט של הרבה גנים - שינויים שחלו בתקופה קצרה יחסית, בעקבות המעבר למגורים בסביבה הררית דלת חמצן - שינויים שמאפשרים להם לחיות בסביבת מגורים זו. על נושא זה ארחיב בפוסט נפרד בסדרה.
שמרנים וגזענים - היזהרו! מדעי הביולוגיה והארכאולוגיה מוכיחים את טעויותיכם. אבל לצער התרבות התבונית, יש האומרים ששום תגלית מדעית לא תשנה את אמונותיהם של הנחשלים. שטוענים שהאמונה שלהם אינה זקוקה להוכחה מדעית ואינה יכולה להישלל על ידי המדע. לכן הם מתעלמים מעובדות שיכולות לערער את אמונתם ונתלים בתילי תילים של השערות ועובדות שהינן חד משמעית אינן נכונות, ולמעשה האמונות שלהם נתמכות בפרשנויות מסולפות של עובדות, התפלפלויות והתפתלויות סרק.
פרק שני בסדרה המין האנושי - עבר ועתיד הרשומה הזו לא תהיה בנושא נחמד. היא יהיה אפילו מפחידה. אך התעלמות מהנושא והסרתו מהדיון הציבורי עשויה להביא לשואה הבאה.
כאשר אלוהים ברא את האדם הוא העמיד אותו בראש שרשרת המזון. לפיכך, אין לו טורף טבעי, מלבד הוא את עצמו. כשגרש אותו מגן עדן קבע שבזיעת אפיו יאכל לחם והביא עליו את סוכניו החיידקים והנגיפים. ומה שהם אינם עושים, עושה האדם לעצמו.
שרשרת המזון בטבע נמצאת בשיווי משקל בין טורף לנטרף, שבעצם מבקרת את גודל האוכלוסייה של כל המינים. שווי משקל זה דואג לכך שאוכלוסיות החי לא יתרבו מעבר ליכולת הניצול של משאבי המזון הקיימים.
באין לאדם טורף, אוכלוסיית האדם צמחה מכמה אלפים לכמה מליארדים היום. האדם מתקרב לגבול ניצול משאבי הטבע. וכשזה קורה מגיעות הקטסטרופות.
בנוסף לכך, באין לו טורף, האדם עצמו טורף את עצמו - מלחמות, מלחמות ועוד מלחמות. אפילו השורש של המילה מלחמה הוא לחם. רק שהיום טכנולוגיות הלחימה הן כאלו שיכולות להביא לקיצו של כל המין האנושי ואיתו מרבית מיני החי האחרים.
ללא מלחמות, קיימים גורמים טבעיים שמדללים את אוכלוסיות האדם. נגיפים, חיידקים וגורמי מחלה אחרים. המגיפות עד לא מכבר היו הגורם מספר אחד ששלט באיזון המספרי של אוכלוסיית האדם מזה ימים ימימה.
אבל, מול פיתוח טכנולוגיות לחימה קטלניות (למשל פצצות גרעיניות), האדם פיתח מצד שני אנטיביוטיקות כנגד חיידקים גורמי מחלות וחיסונים כנגד מחלות נגיפיות (עליהם כתבתי בפוסט הקודם). בעיקבות זאת, לא רק שאוכלוסיית האדם התרבתה למספר על גבול המסוכן, אלא גם הוארכה תוחלת החיים הממוצעת של האדם בכמה עשרות שנים.
כיום כבר לא נדיר למצוא אנשים בני מאה. זה כבר לא מדע בדיוני, ומאוד יתכן שהאדם יעבור את גבול מאה והעשרים שנה. הרי כתבה בנושא. לפיכך מאוד יתכן שהאיחולים "עד מאה ועשרים שנה" יהפכו לקללה כאשר האדם יוכל לחיות תאורטית עד מאה וחמישים שנה או אפילו עד מאתיים. הכיצד? ההנדסה הגנטית והנדסת איברים ורקמות מתאי גזע (שמפותחים היום מחוץ לזרקורים בקצב מהיר מאוד), יספקו חלקי חילוף שיאפשרו לאדם חיי מתושלח.
על איכות החיים של אנשים בני למעלה ממאה (הרי מוח למשל אי אפשר יהיה להחליף), על השאלה כיצד אוכלוסיית העובדים תוכל לפרנס אותם, על מקורות תעסוקה לצעירים שלא יתפנו על ידי זקנים שידחו את יציאתם לפנסיה, על ההשלכות לגבי מחסור במקורות המזון - לא נדון בפוסט זה. לא מן הנמנע ויתכן שלאחר שיאריכו את חייהם, יאלצו לקבוע גיל בחוק שבו ירדימו את הזקנים, כמו שמרדימים כיום כלבים זקנים וחולים.
מצד שני, בד בבד עם התקדמות הרפואה והמדע, החיידקים והנגיפים הופכים לאלימים ומתוחכמים יותר ויותר. על כן, לא מן הנמנע שנחטוף 'מכות מצרים', שתעשנה שמות באדם וידללו את האוכלוסייה שלו בצורה קריטית. עם כל האנטיביוטיקה שפיתח האדם, גם במאה העשרים ואחת מתים מחיידקים טורפים - חיידקים אלימים העמידים כמעט לכל סוגי האנטיביוטיקה הקיימים. ומכאן שפיתוח אמצעים ביולוגים על ידי האדם כדי להגן על עצמו עשוי בעצם לעורר היווצרות מפלצות חדשות, איומות יותר, בלתי ניתנות לשליטה. יש המכנים את הופעת החיידקים הטורפים כנקמת החיידקים על נשק האנטיביוטיקה המופעל נגדם.
על כן, ובהקשר לכך, טיפשים וחסרי אחריות הם אלה שאינם מתחסנים. לא רק שיהיו בשר תותחים בפני נגיפים שעוברים אבולוציה (כמו למשל ה-SARS ושפעת העופות) - אלא גם מעמידים את גופם כמעבדה ליצירה ושיכפול זני נגיפים אלימים חדשים שיאיימו על כל אוכלוסיית העולם. הטיפשות וחוסר האחריות ההדדית של המסרבים להתחסן מעלה את השאלה לגבי הצורך בחקיקת חיסונים בכפייה. מדובר כאן בחופש הפרט לעומת סיכון חמור של הציבור.
וכשמדברים על הנושא, מרבית האנשים חושבים: עברנו את פרעה נעבור גם את זה. אך הם טועים בגדול. נראה כביכול כי מגפות שפעת החזירים והעופות נעצרו, אבל הן לא אמרו את המילה האחרונה. זכרו את דבריי. מיני אנתרקס ואבּוֹלה קבורים רדומים בקרקעית האדמה (יחד עם גופותיהם המרקיבות של בני האדם שהיו נגועים בהן) ובהגיע האות (התנאים המתאימים) הם יפרצו ויעשו שמות באדם. אני אפילו לא רוצה לספר לכם את גודל האסון וכמה מעטים יוותרו בחיים - עם ממשלת ימין ועם ממשלת שמאל. המלחמות שלנו היום יהפכו למגוחכות. סודאנים וגזענים, יהודים וערבים, חילוניים וחרדים - יפגעו כאחד מהחרב המתהפכת, עם תפילה או בלי תפילה.
לוחמה ביולוגית מסוכנת לא פחות מלוחמה גרעינית.
כולם מוטרדים מסכנת הגרעין של איראן ושוכחים את הגרעין של צפון קוריאה ומדינות אחרות. חמורה ככל שהיא, לוחמה גרעינית תלויה בלחיצת כפתור ותוצאותיה ידועות ומחושבות מראש. לוחמה ביולוגית משום מה פחות מפחידה ובעצם מתעלמים ממנה. אבל לוחמה ביולוגית תמחק ציביליזציות שלמות.
כיצד צבא של מאות אחדות חיילים ספרדים בלבד מחק את ציביליזציות אינדיאניות? ההצלחה של הספרדים לא נבעה מיתרון נשק ולוחמים , אלא מכך שהספרדים הפולשים השתמשו בפעם הראשונה בהיסטוריה בלוחמה ביולוגית, לפני כ-500 שנה. הם הביאו איתם לאמריקה שמיכות שעטפו חולים באבעבועות שחורות. זה היה בתקופה שבאירופה פרצה מגיפת אבעבועות. השמיכות עשו את שלהן והפיצו את המגיפה בקרב האינדיאנים שלעולם לא נחשפו קודם לנגיף ולכן לא היו להם נוגדנים בדם כנגד המחלה. למעלה מתשעים אחוז מהאינדיאנים שנחשפו לנגיף באמריקה המרכזית והדרומית נכחדו על ידי צבא הספרדים שכלל 150 חיילים בלבד וכמה שמיכות נגועות.
לוחמה ביולוגית מפותחת בסודיות במעבדות רבות בעולם. לוחמה כזו מצריכה זן של חיידק או נגיף אלים במיוחד שהאויב אינו מחוסן כלפיו. ומצד שני על הפותח בלוחמה כזו להצטייד בחיסונים כנגד הנשק שפיתח, כדי שלא יפגע בו עצמו.
גם ישראל מפתחת נשק מסוג זה. האם זכורה לכם פרשת הניסוי בחיילים שחוסנו כנגד האנתרקס? דוגמה לכך שמשהו יכול להשתבש בלוחמה ביולוגית. האם ידוע לכם שברית המועצות לשעבר יצרה מפלצות לוחמה ביולוגית, בתקופת המלחמה הקרה בינה לבין ארה"ב? זנים אלימים במיוחד עדיין שמורים בחדרים המקוררים בחנקן נוזלי. זליגה של החומרים האלה לידי גורמי טרור פשוטה הרבה יותר מאשר השתלטות על נשק גרעיני. זוכרים כיצד מעט חומר לבן שנשלח בדואר במעטפה גרם להיסטריה?
מה שברצוני להדגיש הוא שאיראן אינה חייבת נשק גרעיני, יתכן מאוד שהיא יכולה להשמיד את מרבית אוכלוסיית ישראל על ידי משלוח חיידק או נגיף. כל אויב שיעשה זאת ידאג גם לחסן את עמו מפניהם אבל עליה וקוץ בה, כל חיסון אינו יעיל לכלל האוכלוסייה. 10-30% מהציבור גופם אינו מתחסן כלפי כל אחד מהחיסונים הקיימים. לפיכך לוחמה ביולוגית עשויה לפגוע גם באויב. באותה מידה שנשורת רדיואקטיבית עשויה לפגוע באויב כשתגיע אליו עם תנועת הרוחות העולמית.
הנגיף הגורם למחלת האבעבועות השחורות נכחד מהעולם בעקבות החיסון. לכן מזה 32 שנים שכבר לא מחסנים יותר כנגד המחלה. אך האם ידעתם שמעבדות אמריקאיות ורוסיות שומרות את הנגיף בהקפאה עמוקה. האם חשבתם מה יקרה אם מישהו ישחרר שוב את הנגיף לאויר העולם, לאחר שנכחד והאנשים כבר אינם מחוסנים?
לוחמה ביולוגית כמו לוחמה גרעינית צריכה להדאיג ולהפחיד את כל העולם לא פחות, אבל משום מה מוות גרעיני בשבריר השנייה מפחיד יותר את הציבור ומנהיגיו ממוות בייסורים תוך מספר ימים או שבועות.
