פרק 11 בסדרה מיסטיקה, על טבעי, מטפיזיקה ומדע.
כידוע בלוג זה עוסק באמיתות מול אמונות ומנסה להפריד ביניהם. קיימת כמובן בעיה בהגדרת אמיתות, כי רבים רואים באמונה כאמת שלהם.
לעומת אמונות, המדע הוא הדבר הקרוב ביותר להגדרת האמת - כי הוא אינו מבוסס על אמונות. אמונות שאנשים נתלים בהן "כדברי אלוהים חיים". ונראה שקשה יותר להזיז אנשים מאמונות מאשר לטוס במהירות האור.
בניגוד לאמונות, המדע מתעדכן ואפילו שולל מסקנות קודמות, כאשר מתגלים ממצאים חדשים בעזרת שיטות וטכנולוגיות חדשות ומדויקות יותר. לעומת זאת המאמינים נתלים בכך שהאמונות שלהם תמיד יהיו שרירות וקיימות כל עוד המדע לא הפריך אותן. אך רבים ימשיכו להאמין גם אם המדע סתר את אמונתם. הם מאמינים שיום יבוא והמדע יוכיח את האמונות שלהם.
משל למה הדבר דומה? נניח את/ה רואים ילד זר שחמק מכם
ברחוב ומחליטים ששמו משה. אם לא תמצאו את הילד לשאול לשמו - לא ניתן להוכיח או להפריך את הטענה שזהו אכן שמו.
תופעות מיסטיות (המכונות על-טבעיות), בדרך כלל אינן יכולות להיות מוסברות על ידי המדע, ולכן נחשבות על ידי רבים ללא רציונליות - בעיקר לאלה שלא חוו אותן בעצמם. רבים יהיו אולי מוכנים להאמין בקיומן רק אם הם עצמם יחוו בתופעות האלה - גם אם אין להן כרגע הסבר רציונלי.
ומה יקרה לכל אחד אם יחווה בתופעה הנחשבת לעל -טבעית? האם יוכל להבחין האם מדובר במציאות או דמיון? האם יוכל להבחין אם היה הדבר במציאות, או שהיה זה רק חלום?
אז אתן לכם טיפ. במציאות לכל דבר יש התחלה. בחלום אין התחלה מוגדרת. במציאות יכול אדם להחליט שבכל פעם שהוא נתקל במצב מסוים - יגרד באצבעו את קצה החוטם.
כידוע בלוג זה עוסק באמיתות מול אמונות ומנסה להפריד ביניהם. קיימת כמובן בעיה בהגדרת אמיתות, כי רבים רואים באמונה כאמת שלהם.
לעומת אמונות, המדע הוא הדבר הקרוב ביותר להגדרת האמת - כי הוא אינו מבוסס על אמונות. אמונות שאנשים נתלים בהן "כדברי אלוהים חיים". ונראה שקשה יותר להזיז אנשים מאמונות מאשר לטוס במהירות האור.
בניגוד לאמונות, המדע מתעדכן ואפילו שולל מסקנות קודמות, כאשר מתגלים ממצאים חדשים בעזרת שיטות וטכנולוגיות חדשות ומדויקות יותר. לעומת זאת המאמינים נתלים בכך שהאמונות שלהם תמיד יהיו שרירות וקיימות כל עוד המדע לא הפריך אותן. אך רבים ימשיכו להאמין גם אם המדע סתר את אמונתם. הם מאמינים שיום יבוא והמדע יוכיח את האמונות שלהם.
משל למה הדבר דומה? נניח את/ה רואים ילד זר שחמק מכם
ברחוב ומחליטים ששמו משה. אם לא תמצאו את הילד לשאול לשמו - לא ניתן להוכיח או להפריך את הטענה שזהו אכן שמו.
תופעות מיסטיות (המכונות על-טבעיות), בדרך כלל אינן יכולות להיות מוסברות על ידי המדע, ולכן נחשבות על ידי רבים ללא רציונליות - בעיקר לאלה שלא חוו אותן בעצמם. רבים יהיו אולי מוכנים להאמין בקיומן רק אם הם עצמם יחוו בתופעות האלה - גם אם אין להן כרגע הסבר רציונלי.
ומה יקרה לכל אחד אם יחווה בתופעה הנחשבת לעל -טבעית? האם יוכל להבחין האם מדובר במציאות או דמיון? האם יוכל להבחין אם היה הדבר במציאות, או שהיה זה רק חלום?
אז אתן לכם טיפ. במציאות לכל דבר יש התחלה. בחלום אין התחלה מוגדרת. במציאות יכול אדם להחליט שבכל פעם שהוא נתקל במצב מסוים - יגרד באצבעו את קצה החוטם.
בחלום לא ניתן לעשות זאת מתוך כוונה מראש. והחשוב מכל - בחלום לא ניתן לקרוא מילים (לא בשלטים, לא בעיתון ולא בספר). האם שמתם לב לדבר בחלומותיכם?
אז אם נתקלת במצב שכביכול נראה לאחר מכן כחלום, ויש
בו אחד משלושת הסממנים שציינתי - אז כנראה לא חלמת. אולי
לא היית במציאות, אבל היית במציאות אחרת.
אז אם נתקלת במצב שכביכול נראה לאחר מכן כחלום, ויש
בו אחד משלושת הסממנים שציינתי - אז כנראה לא חלמת. אולי
לא היית במציאות, אבל היית במציאות אחרת.
נסה/י להתרכז בשקט ואולי תזכר/י במצבים כאלה שחווית.
בפרקים הבאים בסדרה אשתף את הקורא במצבים כאלה
שחוויתי, מהקל אל הכבד - מצבים שאני מכנה אותם 'ביקור
במקום אחר'.
בפרקים הבאים בסדרה אשתף את הקורא במצבים כאלה
שחוויתי, מהקל אל הכבד - מצבים שאני מכנה אותם 'ביקור
במקום אחר'.
לאחר שחלק מהקוראים יאמרו - לא אפשרי! אתאר ניסויים
מדעיים מבוקרים שהוכיחו את האפשרות הזו.
להיות כאן ושם
המדריך שלי לשעבר לדוקטורט היה מרבה להירדם בהרצאות בכנסים ובסמינרים של תלמידים. אך להפתעת כולם, ידע לחזור על כל דברי המרצים בסוף ההרצאה בדיוק מפליא.
שאלו את רעייתי והיא תאשר לכם שלעיתים נופלת עלי תרדמה כבדה כאשר אנו צופים בהצגת תיאטרון (בעיקר כאשר אני לאחר יום עבודה מעייף). אבל אני לא באמת ישן. אני נמצא בו בזמן בשני מקומות - באולם התיאטרון ובמקום אחר שבו אני רואה
אירוע שאינו קשור כלל וכלל להצגה. ולא סתם רואה - אני משוכנע שאני נמצא שם. אבל כשאומרים לי הסובבים בחיוך "ישנת טוב, הא"?, אני מפתיע ומספר להם כל מה שנאמר והתרחש בהצגה.
יש לי הסבר לכך, שאין אני מבין מדעית את המנגנון שלו - קיימת
הפרדה בין חוש הראיה לבין חוש השמיעה שלי. בשמיעה אני נמצא במציאות, אבל בראיה אני עשוי להמצא במציאות אחרת - מציאות אלטרנטיבית.
לעתים הייתי במקומות לא מוכרים, שבאופן מפתיע הגעתי אליהם
אחר כך באמת במציאות - לעתים לאחר הרבה שנים. ואז כל פרט שם מוכר לי, למרות שלא הייתי שם פיזית אף פעם מקודם באמת במציאות הזו. במידה זו או אחרת, רבים וודאי נתקלו בתחושת הדה ז'וו. השאלה היא רק כמה נותנים דעתם על כך.
מדעיים מבוקרים שהוכיחו את האפשרות הזו.
להיות כאן ושם
המדריך שלי לשעבר לדוקטורט היה מרבה להירדם בהרצאות בכנסים ובסמינרים של תלמידים. אך להפתעת כולם, ידע לחזור על כל דברי המרצים בסוף ההרצאה בדיוק מפליא.
שאלו את רעייתי והיא תאשר לכם שלעיתים נופלת עלי תרדמה כבדה כאשר אנו צופים בהצגת תיאטרון (בעיקר כאשר אני לאחר יום עבודה מעייף). אבל אני לא באמת ישן. אני נמצא בו בזמן בשני מקומות - באולם התיאטרון ובמקום אחר שבו אני רואה
אירוע שאינו קשור כלל וכלל להצגה. ולא סתם רואה - אני משוכנע שאני נמצא שם. אבל כשאומרים לי הסובבים בחיוך "ישנת טוב, הא"?, אני מפתיע ומספר להם כל מה שנאמר והתרחש בהצגה.
יש לי הסבר לכך, שאין אני מבין מדעית את המנגנון שלו - קיימת
הפרדה בין חוש הראיה לבין חוש השמיעה שלי. בשמיעה אני נמצא במציאות, אבל בראיה אני עשוי להמצא במציאות אחרת - מציאות אלטרנטיבית.
לעתים הייתי במקומות לא מוכרים, שבאופן מפתיע הגעתי אליהם
אחר כך באמת במציאות - לעתים לאחר הרבה שנים. ואז כל פרט שם מוכר לי, למרות שלא הייתי שם פיזית אף פעם מקודם באמת במציאות הזו. במידה זו או אחרת, רבים וודאי נתקלו בתחושת הדה ז'וו. השאלה היא רק כמה נותנים דעתם על כך.
האם המדע מכיר באפשרות קיום מציאויות אלטרנטיביות?
תאוריית המעבר בין מציאויות אלטרנטיביות
המדע (הפיזיקה המודרנית) מכיר באפשרות קיומם של יקומים מקבילים. חפיפה בזמן בין יקומים מקבילים היא הבסיס למעבר בין מציאויות אלטרנטיביות.
המשך יבוא
