כה יעשה לקוקיה !

מחצית אוגוסט חלפה והקוקיה הדיירת שהשתקעה על גג ביתנו מאז תחילת האביב, עומדת להפרד ולנדוד דרומה. היא תחזור בתחילת האביב הבא. גג ביתנו משמש לה למעשה בסיס מודיעין משוכלל. לקריאותיה המוזיקליות כבר התרגלנו - כמו אל פעמוני כנסיית אוגוסטה ויקטוריה בימי ראשון. הלוואי והיינו מתרגלים כך גם לקריאות המואזין שמטרטר דציבלים חמש פעמים יומם ולילה.

הקוקיה המצויצת היא כידוע ציפור מאוד מיוחדת בנצלנותה. למעשה היא ציפור טפילה. וכי מדוע שתבנה קן בעצמה, אם היא יכולה להטיל ביצים בקינים של ציפורים אחרות? כך פתרה הן את בעיית מצוקת הדיור, הן את יוקר המחייה והן קבלת שירות שמרטפות חינם. 

סביב ביתנו מקננים על העצים עורבים לרוב. וזו הסיבה שקוקיה השתקעה לה בגג ביתנו, ועשתה אתו כאמור כבסיס מודיעין. וממרומי הגג, הקוקיה צופה בסתר לעבר קיני העורבים בעצים הסמוכים. והיא ממתינה בסבלנות להזדמנות, כדי להתגנב לעבר קן עורבים שהוריו יצאו למספר רגעים כדי להצטייד בארוחה ומשקה. ומשהבחינה בכך הקוקיה, היא מעופפת לה אל קן העורבים ובו שש ביצים. כל מין ציפורים מטיל תמיד מספר קבוע של ביצים. שתיים, שלוש, ארבע, חמש או שש - תלוי במין הציפור. העורבים מטילים שש ביצים.

ומדוע אוהבת כל כך הקוקיה להטיל ביציה בקיני עורבים דווקא? הסיבה לכך היא אפקט החיקוי. ביצי הקוקיה דומות בגודלן ובצורתן לאלו שמטילה אימא עורב. וגם דגם הכתמים הכהים בביצי שני המינים דומים. העורבים המארחים (המכונים פונדקאים - בשפה מקצועית) יודעים לספור את מספר הביצים וכן לזהות ביצה זרה הן לפי סידור הביצים בקן והן לפי מראה הביצה - צבע, גודל ודגם צבעים של הביצים. 

אבל כאמור ביצי הקוקיה המצויצת דומות מאוד בצבען ובדגם הכתמים שלהן לביצי העורבים.  ביצי הקוקיה רק במעט בהירים יותר. וכיוון שהעורבים יודעים לספור ומזהים הפרת סדר הביצים בקינם, כדי שהתרמית תהיה מושלמת מבלי שאימא ואבא עורב יבחינו בה - מיד לאחר ההטלה, לוקחת הקוקיה אחת מביצי העורבים ועפה איתה למקום מרוחק. שם היא אוכלת את הביצה או פשוט נפטרת ממנה בדרך אחרת. כך מתפנה מקום לביצת הקוקיה ונשמר מספר וסדר הביצים המקורי בקן העורבים.
הציפורים בכלל מגיבות לדגמים בקינון ובדגירה על הביצים. כאמור, אצל העורבים - דגם שש ביצים סגלגלות בגודל מסויים, עם כתמים כהים. אלא שכעת לאחר מעשה התרמית של הקוקיה - אחת משש הביצים היא של הקוקיה. למרות שאימא ואבא עורב יודעים לספור ומזהים צורה וסידור ביצים, הם אינם מבחינים לרוב בתרמית ודוגרים גם על ביצת הקוקיה. 

נשאלת השאלה כיצד הקוקיה מצליחה להערים על העורב שהוא מהציפורים הנחשבות לחכמות. העורב ציפור מאוד אינטיליגנטית. אז ראשית הסתבר ממחקרים שהקוקיה לא תמיד מצליחה. יש עורבים שכן מזהים ומבחינים בביצה הזרה ונפטרים ממנה  גם אם היא דומה לביצים שלהם. כלומר מעיפים אותה מהקן. לכן הקוקיה מעדיפה כנראה להטיל ביצים בקיני הורים צעירים של עורבים. כלומר אצל קיני הורים צעירים ללא ניסיון קודם בגידול צאצאים. כבר אמרנו שלקוקיה מומחיות בענייני מודיעין?

אבל מחקרים ביולוגיים מצביעים שיש כנראה בכל זאת יתרון אבולוציוני מסוים להורים עורבים לדגור על ביצת הקוקיה ולגדל את גוזלה. ראשית פועל כאן עיקרון המאפיה. מרבית ההורים העורביים מפחדים מהמאפיה הקוקייתית. מחקרים גילו קשר נסיבתי בין קיני עורבים הרוסים במקרים שההורים סילקו מקינם את ביצת הקוקיה. אז נראה שהקוקיה הבריונית היא גם נוקמת ונוטרת. 
קיימת גם סברה שריח הלשלשת של גוזל הקוקיה דוחה מהקן טורפי ביצים ובכך מגינה גם על ביצי העורבים שעדיין לא בקעו. 

כך הקוקיה מטילה בכל יום יומיים ביצה בקן עורבים אחר. 12-18 ביצים בעונת הטלה אחת.

ביצת קוקיה מצויצת בין ביצי עורב בגוון שונה במקצת

שני מיני קוקיה שונים מתארחים בישראל בעונת ההטלה - הקוקיה המצוייצת והקוקיה האירופאית. שני המינים האלה שונים זה מזה בהתנהגות השתלטנית של צאצאי הקוקיה. בשני המינים גוזל הקוקיה בוקע מהביצה כשלושה ימים לפני אחיו החורגים והוא קורא בקול גדול המודיע על רעבונו. ההורים המאמצים כמובן אינם יכולים לעמוד בפני צווחות הרעב האלה וממהרים להאכילו. 

גוזל הקוקיה המצויצת שמאכילים הוריו המאמצים הולך ומתחזק בטרם בוקעות ביצי אחיו החורגים. וכשהן בוקעות הוא גדול יותר מגוזלי העורבים וצורח חזק מהם. לכן זוכה ליותר תשומת לב, כלומר למזון. כנאמר, כל דאלים גבר. למעשה מחמשת גוזלי העורבים שורדים רק שניים בממוצע יחד עם גוזל הקוקיה.

לעומת זאת במין הקוקיה האירופאית - הגוזל אלים יותר מאשר במין הקוקיה המצוייצת.  משום שבטרם בוקעות ביצי אחיו העורבים, גוזל הקוקיה האירופאית טורח ובעזרת רגליו החזקות מעיף מהקן את שאר ביצי העורבים שטרם בקעו. הוא מתאמץ ומעיף אותן אל מחוץ לקן אחת אחת, בזו אחר זו. לעיתים הוא עושה את זה אפילו בנוכחותה של האם המאמצת בקן, מאחורי גבה. כך דואג גוזל הקוקיה האירופאית שלא יהיו לו מתחרים כלל וכלל, וכך למעשה יקבל מהוריו המאמצים את כל אספקת המזון רק לעצמו.

גוזל הקוקיה האירופאית מעיף מהקן ביצי העורבים שעדיין לא בקעו

עם אספקת מזון של הוריו המאמצים, גוזל הקוקיה גדל בקצב ועד מהרה כשכבר צפוף מדי בקן - הגוזל יוצא מהקן ומתמקם בענף עץ בקרבתו. העורבים ממשיכים להאכילו מספר שבועות עד שהוא מעופף משם לחיים עצמאיים. 

עורב מאכיל גוזל קוקיה

למעשה הקוקיה יש גם נמשל. 

מי לא נתקל בחייו באנשים 'קוקיות'? בנצלנים גסים למיניהם על חשבוננו - במשפחה, בעבודה, בפוליטיקה...

ובוודאי לבלוגרים לא מעטים בישראבלוג ובוורדפרס מוכרת לפחות קוקיה אנושית אחת, שמטילה מינִי-פוסטים ומניפסטים בבלוגים שלהם.  אבל כאן בפלטפורמת בלוגר/בלוגספוט כבר לא יותר -  כי יש מנגנון טכני יעיל לסלקם לצמיתות. ואפילו קיימת אפשרות להכניסם לרשימת חסימה שחורה בפלטפורמה כולה. פירוט בפעם אחרת. בכל אופן צריך לעשות דבר מאוד חריג כדי שאני אנקוט בצעד חמור שכזה.

אין הקוקיה האנושית הזו בונה קן משלה והיא פורסת את מישנותיה העוקצניות המנומקות לכאורה. מנומקות לכאורה כי הן לא תמיד מבוססות בדיוק על אמת עובדתית אלא על אגדות אורבניות, ורבות מהן היא בעצם תעמולה פוליטית (סמויה וגלויה) לטובת יהיר פוליטי שאין בו מאום מלבד רעש וצילצולים לרוב. 

בעבר, לעיתים הטילה כאן הקוקיה הזו ביצים פוליטיות לא מעטות כאלה - בפוסטים שאין לפוליטיקה מפלגתית דבר וחצי דבר עם נושא הפוסט. וזאת למרות שהודעתי כאן וחזרתי וביקשתי לא פעם - להמנע כאן מפוליטיקה ובוודאי מתעמולה מפלגתית. והמישנות העוקצניות של הקוקיה הזו מזכירות לי את הציצית השחורה והגסה בראשה של הקוקיה המצוייצת. ואנחנו הבלוגרים חוזרים ודוגרים כטיפשים על הביצים של הקוקיה הזו ומאכילים את גוזליה. מדוע אין הקוקיה האנושית הזו בונה לעצמה קן משלה? חומר למחשבה!

אבל כמו בטבע לא כולם מוכנים לתמוך על חשבונם בקוקיות אגואיסטיות, נצלניות וגסות כאלה. כאמור חלק מהעורבים משמידים את ביצי הקוקיה המוטלים בקינם. ובסרטון הקצר הבא ראו מה עושה בחמת זעמו הנץ לקוקיה. הוא מורט לה את נוצותיה עד שכמעט נופחת את נשמתה, ומסולקת בבושת פנים.
כך יעשה הנץ לקוקיה שעצבנה אותו:

https://www.youtube.com/watch?v=XFR0wtyZCN

אז תגידו אתם הקוראים כאן - האם אתם עורבים או ניצים?
האם אתם מאכילי קוקיות, או פשוט שולחים אותן מאצלכם לעזאזל מרוטות נוצות?