יום ראשון, 6 באוגוסט 2017

שיר בעיתון - שיר ליום ראשון


שיר בעיתון / קנקן

מדור ספרות בעיתון הארץ -
גזיר שיר באלבום מצהיב
וערמות ערמות נייר שימושי -
בעל באסטה עוטף קרפיון
עקרת בית ממרקת חלון
פה מעיסת עיתון יוצרים ילדי הגן באון
שם קקי של כלב נעטף בעיתון
ואישה צועקת,
זה ממש לא בסדר
נייר עיתון, רק לפח הַמִּחְזוּר!
והקקי,
מה עם קקי של הכלב?
אוי הקקי מת מזמן
פה קבור השיר
וזהו עצם העניין.





מתגובות פורום זמ"ש:
מגי: נוסטלגי ועכשווי. משעשע, קליל ועם אמירה הן חברתית והן כלפי המשוררים.
נוסטלגיה מתפרצת לי: אני זוכרת את דגי המלוח שעטפו בנייר עיתון
ואת כוורת ב"פה קבור הכלב"- יופי של היפוך.
נהניתי, אהבתי ויצאתי מחוייכת

יונה: לא הפסקתי לצחוק
גם בגלל הדיאלוג עם הכוורת והשיר האלמותי שלהם -

פה קבור הכלב,
פה קבור הכלב,
זהו עצם העניין,
לא, זה העצם של הכלב,
אבל הכלב מת מזמן,
טוב, זה עצם העניין.

אחר כך כל העניין עם עיתון האתמול ודרכו מבט משועשע באנשים שונים והעיתון. עם זאת חייב לציין שכיום אוספים קקי של כלב בניילון או בשקית ניילון, זה יותר נקי ונוח.

מה דעתך על חיפוש מלחין לשיר הזה?

מר שם: גם אני צחקתי. חינני.

רבקה ירון: מצוין-מצוין!
מתארת לי שכבר נאמר הכול ע"י קודמַי.
.אבל מותר לי להודות לך, במיוחד: על הצחוק והחיוך ועל הנוסטלגיה
.ועל בכלל, אני מקווה:
.תודה ענקית, קנקן!

מתגובות במה חדשה

מאירקה קיי:
ויז'ואל פה מדהים. הלוואי אני הייתי לכתוב ויז'ואל ככה


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אפשר להשאיר תגובה כאן