ואני מניח את שלי כאן. לא, אני לא אשנה את העולם ולא את טבע האדם. וגם אם לב האדם רע מנעוריו, וגם באין מי - לא יקחו ממני את לבי.
ולפעמים גם לנטע זר - מתרגלים ומניחים לו לנפשו.
וגם אם לא כאן, עוד יש מקומות שגם מגיבים:
* מתגובות על "חלב חומץ":
רונן רוטרונעצרתי כמה רגעים במרווח בין מלוטפים למלטפים...לפעמים צריך מעט חסד והסיום שאינו מעמיד את הלב בהחמצה איפשר לעבור את המרווח שחשתי בו קודם. יפה ומעורר מחשבה.
קנקן
תודה רבה. יפה שהתעכבת דווקא על המרווח הזה. לפעמים כל מה שחסר בין מלוטפים למלטפים הוא מעט חסד, ואולי גם לב שמסרב להחמיץ 🌿
ליאה מורן
לא כולם נשמות רגישות וחומלות. הלוואי שעשרה אחוז היו... רוב האנשים קהי רגש לזולתם, חלקם מפיקים תחושת גדלות רגעית משפיכת החומץ בזמניך החמוצים, אז הכי נוח. רוע מרים את פניו בגאון בזמן שטוב מבויש ומפוחד בפינה...
קנקן
תודה רבה על ההזדהות. אולי דווקא כשהרוע מרים את ראשו, חשוב שהטוב לא יתבייש ולא יידחק לפינה. גם ללב מנוקב מותר להמשיך להזרים מעט חלב ודבש🌿
דורון סגל
יש אנשים רעים
קנקן
נכון, והעיקר שלא יצליחו להחמיץ גם את האחרים 🌿
יעל מרום
בסוף אתה לא נותן לאלו שמחמיצים אותך להשפיע עליך ושומר על המתוק שלך
קנקן
תודה רבה יעל. החומץ אולי מצליח לחדור ללב, אבל לא כל מה שנכנס אליו חייב לשנות את טעמו 🌿
בת שבע קציר
כמה כאב יש בשיר הזה, וכמה כוח דווקא בסיומו. אהבתי את האופן שבו אתה מעמיד את הלב ככלי שאחרים פוצעים ומנסים למלא בחמיצות, ואת הסירוב שלו להחמיץ למרות הכול. הניגוד בין החלב החמוץ שבכותרת לבין החלב והדבש הזורמים בסיום יוצר בעיניי אמירה אנושית יפה על היכולת להיפגע מבלי לאבד את המתיקות הפנימית, את הרוך ואת האמון בטוב. ויש משהו נוגע ללב במיוחד בכך שהסירוב להחמיץ אינו מבטל את הכאב, אלא מתקיים לצידו. 💛
קנקן
תודה רבה על הקריאה הרגישה. אהבתי במיוחד את ההבחנה שלך שהסירוב להחמיץ אינו מבטל את הכאב. אולי זה כל העניין, לא להישאר בלי פצעים, אלא לא לתת להם לשנות את טעמו של הלב🌿
בת שבע קציר
תגובתך יקרה לי מאוד תודה ❣️
בור סוד
הלב שומר על מתיקותו למרות הכל
קנקן
תודה רבה. לפעמים גם לב פצוע יודע לשמור לעצמו כמה טיפות דבש 🌿* מתגובות "משוררים צומחים בשדות"
דורון סגל
זאת הרגשה קשה שדוחקים אותך
דורון סגל
זאת הרגשה קשה שדוחקים אותך
קנקן
כן ולא...
ליאה מורן
·לא ברורה לי התופעה, בעיקר משום שמבחינתי כתיבת שיר היא כלי ביטוי רגשי. כשזה לא קיים, וגם לא ביטוי אינטלקטואלי, רעיוני, איני מבינה את המניע, אבל ישנה אינפלציה בכל התחומים בשל השימוש בכלי הזמין מדי הזה, שגורם לאמת לחוש שהיא נדחקת.
אני רוצה להאמין שאנשי האמת עדיין יודעים לזהות זה את זה.
קנקן
רק על עצמי לספר ידעתי. נראה שלא פרסמתי כאן , אז הרי בתמונה המצורפת
ליאה מורן
·נראה שיש בינינו הבנה בעניין... השיר הזה בערך מלפני חודשיים.
קנקן
בהחלט יש. וזה הרבה יותר גרוע כאשר לעולם הזה מגיעים מעולמות אחרים שונים...
יעל מרום
הצמיחה שנאבקת על מקומה עד שהיא נהפכת לחלק מהנוף
קנקן
·כן, לפעמים די בזמן כדי שהזר ייעשה חלק מהנוף... ואז לעיתים גם פחות מבחינים בו.🌿
בור סוד
שירה מקסימה. שורשים, צמיחה ומציאת המקום המדויק
קנקן
תודה רבה. אולי זה כל העניין - להצמיח שורשים עד שהמקום נעשה סביבת גידול🌿
·לא ברורה לי התופעה, בעיקר משום שמבחינתי כתיבת שיר היא כלי ביטוי רגשי. כשזה לא קיים, וגם לא ביטוי אינטלקטואלי, רעיוני, איני מבינה את המניע, אבל ישנה אינפלציה בכל התחומים בשל השימוש בכלי הזמין מדי הזה, שגורם לאמת לחוש שהיא נדחקת.
אני רוצה להאמין שאנשי האמת עדיין יודעים לזהות זה את זה.
קנקן
רק על עצמי לספר ידעתי. נראה שלא פרסמתי כאן , אז הרי בתמונה המצורפת
ליאה מורן
·נראה שיש בינינו הבנה בעניין... השיר הזה בערך מלפני חודשיים.
קנקן
בהחלט יש. וזה הרבה יותר גרוע כאשר לעולם הזה מגיעים מעולמות אחרים שונים...
יעל מרום
הצמיחה שנאבקת על מקומה עד שהיא נהפכת לחלק מהנוף
קנקן
·כן, לפעמים די בזמן כדי שהזר ייעשה חלק מהנוף... ואז לעיתים גם פחות מבחינים בו.🌿
בור סוד
שירה מקסימה. שורשים, צמיחה ומציאת המקום המדויק
קנקן
תודה רבה. אולי זה כל העניין - להצמיח שורשים עד שהמקום נעשה סביבת גידול🌿
עת לכתוב
מחשבה יפה על הצמיחה של משורר בדרך המיוחדת שלו
קנקן
תודה רבה. אולי הדרך המיוחדת היא גם זו שמוצאת בסוף את השדה המתאים לה🌿
מחשבה יפה על הצמיחה של משורר בדרך המיוחדת שלו
קנקן
תודה רבה. אולי הדרך המיוחדת היא גם זו שמוצאת בסוף את השדה המתאים לה🌿
