פינת ההודעות


כיצד מגיבים בבלוג - מדריך קצר ופשוט

בקישור כאן


מדוע כדאי להרשם כמנוי?

כך תוכלו להכנס מחשבון המייל שלכם ולצפות בזמן אמת ולעד

בפוסטים שוּשו, שלאחרים הם ניתנים לצפיה כאן לזמן מוגבל בלבד!



>>> הושקה הסדרה החדשה - חלומות ופשרם.


לסדרות ניתן להיכנס ממסגרת 'דפי מפתח וסדרות' בשוליים הימניים.

הסדרות הבאות בקרוב:

א. חינוך ילדים זה לא חלטורה,

ב. הנדסה גנטית לשרותך,

ג. אתם- שפני ניסיונות אנושיים?


הבהרה

הפוסטים נסגרים לדיון (תגובות) לאחר 30 יום למניעת פעילות רובוטים. עמכם הסליחה. ניתן ליצור קשר בתיבת המסרים בשוליים הימניים.


יום רביעי, 20 בפברואר 2019

חורף



חורף / קנקן

סוֹעֵר הַחֹרֶף שֶׁבִּי, כָּבְדוּ אָזְנַי מְאוֹד
רְעָמִים הֶחְרִישׁוּ בָּהֶם זֶמֶר נוֹשָׁן
בִּשְׁחֹרַת נְפִילֵי עֲנָנִים מִתְגּוֹשְׁשִׁים
בְּרָקִיעַ אָפֵל, כָּבֵד כְּעוֹפֶרֶת
קָפְאוּ שְׂמָחוֹת נִשְׁכָּחוֹת בְּדָמִי
הַנִּדְחָק אֶל לֵב עֵין הַסְּעָרָה
שָׁם מִקְלָט הַשֶּׁקֶט הַמְּגוֹנֵן
עַד בּוֹא יְהֵָבֵי אָבִיב לְהַפְרִיחַ
צִבְעוֹנִים אֲדֻמִּים בָּעֲרוּגוֹת נַפְשִׁי.



היו היה פעם


הגיטרות ואני בזמר נושן:



יום רביעי, 13 בפברואר 2019

כשפים


ציור על ידי Eric Jean-Louis


כשפים / קנקן *

נֵצֶר לְמִשְׁפַּחַת מְכַשְּׁפִים קַדְמוֹנִים
הִסְתַּתַּרְנוּ
עִדָּן וְעִדָּנִים מֵאֵשׁ אֲסַפְסוּף


חָשְׁבוּ

וּבְמֵאָה הַזּוֹ עוֹשִׂים
אֲנַחְנוּ
ווּדוּ בַּמַּחְשֵׁב
כֹּל סִיסְמָא מַנְטְרָה
אַי יָא יָה
קִלְלַת עוֹלָמִים
וְיֵשׁ לָהּ כְּתֹבֶת
גַּם יֵשׁ לָהּ מוֹעֵד
וַדָּאִי

* תודות למשוררת רבקה ירון על הצעת העריכה




הערה

הבלוג כבר אינו מקושר לגוגל פלוס (אם עוד מעט הוא במילא לא יהיה קיים, אין סיבה להעזר בשירותיו). לפיכך, על מי שקיבל/ה עדכונים בחשבון גוגל פלוס, יש לבחור דרך עדכון אחרת. ראה/י פרטים בפוסט הקודם.


יום שישי, 8 בפברואר 2019

לדברים שהעציבו אותי יש משמעות גם לכם


מספר דברים העציבו אותי לאחרונה. חלקם אישיים ומסוג שאינני שש בדרך כלל לשתף בבלוג זה. חלקם כן אשתף בהמשך הרשומה ואשמח לקבל פידבק מהקוראים והקוראות.

הדבר הראשון שציער אותי היא התמונה הזו שנשלחה אלי בקבוצת וואטסאפ עם הכותרת: מי מוכן להציל אותם מהרדמה? 



התמונה הזו לא נתנה לי מנוח. וכשהבלוגרית n_lee הגיבה כאן למטה שמדובר בזיוף ויראלי המסתובב ברשת, שמחתי ונעצבתי כאחד. שמחתי ששלום לגורים ומצד שני מצער אותי שהפצת דברים שקריים כאלה ברשת גורמת למישהו הנאה. זו כנראה אחת מתופעות הלוואי של הרשתות החברתיות, שנותנות ביטוי חופשי גם לפסיכופתים עם קבלות ולחלאות אדם בעלי אישיות גבולית כפי שמגדירה הפסיכיאטריה.

הדבר השני שהעציב אותי קשור לבלוגוספרה ומשותף לרבים מהקוראים כאן ולמעגלי הקריאה של הבלוגרים. השמועה שגוגל עומד לסגור את השירותים הקהילתיים של גוגל פלוס (גוגל +) - הסתברה כנכונה. הסגירה לפי הודעה רשמית של גוגל היא סופית (אלא אם כן יופעל לפני כן לחץ ציבורי על גוגל - על ידי כ- 150 מיליון חברים רשומים ברשת החברתית גוגל פלוס ובשירותיה). הסגירה נקבעה לתחילת אפריל השנה - שלושה חודשים לפני התאריך בשמועה. פרטים והסברים כיצד לגבות פרופילים אישיים למטרות העברה לפלטפורמות אחרות, בקישור כאן

סופו של גוגל פלוס

הסיבה הרשמית לסגירה לפי גוגל היא מספר "משתמשים נמוך" (מהו מספר לא נמוך?) ועלות תחזוקה גבוהה. לארגונים מוצעת כתחליף פלטפורמה ארגונית מסחרית בעלות של 5 דולר לאדם לחודש.

אולי כפיצוי, בגוגל פרסמו על כוונות להוסיף בהמשך השנה תוספות גאג'טים ושכלולים משמעותיים, שישפרו את הפלטפורמה של בלוגספוט/בלוגגר וכן יפשטו עוד יותר את השימוש בה. ימים יגידו.

אז מהן ההשלכות על המשתמשים בפלטפורמה הזו, על הבלוגוספרה בכלל, ועל קהילות בלוגרים וקוראיהם בפרט?

א. דף הקהילה בלוגגר בשפת הקודש

שתי פלטפורמות הבלוגים היציבות והמאובטחות העיקריות הן וורדפרס ובלוגספוט/blogger. פלטפורמות בלוגיה אלו הפכו לפופולריות ביותר לאחר תחילת הקריסה של ישראבלוג (ותפוז כנראה גם בדרך) שגרמה לעזיבה המונית של שתי הפלטפורמות האלו. העזיבה הזו בטאה גם צורך של בלוגרים לפרסם את בלוגם כאתר אינטרנט אישי עם ממשק מודרני, ולא באתר אינטרנט שבו לעורכים ולהאקרים יש גישה לבלוגם (החל מצנזורה של מחיקה או עריכה לא מורשית של פוסטים, שימוש לא מורשה בפרטי חשבונות הבלוגרים ואנשי הקשר שלהם ועד כאמצעי פריצה למחשבים האישיים והסמרטפונים שלהם, ללא ידיעתם). 

בבלוגספוט ובוורדפרס החינמיים - הבלוגים הם בבעלות פרטית של בעליהם (אם כי שניהם יושבים בשרתים של גוגל או וורדפרס)!

כך קהילת ישראבלוג המפוארת התנוונה והתפזרה בין בלוגספוט, וורדפרס, פייסבוק ועוד כמה פלטפורמות אחרות, שלדעתי גם הן עומדות על כרעי תרנגולת ועתידן אינו מובטח.

מה שהפסדנו אנחנו, יוצאי קהילת ישראבלוג, הוא הדף הראשי שהיה הדף הקהילתי שקישר בין הבלוגרים בינם לבין עצמם ולבין הקוראים.

כתחליף לדף הקהילה הראשי של ישראבלוג, הבלוגר אליפל עמל וייסד דף קהילה המבוסס על הפלטפורמה החברתית של גוגל פלוס - "בלוגגר בשפת הקודש":


עם סגירת גוגל פלוס, החל מה- 2 לאפריל, לא ניתן יהיה יותר לפרסם את הפוסטים (אגב מכל הפלטפורמות, וורדפרס, בלוגספוט ואחרים) בדף הקהילה הזה. ולאחר מכן תחל בהדרגה מחיקה של כל ההפניות לפוסטים שפורסמו בעבר בדף הקהילה - במקביל למחיקת הפרופילים של המשתמשים הרשומים בגוגל פלוס. 

יש אפשרות לגיבוי לצורך העברת דף הקהילה לפלטפורמה אחרת על ידי מייסדי הקהילה שיש להם הרשאה מתאימה לכך, אבל אינני בטוח שהם עדיין בעניין. גוגל פלוס פרסם גם המלצה לגיבוי אישי של בעלי הפרופילים בגוגל פלוס. גיבוי שיאפשר שימור פרטי המעגלים החברתיים שלהם.
כיצד ניתן לגבות את כל המידע בפרופיל גוגל פלוס שלך כולל רשימת המעגלים - כאן.

ההורדה הצפויה של דף הקהילה הראשי שבו רשומים כעת 384 חברים  - מצערת מאוד. גם לבלוגרים בפלטפורמת וורדפרס שנהגו להעלות לפרסום את הפוסטים שלהם בדף הקהילה. הדף הראשי הזה היה זמין לא רק לחברים הרשומים בו, אלא גם לכל מי שנכנס לאתר. ולכן הוא היה למעשה זמין לקריאה למאות אם לא אלפים - של קוראים פעילים וקוראים שקטים.

לי הדף הזה היווה בעצם אספקלריית עדכון לפרסומים בבלוגים שונים, ללא צורך להירשם ולקבל עדכונים במייל. הצצה בדף הקהילה אפשרה דרך נוחה להחליט מה מושך ומזמין לקריאה בבלוגים המשתתפים. הדף אפשר קריאה של פוסטים מעניינים גם של בלוגים שאינם ברשימת הקריאה הקבועה שלי.

אז האם יש תחליף שיהווה פלטפורמה חברתית מאחדת בין בלוגרים מפלטפורמות שונות?

עדיין לא הגעתי לפרטים, אך התחלתי לחשוב על שתי אופציות אפשריות לפתיחת אתר שאינו תלוי בגוגל פלוס. בעיקרון לאחר הרשמה חד פעמית הבלוגרים (מכל פלטפורמה) יוכלו להעלות תקצירי פוסטים, תמונה או סרטון וכן קישורים לכל פוסט שיתפרסם על ידם בבלוגם. כמו בדף הקהילה בלוגגר בשפת הקודש, הפוסטים יסווגו גם לפי קטגוריות (כמו יומן רשת, אקטואליה, כתיבה יוצרת, בריאות, תזונה וכדומה). אני חושב גם על שכלולים נוספים שאתאר מאוחר יותר אם אקבל פידבק חיובי לפתיחת אתר דף ראשי, בדומה לזה של ישראבלוג בימיו המפוארים. כאמור, כל אחד ימשיך לפרסם בבלוגו הוא, כרגיל. ההפניה מדף הקהילה תהייה בחירה של הבלוגרים ולא פרסום אוטומטי.

זה עדיין בגדר רעיון שדורש המשך מחשבה והשקעה. אני לא איש מחשבים וכמובן אשמח לכל מי שיש לו ידע בשפת HTML ויהיה מוכן להתגייס לעזרה בעיבוד ושכלול האתר הקהילתי הזה. ניתן לפנות אלי בעניין במייל, בתיבת המסרים של הבלוג.

מה דעתכם על כך הבלוגרים והקוראים? האם יש לכם עניין באתר חינמי כזה שיאגד ויאפשר אינטראקציה בין בלוגרים מהפלטפורמות השונות לבין הקוראים שלהם?

אשמח לקבל גם הצעות לשם האתר הקהילתי הזה, שכאמור יאגד בלוגרים ממגוון פלטפורמות כתיבה והקוראים.


ב. כיצד תשפיע סגירת גוגל פלוס על הבלוג שלך ותפוצתו?

סגירת גוגל פלוס לא תשפיע על המשך קבלת עדכונים במייל למי שנרשמו כמנויים לבלוג. אבל אלו שמקבלים עדכונים למייל דרך מערכת גוגל פלוס, לא יקבלו אותם יותר. זה נכון לגבי חלק מהקוראים הקבועים בבלוג זה ובבלוגים אחרים (גם בפלטפורמת וורדפרס) - אלה לא יקבלו יותר עדכונים על פרסום פוסטים. 


בשוליים הימניים בבלוג כבר נעלם הוויג'ט של מעגלי קוראי גוגל פלוס שהיו מקושרים לבלוג והיו מקבלים עדכונים בחשבונות הגוגל פלוס שלהם. לא עוד!


לידיעה. אלה שהיו ברשימה זו יפסיקו לקבל עדכונים מהבלוג!
גם לא תהיה כאן יותר עדות להיותם קוראים (אם זה חשוב להם).

אלו, אם ירצו להמשיך להתעדכן - עליהם להירשם כמנויים (במקום המתאים בשוליים הימניים), כפי שנראה בתמונה הבאה:



ניתן גם להירשם כקוראים עוקבים כאן:


 כאמור, סגירת דף הקהילה בלוגגר בשפת הקודש לא תאפשר יותר צפייה בעדכונים לאלה שנהגו להתעדכן דרך דף הקהילה הזה . כאמור אני שוקל יצירת דף קהילה תחליפי במידה שתהייה היענות התחלתית לצורך זה. כאמור אשמח לקבל פידבק מהמעוניינים. לתזכורת, בדף קהילת בלוגגר בשפת הקודש רשומים 384 חברים. זהו לדעתי מספר שמצדיק קיום דף קהילה. בתחילת הדרך היו רשומים אליו כ- 60 חברים.

ג. שינויים במערכת התגובות

לבלוגרים בפלטפורמת בלוגספוט/בלוגגר היו קיימות שתי אופציות מובנות לבחירת מערכת התגובות. הבחירה נעשתה על ידי הבלוגר, בלוח העריכה של הבלוג, כפי שמוצג בתמונה הבאה:



כאמור, לאלו שבחרו מערכת תגובות גוגל פלוס - זו לא תהייה זמינה יותר החל מחודש אפריל וכל התגובות מהעבר בפוסטים ימחקו. למי שמעוניין בשימורן, עליו לגבות אותן כפי שציינתי למעלה. כיצד לגבות את כל המידע בפרופיל גוגל פלוס שלך כולל רשימת המעגלים והתגובות - כאן.

מערכת התגובות של בלוגגר פשוטה, אבל לכל בלוגר בפלטפורמה יש יכולת לייבא את מערכת התגובות המשוכללת של דיסקוס (DISQUS), כפי שניתן לראות בבלוג זה. למי שעדיין לא עבר למערכת תגובות זו, מומלץ לעשות זאת עכשיו.

סיכום האפקטים של סגירת גוגל פלוס על הבלוג שלך בבלוגספוט/בלוגגר - כאן.


ד. המדריכים של אליפל

בדף הקהילה בלוגגר בשפת הקודש ניתן למצוא מדריכים מושקעים ומפורטים שנכתבו על ידי הבלוגר אליפל - כיצד לפתוח ולעצב בלוג בפלטפורמת בלוגספוט/בלוגגר וכן כיצד להטמיע את מערכת התגובות של דיסקוס. 

את המדריכים האלה ועדכונים חשובים של אחרים, ניתן למצוא בקישור הזה. ממליץ להשתמש/ולגבות מדריכים אלה לפני שיעלם דף הקהילה בלוגגר בשפת הקודש יחד איתם.

ה. לבלוגרים בוורדפרס יש לי הודעת שידרוג משמחת, אבל על כך בפעם אחרת בעדכון שיתפרסם כאן בבלוג.


יום רביעי, 16 בינואר 2019

בלוגרים בוורדפרס - לטובתכם ולמען הקוראים שלכם כדאי לקרוא ולפעול !


כמו רבות מהרשומות בבלוג הזה, גם הנוכחית עוסקת במוטו של הבלוג:


שמתי לב שכשאני כותב רשומות כאלה, רבים מתעלמים מהן. כמו בנות יענה אומרים: "יהיה בסדר", "זה לא יקרה לי", "יש לי תוכנת אנטי וירוס במחשב ובסמרטפון", "זה לא יפגע בי"...

וכרגיל מי שלא יקרא או שיתעלם מהפוסט הזה, שכרו יהיה בהפסדו. במיוחד ידידי הבלוגרים בפלטפורמת וורדפרס - כדאי הפעם לשים לב ולפעול.

כדי להיכנס לעניין, תזכורת לגבי רמות אבטחה של אתרי אינטרנט. כפי שמסומן בצד שורת כתובת האתר, יש לאתרים השונים אחת משלוש רמות אבטחה:


רק אם קיים סימן המנעול והכתובת מתחילה ב- https - האתר מאובטח לכאורה. מדוע לכאורה, נלמד בהמשך. קל גם לזייף כתובות https.

מהפוסט של n_lee למדתי שאתר ישראבלוג ירד מהאינטרנט וכך היא כתבה:


 כן, הכתובת הייתה על הקיר ולמרות זאת יש שנאחזו בכל כוחם באשליה שהבלוג שלהם שם יישאר לעד. גם מאוד התפלאתי שחלק מאלה שעברו לפלטפורמות כתיבה אחרות, לאחרונה חידשו במקביל את כתיבתם בישראבלוג. 

למרות שישראבלוג כנראה כבר אינו רלוונטי, ההמשך כאן אינו בא מהמקום של "אמרתי לכם" או לזרוע מלח על הפצעים, אלא כהקדמה להמשך הנוגע לפלטפורמות כתיבה אחרות שהן מאובטחות לכאורה.

כפי שכבר כתבתי בעבר, הסימון בשורת הכתובת של ישראבלוג העיד שרמת האבטחה של האתר ירודה:


לכן נמנעתי מלקרוא ולהגיב בבלוגים שהתעקשו להישאר שם. גם כשניסיתי לאחרונה (לאחר זמן רב) להיכנס ללוח העריכה של הבלוג לשעבר שלי בישראבלוג - מעגלי האבטחה במחשב שלי זרקו אותי משם בהודעה הבאה:



אבל למרות האזהרות שלי, נוכחתי שלא מעט התעלמו מכך והמשיכו לכתוב באתר. אפילו זלזלו והשמיצו. עוד לפני ימים אחדים ראיתי קריאה נרגשת של הבלוגרית B.לוגי (המסתמכת על רב סרן שמועתי של 'יודעי דבר' בקבוצת פייסבוק) לחזור לכתוב בישראבלוג - כי מסתמנת הגעת חזון ימי המשיח. כבר מזמן אינני קורא פוסטים בישראבלוג בשל בעיות האבטחה והממשק המקרטע, אבל בחיפוש של משהו בגוגל, נתקלתי בקריאה הנרגשת והתמימה הזאת, ולכן (ובהתבסס על חוזקה של מערכת האבטחה אצלי) הגבתי בבלוג שלה כך:


והתגובות למעלה מדברות בעד עצמן:

 

אבל על התעלמויות משלמים. וכאמור, אינני מביא את זה כאן מהמקום של זריעת מלח על הפצעים. ההמשך מיועד לפלטפורמות בלוגיה אחרות, ובדגש על וורדפרס. ואני לא הולך לחזור על כך שהאבטחה בוורדפרס החינמי מוגבלת ונחותה לעומת בלוגספוט, אלא על משהו אחר.

אינני יודע אם כל הבלוגרים בוורדפרס הבחינו שכמות הפרסומות המכוערות בפוסטים של הבלוגים שלהם הולכת וגדלה. כשבדקתי במספר בלוגים שאני קורא בוורדפרס, נדהמתי לראות שבבלוגים שלהם הוטמעו עשרות קודים - עוגיות פרסומות, עוגיות מעקב כמו רוגלות ואפילו רמה שונה של נוזקות שמופצות משם למחשבים ולסמרטפונים של הקוראים שלהם.

למשל באחד מהבלוגים שאני קורא בוורדפרס מצאתי 41 כאלה ובאחר (שהוא ותיק יותר) - לא פחות מאשר 72!:

רשימה חלקית

בגלל העוגיות האלה התקשיתי להגיב לאחרונה בבלוגים בוורדפרס, בגלל העוגיות הלא סימפטיות  (בלשון המעטה) האלה. פעמים רבות וורדפרס לא נתן לי להגיב דרך חשבון גוגל פלוס, אלא רק באמצעות חשבון וורדפרס לא פעיל שלי. 

כשהסרתי אותן (מלבד זו של כתובת האתר, wordpress com , יוטיוב ו- google)  - הפלא ופלא, יחד עם עוגיות המעקב (רוגלות) נעלמו גם הפרסומות וגם יכולתי להגיב מחשבון גוגל. 
אבל זה לא עוזר כשהקורא עושה זאת, כי האתר ממשיך להזריק את העוגיות האלה כשנכנסים בפעם הבאה לאתר (וזה טרחה עבור הקורא להסירן בכל פעם שנכנס לאתר).

אז מה על בעל הבלוג לעשות?
להסיר בעצמו את העוגיות האלה מהבלוג שלו, כשהוא במצב חיבור ללוח העריכה. לצורך כך יש לעשות קליק ימני על המנעול בשורת הכתובת ואז על קובצי cookies. בתיבה שתפתח יש לחסום את העוגיות האלו אחת אחר השנייה, על ידי לחיצה על הכפתור חסום למטה:


לאחר החסימה יש ללחוץ על הכפתור בוצע. ואז לצאת ולהיכנס מחדש לאתר שלכם. לבדוק שוב שהעוגיות נמצאות במצב חסום ולא מותר. כמו כן לבדוק שהכול תקין בכתיבה חדשה ובתגובות. סביר להניח שהכול יפעל כשורה, מהר יותר ובלי פרסומות באתר שלכם. 

ממליץ לעשות בדיקה וחסימה כנ"ל גם על ידי בלוגרים בפלטפורמת בלוגספוט. בתיקיית דיסקוס יש להסיר את כל העוגיות מלבד disqus.com. יש להשאיר רק את העוגיות האלה:


בתיקיית דיסקוס להשאיר רק את העוגיות הבאות ולהסיר את השאר:



חשוב במיוחד הן לבלוגרים בוורדפרס והן בבלוגספוט, במידה וגיליתם תולעת בשם vglink או disk.us - תחסמו אותן!!

ביצוע הניקוי הזה יועיל לא רק לתפקוד ומהירות הבלוג והמחשב שלכם, אלא גם עבור אלו שקוראים את הבלוג שלכם.

אז כדאי להשקיע חמש דקות מזמנכם לביצוע הניקוי והחסימה האלה. ומי שלא קורא כאן או יתעלם יפסיד ואולי יצטער על כך בעתיד - לאחר נזקים עתידיים במחשבים ובסמרטפונים. 

אגב, האם הקוראים מצויידים בתוכנת ניקוי עוגיות, תולעים ושאר נוזקות שהאנטיוירוס שלכם לא מזהה? (מבדיקה שלי, 99% מאלה אינם מזוהים על ידי תוכנות האבטחה והאנטיוירוס, גם לא על ידי תוכנת malwarebytes).

מסיבות מובנות, מי מידידי כאן שמעוניין בפרטים על התוכנה האפקטיבית מאוד הזו שמנקה תולעים ושאר נוזקות, נא לפנות אלי במייל בפרטי (בתיבת המסרים בשוליים הימניים של הבלוג).

ושלא שוב תגידו אחר כך שקנקן לא הזהיר אתכם :)





יום שישי, 4 בינואר 2019

סקר, תקר, שקר?!


למרות שהפוסט הקצר הזה קשור לענייני הבחירות, אין הוא עוסק בפוליטיקה עצמה, ולכן הוא מתפרסם  בבלוג הזה.

כל יום מתפרסמים שלושה סקרי בחירות לפחות. בואו נתעלם מכך שהמתמטיקה הכלל מפלגתית לא תמיד בדיוק מסתדרת ושהפער לאותה המפלגה בין סקר אחד למשנהו באותו יום - יכול להיות לפעמים שמונה מנדטים. ובעוד שלא משנה ומשונה איך מגלגלים את חבית שלושים המנדטים, היא תמיד נעמדת על שלושים - שאלתם את עצמכם כמה השתתפו במדגם? וכיצד נבחר הרכב המדגם? האם אפשר לדגום מיליוני בוחרים בשלוש מאות, חמש מאות, ואפילו אלף נשאלים?

שנים בגרתי וגם זקנתי ואפילו על סקר אחד לענות בחיי לא נתבקשתי. וגם אם הייתי נשאל, הייתי מסרב לענות. וכיצד היו מקטלגים, "לא יודע"? ואם במשך עשרות שנים וכל כך הרבה מערכות בחירות אף פעם לא נסקרתי, אז איך הסוקרים המלומדים יודעים מה אני חושב? מיהם הסוציואקונומים והסוציוגיאוגרפים שכל כך מייצגים אותי בסקרים? תגידו הקוראים, מישהו בכלל שאל אתכם כיצד תצביעו בבחירות הבאות?
אז מדוע שנאמין לסקרים?
ובכלל, אם הכל ידוע מראש, מדוע צריך בכלל בחירות?

ועכשיו אספר לקוראים את הלא יאומן. נובמבר 2013, כמה ימים לאחר שהשתחרתי מאישפוז - מתקשרת אלי גברת המציגה את עצמה מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) של מדינת ישראל. והסתבר שהגברת מודעת לפרטי האישפוז האישיים שלי. ומה עם החיסיון הרפואי. ממתי מותר לבית חולים למסור פרטים אישיים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה? האם זה בכלל חוקי? אבל מה אלין, אם בבתי חולים גם מעלימים עין מפני תועמלני חברות תרופות ומפני נציגי חברות ביטוח המסתובבים במחלקות עם חלוקים ואשר שוזפים עיניהם בתיקים הרפואיים. וכי ידעתם את זה?

אבל המשך השיחה עוד הדהים אותי יותר. הגברת מציינת שהיא חוזרת אלי בקשר לסקר שהשתתפתי בו, שהסוקרת שכחה לשאול מספר שאלות, וברשותי היא מבקשת שאשיב גם עליהן. ואני אומר: "על מה את בכלל מדברת ? לא השתתפתי בשום סקר". והיא אומרת "אתה קנקן נכון? מונח לפני דף הסקר שענית לסוקרת אילנה". כאן כבר ממש התרגזתי: "אני חוזר ואומר שלא השתתפתי באף סקר, לא לשום אילנה ולא לאף אחד אחר. כך אתם מפברקים סקרים לפרנסתכם"? והיא משיבה בנימת הפתעה: "מה באמת? אני אגיש תלונה כנגד הסוקרת. אבל אתה יכול להשיב רק על שתי השאלות הבאות"?...




יום שני, 31 בדצמבר 2018

רוחות בחירות



ברשומה זו אפתח בהבטחה ואמשיך בחידוש מהפכני.

במסע הבחירות האחרונות לרשות העירונית בירושלים, נראה שהמועמדים חשבו שהטלפונים שלנו הם רכושם הפרטי. המועמדים שלחו מסרונים והודעות קוליות ללא הרף. ואצלנו היו חמישה מועמדים שהצטמצמו לבסוף לארבעה בסבב הראשון. אבל גם החמישי המשיך לשלוח מסרונים בשביל זה שחבר אליו. ואחד כינה את יריבו בשם גרגמל. להזכיר שהוא הרשע מסדרת הדרדסים. והגרגמל ממש נעלב קשות לפני שהפסיד בבחירות וחזר לכסאו בממשלה. וכך חדשות לבקרים הם השמיצו והשמיצו. הבטיחו בניית חמשת אלפים יחידות דיור חדשות לירושלים וחוג אחד חינם לכל ילד, וההילולה הייתה רבה.

וכיוון שההטרדות הטלפוניות היוו סימן לבאות, הבחירות לכנסת, הבטחתי לשתף את הקוראים כיצד ניפטר מעונשם של אלה - מההטרדות החוצפניות על חשבון תקציבי הבחירות שמגיעים כידוע מהכיסים שלנו. אז יש פיתרון טכני שנקרא חסימה.

יש שלושה סוגי הטרדות: הנפוצה היא שליחת מסרונים (הודעות SMS ) - תצביעו לסקר, היכנסו לקרוא את המצע, התכבדו לשמוע כיצד דאגנו לכם, התכבדו לשמוע מה תפסידו אם לא תצביעו לנו, התכבדו לשמוע השמצות על היריב...

ברשומה זו נעסוק בהטרדה זו. לשתיים האחרות אקדיש רשומה נפרדת.

והחפירות האלו מעצבנות ברמות. ואני חושד שהם בעצם כבר גורמים לאחוזי הצבעה נמוכים כמחאה. וכידוע יש תמיד המרוויחים מאחוזי הצבעה נמוכים. מיותר לציין שרובם ככולם אינם טורחים לקרוא את הזבל הזה ומוחקים את ההודעה מיד לאחר הפתיחה. אבל יש אפשרות לא לקבל ולא לפתוח?

כלומר, נשאלת השאלה האם ניתן בכלל למנוע הגעת ההודעות האלה ללא קריאה על ידי חסימתם. התשובה חיובית ואני הולך להסביר כיצד.

לפני שאתאר את הפרטים לפרוצדורה הפשוטה, אסביר את עיקרון החסימה. כיוון ששולחי ההודעות שולחים אותן מטלפונים אנונימיים, הטלפונים שלכם יכולים לחסום אותן בדרך של חסימת מילות מפתח. הטרדה הראשונה אצלי כבר הגיעה מהיהיר הלפיד. וכיוון שהוא כבר יודע שאפשר לחסום כל הודעה שמכילה את המילים 'יש עתיד', אז החופרים שלו שולחים הודעות בשם YESH ATID . אז תאמרו שהקרציות האלו יתגלו בפניכם בעתיד בכינוי אחר וכי מה הואילו חכמים בתקנתם?

אבל אנחנו חכמים לא פחות מהם, ולכן נחסום מילות מפתח נוספות כמו 'סקר' ו'משאל', ו'בחירות', ו'מפלגה' ו'מפלגת'...
אז איך עושים את זה? זה מאוד פשוט ומצריך רק 5 דקות מזמנכם. אתאר את השלבים בסמרטפון עם מערכת הפעלה אנדרואיד, כי אין לי טלפון של אפל. אבל העיקרון בוודאי דומה.

והרי השלבים:

1. פותחים את תיבת ההודעות מהאייקון שנראה כמו מעטפה במסך.
2 . מקישים על המילה 'עוד' בסרגל העליון.
3. בתפריט שיפתח מקישים על 'הגדרות'.
4. בתפריט שיפתח מקישים על 'מסנן דואר זבל'.
5, בתפריט שיפתח מקישים 'ניהול ביטויי זבל'.
6. מוסיפים את מילות המפתח אחת אחת ולוחצים אחר כל מילת מפתח על הסימן פלוס ( +).
7. להלן דוגמא למילים משימושיות שכבר הזנתי:

המרכז/השמאל/הימין/הימין החדש/צל"ש,בנימין נתניהו/ ביבי/גנץ/מפלגת/מפלגה/כולנו/תמר זנדברג/איילת שקד/בנט/נפתלי בנט/אביגדור ליברמן/גילוי דעת/אורלי לוי/כחלון/ישראל ביתנו/משאל/סקר/seker/המחנה הציוני/מרצ/ הבית היהודי/הבית שלנו/ליכוד/הליכוד/יש עתיד/yesh atid/אבי גבאי/...

שכחתי מישהו? עוד יתווספו אם יהיה צורך בימים הבאים.

על חסימה של דחיפת שיחות קוליות אכתוב כאמור בקרוב ברשומה נפרדת.

וכעת הפתעה. כתבתי בעבר על אדישות הציבור מפני מעללי חברי הממשלה והכנסת. על כך שהם שקופים. כתבתי שהסתפקות בהצבעה בקלפי היא מאמץ קטן מדי לשינוי. "אז מה אדם יכול לעשות עבור מדינה"? לצקצק בלשון ולעבור לסדר היום זה לא אני. אז נאה דורש, נאה מקיים. החלטתי לצאת מאזור הנוחות שלי. לא, אני לא הולך לקחת חלק פעיל בפוליטיקה (למרות שאולי אתאר בעתיד משהו 'מדהים' שניסיתי ומדהימות שבעתיים התגובות. עוד אחשוב מתי לחשוף את המסתורין הזה).

אני מתכוון לעשות את מה שאני טוב בו. לכתוב. לא, לא עבור אלו שמצביעים עבור מפלגה, כאילו זו קבוצת כדורגל. אלה ממשיכים וימשיכו לתמוך במפלגה למרות שחטפה אלפי גולים עצמיים. על אלה אני אומר: שעם 'קבוצת כדורגל' לא גומרים את החודש. אני פונה אל אלו שמאסו בקיים ורוצים בשינוי. אני כותב אל אלו שמבולבלים במה לבחור. והצעד הראשון הוא ההחלטה במה לא לבחור כדי לתת סיכוי לשינוי. למען הסר ספק, אינני כותב בשירות מפלגה כלשהי. להן יש צבא של אנשי שיווק מקצועיים מוכשרים. והן מן הסתם אינן זקוקות לשרותיי.

אבל מי שמכיר את הבלוג, יודע שהוא אינו מיועד לזיהומים פוליטיים. בעבר כתבתי בכינוי 'חץ או פרח' בבלוג דע-א-אקטואליה, שהוא כבר אינו פעיל. אבל אולי ראוי שאפרסם מספר פוסטים משם בשידור חוזר, כי מדהימות שם התחזיות שלי מאז, שהתגשמו אחת לאחת.

אז הרי באה ההפתעה, אני עומד לחדש את הכתיבה בלוג הרדום שלי - אמירה יומית, עד לבחירות. ואת הכישרון הגרפי המהמם שלי תוכלו לראות כעת בפוסט הבחירות הראשון שם. ולא, אל דאגה - לא תהייה שם אמירה יומית, אלא על פי הצורך, במדור החדש 'בחירות 2019'.

הקוראים מוזמנים להפיץ כל אחד מהחומרים המתפרסמים שם בכל אמצעי המדיה (כולל פייסבוק, טוויטר וכדומה) - ובתנאי שתשמר ההפניה למקור. אם אתם מזדהים, תוכלו להרגיש מעורבים בהפיכת החומרים האלה לויראליים.

אז הרי הפניה לפוסט הראשון.






יום שישי, 28 בדצמבר 2018

ענין לגופו של עיתוי

קריקטורה שרצה ברשת

 אפתח בכך שלמרות שנדמה, רשימה זו אינה עומדת להיות קשורה לגופו של אדם (או קבוצת אדם) אלא לגופו של עניין. והקריקטורה הפותחת מדברת בעד עצמה - זה הכבוד שרוחש המיינסטרים לכנסת היוצאת 
ואיך נראה המיינסטרים בציבור? האמת שהוא לא נראה ונשמע - אלה הם השקופים. בכל ימות השנה הם הרואים ואינם נראים . כמו דני דינים כאלה למי שזוכר מסדרת ספרי הילדים. 



ורק אחת לארבע שנים בערך (פלוס מינוס) מחלקים לדני דינים פודרה ורודה, כדי שיבזקו על עצמם והיו גלויים בקלפי.

הממשלה היוצאת הייתה הממשלה הכי פחות ממלכתית מאז קום המדינה. והכנסת היוצאת - קרקס ליצנים ולוליינים. וכמו בממשלה הזו, גם מערכת הבחירות הולכת להיות לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. וכמו שאצל העומד בראש הממשלה היוצאת - ההתקפה לגופו של עניין היא בעצם לגופו של עיתוי. 

והכנופיה שמסביבו כבר מכינה את הציבור שעל פי חוק - העומד בראש הממשלה יכול להמשיך לנהל את המדינה גם כשהוא עומד למשפט בעוון שוחד, ניגוד אינטרסים והפרת אמונים. "על פי חוק" אומרת הכנופיה. אבל במציאות אין חוק שמאפשר, אלא אין חוק שלא מאפשר, וזה הבדל גדול מאוד. משל אם אין חוק כנגד גניבה, הרי מותר לגנוב. ומה עם מוסר? נראה שנעלם המוסר בעולם המשפטיזציה המתהווה כאן אצלנו. ובעולם של משפטיזציה, אסטרטגית הבחירות הקרובות תהייה בנויה על גיוס של מיליון 'חברי מושבעים' כנגד יועץ משפטי, פרקליטות, שופטים...

אבל אל דאגה. כי אם וכאשר - יפסוק בית המשפט העליון שדין ראש ממשלה עם כתב אישום כדין שר עם כתב אישום. וכל חברי המושבעים יגלו שבחוקי מדינת ישראל לא קיים גוף של חבר מושבעים. ושכמו אחרון המואשמים בפלילים, גם נשיא, ראש ממשלה ושרים שאמרו "לא יהיה כלום כי אין כלום" - פשטו חליפות ולבשו מדי אסירים. 

 לא יעזרו צעקות גיס חמישי של אספסוף "הוא זכאי, הוא זכאי". לא יעזרו החרבת קברי הורים של. ולא יעזרו (כך אני מקווה) דיבורים על גופו של עיתוי כטיעון משפטי לחפות. כי טיעון כזה אולי עובד על חבר מושבעים, אבל לא על השופטים היושבים בירושלים. ויש שופטים בירושלים, שנבחרו עד לגיל הפרישה שלהם. והם כבר לא חייבים כלום לשרה שמינתה אותם, או לגורמים משפטיים אלה או אחרים. עיינו ערך המפכ"ל היוצא, שלא נותר חייב למי שמינה אותו. ויוצא לבסוף שכגודל התקווה של הממנה, כך גודל אכזבתו.

אז מה הולך להיות לנו במערכת הבחירות הזו?

* מערכת בחירות לגופו של אדם במקום לגופו של עניין, כבר אמרנו. זה יהיה לגופו של פולחן (אישיות). עבודת אלילים לאשתורת מול הבעל.

* אסטרטגיית בחירות של "אין תחליף". והרי ידוע שבתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף. ואלה שאין להם תחליף, כבר לא יעשו מה שלא עשו במשך 20 שנה. ואלה ש"הם התחליף" - יש להם ניסיון רק בדברת ובכושר זיגזוג והפרת הבטחות לעילא ולעילא. שהן כידוע תכונות שאין להן תחליף להישרדות של פוליטיקאים. ובעצם הקריקטורה הבאה שמתגלגלת ברשת - לאחר החיוך מעוררת גועל ודיכאון. ושלא יאמרו הצדקנים שביניהם, כי הם יוצאים מהכלל. כי הרי כל חברי הכנסת בלי כמעט יוצאים מהכלל, מחוקקים לעצמם כל חודשיים העלאה של אלף שקלים במשכורת, על חשבון הציבור שבוחר בהם. ונראה שדווקא לגזלנים אין תחליף:

עוד קריקטורה שרצה ברשת

* במערכת הבחירות הזו ידחפו לנו סקרים חדשים כל שעתיים. אבל כדאי שכולם יזכרו שסקרים לא שווים שום דבר. זו אולי רק המלצה בשיתוף פעולה בין המזמינים והמתפרנסים ממנה לבין התקשורת. אבל אין בה אמת של ממש. כך רק עושים שטיפת מוח לאמת. וההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב שהמציאות הביאה מהפך לסקרים. 


למשל בבחירות לכנסת ה-17, הסקרים שערב הבחירות צפו 42 מנדטים לקדימה, הביאו בפועל רק 29 מנדטים. ולפי היחס הזה, 30 המנדטים שמנבאים הסקרים לליכוד – עשויים להפוך בפועל רק ל- 20 מנדטים. ובבחירות של 2015, התהפכו היוצרות בין הסקרים למציאות. ומה צפו כל הסקרים לגבי ההפסד של טראמפ ומי הנשיא במציאות, כבר שכחו המאמינים לסקרים. ויש עוד דוגמאות הרבה מכל העולם. 

לא אכנס כאן לסיבות. אפשר לכתוב על כך ספר. אבל אומר לכם שאני בין ה"לא החליטו" בסקרים (למרות שאין לי בעיית החלטה כלל וכלל). כידוע רבים הם המשקרים בסקרים. שלא לדבר שהתוצאות עשויות להשתנות מהקצה אל הקצה - כאשר ראש ממשלה עובר עבירה על חוק תעמולת הבחירות, כאשר הוא מפיץ "המוני ערבים עולים על אוטובוסים לקלפיות". או אם יועץ משפטי יחליט ערב בחירות, על הגשת כתב אישום לאחר שימוע. ויש כבר מישהם שכבר בהיסטריה מכך. שמאיימים ומחריבים קברים. לא סתם הם אינם נחים על זרי הסקרים ואחוזים בהיסטריה. אל תאמינו לביטחון שהם משדרים במדיה. בין עמי אני מהלך, ויש להם סיבה טובה להיות בהיסטריה. מי שזוכר - הייתי מבין הבודדים שחזה את עלייתו של טראמפ ואמר זאת לכל מומחי הסקרים החוגגים. ויש אפילו שהפסיקו לדבר איתי בגלל זה.

* במערכת הבחירות ידחפו לנו לטלפונים מבול של סקרים ותעמולת בחירות בהודעות קוליות וב-SMS, בגלוי ובעילום שם. ואין דין ואין דיין. אבל כנקמה, אקדיש את הרשומה הבאה כדי ללמד את קוראי הבלוג כיצד לחסום אותם. רק בשביל זה יהיה שווה לקרוא , ליישם ולהמליץ לחבריכם. יש למה לצפות!

* תעמולת הבחירות הזו תהייה מלוכלכת מכל מה שהכרנו בעבר. תעמולה שתתבסס לא על אידיאולוגיות ועובדות (אלא על פיקציות שהעסקונה המפלגתית מוכרת כ'עובדות' - לציבור בעל זיכרון של דג). זו תהייה תעמולה מלוכלכת ברשת, שמבוססת על השמצות אישיות, על הסתות, פילוג וגזענות. הנה דוגמה אחת שנדחפה לסמרטפון שלי היום. והרי אני מביא אותה כאן לדוגמה, אך בצנזור הכותרת:

אַבָּא שֶׁלִּי

לְאַבָּא שֶׁלִּי יֵשׁ סוּלָּם
וְקָדֶנְצְיָה רְבִיעִית בֵּינְתַיִים
וְאַבָּא שֶׁלִּי הוּא מוּשְׁלָם
הוּא לֹא רוֹאֶה בָּעֵינַיִים

יֵשׁ לוֹ אִישָּׁה חֲמוּדָה
מְדַבֶּרֶת חָזָק עִם הַיָּדַיִים
הִיא שׁוֹתָה רַק שַׁמְפַּנְיָה וְרוּדָּה
וְאוֹהֶבֶת לִזְרוֹק נַעֲלַיִים

וְאַבָּא שֶׁלִּי הוּא הַטּוֹב מִכּוּלָּם
וְאַבָּא שֶׁלִּי הוּא הֲכִי בָּעוֹלָם
וְרַק בִּגְלָלִי הוּא הָאַבָּא שֶׁלִּי
כִּי הִבְטִיחַ הוּא לִי
שֶׁיּוֹם אֶחָד -
כָּל זֶה יִהְיֶה שֶׁלִּי

אַבָּא קָנָה מַתָּנָה
צוֹלֶלֶת שֶׁשָּׁטָה בַּמַּיִם
וְאַבָּא הֵבִיא לִי בּוּבָּה
בִּדְמוּת שַׂר שֶׁמּוֹחֵא לוֹ כַּפַּיִים

לְאַבָּא גַּם יֵשׁ אֲוִוירוֹן
וְצָבָא נֶאֱמָן שֶׁנִּשְׁבָּע לוֹ
לְאַבָּא שֶׁלִּי יֵשׁ עִיתּוֹן
הוּא כּוֹתֵב בּוֹ אֶת כָּל מָה שֶׁבָּא לוֹ

וְאַבָּא שֶׁלִּי הוּא חָכַם מִכּוּלָּם
וְאַבָּא שֶׁלִּי הוּא הַטּוֹב בָּעוֹלָם
וְרַק בִּגְלָלִי הוּא הָאַבָּא שֶׁלִּי
כִּי הִבְטִיחַ הוּא לִי
שֶׁיּוֹם אֶחָד -
כָּל זֶה יִהְיֶה שֶׁלִּי

אַבָּא אוֹמֵר שֶׁכּוּלָּם מְשַׁקְּרִים
אוֹהֲבִים רַק לָבוֹא בִּתְלוּנוֹת
הוּא אָמַר לִי כְּבָר אָז: "הַחַיִּים כֹּה קְצָרִים
אִם אֵין לֶחֶם, תֵּלֵךְ לְזוֹנוֹת".


אני רוצה להדגיש שלמרות שהשיר הזה מעלה בי חיוך, אני ממש מתנגד ומוקיע התנגחות בסגנון כזה. למרות שנשוא השיר עצמו - אינו בוחל בהשמצות ובהסתות ובאצבע משולשת כלפי אחרים ברשת.



יום שלישי, 25 בדצמבר 2018

הוא הלך בשדות






הפוסט הראשון משנת 2004





























הרומן "הוא הלך בשדות" נחשב ליצירת מופת בספרות העברית החדשה, ולאבן יסוד במיתוס הישראלי. דמותו של גיבור הסיפור, אורי, תרמה לעיצוב דמותו של הצבר הישראלי המיתולוגי - "יפה הבלורית והתואר". 

שם היצירה לקוח משירו של נתן אלתרמן "האם השלישית":

אִמָּהוֹת שָׁרוֹת, אִמָּהוֹת שָׁרוֹת
אֶגְרוֹף רַעַם נִתָּךְ. דוּמִיָּה חֲזָקָה
בַּחוּצוֹת הָרֵיקִים צָעֲדוּ בְּשׁוּרוֹת
פַּנָּסִים אֲדֻמֵּי-זָקָן

סְתָו אָנוּשׁ, סְתָו יָגֵעַ וְלֹא-מְנֻחָם
וּמָטָר בְּלִי אַחֲרִית וָרֹאשׁ
וּבְלִי נֵר בַּחַלּוֹן וּבְלִי אוֹר בָּעוֹלָם
שָׁרוֹת
אִמָּהוֹת שָׁלֹשׁ

וְאוֹמֶרֶת אַחַת:
-רְאִיתִיהוּ כָּעֵת
אֲנַשֵּׁק בּוֹ כָּל אֶצְבַּע קְטַנָּה וְצִפֹּרֶן
אֳנִיָּה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם הַשָּׁקֵט
וּבְנִי תָּלוּי עַל רֹאשׁ הַתֹּרֶן

וְאוֹמֶרֶת שְׁנִיָּה:
בְּנִי גָּדוֹל וְשַׁתְקָן
וַאֲנִי פֹּה כֻּתֹּנֶת שֶׁל חַג לוֹ תּוֹפֶרֶת
הוּא הוֹלֵךְ בַּשָּׂדוֹת. הוּא יַגִּיעַ עַד כָּאן
הוּא נוֹשֵׂא בְּלִבּוֹ כַּדּוּר עוֹפֶרֶת

וְהָאֵם הַשְּׁלִישִׁית בְּעֵינֶיהָ תּוֹעָה -
לֹא הָיָה לִי יָקָר כָּמוֹהוּ...
אֵיכָה אֵבְךְּ לִקְרָאתוֹ וְאֵינֶנִּי רוֹאָה
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אֵיפֹה הוּא.

אָז הַבֶּכִי רוֹחֵץ אֶת רִיסֶיהָ שֶׁלָּהּ...
- וְאוּלַי עוֹד לֹא נָח. וְאוּלַי
הוּא מוֹדֵד בִּנְשִׁיקוֹת, כְּנָזִיר מְשֻׁלָּח
אֶת נְתִיב עוֹלָמְךָ, אֱלֹהַי.


ונדמה כי ד"ר אריה קניג, בחר את "שדות" ו"אורי" ככינויי המרשתת לשמו בהשראת השיר. ומהיכרותי (אמנם אך וירטואלית) רבת השנים - אני לוקח מהשיר את השורות:
"הוא הולך בשדות. הוא יגיע עד כאן. / הוא נושא בלבו כדור עופרת".

שדות נשא בליבו כדור עופרת תרתי משמע. כדרכו אף פעם לא התלונן, פרס רמזים גלויים יותר וגלויים פחות בין השורות - בטקסטים של שירה (מעט אניגמטיים בקריאה ראשונה) ובפרוזה שירית. כל הקוראים בבלוג שלו ידעו שהוא חולה, אבל לא ידעו עד כמה הוא חולה. לעיתים יש חיסרון גדול בקריאת המציאות לאשורה - על ידי מי שמבין ברפואה ומגבלותיה.

הטקסטים שלו גילו שהוא לא רק סבל מטראומה נפשית בעקבות מלחמת יום הכיפורים. הוא "חזר לחיים" לאחר אירוע לב קשה שהותיר מום בליבו. והוא סבל גם מהתקפי מחלה אוטואימונית לא סימפטית (שהצריכה אשפוזים), שנובעת מפגם על רקע גנטי במערכת החיסון. ובערוב ימיו מערכת החיסון בגדה בו - הוא חלה בסרטן דם (מסוג מיילומה), הקשור להתפרעות מערכת החיסון. מלבד ממאירותו, סרטן זה פוגע בתפקוד הכליות, גורם לבצקות, ולכאבי תופת בעצמות. 


הטיפול הכימותרפי שקיבל היה מוגבל, בשל נכותו בליבו. כפי שאני מכיר את המחלה ואפשרויות הטיפול - הטיפול הכימותרפי האופציונאלי שגופו אפשר - גורם לתופעות לוואי קשות. ביניהן לנוירופתיה - המתבטאת בעיקר באובדן תחושה בגפיים. כפי שאכן זיהיתי ברמזים הקלים שהשאיר בבלוג שלו.

כבר ציינתי כמה קשה למי שמכיר את עולם הרפואה. ידעתי שזמנו קצוב. שתוחלת החיים של החולים בסוג סרטן זה הוא 3 שנים בממוצע. וכך זה בדיוק היה. 


כשאפיינתי מהרמזים שפיזר בבלוג שהוא סובל קשות מנוירופתיה עקב הטיפול, המלצתי לו לקחת תוסף יומי בשם חומצה אלפא ליפואית ואת המינון הנדרש. בתגובה אלי כתב: שבהתייעצות עם רופאיו, הם קיבלו את המלצתי בהתלהבות. הוא מצא את השם הגנרי של החומר הזה בספרד והודה לי. תרומת 2 הסנט שלי, כפי שהוא נהג לעיתים לסיים את התגובות שלו בבלוגיה. 

וכך הוא הגיב בפוסט שכתבתי כנגד הלגליזציה של השימוש בקנבואידים. פוסט שעורר את צבא הטרולים של ישרא, שכהרגלם אינם מתייחסים לגוף הדברים אלא להשמצת הדובר בניבולי לשון פראיים:



את תגובתו הוא סיים כאמור ב- "אלה 2 הסנט שלי...". 

אינני יודע אם כולם ידעו. גם הוא היה מדען. בתחום הבוטניקה והחקלאות:


תקציר פרסום מדעי של שדות (A. Kenig)



כאחים למקצוע וכחובבי וכותבי שירה, נוצר חיבור בינינו. יכולנו לחוש אחד את השני בבלוגיה. יכולתי לחוש את כאביו, את תשוקותיו ומאווייו. ובעיקר את האופטימיות ואת אהבת האדם והנתינה שלו.

לפני חצי שנה הוא כתב את הפוסט האחרון שלו בבלוג. הוא זרע בו פרידה מאיתנו - בשני בתי שיר ובשתי תמונות (פרי מצלמתו) של פריחת הגזניה ונבילתה.





"כְּבָר קָשֶׁה לִפְסֹעַ בַּכְּאֵב עִם אַבָּא בְּמִלִּים מַרְגִּיעוֹת. / הַפְּרָחִים קָמְלוּ./ אֲפִלּוּ זְרִיקַת הַרְגָּעָה לֹא נָתְנוּ / וְהַצְּרָחוֹת הִדְהֲדוּ. / בְּלִי מִלִּים" (מתוך "אבא במעיים" בפוסט האחרון של שדות)

פרחים צהובים מסמלים פרידה. אך גם גזניה נבולה משאירה זרעים. ולמרות שהבנתי בעצב את הפרידה והתכוננתי, הבשורה על מותו הייתה כפילוח חרב בלב. לא רוצה להישמע קלישאי, אבל חשתי בניתוק של נפש תאומה. יומיים לפני שנודע מותו, חשבתי עליו ממש - הייתה לי תחושה כבדה. אבל בשבוע האחרון לחייו, לוח הסטטיסטיקה שלי בבלוג הקפיא שתי כניסות אחרונות מספרד בימיו האחרונים. בחצי השנה האחרונה - כניסות קריאה אלה בבלוג היו לי כדרישת שלום ממנו.

וכיוון שחיפוש שמו בגוגל ישראל מעלה רק את זה:




ומכיוון שהבלוג הזה מתועד בגוגל, גם הרשומה הזו תתווסף לתיעוד הן שמו והן בכינויו שדות - במנוע חיפושי גוגל ישראל. זה חשוב שבעתיים, כי גם הבלוג שלו "יומני אלפוחרה" אינו עולה במנוע החיפוש בגוגל. מי יתן ובלוגו זה יתועד ויחובר עתה יחדיו עם רשומה זו ועם ההספד בבלוג בלוגיעדה על ידי מנועי החיפוש.

הלך 'שדות' איש'יקר. שחרר אותו עולמנו מכאביו,

יהי זכרו 
עימנו לעד. 


*** 

כשעמד איום סגירתו של ישראבלוג לפני שנה - מלבד שלושת הבלוגים שלי שם בעבר, גיביתי בנוסף גם 18 בלוגים נוספים היקרים לליבי. עשיתי זאת בעזרת סקריפט שמגבה תמונת ראי מדויקת ופונקציונאלית של הבלוגים האלה. בלוגים שישמרו ברשותי לעד, גם אם וכאשר ימות סופית אתר ישראבלוג. הבלוג "יומני אלפוחרה" של שדות (ואוסף שיריו העשיר) הוא אחד מ- חי הבלוגים הנצורים ברשותי בשלמותם. 


יום שני, 24 בדצמבר 2018

פילוסופיה של חלום


רשומה נוספת (מהדורה שניה ערוכה) בסדרה החלום ופשרו.

לעיתים אני מפרש את חלומותי כאותות למעשים או אפילו כמנבאים אירועים עתידיים. תאמינו או לא, לפעמים חלומות מסוימים הביאו לכתיבת רשומה זו או אחרת בבלוג. אמנם בחלומות האלה החולם הוא בעצם המחבר והחווה וגם המוציא לפועל, ולכן ניתן לומר שבחלומות אין כל אותות חיצוניים. הם נובעים מתוך פנימיותו של החולם עצמו. אבל, כאשר בחלום החולם מקבל פתרון לבעיה בלתי פתירה כביכול, או כאשר החולם מקבל בחלום אות או רמז לבאות (והדברים אכן מתגשמים, ולפעמים אחד לאחד) - נוצרת ההרגשה שזו עזרה חיצונית. לגבי נכונות המשפט האחרון, קיים ויכוח בין אלה שמחשיבים עצמם לרציונאלים לבין אלה שנחשבים לא רציונאלים בעיני הראשונים.

לפני כשבע שנים חלמתי חלום מוגדר וברור. את החלום והמחשבות שהחלום עורר אתאר כעת. 
לחלום הזה עצמו לא היה תוכן 'נבואי'. אבל כאשר חשבתי מהו באמת המסר בחלום הזה, המחשבה הראשונה שעלתה אז במוחי היתה אחת ופשוטה בתכלית - זה היה אות לכתיבת רשומה זו, כדי לשתף את קוראי בדילמות מקצועיות שהעסיקו את התת-מודע שלי. 

והרי החלום פרוס לפניכם: 

אני ניצב באולם גדול (לא אחד מהמוכרים לי מחיי יומיום) ונושא הרצאה בפני סטודנטים. נושא ההרצאה הוא הנדסה גנטית בחיות. במציאות הייתה זו כבר השנה ה- 14 שאני מרצה בנושא זה, במסגרת קורס בהנדסה גנטית שאני מעביר. מדובר בקורס רשות מעורר עניין ומבוקש למדי. 

בעודי עומד ונושא את ההרצאה בחלום,  לפתע קמה מבין הקהל פרופסורית בגמלאות מהחוג שלי. מבקשת סליחה ומציינת שהיא חייבת להפריע לרגע למהלך השיעור. יש לה דבר חשוב להגיד. מבלי להמתין לקבלת רשותי, פנתה אל קהל הסטודנטים ונשאה במשך כדקה ביקורת כנגד שימוש בהנדסה גנטית בחיות. לאחר מכן עזבה את האולם בהפגנתיות וללא אומר.

לפני שאני מספיק להתאושש מתדהמתי ולהוציא הגה, מתחילים לקום התלמידים ועוזבים 
בזה אחר זה  את האולם. אני זוכר את תחושת ההלם והזעם על הפרופסורית בדימוס שהתערבה בשיעור שלי ללא רשות, מעשה לא יעשה, וכן על אפקט הדומינו שהיא יצרה בקרב הסטודנטים, שראו ברובם סיבה למסיבה ותו לא. 

כשנשארתי לבדי באולם ללא תלמידים, יצאתי גם אני מהאולם. והנה אני רואה קבוצה קטנה מתלמידי מתגודדת במדשאה - שמחה וצוהלת על החופשה הבלתי צפויה שקיבלו, או בעצם נטלו לעצמם מהשיעור. כשעברתי לידם סיננתי: "חומר ההרצאה של היום יכלל בבחינה ויהיה עליכם להשלים אותו בעצמכם". שמתי לב שחיוכו של אחד התלמידים נמחק ועזבתי את המקום ביודעי שהידיעה תועבר במהירות לכולם.

כשהתעוררתי, התחלתי להרהר במשמעות החלום. ראשית תהיתי בליבי מדוע דווקא אותה פרופסורית התערבה בהרצאה? הרי המחקר שלה עצמה נערך על מאות ארנבות במשך עשרות שנים, ואפילו הניב תרופה חדשה המיוצרת על ידי חברת תרופות. אז איזו זכות מוסרית יש לה בכלל להתערב בשיעור שלי - העוסק בחיות מהונדסות כמודלים למחלות באדם ולפיתוח תרופות מצילות חיים? רשמתי לעצמי את המילה צביעות.

היא עצמה גורמת בחיות למחלה באמצעים כירורגים או כימיים, לעומת זאת בהנדסה הגנטית, נולדות חיות עם פגם גנטי אנושי כמו אצלנו - לא גורמים לחיה ייסורים על ידי אמצעים מכניים או כימיים, אלא חיקוי מחלה כמו באדם, שמאפשר עבודה במערכת מחקרית מודרנית וממוקדת יותר. אז רשמתי לעצמי את המילה קינאה.

ואז חשבתי מדוע חלמתי על אותה פרופסורית מבין כל הנפשות הפועלות בחוג?

הרי רבים הפרסונות בחוג, שכאותה פרופסורית נחמדה מאוד כלפי חוץ מאחורי הגב - מלאים באגו ובתככים. היא לא פחות נחמדה מהאחרים. אז מדוע דווקא היא? הורדתי מהרשימה את אלו שאינם עורכים ניסויים בבעלי חיים ונשארתי עם רשימה מצומצמת יותר. אבל, לא הגעתי להסבר ודאי. אולי משום שהיא כבר פרופסור אמריטוס (בגימלאות) ולכן כבר אינה יכולה להשתתף יותר בוועדות קובעות מדיניות? רשמתי לעצמי את המילה תסכול.

אז מה יש לנו כאן בינתיים? צביעות, קינאה, תסכול ותככים. אבל כל התכונות האלה קיימות אצל רבים אחרים, אפילו בקנה מידה גלובלי מחוץ לאוניברסיטה. אמנם אצלה קיים פער גדול במיוחד בין הנחמדות לתככנות, אבל חייבת להיות סיבה עמוקה יותר לחלום.

בוודאי הקוראים חושבים שעל הטריוויאלי ביותר איני חושב. כי וודאי יש לי יסוריי מצפון על מחקרים בחיות. אני זוכר שאחד מתלמידי סיפר שחלם פעם על מותו ושהוא נשלח לגיהנום - לגן העדן של עכברי וחולדות הניסויים. שם החיות עשו לו גיהנום. אך, אומר לקוראים קבל עם ועדה - אין לי כל יסורי מצפון על ניסויים הכרחיים אלו לטובת האנושות. 


במחקריי נעשה המינימום הדרוש למטרות הצלת חיי אדם, ובאמצעים המבוקרים ומפוקחים על ידי ועדה ציבורית מקצועית. כל אחד הנוטל אנטיביוטיקה או אופטלגין או כל תרופה אחרת - לא היה יכול להשתמש בהן אם לא נוסו קודם בבעלי חיים. הסיבה שבגללה חלק מהציבור מתנגד לניסוי בחיות, היא חוסר ידע ודמוניזציה שעושות אגודות שאינן בוחלות להפיץ גם שקרים וכזבים. כפי שהפיצו על היהודים ששותים יין מדם ילדי הנוצרים. בשל חשיבותו, נושא זה ראוי שיידון ברשומה נפרדת.

אם כך גם זו אינה הסיבה בעיניי לחלום.

נשארתי עם סוף החלום שבו הודעתי לסטודנטים שעתה יצטרכו להשלים את חומר הלימוד בעצמם וכי הוא יכלל בבחינה. בקורס הספציפי שאני מעביר, בדיוק החלפתי בשנה זו את מתכונת הערכה על הקורס. במקום עבודה, בשנה בה נחלם החלום - התלמידים נבחנו לראשונה בכתב במועד א' וכיוון שציוני הבחינה היו נמוכים יחסית, חלקם ניגשו לבחינה בעל פה במועד ב'.

אם במציאות התלמידים היו עוזבים את השיעור במחאה כמו בחלום, לא היה לכך מחיר משמעותי בשיטה של כתיבת עבודות, ואילו כאשר הם צריכים להבחן בבחינה על כל החומר הנלמד, לפעולת מחאה יש מחיר כבד - לימוד עצמי של החומר. בסופו של דבר אני חושב שהחלום העלה אצלי בעצם את השאלה עד כמה הסטודנטים צריכים להיות מעורבים בחומר הנלמד? והמסקנה היא שמלבד קורסי החובה, לתלמידים יש זכות בחירה של קורסי רשות כמו הקורס שלי, אבל אין להם זכות לקבוע למרצה מה ילמד או לא ילמד בקורס. גם לאף אחד מהמרצים האחרים בחוג - אין זכות להתערב בחומר הלימוד זה של משנהו.

לאחר פשפוש נוסף וטיול בין תת-ההכרה לענייני אקטואליה באותה עת, נפל לי האסימון. לאחרונה התנהל דיון ציבורי על סגירת חוגי לימוד מסויימים באוניברסיטאות. חוגים שאינם נראים בעיניי חלק מהציבור (ובעיקר הפוליטיקאים) כראויים להמשך קיום. לטענתם בגלל פוליטיזציה של חומר הלימודים. וחשבתי עד כמה צבועים כל הקולות דאז, שקראו לסגירת חוגים (החוג לממשל ופוליטיקה באוניברסיטת בן גוריון והחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב), וזאת כאשר אוניברסיטאות בר-אילן ואריאל יכולות לעשות פוליטיזציה הפוכה בכל תחומי הלימוד, מאז ימים ימימה. ולגביהם אין קול ואין מצפצף. ונזכרתי במילים שנרשמו אצלי בחלום: צביעות, קינאה, תסכול, תככים.

החלום הזה נחלם למעשה בצל הדיון בנושא על ידי המועצה להשכלה גבוהה, בלחץ של ציבור מסוים. המחלקה בבן גוריון לא נסגרה וטוב שכך. באקדמיה חייבים לשמור על פלורליזם, ועל זכות חופש הדיבור והלימוד. אין לאף גוף הזכות לבקר תכני לימוד אקדמאיים ולפגוע בסוברניות של המוסדות האקדמאיים. ובתנאי שאלה נלמדים ברמה ובשיטות אקדמיות נאותות.

בניגוד לבתי הספר שבהם נכפית תוכנית לימודים על ידי משרד החינוך, אין מקום לכך באוניברסיטאות שהינן אוטונומיות במדינות דמוקרטיות. לסטודנט בניגוד לתלמיד תיכון יש את זכות הבחירה. באוניברסיטת בר אילן למשל, הלומד לימודי כימיה חייב להבחן גם במכסת קורסים בנושאי דת ויהדות. מדוע מחייבים אותו בכך, הרי בא ללמוד כימיה? התשובה לכך היא שבר אילן שהיא אוניברסיטה דתית - החליטה שזו המדיניות. לכן גם אם הוא חילוני, על התלמיד הנרשם לאוניבסיטה זו -  לקבל את הדין או לבחור באוניברסיטה אחרת. כנ"ל לגבי בחירת חוגי הלימוד והקורסים בכל אוניברסיטה.

כך פירשתי את החלום שחלמתי אני.יתכן והוא היה מתפרש אחרת לו נחלם על ידי מישהו אחר. אבל כאשר אני חולם חלום סדור וברור - אני משקיע מחשבה בהבנת הנמשל. אם כי לא תמיד מצליח לי, כפי שאשתף ברשומות הבאות.

 


יום חמישי, 20 בדצמבר 2018

מה לעזאזל קורה פה? הקשר פוקר-פורנו ההייטקי



מזה זמן שאני מגלה בלוח הסטטיסטיקה של הבלוג תנועות והפניות מאתרי פורנו שונים. הנה שתיים לדוגמה מהימים האחרונים: 




לא רוצה לרשום את הקישורים כאן בבלוג מטעמים מובנים, אבל הסקרנים יכולים להעתיק ולבדוק את שני הקישורים התחתונים שבתמונה. אם יעשו זאת, יגיעו לדף הראשי של שני אתרי פורנו. ובין מבחר הדמויות הנשיות המוצגות בחלונות המזמינים שבהיצע, יפגשו באמת את ג'סיקה ובשני את קתרין.

אני רוצה להדגיש שבהגדרות הבלוג נחסמות פעילויות וחיפושים של רובוטים, כך שמדובר ביד אדם.

בתחילה התעלמתי מהתנועות האלה בבלוג ומההפניות של אתרי פורנו שונים (!) לבלוג. ואני מדגיש שמדובר באתרים שונים כאלו. אך הטרידה את מחשבתי התרבות ההפניות האלו מהאתרים לבלוג. כפי שנראה בתמונה, רק 7 הפניות ותנועות מ'התא' של פוסי ג'סיקה ו- 5 הפניות של פוסי קתרין אלו לבלוג זה ביום אחד. אז כל זה, מעלה בי חשדות שמישהו (שהוא מנוי סדרתי לאתרי פורנו) מתחזה לקנקן וכבעל הבלוג שלו - בהתקשרות לפרוצות האינטרנטיות. מעבר לשאלת המי, חידה היא בעיניי מדוע.

כדי לקבל תשובה, על הקוראים להיעזר בסבלנות ולקרוא את ההמשך.

אתמול בבוקר ראיינו בכאן 11 את חברת הכנסת שרן השכל בנוגע למוטיבציה שלה בקידום חוק הפוקר. חוק פרטי שהיא מקדמת בכנסת. לפי הדיווחים במדיה התקשורתית, היא הייתה לכאורה גם ממתנגדי חוק הפורנו - כלומר בעד פוקר ונגד הגבלת הפורנו באינטרנט.

על המוטיבציה התמוהה שלה בחוק הזה, שיבטל את הוצאת משחקי הפוקר מחוץ לחוק - ניתן לקרוא ומומלץ בכתבה של גלובס : "כיסים עמוקים, משרד לובינג וחשיפה תקשורתית: למה דווקא ח"כ שרן השכל נבחרה לקדם את חוק הפוקר"?

ספציפית לגביה, הכתבה מציינת כי "בעלה הוא חובב פוקר. והיא הבינה את הלקונה שיש עם אי-הסדרת הפוקר".

אך הכתבה הזו מרתקת לא רק בשל המקרה הפרטי של שרן השכל, אלא בשל תיאור השיטה כיצד בעלי אינטרס קונים בכסף חוק בכנסת. בשיטה הנלוזה הזו מעורבים משרדי יחצנות, עורכי דין, אנשי הייטק, ואנשי תקשורת הפועלים לאיתור חבר הכנסת שישתף פעולה ולתת לו תמיכה לקידום הצעת החוק ועד לאישורה בכנסת בקריאה שלישית. השיטה מסוכמת בתמונה שפרסם גלובס: 




בראיון בכאן 11, חברת הכנסת שרן השכל טענה שמדובר ב- "פייק ניוז". כדרך הביטוי הדונאלד טראמפי הויראלי שכל כך נפוץ בימינו על ידי פוליטיקאים ועסקנים. 



כמה עולה קידום חוק פרטי בכנסת?


ישאלו וודאי הקוראים מהו הקשר בין פוקר לפורנו מלבד ששניהם מתחילים באות פ'. ובכן הקשר המוסרי (והחוקי?) המפוקפק בין הייטק(יסטים) לבין פוקר ופורנו מתואר בכתבה בעיתון הארץ : "פורנו, הימורים, אופציות ורכב צמוד: הצד האפל של ההיי-טק. כמה מחשבות נוגות על היי־טק ומוסר".

בכתבה מתוארת מעורבותן של חברות הורדות התוכנה, שבעטיין זכתה ישראל לכינוי המפוקפק “download valley
"חברות אלה, אשר זוכות לרוב לכיסוי אוהד בתקשורת עקב הצלחתן המסחרית וטיבן המעורפל, מתמחות בפיתוי הגולש להתקין תוכנה למטרה תמימה כזו או אחרת, וזו אוספת בחשאי מידע על המשתמש לצורך מכירתו למפרסמים, או מפנה את חיפושי האינטרנט שלו לאחד ממנועי החיפוש תמורת עמלה. 
וזה חוקי כי המשתמש לחץ (“אני מסכים”), ובתחתית ההסכם כתוב באותיות זעירות כי מותר לנו".

"ראשית, עולה תמיד הטיעון המנצח (“זה חוקי!”) כאילו כל מה שחוקי הוא בהכרח גם מוסרי, והשאלה מה ראוי לאדם לעשות בחייו מסורה בידי יועציו המשפטיים. משפטיזציה זו מוכרת לנו כמובן מהחיים הציבוריים בישראל, ומה לנו כי נלין על מהנדס פורנו בטרנינג מהוה, אם מתהדרים במוסריותם ראש ממשלה אשר קיבל מעטפות כסף ועובד לשכה בכיר שפרש במסגרת עסקת טיעון לאחר פרשיית הטרדה מינית"?

גם "המבנה המשפטי של רבות מהחברות הללו מפריד בין עסקיהן הרשומים באנדורה, קפריסין, גיברלטר או ברמודה לבין החברה הישראלית העוסקת לכאורה רק בפיתוח הטכנולוגיה".

מסכם מחבר הכתבה: "מובן שרובו של ההיי־טק הישראלי עדיין פועל למטרות ראויות... מומלץ, עם זאת, לבחון בעין ביקורתית במה בדיוק עוסק 'זה מההיי־טק' שממנו אנו מתפעלים, ואת מחפשי העבודה מביניהם".

אין יותר מדברת בעד עצמה עדותו של אחד הטוקבקיסט מהתחום לכתבה : "לא מדובר במיעוט של הייטקיסטים, אלא הרבה יותר מזה".

ובכלל הכתבה הזו עוררה מספר רב של תגובות נאצה זועמות מקרב הייטקיסטים ושכפחדנים בני פחדנים אינם מעזים לומר את הדברים בשמם, אלא בכינויים אנונימיים. אחד מהם לפי חשדי מתאים לכאורה בסגנונו ובכינויו לזה הקשור לעניין הפורנו שפתחתי בו. אבל זו הקדמת המאוחר להמשך.

אבל למרות האנונימיות הפחדנית של הטוקבקיסטים האלה, כדאי שיזכרו אותם מהנדסי התוכנה וההאקרים - שבמערכת הארץ שמורים הפרטים של הטוקבקיסטים, כולל כתובות המייל שלהם. ובחקירה אפשר להגיע אליהם.

אין מעיד יותר על המוסריות המפוקפקת של אנשי ההיי-טק האלה, כמו זו של אחד מהטוקבקיסטים שכותב כתגובה לכתבה: "מוסריות היא אך רק יחסית. אין דבר אחד בעולם (לא רצח, לא גילוי עריות ולא אונס) שהוא באופן אבסולוטי רע. רע וטוב זה אך ורק בעיני המתבונן ובתפיסת האדם".

וכעת נחזור לשאלה שפתחתי ברשומה. במי מדובר ומה המוטיבציה שלו. מה ידוע לי על החשוד לכאורה?

ראשית מדובר בזכר בשנות הארבעים לחייו (ולמרות גילו יש לו אישיות ילדותית בלשון המעטה). הוא מהנדס תוכנה שלמד בטכניון. הוא מתגורר בתל אביב וכתובתו ידועה לי. כמו גם תמונתו, כי בטעות שלו - תמונות המחשב שלו הסתכרנו עם התמונות במחשב שלי (חחחחח). הוא ניצל גישה לא חוקית ללוח העריכה של הבלוג שלי בישראבלוג, כדי להשתלט על המחשב שלי. על כך צברתי נגדו הוכחות לרוב, שאת חלקן פרסמתי בבלוג זה ובבלוג אמירה יומית בעבר. את שאר האינפורמציה המרשיעה נגדו - לא אספק לו כאן כדי שיתגונן, אלא רק למי שאמור לדעת על זה.

שנית הוא משחק מכור לפוקר אינטרנטי, שכאמור עדיין מחוץ לחוק. במחשב שלו יש מערכת הפעלה לינוקס שלא מאפשרת לו משחק באתר הימורי הפוקר. אבל יש לו גם מחשב ישן עם מערכת הפעלה ישנה של WINDOWS. שני המחשבים האלה הופיעו כבעלים של תוכנות שלי שקניתי במיטב כספי (כלומר הוא גם גנב !). אבל המחשב הישן שלו מתחמם מאוד ודורש כיבויים תכופים לקירור. לכן הוא חודר באופן אנונימי למחשבים אחרים דרך proxy כמו TOR - ומנצל את משאבי המחשב של אחרים למטרות המפוקפקות שלו (שאת חלקן פרסמתי בעבר).

עיקר פעילותו הפלילית היא בלילות, כגנב בלילה.
כיצד אני יודע זאת?
ראשית מהתרברבותו בנושא בעבר בכינוי זה או אחר בפורמים שלא אפרט, כמו מדיווח ותיעוד של מערכות ההגנה במחשב שלי, ומעוד אינפורמציה - שלא אספק לו כאן רמזים לאופן וסוג איסוף הנתונים נגדו.

שלישית הוא עצמו היה שחקן פורנו בעברו. כעת הוא נשוי ובעל משפחה. מכאן יכולה להיות מובנת מהי המוטיבציה שלו לטשטש זהות פעילותו באתרי פורנו (מלבד אי החוקיות), ולפעול בה בזהות בדויה. מצאתי שרידים של פעילויות מפוקפקות שניסה לעשות דרך המחשב שלי (כולל ניסיונות פריצה לחשבונות בנקים וחברות אשראי) ואשר חשב שמחק עקבות. אבל הן משוחזרות ומתועדות. ואפילו יכולות לשלוח אותו לכלא לשנים רבות. בתיק 1000, 2000....10,000.

מיותר לציין שאין לי כל צורך בצרכנות פורנו וגם לא פוקר. אינני יודע ואף פעם גם לא רציתי ללמוד לשחק פוקר, או כל משחק הימורים אחר. גם אינני מתכוון להרשם לאתרי הפורנו כדי לאתר את ההתחזות שלו אלי. יעשה את זה מי שצריך. כמה פתטי להסתתר מאחורי הזהות שלי ושל הבלוג - לצורך עסקיו המפוקפקים. 

אבל אין לו מושג עד כמה רבים החומרים שנאספו לגביו. האם אשתו יודעת איזה שה תמים יש לה? האם הוא יודע עד כמה כל זה עשוי לפגוע בקריירה המקצועית שלו? האם כדאי לו להמשיך לשחק בחייו 'פוקר' נגדי?

מפרסומים דומים קודמים (שבהם סיפקתי הוכחות מצולמות), נתקלתי בתגובות לא מעטות - על פרנויות ומדוע דווקא אתה. אז אומר כאן שוב, זה לא רק אני!

לידיעה, כל בעלי הבלוגים לדורותיהם בישרא צריכים לחשוש - למדובר יש/הייתה גישה לא חוקית לכל חשבונות הבלוגים בישראבלוג, כולל כתובות המיילים, שמות משתמש, סיסמאות וכתובות ה- IP של המחשבים והסמרטפונים. אי לכך לא מן הנמנע שמשאבי המחשבים שלכם משמשים למטרות מפוקפקות ו/או משתמשים בכם כזהות בדויה, ללא ידיעתכם!

לבעלי חשבונות בלוגספוט אני מציע - עקבו בסטטיסטיקה שבלוח העריכה שלכם אחרי מקורות כניסה והפניות מפוקפקים. ואולי גם אתם תגלו הפתעות ושמישהו/ם משתמשי בכם או במחשבכם בזהות בדויה. 

אגב לפני ימים אחדים כשניסיתי לאחר זמן רב להכנס ללוח העריכה בבלוג המוקפא שלי בישראבלוג - מערכת האבטחה במחשב העיפה אותי מהאתר , עם אזהרת חסימה שהאתר מסוכן. לידיעת כל אלה שעדיין כותבים שם.

*** 

ולסיום טיפ לצרכני הסמרטפונים. אם אתם מאזינים לכתבות ברדיו וצופים בטלוויזיה, הרי אתם יודעים שכולם כיום מאזינים לכולם (מצלמים, שומעים ומקליטים אתכם). רק בימים האחרונים הזכירו חברה מהרצליה, ששמה יצא לרעה בעולם - חברה שפיתחה תוכנה שבעזרתה ניתן לפרוץ בקלות לכל סמרטפון, להשתלט עליו ולעקוב אחרי הכול דרכו. גם כשמכבים אותו.

אבל יש דרכים שונות להשתלטות. היא יכולה להיות דרך קישורים ששולחים לכם בוואטסאפ חבריכם כביכול, או דרך קישורים לתמונות סרטונים או טקסט שנשלחים במיילים, ועד דרך השבה לשיחה תמימה בטלפון - ממספר חדש ולא ידוע לבעל הטלפון.

וכאן אני רוצה לתת אזהרה וטיפ לקוראים על דרך ניסיון השתלטות שנתקלתי בה
 מספר פעמים בסמרטפון שלי לאחרונה. שימו לב - אם תגיע אליכם הודעה קולית ושבהתראה אליה השולח מכונה card - אל תאזינו להודעה!!! 

האזנתם - הטלפון שלכם מקבל בעלות זרה.

ההודעה הזדונית הזו לא ניתנת לכאורה למחיקה ללא האזנה לה. ובנוסף היא שולחת נודניק אל מסך הפתיחה - שיש הודעה קולית. ויש לא מעט שנשברים מהנודניק ומאזינים להודעה, שאגב אין בה שום דבר מילולי.

אז הרי דרך כיצד למחוק אותה ומבלי להינזק:
אם קיבלתם התראה להודעה קולית בשם card, מבקשים ממישהו מוכר לשלוח לטלפון הודעה קולית. לאחר שמאזינים לה, יש לבחור בהתאם את מספר הפונקציה בסולמית - שמוחקת את כל ההודעות הקוליות. כך תמחק גם ההודעה הזדונית שלפניה, מבלי הצורך להאזין לה. בטלפון שלי - הקשה על 3#
.