אבשלום בן צבי כתב בבלוגו "נקודת תצפית" מהרהורי חשבון נפש לקראת שנתו הארבעים. משיק לנושא הרשומה כאן, הם דבריו אלה:
"עמדת תצפית", יומן הרשת הזה, היה ועדיין מהלך שנועד לאפשר לי במה לפובליציסטיקה שאינה כפופה לעורך חיצוני ולא לשיקולי רייטיניג - אם כי אני בהחלט בודק את מספרי הקוראים, ובהחלט מרגיש מרוצה או מאוכזב לפעמים בהתאם למספרים האלה. ... אני מרגיש שאני איפשהו ב"מעגל השני". יש "מעגל ראשון" של כותבים בולטים ומוכרים, שזוכים לקוראים רבים, ואני חושב שאני מוכר ומוערך על ידי כמה מהם, אבל לא נמצא שם בעצמי. ובהחלט היה עושה לי הרגשה טובה אם ל"עמדת תצפית" היו יותר קוראים.ועוד אבשלום מוסיף:
"לא מעט פעמים אני מרגיש שאני עוסק בדברים חשובים ועושה מעשה חשוב, אבל מעטים מזהים אותו ככזה, והביקוש לו נמוך... אנחנו במציאות שבה ההכרה והתגמול נקבעים לא דווקא לפי מידת ההתמחות, אלא קודם כל לפי הביקוש. כמובן שמגבלה אחרת בהיבט הזה נובעת מיכולות השיווק העצמי הירודות שלי".
לבלוג"חשיבה חופשית" הזה, כשנוצר תחילה בפלטפורמת ישראבלוג והועבר אחר כך לכאן - הייתה מטרה המתוארת ב"אודות הבלוג". אך מזה זמן אני מרגיש כמו הבלוגר אבשלום בן צבי לגבי מידת העניין. תהיינה הסיבות אשר תהיינה, גם אם בחלקן "נובעות מיכולות השיווק העצמי הירודות שלי", בסופו של דבר התוצאה קובעת. ומקצב פרסום של כ-600 רשומות בארבע שנים בישראבלוג (2-3 רשומות לשבוע) ורבבות תגובות שהצביעו על מידת העניין, הקוראים הנאמנים כאן ודאי הבחינו בהאטת פירסום הרשומות ובשינוי אופיין מזה זמן. בשמונה השנים כמעט כאן, פורסמו 490 רשומות (לעומת 600 בעבר במחצית הזמן) ושקיבלו כולן יחד סה"כ 411 תגובות. כלומר, בממוצע פחות מתגובה אחת לרשומה (שבעבר, בארבע השנים הראשונות, מספר התגובות לרשומה נעו בין מספר עשרות למאות). לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שדברים אחרים מעניינים כיום את ציבור הקוראים. אני יכול לתאר שמיד יהיו שיקפצו כעת ויאמרו - זוהי מגמה כללית בבלוגיה. אלא מה, זה ממש לא כך בכל הבלוגים של אחרים.
וכדי לשכנע מבחינה מדעית - הבה נתבונן ונשווה בין מידת העניין בפוסטים של בלוגרים בנושא השבועי של השרביט החם. כמובן שאין אנחנו יכולים לדעת ולהשוות במספר הקריאות, אבל ניתן להשוות בין מספר התגובות לרשומות של אותו נושא שנכתבו על ידי בלוגרים שונים. והשוואה שכזו מחזקת השורה התחתונה של אבשלום בן צבי : שבמציאות מידת הערכה לכתיבתו של מאן דהו נקבעת קודם כל לפי הביקוש על ידי הקוראים".
כבר אינני צעיר ובגיל שאדם כבר מתחיל לחשוב מה הוא ישאיר לדורות הבאים. ובסופו של דבר, כי למען האמת מה שישאר הוא אולי רק מה שנכתב ויכתב כאן (בהנחה שהתיעוד ממנוע החיפוש של גוגל, לא יימחק כמו התיעוד של 600 הפוסטים מישראבלוג, ועוד 100 פוסטים שפורסמו שם בעבר בבלוג דע-א-קטואליה).
לאור הרהורים נוגים אלה, הגעתי להכרה שאני משתף כאן את שארית מוקירי זכרי. ללא קשר למידת הביקוש, ואני מתכוון (בלי נדר) להמשיך להביא לכאן בעיקר את החומרים הבאים:
א. שירים ופרוזה קצרה - ללקט ולרכז כאן את כל מה שכבר פרסמתי במקומות שונים. שירה חדשה, במידה ותנוח המוזה, אפרסם מעתה אך ורק כאן. ניתן להיכנס אליהם מהלשוניות "שירים שלי" ו"סיפורים שלי".
אמנם יש ספר שירה אחד מנייר, בהוצאה מוגבלת של המשפחה. במספר עותקים מוגבל המספיק למתעניינים במשפחתי הקטנה וחברי הקרובים. ויש גם ספר פרוזה אחד מנייר, בהוצאת ספרים מסחרית (וללא השתתפות עצמית של המחבר בהוצאות, כמקובל בימנו) - בשם הולדתי "הסודי" עלי אדמות ועל כן הוא אינו יכול להגיע לכאן. גם ספרי מדע שנכתבו בשם המופיע בתעודת הזהות שלי, לא נחשבים במנין הכתיבה בבלוג הצנוע הזה.
ב. מטרה שניה היא השלמת יבוא רשומות רלוונטיות, מעודכנות וערוכות מחדש, מתוך אלו שפורסמו לראשונה בישראבלוג ועוררו עניין בציבור הרחב. חלקן קושרו בזמנו לאתרי ממשלה, מוסדות חינוך וכרשומות אורח באתרי אקטואליה כמו "נענע" עליו השלום. אבל הקישורים האלה, המפנים לרשומות דאז בישראבלוג, כבר אינם מובילים כעת לשום דבר מלבד לעמוד הראשי של "רשת 13" - האכסניה האחרונה לשעבר של ישראבלוג.
כנ"ל גם אירע לכל הקישורים לרשומות האלו בחיפושי גוגל. על כן, כדי שלא יאבדו, סיבה טובה ליבא אותן ערוכות ומעודכנות מחדש לבלוג כאן, גם אם לא יעורר כעת עניין רב בקרב הקוראים, אולי יעורר מתישהו בקרב מישהם בעתיד. כשכבר לא אהיה כאן.
כאמור, חלק קטן מהרשומות האלו אמנם כבר יובאו לבלוג זה בהעתק והדבק, אך צריך להשלים את התמונות והסרטונים (שמופיעים כעת כמסגרות ריקות) - שנעלמו עם סגירת שרתי התמונות של ישראבלוג לשעבר. עבודה סזיפית, אני חייב לציין, שאני מקווה להשלים גם אותה בהדרגה.
ג. מטרה שלישית היא להשלים את הסדרות בקישורים שבשול הימני בבלוג, בעיקר את סדרת "חינוך ילדים", סדרת "מורה נבוכים לסטודנט ולמרצה", סדרת "החלום ופשרו", והסדרות שעדיין בטיוטות כמו "הצהוב בעולם האקדמי", "הנדסה גנטית בחקלאות ובאדם" ו"חלקי חילוף ביולוגיים מתאי גזע - בשיקום גוף האדם עקב מחלות ניווניות והזדקנות" (שזה אגב חלק מההתמחות המקצועית שלי)...
ואת זה אני מתכנן לעשות, למרות הסטטיסטיקה המראה רק כ- 40 כניסות קריאה בלבד בממוצע, לכל אחת מהסדרות מהקישורים שכבר מופיעים בשול הסדרות הימני בבלוג. ירצו מי שירצו, יקראו מי שיקראו. אולי מישהם יגלו בזה עניין בעוד 800 שנה, אם גוגל וכדור הארץ ישרדו.
בשיר "בחירות" כתבתי:
"וַאֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ אִם לָנוּחַלָנוּחַ אוֹ,
נוֹעַ לַנּוֹעַ".
אז אלו עיקרי חשבון הנפש לגבי עתיד הבלוג. וגם אם חסר עניין לציבור - אף על פי כן נוע אנוע. ובדרכי ובקצב שלי.
אומרים כי יין טוב משתבח עם הזמן.
ראשית..
למעוניינים בקבלת עדכונים במייל לפרסומים חדשים כאן, אפשר להרשם בגדג'ט מנויים בשול הימני (כתובת המייל אינה גלויה לציבור ולבעל הבלוג):
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן