יום שישי, 17 בספטמבר 2021

מעשה באדם וכלב

 אני רוצה לשחק איתך ואתה אחש'לי מתעלם ממני? 
לא יקום ולא יהיה. אני באה אליך....

ככה? אלך לשחק עם החברים שלי.

אוי תינוקת שלי. למה את בוכה?

עכשיו כלבלבי שלי לך לישון.
התינוקת שלי רעבה ואני צריכה להאכיל אותה.

אחרי שתינוקת שלי אכלה ושתתה, השכבתי אותה לישון.
נומי נומי ילדה מתוקה שלי.
נומי נומי נים...

משנרדמה, הלכתי לחבר שלי מיקי לקבל חיבוקי.

ולחשתי לו באוזן שהגיע הזמן לצאת ולנסוע לטייל במכונית של מיני.
אך הוא כבר היה  מאוד עייף ורצה להשאר בבית.


ואתם היו שלום, 
שלום לכם ידידיי.
אני נוסעת לסבא לספר את הסיפור שלי.

יום שני, 13 בספטמבר 2021

מה הייתה ההשראה לרשומת לקראת יום הכיפורים הזו?

 קהילת פרפרים התברכה בכמה בלוגרים שהתברכו בכתיבה עילית - בכישרון כתיבה יוצא מהכלל. אחת מהן היא הבלוגרית ענת פרי. ומי שקוראים בבלוג שלה, ודאי נוכחו בכך שאין בו אפשרות לתגובות. ד"ר גוגל גילה שזה כנראה פועל יוצא מכך שהיא ספגה בעבר בבלוגה תגובות נאצה אלימות וארסיות לפוסטים שלה.  כמיטב הדיונים האלימים המתנהלים כיום ברשתות החברתיות ושהפכו לנורמה - שיימינג, איומים, קללות ומה לא?

אינני יודע אם היא מודעת לכך שהייתה יכולה להטמיע בבלוגה את מערכת תגובות דיסקוס, שבה הייתה יכולה לשלוט על פרסום התגובות ואף להכניס טרולים לרשימה השחורה שתמנע מהם להגיב בכלל בעתיד, אצלה ואם תרצה גם אצל אחרים המשתמשים במערכת תגובות דיסקוס. לידיעה, אנחנו בקהילת פרפרים מעודדים ועוזרים לכותבים בפלטפורמת בלוגספוט להטמיע את מערכת התגובות המתקדמת דיסקוס (במקום ברירת המחדל הנחותה). 

לא פעם הצטערתי מאוד שלא יכולתי להגיב ולתת לענת פרי משוב חיובי לרשומות שלה בבלוגה.  אחת מהן הייתה הרשומה האחרונה "נשים מאחור", שהיא מומלצת ביותר לקריאה - לא רק בקרב החילוניים, אלא בעיקר ודווקא בקרב הקוראים הדתיים הנאורים. תאמינו או לא, יש גם יש כאלה ונוכחותם בקהילת פרפרים מעידה על כך.

ואת פוסט הזה שבו מתארת את האפליה הנשית, ענת מסיימת באמירה :

"הזמינו אותי שאבוא להתפלל עם הרפורמים או הקונסרבטיבים, אבל אינני רוצה להתפלל עם הרפורמים או הקונסרבטיבים. אני רוצה שהאורתודוקסיה תשתנה, שתפסיק לדכא ולבזות נשים. שתפסיק להשתמש באמונה כדי לבזות ולדכא נשים.
ואני מאמינה באמונה שלמה שיום יבוא ודברים ישתנו. וגם אם השינוי יתמהמה, אחכה לו בכל יום שיבוא".

וכשסיימתי לקרוא את הרשומה הזו שנגעה לליבי, אם הייתי יכול להגיב בבלוגה הייתי מגיב כך:

אולי יש תקווה. כפי שחל שינוי משמעותי במעמד האישה בין ספר שמות לספר דברים, במקודש מכול - בעשרת הדברות. בדיבר העשירי "לא תחמוד" חל שינוי משמעותי ביותר:

בספר שמות במעמד הר סיני, נוסח הדיבר "לא תחמוד" הוא: "(1) לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ (2) לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ":

ואילו נוסח הדיבר העשירי בספר דברים הינו: "(1) וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ (2) וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ:

כלומר, בזמן שנכתב ספר שמות חשיבות "הבית" עלתה על חשיבותה של האישה, שמעמדה היה בכפיפה אחת עם העבד, החמור והשור. ואילו בספר דברים המאוחר יותר, מעמדה של האישה התהפך וקודם לראש רשימת ה"לא תחמוד". ולא רק זה, כל מה שבא אחריה הורד לדרגת "לא תתאווה".


יום ראשון, 5 בספטמבר 2021

תקווה לשנה החדשה

בעת עגומה זו 
בעולם כאוטי 
קרן אור לי 
מאירה את עולמי 
בְּדָלֶת אַמּוֹתַי אושרי 
ובפרוס השנה החדשה 
שנת חייה השניה 
לו אך יכולתי לה להבטיח  
אושר לעד בעולם טוב יותר 













ובטיול בפארק השבוע, פגש את בת השנה וחודשיים ילד כבן חמש.
נרגש כולו ניער את יד אימו וממרום גילו המופלג אמר:
"אימא תראי, בחיים שלי עוד לא ראיתי תינוקת יפה כזו" 😃


ולכל קוראי הבלוג איחולי מכל הלב


יום רביעי, 1 בספטמבר 2021

קורונה - "משחק ילדים". מחשבות על המגפה הזו והמגפה הבאה

בשנות התשעים במאה הקודמת העסקתי את ליליה במחקר במעבדתי. היא עלתה עם משפחתה לישראל ובראיון הקבלה לעבודה ציינה שעבדה לפני כן במוסקבה - במכון לחקר  הפוליו. הפוליו הוא נגיף שגרם בארץ למגפת שכונתה "שיתוק ילדים" בשנות החמישים. זו הייתה מחלה נוראה שהתחילה כמו שפעת עם חום גבוה ובהמשך התקדמה אל מערכת העצבים המרכזית והותירה בישראל אלפי ילדים משותקי גפיים ובמקרים קשים אפילו לשיתוק שרירי הסרעפת וצורך בהנשמה מלאכותית ואף למוות. עיקר הנפגעים היו ילדים אך גם מבוגרים. בעקבות מבצע חיסון שהחל ב-1954 בארץ ובעולם עם תרכיבים של נגיף מוחלש ושל נגיף מומת (בהזרקה ובמתן בפה) - נעצרה המגפה. שנים אחר כך, לאחר מתן מספר תיסוני דחף (בוסטר) - מוגרו שניים מזני הנגיף בארץ בעולם.

בראיון העבודה שאלתי את ליליה הכיצד קיים מכון "חקר הפוליו" במוסקבה, ארבעים שנה לאחר שמוגרו נגיפי הפוליו מהעולם בעקבות מבצעי החיסון חובקי עולם? היא ענתה לי בחיוך מסתורי והבנתי מהי מטרתו של מכון מחקר זה. הלוחמה הביולוגית ופיתוחה לא מוגרו מהעולם. ואני עוד חייב לקוראי פוסט תחקיר על החשד שמקור הנגיף COVID19 הוא תוצאה מדליפת נגיף מהונדס מהמעבדה הסינית. נגיף מפרוייקט פיתוח בשיתוף פעולה עם מדען אמריקאי ובמימון ממשלתי פדראלי של ארה"ב. בפיתוח לוחמה ביולוגית (שבמחוזותינו קיימת לכאורה גם במכון הביולוגי בנס ציונה) נדרשים שני שלבים. לאחר השלב הראשון של הינדוס גורם מחלה באופן שיהפוך אותו למדבק וקטלני יותר, מתחייב שלב שני של פיתוח חיסונים כנגד אותו גורם. חיסונים שיגנו על אוכלוסיית התוקף מפני אותו נגיף. אבל מה קורה אם הנגיף דולף ממעבדת הפיתוח לפני שפותח חיסון נגדו? זוכרים את הפרשה שהושתקה במשך שנים רבות - השימוש בחיילים שלנו בניסויי פיתוח לוחמה ביולוגית לכאורה עם האנתרקס? כן כן, זה קרה בישראל שלנו וזה קורה גם במקומות אחרים.

***

סדרה בנשיונל גאוגרפיק עוסקת בתרחישים כאלה שעשויים אף להביא לקץ האנושות. אחד מהם הוא הינדוס מעבדתי של אחד מהנגיפים  הקטלניים ביותר - נגיף הכלבת הפוגע ומועבר בין מינים על ידי כל היונקים. הסדרה החלה בתרחיש על פינוי "פסולת ביולוגית" ממכון רוסי לקבורה באתר ייעודי מיוחד. אך שני המפנים שלא בא להם להמשיך להוביל את הפסולת מאות קילומטרים לתוך הלילה, עצרו וזרקו את חביות הפסולת לים. מספר שנים לאחר מכן נמצא לוויתן מת נגוע כלבת באחד מחופי ארה"ב.

אצל הנדבקים בנגיף הכלבת אין כל תסמינים במשך שבועות, עד שהוא חודר למערכת העצבים המרכזית ולפני שגורם למוות, הנדבק מראה תסמינים דמויי "זומבי". וכמו כלב או תן חולה שנושך ומדביק, כך גם אדם נגוע שהופך למעין זומבי, עשוי להדביק אחרים בנשיכה או מרסיסי ריר אופייניים שהוא מפזר על הקורבן. בשלב זה החולה אינו מודע למעשיו והקורבן המזדמן עלול להיות אחד מבני משפחתו האהובים או חבריו.

זמן קצר לאחר מציאת הלוויתן נגוע הכלבת, נמצאו שני מקרים ראשונים של אנשים נגועים במחלה מסתורית שמזכירה כלבת.


אבל כפי שקרה עם נגיף הקורונה, כשמתגלה אפילו מקרה אחד או שניים, כבר מאוחר מדי. בסבירות גבוהה מאוד המחלה כבר הופצה בציבור ויש עוד לפחות כמה מאות אם לא אלפי נושאי מחלה, שעדיין לא מראים תסמינים. בכלבת תקופת הדגירה עשוייה להיות שבועות (ואפילו 2-3 חודשים) שבהם הנדבקים מסתובבים בציבור ללא תסמינים אך מדבקים. במיוחד אם מדובר בנגיף המהונדס להיות מדבק יותר. וכמו בקורונה, הדבקות מתרחשות בטיסות. כפי שמודגם בסצנת The Walking Dead: Flight 462 :


וכך נראה המשך התרחיש של מגפת הכלבת על פי נשיונל גאוגרפיק:

כנגד כלבת הטיפוסית, יש חיסונים היכולים למנוע את התקדמות המחלה, אך ורק אם ניתנים זמן קצר לאחר ההדבקה בשלב הא-סימפטומתי. אך כאשר מופיעים סימפטומים ראשונים שמתחילים בעלית חום וחדירה של הנגיף למערכת העצבים המרכזית - מאוחר מדי למתן חיסון. ההמשך הנורא אינו ניתן יותר למניעה. אין שום טיפול או תרופה.

החיסון נגד כלבת כיום מורכב ובו ניתן שילוב של שני סוגי חיסונים: הסביל, הניתן מיד עם הנשיכה והחיסון השני, הפעיל, הניתן לאחר כ-10 ימים ושוב במרווחי זמן קבועים לאחר מכן. גם לחיסוני הכלבת יש תופעות לוואי. תופעות הלוואי של חיסוני הכלבת: 35%–45% מהמחוסנים מפתחים אדמומית וכאב לפרק זמן קצר באזור הזרקת החיסון. 5%–15% מפתחים חום, כאבי ראש או בחילות. ולמרות האפשרות להתחסן, מאות אנשים מתים בעולם בשנה כי לא התחסנו לאחר נשיכה של כלב, תן או חתול רחוב נגוע. תגידו, כמה מכם ננשכו או נשרטו בעבר על ידי כלב או חתול רחוב והביאו אותם למשרד הבריאות לבדיקת כלבת? כמה מכם פנו למשרד הבריאות בהעדר יכולת להביא לבדיקה את החיה הנגועה, ובמקרה כזה להתחסן על פי "פקודת החיסונים" - בסדרת זריקות חיסון? כמה מכם לקחו סיכון (מפחד או מהכחשה) ולא פנו למשרד הבריאות כנדרש לאחר נשיכה?

 ולכשתתפרץ מגפת כלבת מעין זו מ"הזן הרוסי", בידי רשויות הבריאות של כל אחת מהמדינות המפותחות עומד כיום מלאי מוגבל של כמה עשרות אלפי חיסוני כלבת בלבד. לכן לא תהיה יכולת מיידית לחסן את מרבית הציבור. תיווצר "מלחמת עולם" בין אנשים שאינם קרובים לצלחת כדי להשיג את החיסונים. האם גם במקרה זה יהיו מתנגדי חיסונים אידיאולוגיים? 

גם תבוא לביטוי כל ההיסטריה, הטיפשות והרוע האנושיים, כפי שמודגמים כעת "בקטן" בעידן מגפת הקורונה: מכחישי מחלה, מתנגדי חיסון ובדיקות, מפרי בידוד מאומתים וחולים, כמו ננשכים מודבקים "מסתירים" המסתובבים בציבור, ו"כשמתהפכים" לשלב ה"זומבי" - נושכים ומדביקים את הסובבים בנגיפים בריר שיורקים.  

הנגיף הרוסי ממשיך לעבור אבולוציה וכמו נגיף הקורונה הסיני - מתפתחים במהירות ווריאנטים אלימים ומדבקים יותר. וריאנטים העמידים גם כנגד חיסוני כלבת. מעבדות חברות התרופות מתקשות לפתח חיסונים מותאמים ובכמויות העצומות הנדרשות. הממשלות וכוחות הביטחון מאבדים יכולת שליטה על החולים ועל הנדבקים המסתובבים ברחובות. אין דרך אחרת מלבד לכלוא את הנדבקים עד למותם הנורא, או לחסל את הנדבקים כדי למנוע את סבלם הבלתי נמנע ואת יכולתם להפיץ את הנגיף הקטלני בקרב בני משפחתם והאחרים. 

והמגפה הולכת ומתפשטת בקצב מעריכי. יפי נפש משחררים קרובי משפחתם מבידוד כפוי וכשהם "מתהפכים", ננשכים גם הם, אלא אם יורים או דוקרים אותם למוות רגע לפני שננשכים בעצמם. רבים לא מסוגלים לעשות זאת לבני משפחתם ומודבקים בעצמם. אם ניתנת הזדמנות, מלאכה זו נעשית על ידי אחרים. עם אובדן השליטה של רשויות החוק, רבים ננשכים ומדביקים. נותרים בריאים אלה שמצליחים לשרוד. ביזה ומלחמות בין שורדים בתחרות על מקורות מזון, דלק וציוד פושטות וסכנת הדבקה מאיימת בכל יום, כאשר אוכלוסיית העולם הבריא הולכת ומצטמצמת לקראת השמדתה.

הרי דגימה להתנהגות האנושית הצפויה במקרה כזה. האמינו לי שזה לא יהיה כך רק  בסרטים, אלא כמוהם גם במציאות האנושית:


נראה לכם כ- SCIENCE FICTION? נראה לכם סתם כסדרת אימה של זומבים? אינכם מאמינים באובדן שליטה בעת מגפה ובהשמדה של האנושות ? האם זה נכון לדעתכם רק בסדרות כמו THE WALKING DEAD או THE FEAR OF THE WALKING DEAD שאתם נמנעים מלצפות? הבעיה היא שסצנות כאלו אינן מפחידות את אלה שצריכים לפחד (יש לנו לא מעט כאלה כיום בעידן הקורונה). ויש גם לא מעט עוצמי עיניים, מכחישים, או מצקצקי לשון "דמוקרטיים" - גם כשמאיימת סכנת קיום ממשית שלהם . ויש גם לא מעט שערבות הדדית היא מהם והלאה, כמרחק מזרח ממערב. ויש גם לא מעט שתמיד מאשימים את הממשלה, את שלטונות החוק, או את משרד הבריאות, מלבד את ההפקרות שבהתנהגות שלהם עצמם או של שכניהם. ויש רבים מדי שעולמם הוא שוק גם כשמגפה משתוללת  - "אכול ושתה ושמח ביין, כי מחר על הסכין"...

חומר למחשבה על פילוסופית "ללמוד להמשיך לחיות כרגיל בצד הקורונה". 


  

יום חמישי, 26 באוגוסט 2021

לפי חוק בריאות העם ניתן להגן על העם מפני מגפות גם "בדיקטטורה"

 האם ניתן להטיל סנקציות חמורות על סרבני חיסוני קורונה? התשובה היא כן, על פי סעיף 19 בחוק בריאות העם:

"בכל עיר או כפר או אזור שמחלה מידבקת קיבלה בהם או עלולה לקבל בהם צורה אפידמית או אשר קיימת סמוך להם מחלה מידבקת שלדעת המנהל יש בה סכנה לבריאות הציבור של העיר, הכפר או האזור הנ"ל, רשאי המנהל או הרופא הממשלתי לנקוט באותם אמצעים שיראה צורך בהם כדי להגן על גרי המקומות האלה מהידבקות, ולתכלית זו רשאי הוא, בין שאר דברים, להטיל על גרי העיר, הכפר או האזור הנ"ל חובת הרכבת-מגן או הרכבה אחרת (חיסון) שלדעתו יהא צורך בהן כדי לצמצם את התפשטות ההדבקה. 

המסרב ביודעין עפ"י סעיף זה להרכבת-מגן או להרכבה אחרת (חיסון) נגד מחלות אפידמיות המסוכנות לציבור, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על חמש לירות או למאסר לא יותר מחודש ימים.

חוק בריאות העם העם זה חוקק ב-1940 (בימי המנדט הבריטי) ואף על פי כן הינו בתוקף כיום בספר החוקים!!! אז על פי החוק ניתן לשלוח סרבני חיסון למאסר של חודש או לשלם קנס בסך 5 לירות.  כמה היו שוות 5 לירות אז? ובכן, כ- שליש עד חצי משכורת חודשית דאז.

רחוב אלנבי בתל-אביב. חדר עלה אז 2-3 לירות בחודש(צילום: פין הנס, לע"מ)
ברחוב אלנבי בתל-אביב. חדר עלה אז 2-3 לירות בחודש (צילום: פין הנס, לע"מ)

תאמרו זה חוק ארכאי מ- 1940, אבל הוא כאמור עדיין בתוקף כיום ב- 2021!

בסעיף 20 של החוק יש אפילו עדכון ספציפי לגבי הקורונה. לפי סעיף זה הקורונה מוגדרת כמחלה מידבקת  מסוכנת: "המחלה הנגרמת על ידי נגיף הקורונה היא מחלה מידבקת מסוכנת וקיימת בעטייה סכנה חמורה לבריאות הציבור"

וסעיף זה קובע: "אם נראה כי מרחפת על איזה חלק של ישראל סכנה של מחלה איומה אפידמית, מקומית או מידבקת רשאי שר הבריאות להכריז כי סכנה חמורה מרחפת על בריאות העם על ידי איומה או קיומה של מחלה כזאת בישראל או בארצות השכנות, ומשפורסמה הכרזה זאת יהא המנהל מוסמך לסדר או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, כי ייעשו על ידי כל אדם, לרבות קופת חולים: בכל ענינים או דברים שימצאם רצויים לשם מניעתה או הקלתה של המחלה; 

סעיף 20 ב' מרחיב צו זה של שר הבריאות לגבי חיסוני חובה על כל הציבור ומדגיש במיוחד "עובדי ציבור". אם כך, כלולים בזה גם 37 אלף עובדי הוראה סרבני החיסון וסרבני בדיקות . שאם אינם מוכנים הן לזה והן לזה - שיישבו בבית בחל"ת. לא נראה להם וליפה בן דוד הבריונית המייצגת אותם, אדרבא שיפנו לבג"צ. אני מאמין "שיש שופטים בירושלים".

הסרבנים טוענים שמול חוק "בריאות העם" קיימים שני חוקי יסוד - חוק "האדם וחירותו" וכן "חוק זכויות החולה", האוסרים מתן טיפול רפואי בכפייה.

אבל קבוצה של משפטנים בולטים מהאוניברסיטה העברית שיגרו השבוע מסמך בנידון ליועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט וכן לראשי משרד הבריאות. עם החתומים עליו נמנים פרופ׳ דוד אנוך, ד"ר נטע ברק־קורן, פרופ' מיכל שור־עופרי, פרופ׳ דוד הד וד״ר עופר מלכאי. לטענתם, סעיף 19 לפקודת בריאות העם מסמיך גם היום את רשויות הבריאות במדינת ישראל לחייב את תושבי המדינה להתחסן. לטענתם אין סתירה בין החוקים: כי חוק זכויות החולה האוסר מתן טיפול רפואי בכפייה. עוסק בטיפול הניתן לחולה פרטי, המותאם לחוליו ולמצבו. בעוד שפקודת בריאות העם (ובפרט בפרק ד' העוסק במגפות) נועדה לספק לרשויות כלים להתמודד עם נסיבות בריאות מערכתיות, המשפיעות על הציבור כולו בעת ובעונה אחת. וכפי הידוע, ניתן לשלול חופש של רוצחים, אנסים וגנבים למרות חוק יסוד "חופש אדם וחרותו" ולאסרם בכפיה, כדי להגן על הציבור. כך גם חיסונים מפני מגיפות הם הגנה על בריאות הציבור. מוות הנגרם למי מהציבור על ידי הפצת קורונה של סרבני חיסונים, בדיקות ובידודים - כמוהו כהריגה לכל דבר ועניין. 

שנית, הטיעון של הסרבנים שהחיסון לא קיבל אישור יעילות ובטיחות  על ידי ה-FDA - גם הוא נפל השבוע: החיסון של פייזר שאושר באישור חרום, קיבל אישור קבוע כחיסון יעיל ובטוח נגד הקורונה. והרי ידוע שהחשש של סרבני החיסונים מ"תופעות לוואי", בטלות בשישים מול אותן תופעות במקרה של הדבקה במחלה עצמה ובמחלה עשויות להסתיים במוות. אף לא אחד מת מהחיסון עצמו.

שלישית, בסקטור הפרטי כבר נקבעו שני פסקי דין תקדימיים בבית משפט מחוזי שלפיהם ניתן לשלוח לחל"ת עובד המסרב להתחסן או לבצע בדיקות שלוש פעמים בשבוע על חשבונו. אז מה שונים הם מעובדי ציבור? 

רביעית,  גם ילדים  (12-18) ניתן לחייב להתחסן, או לחלופין לבצע בדיקות על חשבון ההורים כתנאי ללימודים בכיתה. גם לגבי ילדים אין סתירה בין פקודת בריאות העם לבין "חוק חינוך חובה חינם". כי גם לימודים בזום ניתנים בחינם. 

סעיף 65 בפקודת בריאות העם מחייב רישום במאגר מידע  וחיסונים לילדים בבתי ספר על פי חוק ביטוח לאומי. אז שכבוד השרה שאשא ביטון וכבוד היו"ר יפה בן דוד - שיפסיקו לבלבל את המוח. אדרבא, שיפנו לבג"צ ויפסידו, כי אין להן טיעונים משפטיים של ממש. טיעונים שיכולים לבלבל את הכרישים בבג"צ. שופטים שסוף כל סוף ישימו קץ לסאגת החיסונים של הסרבנים מפיצי המגפה. זוכרים שכשהתחילו לחסן, יפה בן דוד איימה שתשבית את הלימודים אם לא יקדימו ויחסנו את כל עובדי ההוראה יחד עם בני השישים ומעלה? עכשיו היא התהפכה והיא מאיימת שתשבית את הלימודים אם יחייבו את כל המורים הסרבנים להתחסן או לחלופין להיבדק על חשבונם כתנאי להמשך עבודתם בכיתות בית הספר. אז נראה אותה משכנעת את בית הדין לעבודה, כאשר יש כבר תקדימים משפטיים בסקטור הציבורי. היא מאיימת במחסור בצוות הוראה אם 37 אלף עובדי הוראה יתפטרו בשל כך. פחחחחח, את מי היא מפחידה? - נראה לכם שהם יתפטרו ויפסידו גם את הפיצויים, חחחחח. במה ילכו לעבוד, במלצרות, בניקיון, כזבנים בחנויות בגדים בקניון...?

אז  כמובן לא יקנסו את העובדים האלה בסכום מחצית שכירות דירה וגם לא ישלחו אותם על פי סעיף 19 לחוק לחודש מאסר (למרות שיש הרבה מקום במחנות המסתננים שהמדינה בנתה בנגב), אבל להוציא את הסרבנים לחל"ת כסנקציה, אפשר גם אפשר. נראה לכם שרובם ככולם ימשיכו להתנגד, ישבו בבית, ולא יוכלו להיכנס לשום מקום שנדרש בו תו ירוק? וההורים של הילדים שלא נותנים להם להתחסן, שיואילו נא לארח להם לחברה בלימודי הזום בבית. נראה אותם בהמשך עיקשותם.

גבירותי יפה בן דוד ושאשא ביטון, עם כל הכבוד, כשמדובר בבריאות שלי, שלכם ובהגנה על כלל הציבור  ממגיפות, כששיכנוע בהגיון אינו עובד, אפשר וחובה להגן עלינו גם במה שמתפרש לכאורה כדיקטטורה. יצקצקו כל יפי הנפש על דבריי, אבל צריך לשים קץ לכל "ההפקרות הדמוקרטית" הזו. וכי צרפת אינה מדינה דמוקרטית? מדוע שם נאסר לעלות על תחבורה ציבורית ללא תו ירוק ופה אפילו מסכות לא אוכפים בתחבורה הציבורית? וכי ארה"ב אינה מדינה דמוקרטית? מדוע שם עובד ציבור שלא יתחסן (לפחות בחיסון ראשון) עד 31 לאוגוסט יוצא לחל"ת? מדוע אוסטרליה וניו זילנד סוגרים הרמטית את שמי המדינה לכניסה? האם הן לא דמוקרטיות?

ונכון, יש מעטים מאוד שהם מנועי חיסון מסיבות רפואיות. ניתן לתת להם פטור כשהשאר יועילו בטובם להתחסן.  כי אז חיסון העדר יגן גם על מנועי החיסון. אבל בל תתבלבלו, לא כל מנועי החיסון המוצהרים הם אכן כאלה. מאלה (התחמנים) צריך לדרוש פטור מרשות מוסמכת ולא מרופא משפחה שרושם ללא הכרה פטורים וסיקים לכל דורש.

הביאו היום מורה ומחנך להתראיין באחת הרשתות בטלוויזיה, אשר נשאל מדוע הוא מסרב להתחסן או לבצע בדיקות. והאידיוט צחק לפאנל בפרצוף בדברי הבל הבלים וכזב. מתווכח בשטויות עם רופא המשנה למנכ"ל שיבא. וכששאלו אותו האם זה החינוך הראוי שהוא נותן לתלמידיו - הוא לא התבלבל וטען שבהחלט זהו החינוך הכי נכון שיש. וחשבתי על כל האלפים שרגע לפני שנשמו את נשימותיהם האחרונות, מילותיהם האחרונות היו "עשיתי טעות".

משרד הבריאות והיועמ"ש - אנא שימו כבר סוף לסאגה הזו. כי אם לא, היו בטוחים שיש שופטים בירושלים. כי רוב הציבור אינו צריך לשלם בבריאותו ובסגרים, בשל עדת פושעים מתנגדי חיסונים ובדיקות.


יום שני, 12 ביולי 2021

האם נדבקתי בקורונה?

 


הכל התחיל ביום שישי האחרון. שזה שבעה ימים לאחר ששני אנשי תחזוקה הגיעו לתקן את המזגן בבית. ואני האידיוט לא עטיתי מסכה. בארוחת הערב בשישי האחרון, לא היה לי תיאבון. טעם הקפה קצת מאוחר יותר היה תפל. ואז התחלתי להרגיש חולשה, כאב חד בגב ותחושה כמו התחלת שפעת. בלילה איבדתי לחלוטין את חוש הריח. לא בגלל נזלת ובכלל לא כאב הגרון. נלחצתי כשפתחתי בקבוק אפטרשייב ולא הרחתי דבר כשהצמדתי את פתח הבקבוק לחוטם. בקושי הצלחתי לנמנם מעט בלילה ובבוקר קמתי עם תחושה של שפעת. כל מה שהכנסתי לפה היה תפל ולא הרחתי שום דבר. זהו, נדבקתי בקורונה - נלחצתי. למרות שהתחסנתי לפני כחצי שנה בשני חיסונים. אבל 24 שעות לאחר מכן תחושת המחלה הלכה ונחלשה, חוש הריח והטעם חזרו  בהדרגה, נותר רק מעט כאב גב שהולך ומשתפר.

אז אל תהיו דבילים, אם עדיין לא עשיתם זאת - לכו להתחסן מיד!!!

***

בקרוב אביא כאן תחקיר שעשיתי: יש אקדח מאוד מעשן המחשיד שנגיף הקורונה COVID19, הוא אכן תוצר הנדסה גנטית שדלף לכאורה ממעבדה בווהאן. לא במתכוון, אלא משום תנאי בטיחות לא מספקים לטיפול בחומר ביולוגי מסוכן. מדוע ארגון הבריאות העולמי מיהר לטהר את הסינים? מדוע מימשל ביידן ואותו ארגון הבריאות יצאו השבוע עם הצהרה שיש לחקור את האפשרות שהנגיף הוא אכן תוצר ידי אדם שדלף מהמעבדה בסין? מדוע מרבית הווירולוגים שיתפו פעולה במה שעשוי לשקף כנסיונות טיוח? 

אז מהו האקדח המעשן? מסתבר שבשנת 2015 ארה"ב העניקה מענק מחקר (מימון פדראלי) למחקר הנדסה גנטית על נגיף הקורונה מעטלפים, כדי לבחון כיצד אפשר לשנות אותו (נגיף כימרי), באופן שיוכל להדביק ולגרום מחלת ריאות בבני אדם. 

המימון הפדראלי (מענק NIH) ניתן לשיתוף פעולה בין מדען אמריקאי לבין ראש המעבדה בווהאן, למחקר הנ"ל. אז פאשלת הדליפה  היא לכאורה של המעבדה הסינית. אבל האחריות של ארה"ב לכאורה אינה פחותה. ראשית צריך לזכור שבעל המאה הוא בעל הדעה. וכן שהמדען האמריקאי ביקר במעבדה הסינית והיה מודע לאמצעי האבטחה הבלתי מספיקים שלה. האם המדען האמריקאי וחלק ניכר מהברנג'ה של הווירולוגים המערביים פעלו לטיוח? כעת וירולוג, חתן פרס נובל, אינו שותק. מהי האחריות של ממשלת ארה"ב?

פירוט יבוא כשאשלים את התחקיר ואסכם אותו.


יום שני, 5 ביולי 2021

חגיגות (2)

אז בסוף שבוע חגגנו לנכדה יום הולדת בביתנו יחד עם המשפחה. הזמנו מגשים מלאי דברים טובים מ- ROLADIN - סלטים, אנטיפסטי, מיני מאפים, סנדביצ'ונים מושקעים וקינוחים שונים. השמחה היתה רבה והתמונות הבאות מספרות הכל








יום רביעי, 30 ביוני 2021

חגיגות

לְרֶגֶל שְׁבוּעַ הַסֵּפֶר  
בְּשָׁחֹר עַל לָבָן 
וּבְשֵׁם הֻלַּדְתִּי 
עַל סִפּוּר בִּכּוּרִים 
הַקְדָּשׁוֹת לַחְתֹּם  
הֻזְמַנְתִּי.

וַאֲנִי חָשַׁשְׁתִּי 
שֶׁבְּטָעוּת אֶחְתֹּם 
בַּכִּנּוּי שֶׁהֻרְגַּלְתִּי 
בִּכְתָב חַרְטֻמִּים  
כְּמוֹ שֶׁל רוֹפֵא 
וּכְמוֹ סוֹפֵר שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ  
הַקְדָּשׁוֹת לְזָרִים לִכְתֹּב 
בִּכְלָל לֹא יוֹדֵעַ
וְהִתְבַּיַּשְׁתִּי.

וּכְמוֹ לְעֶרֶב הַהַשָּׁקָה 
לֹא הוֹפַעְתִּי, 
שׁוּב לֹא הוֹפַעְתִּי 
אֶת חַג סִפְרֵי 
לַחְגֹּג, 
לֹא יָדַעְתִּי. 

וְהַיּוֹם 
הֻלֶּדֶת שָׁנָה לְנֶכְדָּתִי 
שָׂמַחְתִּי גַּם חָגַגְתִּי 
סִפְרִי
וְהַקְדָּשָׁה
לָהּ מוֹרֶשֶׁת 
הֶעֱנַקְתִּי.








 


* הודעה: החל מחודש יולי מתבטל שירות המנויים לבלוג. 
על פרסום פוסטים חדשים, ניתן להתעדכן בזמן אמת באתר "פרפרים".


יום ראשון, 6 ביוני 2021

רוחות קדים

מְלַטֵּף עַצְמִי לְהָפִיס 
עוֹר מְחֻסְפָּס מֵרוּחַ 
יֹבֶשׁ קָדִים מְנַשֵּׁב 
וַאֲפִלּוּ רוּחַ יָם לְקָרֵר 
לֹא יָכוֹל לוֹ, לֹא יָכוֹל 
דְּיוּנוֹת חוֹל לְשַׁטֵּחַ
וְהַחַג נוֹדֵד בְּדַבֶּשֶׁת 
אֶל נְוֵה הַמִּדְבָּר שֶׁלִּי 
הֶהָרִים סְבִיב, הוֹד וְהָדָר 
צְחִיחִים בִּבְדִידוּתָם. 

תמונה יומית מתעדכנת מהנווה


עכשיו אני הסו שף החדשה של אימא


מי רוצה לבוא למסיבת התה שלי?


יום שלישי, 27 באפריל 2021

שתיקתי

הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת הַדּוֹר אֶת שִׁירָתִי 
מִתְפּוֹגֵגים
בְּעַמִּי קִסְמֵי מִילוֹתַי 
כִּנְעוּרַי חוֹלְפוֹת מְכֻשָּׁפוֹת 
רוֹחֲפוֹת עַל מַטְאֲטֵא אֶל בְּדִידוּתָן 
בְּבֵית הָעִנְבָּר, חַלּוֹנוֹתָיו שׁוֹקוֹלָד 
שָׁם הַגֶּחָלִים רוֹחֲשׁוֹת שַׁבָּת 
מַמְתִּינוֹת מוֹצָא שְׂפָתַי לִרְמֹץ. 





יום שלישי, 13 באפריל 2021

קצוות - קדיש לַהוֹרָה

אָזְנַי מְלֵאוֹת קַבָּלָה וְהִתְחַסְּדוּת
אֲנִי נוֹשֵׁם בְּעוֹלָם שִׂנְאַת הַמְּבַקֵּר
קָצָה נַפְשִׁי לִשְׁמֹעַ אַחְדוּת מְזֻיֶּפֶת
בְּטַלִּית שָׁחֹר וְלָבָן, קְצָווֹת מִתְרַחֲקִים
תַּחַת תַּכְרִיכִים לַחְלוּחִיִּים מִדְּמָעוֹת,
עֲטוּפוֹת שְׁתִיקוֹת הַמֵּתִים שֶׁקָּבַרְנוּ.

נִצָּב בְּדַקּוֹת דּוּמִיָּה, עֵינַי רוֹאוֹת מְאוּם
בְּרֹאשִׁי מַחְשְׁבוֹתַי רוֹחֲצוֹת בְּדָם קְדוֹשִׁים
בַּמִּרְפָּסוֹת הֲמוֹנֵי דִּגְלֵי הַכָּחֹל לָבָן
אֵינָם מִתְנוֹסְסִים כְּבָר כְּפַעַם
קַדִּישׁ, סִלְסוּלִים וּמֵאֲוואלִים
חֶדְוַת הוֹרָה יִשְׂרָאֵל מַחֲלִיפִים.

פָּשְׁטָה קִינָתִי אֶת הָרֶגֶל.





יום חמישי, 8 באפריל 2021

רוחות רפאים

נושא השרביט החם  באתר פרפרים מוקדש ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. כדור שני, כבר כתבתי לא מעט . הרשומה הראשונה הייתה  "מכתב על קרטון ושעון תלוי" וולמעוניינים הרי שאר האוסף כאן. לא,  אין בי האמונה שיהיו שיקראו את זה כעת. ובתחילה גם חשבתי (שלאור תגובות העבר) שמיותר אפילו לכתוב עוד על כך. הרי במילא "הצברים יפי הבלורית והתואר" (אגב גם אני צבר) אינם מבינים מה זה לגדול במשפחה של שני הורים שורדי שואה  עם כמעט אפס משפחה מורחבת. אינם יכולים לתאר לעצמם שעד היום אני חולם חלומות אפיים של בריחה ומחבוא מנאצים.   למרות שנולדתי בארץ והורי גידלו אותנו באהבה רבה ונתנו לנו חיים נורמליים ככל יכולתם, "רוחות" השואה  ממשיכים לרדוף אחרי בחלומות.  כאילו הייתי שם. 

אבל נראה שכבר אמרתי הכול, בשיר, סיפור ואומר. מה כבר אוכל להוסיף שיעורר בכלל עניין במישהו? כבר היו כאן כאלה שהגיבו בכך "שמאסו בהצפה ובהכלה של סיפורי השואה האלה". או שדי בסבלם הנוראי הזה ביום אחד בשנה  ושגלישה מעבר ליום אחד "בפסטיבלים" של שואה עולה קשות על עצביהם. אפשר לחשוב שמישהו בכלל מכריח אותם להאזין ולקרוא . ואלה אינם מבינים בכלל מדוע הפסקתי לדבר איתם. והם "בתמימותם" אינם מבינים מדוע. אינם יכולים להבין שאינני יכול לסלוח לאנשים פוגעניים כאלה ברגשות אדם, שחוזרים על כך פעם אחר פעם כמו קרציות . לא שונים הם בעיניי ממכחישי השואה. אפילו גרועים יותר. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יאמרו אזובי הקיר?

אבל מה  בעצם שבר את שתיקתי והביא אותי לכתוב בכל זאת רשומה זו?
ובכן, שלחתי ל"במה חדשה" את השיר הזה שהתפרסם בבוקר ערב יום השואה:


שיני זהב / דור ירושלמי

סבתא עקרה שיני הזהב
בשביל נסיעה של שני ילדים
אל קייטנת ההצלה
בארץ המובטחת.

בתחנת הרכבת המולה
הורים דוחפים, נלחמים
להציל הילדים מתופת
בארץ המובטחת.

ברכבת לארץ המובטחת
זו ארץ השחיטה
לא נותר מקום לשני ילדים
מאוכזבת, בוכה סבתא בלי שיניים.

סבתא ללא שיניים, לא ידעה
אבא ואחותו נִצּוֹלִים
שנותרו לְסַפֵּר
יחידים.

את השיר הזה פרסמתי בעבר גם בבלוג זה, בצירוף התמונה הזו:


מדוע אני מביא את עניין הפרסום הזה כאן? מיד יובן הקשר לתחושות הכבדות שלי לגבי חאטימות וזילות יום הזיכרון לשואה  ולגבורה.
ובכן, לאחר פרסום השיר הזה, הוא  נבחר כהמלצת המערכת באתר:

אבל ההמלצה הזו נותרה באוויר כשלוש שעות בלבד. כי היא הוחלפה על ידי העורכים בהמלצה לשיר אחר שכותרתו "סליחה". אינני רוצה לפגוע בזכויות יוצרים ולכן לא אצטט אותו כאן, אלא אביא את הקישור למקור (שימו לב גם מה כתב המחבר בתגובות). וזה בדיוק דוגמה לשימוש הכי ציני שיש ליום הזיכרון לשואה ולגבורה - למען אג'נדה טבעונית קנאית קיצונית. 
למעשה זו הפכה להיות האג'נדה של המחבר הזה בכל שיריו באחרונה.  אבל להביא דבר כזה ביום השואה ולהנמיכו באבל על חיות, הוא שימוש דמגוגי חולני הפוגע ברגשותיהם של שורדי השואה ומשפחותיהם. של כאלה שאין בליבם דבר על בני אדם הנרצחים על ידי בני אדם  ומדווחים בכל יום בחדשות ושבעיניהם קדושת החיות עולה על זו של בני האדם. איזו אטימות ושימוש ציני פוגעני נוראי הוא זה, ברגשות האבלים ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. כואבת ללא נשוא זילות כזו של יום זיכרון שמגויס לאג'נדה של טבעוניים קיצוניים. שמשווה את האוכלים מהחי לנאצים. אגב היטלר עצמו היה צמחוני ואף קבע חוקים נגד התעללות בבעלי חיים.
תוספת מאוחרת
וכמה סימבולי שדווקא ביום זה  הצטרפה  לכאביי גסיסתה של לולה הכלבה האהובה שלנו. דווקא לאחר שאתמול בדיקת הדם שלה הראתה על שיפור במדדי תפקוד הכליות שלה. בחצות הליל של ערב יום הזיכרון, היא משותקת לחלוטין ברגליה האחוריות, שוכבת לא מגיבה. ונראה שלא תשרוד עד הבוקר - בוקר יום הזיכרון.


יום שני, 8 במרץ 2021

יום שלישי, 2 במרץ 2021

זנב לאריות או אחרון חביב?

אחרון אחרון חביב או זנב לאריות?

השבוע נשלחה אלי לאישור גירסת העימוד הסופי של האנתולוגיה העומדת להתפרסם כספר לקראת פסח. מהעימוד יכולתי להבין שהסיפור שלי למעשה חותם את הספר. אחרון חביב מתוך עשרים וחמישה סיפורים, או רק זנב לאריות? ברור שלי אין חלק בזה וזו בחירה של ההוצאה לאור.

בכתבי עט מדעיים החוקים ברורים. המחבר הראשון הוא התורם הראשי לעבודת המחקר המעשית. ואילו המחבר האחרון הוא הבכיר במחקר. הוא האחראי הראשי והמוביל של המחקר כולו. בפוליטיקה, הראשון ברשימה הוא ראש המפלגה ואילו האחרון, במקום ה- 120 ברשימה, מוצב כמקום של כבוד וכידוע לא ריאלי.

אבל בעולם הספרות אין לי מושג מה זה אומר להיות האחרון ברשימה של מחברים ושהסיפורת שלו חותמת ספר.

וכעת גוגל כבר מכיר בשם לידתי כסופר. וזה משעשע אותי כי עיקר הכתיבה שלי היא דווקא שירה. אבל גוגל, כמו גברדיית עדת המשוררים המדופלמים, מכירים רק בשירה בגרסת נייר, בהוצאה לאור רשמית. ולי אין לי כזאת אלא בהוצאה פרטית משפחתית, ולא נחשבת. אה כן, גוגל מכיר בי בשירה בכינוי "דור ירושלמי / קנקן” - בהוצאה דיגיטלית. אבל מדוע שאלין? זה המחיר שמשלמים על כך שד"ר גוגל לא יחבר בין שם לידתי לבין כינוי ספרותי זה או אחר. זה גם המחיר לכך שאני גם אתאפק ולא אחשוף כאן את שם הספר וכותרת הפרוזה שלי.
אולי פעם גם אסביר את זה.



אז האם אחרון חביב או זנב לאריות? כיצד אדע?

יום שבת, 27 בפברואר 2021

עשרת הנבחרים שלי

התמונה הזו צולמה במסיבת פורים בכיתה ט' עם הגיטרה האקוסטית שלי, מחופש לפריק מדור הפרחים של שנות השישים במאה הקודמת (הפאה תוצרת עצמית מליפה). ולכן הרשומה מתקשרת הן למועד הפרסום (פורים) והן לשרביט המוזיקלי של השבוע.


וזו גיטרת פנדר החשמלית שלי. ניגנתי ושרתי בהרכבים שונים. היו זמנים!

בבחירת עשרת השירים שלי יש מן המשותף. בכולם דומיננטיות הגיטרות. במיוחד אהוב עלי השילוב של רוק עם מוזיקה קלאסית (אין כמו הסולמות של באך בהשתלבות  עם מוזיקת רוק). גם השילוב של רוק עם מוזיקת קאנטרי אהוב עלי. ובמיוחד עם סגנונות הסווינג וההונקי טונק.  

בצעירותי הערצתי את להקת THE SHADOWS. למדתי לנגן כל אחת ואחת מנעימות השלאגר שלהם בתפקיד הסולן (גיטרה סולו). ממליץ לצפות במסע ההופעות השלם והאחרון שלהם שנערך בשנת 2004, בקישור כאן. אבל אם אני צריך לבחור באחת זו תהייה APACHE - הראשונה מעשרת הנבחרים שלי ברשומה זו:

1. Apache- The Shadows


https://youtu.be/2izTbEyxg0A

2. I Put a Spell on You - Creedence Clearwater Revival

https://youtu.be/xeXqtzusIU0

3. The Sultans of Swing - Dire Straits

https://youtu.be/8_7qkRwcMFc

4. April - Deep Purple

https://youtu.be/6-hvl3TBMbY

5. November Rain - Guns N' Roses

https://youtu.be/8SbUC-UaAxE

6. Still Loving You - Scorpions

https://youtu.be/CjRas1yOWvo

7. Let it Grow - Eric Clapton

https://youtu.be/V069wWEnCys

8. Creep - Radio Head

https://youtu.be/XFkzRNyygfk

 9.  Bird of Paradise - Snowy White

https://youtu.be/hMAyGUYlX0E

10.  Urgent - Foreigner

https://youtu.be/Lcb-Fsx_phM

לפני כעשר שנים השתתפתי בשרביט עשרת השירים שלי בישראבלוג. לא קל לבחור עשרה שירים מבין כל כך הרבה מובחרים. ניסיתי לבדוק מה בחרתי אז והאם השתנה טעמי לאחר עשור, אבל בישראבלוג הדפוק הזה אי אפשר למצוא שום דבר במנוע החיפוש שלו, גם בגוגל לא ניתן לחפש אחר אחד מבין למעלה מ-600 פוסטים במנוע החיפוש של גוגל. כל כותרות הפוסטים אבדו כשהורידו את השאלטר. אז איך אפשר למצוא כעת משהו בעיר הרפאים הזו שקוראים לה "ישראבלוג המחודש"?
אני זוכר רק שהוספתי אז אחד בקשיש לעשרת השירים הנבחרים. אז הרי גם עוד בקשיש אחד הפעם כאן לסיום.

Space Oddity - David Bowie



מקווה שניהנתם.

יום שבת, 20 בפברואר 2021

על פרפקציוניזם של סטודנטים באקדמיה

 נושא השרביט החם השבוע היווה גורם מדרבן להשלמת רשומה נוספת בסדרה "מורה נבוכים לסטודנט ולמרצה".

תופעה נפוצה בקרב סטודנטים היא פרפקציוניזם (שלמותנות) בכתיבת עבודות. תופעה זו היא פעמים רבות רעה חולה לכל הדעות והיא זו הגורמת לסטודנטים למתוח זמן של שבועות ולעיתים חודשים מחייהם. תופעה זו הופכת למפלצתית כאשר היא הופכת סיבה לדחיינות חולנית ואינסופית.

הכתיבה אורכת להם כל כך הרבה זמן כי הם יושבים שעה ארוכה על ניסוח כל משפט ומשפט שהם כותבים. על כן הוריתי לסטודנטים שלי לכתוב בנושא העבודה את כל מה שעולה במוחם, רעיונות, אסוציאציות, מסקנות - ללא כל סינון, ללא ניסוח וללא הקשרים ישירים וברורים בין הפסקאות. בשלב ראשון הגיעו כך עם עשרות עמודים. "נראה לך שיש לי זמן לקרוא את כל זה" שאלתי ושלחתי אותם לקצר את הטקסט לעשרה עמודים מודפסים, לא כולל ביבליוגרפיה. כשחזרו, הייתה זו הפעם הראשונה שקראתי את העבודה, הערתי מה חסר או מיותר מבחינה מדעית בלבד. לסטודנטים יש נטייה לכתוב כל מה שהם יודעים מבלי לתת את הדעת לגבי מידת הרלוונטיות לנושא. כשחזרו עם התיקונים אמרתי "עכשיו תעבדו על ניסוח תיקני בעברית/אנגלית. אינני מתכוון לשמש כעורך לשוני. זקוקים לאחד כזה, שלמו לו ותחזרו אלי עם הגרסה הסופית לאישור הגשה.

היה זה לאחר סבבים אינסופיים של קריאת טיוטות תזה שבהן התיקונים (ניסוח והקשרים בעיקר) בכתב ידי באדום עלו על השחור המקורי, אצל הסטודנטים הראשונים לתארים מתקדמים - עד שהגעתי למסקנה שאין אני צריך לשמש יותר עורך לשוני. שיגיעו אלי עם הטיוטה לאחר עריכה לשונית לצורך בדיקה מדעית. לא מעט שילמו מאות ואלפי שקלים לעריכה כזו. אבל מה כ'פת לי. זה הכסף שלהם ולא על חשבון הזמן שלי. ללימוד כתיבה היה להם מספיק זמן במשך 12 שנים בבית הספר.

אבל מה אני בא אל סטודנטים בטענות כשיש מורים שלהם (קולגות שלי) שמשלמים הון עבור עריכה לשונית של המאמרים והבקשות למענקי מחקר שהם מגישים - 1,500 דולר בתמורה ל- 10 עמודים מודפסים ערוכים להגשה (עריכה לשונית מקצועית).

שי עגנון, חתן נובל לספרות, היה נוהג לערוך אין ספור הגהות בכתב עד שהסכים למסור להוצאה לאור. כך בעצם עשיתי גם אני לבקשות מענקי מחקר ולמאמרים ששלחתי לפרסום. אבל בניגוד לעגנון, כשיש דד-ליין להגשה - הרי למעשה יש גבול להשתוללות הפרפקציוניזם. גם הסטודנטים שלי יודעים שאין הארכת זמן להגשות.


יום שלישי, 16 בפברואר 2021

לולה חולת כליות

זוהי לולה והיא הכלבה שלנו

כלבה חזקה , חכמה ויפה מגזע רועה שוויצרית (לא גזעית עם תעודות) שאימצנו  בגיל 5 מצער בעלי חיים, לאחר שבעליה שחזרו בתשובה, לא יכלו לעמוד בפני הלחץ של הסביבה - שכלבים הם חיות טמאות. בחצר צער בעלי חיים בוקה ומבולקה בין הכלבים ולה לא היה חלק בזה. יושבת הייתה לה על ספסל עץ כמו מלכה ומתבוננת על המתרחש לפניה מלמעלה.

לפני מספר שבועות התחלנו להבחין שהיא  מאבדת את התאבון הבריא מאוד שהיה לה. אוכלת בקושי ומדלגת על ארוחות. לפעמים על שתיים ושלוש ברצף. שותה הרבה, לפחות זה - אבל כמויות עצומות של מים. חוזרת מטיול קצר ולוגמת מים ללא הרף במשך כמה דקות.

והמצב הלך והדרדר. בקושי הואילה לקום ולצאת מחוץ לבית כדי לעשות את צרכיה (אבל התאמצה מאוד ולא עשתה בבית). וכשבבוקר אחד התחילה גם לגרור את רגליה האחוריות, הבאנו אותה לביקור אצל הווטרינר. בבדיקה אכן הבחין בחולשה ברגליה האחוריות ולא מצא דבר אחר בבדיקה גופנית מקיפה. הוא קבע שמדובר בדלקת פרקים ורשם לה כדורים כנגד דלקת פרקים בכלבים לתקופה של עשרה ימים ואחר כך לקחת מגהגלופלקס לכלבים. אל תצחקו, הכלבים חולקים איתנו בני האדם למעלה ממאתיים מחלות. אבל משהו לא הסתדר לנו בקביעה של הווטרינר ולכן התעקשנו שיערכו לה גם בדיקות דם. "אם אתם עומדים על כך, בבקשה, זה רק עניין כלכלי כידוע לכם", אמר. - 280 שקל לבדיקת הדם בנוסף ל- 250 שקל (בהנחה לבעלי שני כלבים) עבור הביקור. אבל מי שיש להם חיות מחמד יודעים שאנחנו מחשיבים אותם כבני משפחה לכל דבר, ואין חוסכים עליהם בענייניי בריאות.

 למחרת קיבלנו הודעה להתקשר דחוף למרפאה. הווטרינר בישר שבדיקת הדם שלה העלתה שערכי האוריאה והקריאתינין בשמים. "לולה חולת כליות" בישר. כבר בבדיקת הדם הקודמת שנערכה לה לפני כארבעה חודשים, התקבלו ערכי תפקוד כליה קצת גבוהים מהתקן, אבל ייחסו אותם לכך שהתייבשה מכך ששילשלה לפני כן. 

אין הרבה מה לעשות מלבד לעכב את התקדמות המחלה. לכלבים לא עושים דיאליזה. רשם לה הווטרינר כדורים להורדת החומציות בשתן למשך שבוע וציין את הצורך המיידי לעבור לדיאטה מיוחדת - מזון יעודי לכלבים חולי כליות:

זה לא רק מזון, יש בו גם מרכיבים רפואיים בעלי ערך הגנתי לכליות:

ללא פוספטים וגלוטן, פרה-ביוטיקה, אנטי-אוקסידנטים, הגנה על הגלומרלי בכליה

לא זול בכלל, כ-300 שקלים מזון לשבוע למשקל שלה. אבל על בריאות של בני משפחה לא חוסכים כאמור.

אממה, לא רוצה לאכול. לא מהאוכל הקודם שלה ולא מהחדש. ניסיתי לערבב את פתיתי  האוכל הרפואי עם פירורים של חזה עוף מכובס (מבושל במים ללא מלח), שהוא מקור החלבון היחיד שמותר לה לאכול ממנו מעט. אבל היא דלתה את פירורי העוף בלבד והשאירה את  כל השאר. לא נותרה ברירה, אלא לתת לה מעט יותר חזה עוף מבושל. אך היא הלכה ודעכה, איבדה בקצב ממשקלה ומהיקף המותניים באופן קיצוני. שוכבת אפאטית כל היום בפינה אחת כך:


וכי מה הפליאה? אי אפשר להתקיים רק על מעט חלבון. ולכן יש צורך גם בפחמימות. אז בישלתי תפוחי אדמה, גזרים וקישואים במים ללא מלח. וזו המנה שהרכבתי עבורה לארוחה אחת - שלוש ארוחות ביום. כדי להקטין את עומס החלבון על הכליות

המנה של לולה: חזה עוף, תפוח אדמה, קישוא וגזר מבושלים

וזו המנה המוגשת:


מנה שזוכה להצלחה גדולה, כפי שניתן לראות. איזו הקלה לאחר שכבר חשבנו שאנחנו הולכים ומאבדים אותה:

ואז חל שיפור מה בחיוניותה. יוצאת אמנם לעשות את צרכיה, אבל ברגע שסיימה - מיד אחורה פנה הביתה. צריך לרדת ולחזור לטייל עם חמודי  הטרייר. גם אם היא משתכנעת להשאר עוד קצת "כי גם חמודי צריך לסיים את צרכיו". ברגע ששיחרר "חבילה" - הסתיים הטיול מבחינתה.

מצוייד בהשכלתי הביוכימית, ניסיתי להבין מה עוד חסר לדיאטה מאוזנת. ואכן  נפל במהרה האסימון. בדיאטת חזה העוף והירקות המבושלים, היא מקבלת חלבון ופחמימות, אך חסרים שומנים. אז בהברקה הוספתי לכל מנה שלה חצי כפית שמן זית משובח (מכבישה קרה, עם חמיצות נמוכה מ- 0.5 אחוז).

ולולה התנפלה על המנה המשודרגת בתאווה רבה. ליקקה כל טיפת שמן זית מהצלחת תוך שהיא גוררת את הצלחת לאורך הבית. וכשהצלחת נתקעת בין כיסאות, היא מושכת אותה אליה חזרה עם השיניים ומקבעת אותה לרצפה עם הרגל.


ותוך שיפור מדהים במצבה הגופני, גבר גם תאבונה ולאחר ארוחת הערב, כבר ניגשת לעבר שק המזון הרפואי, מרימה ראשה לעברו, כאומרת "רוצה לאכול". ואכן מזה יומיים כבר אוכלת כשליש מהמנה המומלצת היומית של פתיתי האוכל הרפואי - המוגש בצלחת עם נגיעות שמן הזית.

מוסר השכל : אין לזלזל בערך הבריאותי של שמן הזית.