פאזל

הנה עוד אחד שאני מציל מאתר "זה מה ש" הגוסס ומביא אותו כאן בעריכה מזערית. זהו שיר שנכתב בצורה הדוקה שמכתיבה הסונטה. בהסתכלות חוזרת בשרשור התגובות, הוא התקבל בהערכה על ידי חברי הפורום מלבד "המורה" (שאהבה לקפד את ראשי, פחות או יותר, לאורך כל הדרך) וששלחה אותי ללמוד סונטות אצל שייקספיר, ביאליק ולאה גולדברג. אגב, האחרונה ידועה ב"סונטות הפגומות" - סונטות בנות 13 שורות. אבל נו, להעמיד אותי בשורה אחת מול שייקספיר, ביאליק וגולדברג - באמת קטונתי. אז הרי הפאזל מובא כאן לפניכם במהדורה שניה.

פאזל / קנקן

שׁוּב וְשׁוּב מֵהַשַּׂק נִשְׁלָפִים נְתָזִים
עַל כַּפּוֹת מֹאזְנַיִם נִשְׁקָלוֹת
הַגְשָׁמוֹת מוּל הַחְמָצוֹת
בִּרְבוֹת שָׁנִים

הַהַגְשָׁמוֹת כְּנוֹצָה קַלּוֹת
כְּבֵדוֹת מִנְּשֹׂא הֵן הַהַחְמָצוֹת
לֹא מַאֲמִינוֹת כְּלָל לַמְאֻשָּׁרִים
שֶׁכְּאִלּוּ לְלֹא שֶׁמֶץ פִּקְפּוּק מַכְרִיזִים

שֶׁאֵין חֲרָטוֹת, גַּם לוּ לָהֶם הָיְתָה נִתֶּנֶת
מַתְּנַת הִזְדַּמְּנוּת חוֹזֶרֶת
אֵין לָהֶם בָּהּ צֹרֶךְ

וַאֲנִי לֹא אַעֲמִיד פָּנִים
בִּגְזוּזְטְרַת חַיֵּי אֲנִי מַרְכִּיב
פָּזֶל מִלֵּב מִתְפָּרֵק לִרְסִיסִים.

תמונה מאת D.W. Dunphy

מיומנו של מהנדס גנטי

הקדמה -

על הפורום "זה מה ש" מבית "בלה בלה" כבר כתבתי ברשומה "היכן אם לא כאן". אז לפני ימים אחדים ראיתי הודעה שגם הפורום הזה נסגר ויעלם מהרשת בסוף השנה 2020. דפדפתי מעט וראיתי נוסטלגיה מפוארת של יוצרים ומבקרים, שרשורי דיונים סוערים על יצירות התורמים, גם הצעות עריכה זה ליצירה של זה. ועלה החשש שיש יצירות שלי שראו אור רק שם והן תעלמנה לעד. לכן מן הסתם יש להצילן ולהביאן לכאן. אך אבוי, יום לאחר הודעת הסגירה, כבר נמחקו דפי השנתיים אחרונות ואז נעלם בכלל ושוב חזר לקצת. ומבצע ההצלה החל - גיליתי "אוצרות" שאביא לכאן, ככל שאספיק.

והפעם מובא משם לכאן שיר חדש נושן, בגרסה ששוכתבה מחדש, לאור הצעת עריכה של ידידי אריק בנדק חביב.

מיומנו של מהנדס גנטי

תכנית הצלת האנושות מרעב - פרק ראשון

גָּזַרְתִּי מָאתַיִם גֶּנִים יְרֻקִּים
שֶׁל צְמָחִים יְרֻקִּים
סִדַּרְתִּי יָפֶה בְּאַלְבּוֹם הַמַּבְחֵנוֹת
לְבֵיצִיּוֹת מֻפְרוֹת
שֶׁל עַכְבָּר -

אִימָּא עַכְבָּרָה יַלְדָּה
עַכְבָּרִים יְרֻקִּים
כְּבָר לֹא יוֹנְקִים
אֶפְשָׁר לְשַׁחְרֵר לַחָפְשִׁי
שֶׁיִּשְׁתַּזְּפוּ בַּשֶּׁמֶשׁ
יִשְׁתּוּ מַיִם מִינֵרָלִים
וְיִנְשְׁמוּ פוֹטוֹסִינְתֵּזָה.

כְּבָר לֹא יֹאכְלוּ גְּבִינָה צְהֻבָּה עִם
חֹורִים
וְיִזְדַּוְּגוּ
וְיִתְרַבּוּ
כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם
עַד שֶׁיִּבְּלוּ אוֹ
יִטְרְפוּ אוֹתָם פָּרוֹת וְעִזִּים
וַחֲמוֹרִים
וּמָה יַעֲשׂוּ בַּלֵּילוֹת
הָאַיָּילוֹת?

הִזְרַקְתִּי אֶחָד, אֶחָד
וְהִדְבַּקְתִּי
וְהִשְׁתַּלְתִּי

מקווה להספיק להביא לכאן עוד ניצולים.

מסרגות הרוח

בְּיָמִים כָּאֵלֶּה אֲנִי מִתְנַתֵּק 
נֻסְחַת נֶפֶשׁ אוֹרֶגֶת שְׁתִיקוֹת 
בְּמַסְרֵגוֹת הָרוּחַ. 

מִלִּים יְרֻקּוֹת מַצְהִיבוֹת 
מִתְיַבְּשׁוֹת, נוֹשְׁרוֹת שַׁלֶּכֶת 
נִמְעָכוֹת בִּצְעָדַי, נִשְׁבָּרוֹת 
עִם הַבְּרִיזָה מִתְפַּזְּרוֹת. 

עַנְנֵי סְתָיו צוֹבְעִים שָׁמַיִם 
שֶׁמֶשׁ שְׁקִיעָה אֲדֻמָּה 
חִוֶּרֶת מַבִּיטָה חֶרֶשׁ בְּצִלִּי 
מִתְעַרְבֵּל בְּעֵין הַסְּעָרָה. 

ציור מאת Malle Re Lulla

"סיפור הוא הליכה לאורך דרך, שסופה רחוק מנקודת ההתחלה"

הכותרת היא ציטוט של ס. יזהר. הוסיף ואמר עמוס עוז, "מי שמנסה להגשים את חלומותיו, כדאי שידע שמחיר ההגשמה הוא פשרה". ברירת המחדל שלי היא השירה, שבה אני מקלף את התמצית מקליפותיה. אבל כתיבת שירה, טובה ככל שתהייה, אינה הופכת את כותבה למשורר.

אף פעם

אף פעם לא קראו לו משורר
כי אולי מן הסתם
שרבט רק מדע של מילים מנוקדות
כמו שירת חיים שנוצרה על ידי קוד גנטי
לא פרוזה, גם לא ציור
רק קווי מתאר, כמו במפה.

ואולי פשוט
עוד לא הִפְנִים מן הסתם
שמדענים היו משוררים ופילוסופים
ביוון העתיקה
והמשוררים הם משוררים
בעת החדשה.

זהו שיר שפורסם כאן בבלוג והיה גם הראשון שפורסם בכתב העט האינטרנטי "במה חדשה". שם הוא זכה להמלצת העורכים ולאחד משיאי ההתעניינות שהתבטא במספר הקוראים (כשלושה אלפים במספר). אבל הכותב לא זכה על שיריו בהכרה כמשורר. כי אף לא אחד משיריו פורסם אי פעם על נייר - לא בכתב עט גם לא בספר. וכידוע אין משורר זוכה להערכה כמשורר, אם לא השקיע בפרסום ספר שירה מודפס ואם אין לו חברים מבין חבורת המשוררים מובילי הדעה .

אז הוא לא השקיע בהפקת ספר שירה וגם לא בהפקת חברים. גם לא זכה באף לא אחת ממעט תחרויות השירה שניגש ושאותן ניתן למנות באצבעות יד אחת. 

גם במעט הפרוזה שהוא כתב, לא זכה לפרסום בנייר. אמנם שני סיפורים זכו בתחרויות כתיבה אינטרנטיות, ושניים זכו להימנות בין אלפיון (או משהו כזה) של המלצות עורכי "במה חדשה", מבין יצירות המלל הנבחרות לפרסום. היו אלה בז'אנר מדע בדיוני ופנטזיה. אך גם בתחום הפרוזה, להכרה כ"סופר" נדרש לפחות פרסום ספר נייר וכמובן לא יזיק גם להשתכשך "מעט" במימי הברנז'ה. 

אז הוא כתב והגיש פרוזה - סיפור קצר בעילום שם, לתחרות שערכה הוצאת ספרים. לא היו הרבה יומרות או תקוות לזכייה, אבל קסם לו שהשיפוט יהיה שם בעילום שם, לאור טראומת חיים שעבר בנעוריו. 

ואז,

 

כנאמר בכותרת, "סיפור הוא הליכה לאורך דרך, שסופה רחוק מנקודת ההתחלה".

 

 

חיסון העדר = דילול העדר? : אין-אונות ופגיעה בפוריות, גם בנדבקים א-סימפטומטיים של נגיף הקורונה

זמנים קשים עוברים עלי, לא במישור האישי אלא הלאומי - כדברי שירו של אריק איינשטיין - הלכה לנו המדינה פייפן. וזה נותן את אותותיו גם בבלוגוספרה. אני קורא אך נגמר לי החשק לכתוב. בהתאם גם ממעט מאוד להגיב. אבל הבטחתי בעבר ודחיתי את הרשומה הזו, שעומדת להיות קשה לבנות יענה. כי הגיע הזמן לכולם להתעורר ולהתעשת, חרדים כחילוניים, צעירים כמבוגרים. עשרות מחקרים רפואיים מצטברים שהתפרסמו בכתבי העט המדעיים מהשורה הראשונה מעידים על ארבע תופעות:

ראשית, גיל הנדבקים הסימפטומטיים הולך ויורד. חולים קשה, גם מתים אנשים בריאים לגמרי וללא מחלות רקע.

שנית, המחלה משתנה. אם בתחילה אופיינה בעיקר בתסמינים נשימתיים קשים, בגל השני התווספו בחולים תסמינים קשים עקב פגיעת נגיף הקורונה בשריר הלב, במעיים, בכבד (צירוזיס), בכליות (עד כדי צורך בדיאליזה), במערכת השרירים (חולשה וכאבים) ובמערכת העצבים והמוח (זיכרון, קוגניציה, חרדה ודיכאון קליני). עדיין לא ברור כמה "מהמבריאים" יסבלו בשל כך מנכויות כרוניות לזמן ממושך ואולי למשך כל שארית חייהם, ויהיו זקוקים להתקיים על קצבאות ביטוח לאומי (כל עוד לא יגמר לו הכסף, כפי שמתריעה הנהלת מוסד זה - בשל גזלה כרונית של משרד האוצר מכספי המבוטחים).

שלישית, אנשים אסימפטומטים עשויים לפתח תסמינים קשים מאוחרים.

רביעית, חולי קורונה שהבריאו עשויים להידבק שנית. שזה לכשעצמו חדשות רעות לכך שהנגיף משתנה ולזה שבשל כך יתכן ולא יצליחו לפתח בכלל חיסונים יעילים כנגד הנגיף המשתנה של הקורונה. כמו שעד היום לא הצליחו לפתח חיסון כנגד נגיפים מסוג רנ"א כמו האיידס וה-SARS (שווירוס הקורונה הוא בן משפחה שלו)

אבל נראה שכל זה אינו נוגע בהתנהגות הציבור. כל הסגר השני הזה הוא למעשה חַרְטָה בַּרְטָה. הרחובות והפארקים שוקקי אדם, הכבישים מלאים, התקהלויות בבתי כנסת ובסוכות המוניות, העסקים פועלים בשחור בבתים (כמו המוני חל"תניקים שעובדים בשחור בנוסף לקצבאות "אבטלה" מובטחות מהמדינה), המנהיגים מתנצחים במנעמים זה עם זה, מפרים בעצמם תקנות, והמשטרה קישוט.

בתקשורת מברברים במוח ללא תקנה. ובשם "האיזון" לכאורה, נותנים לכל ארחי פרחי "מובילי דעה" להביע דעתם "המוסמכת". מזמינים "מומחים" רודפי פרסום חסרי אחריות שעוברים מאולפן לאולפן (כאילו שאין להם עבודה אמיתית). כמו מה מבין בענייני קורונה מנהל מחלקה "גנטיקה של הסרטן", שלא ראה חולים מאז שסיים התמחות ברפואה פנימית לפני שלושים שנה? ומה מבין פרופסור שבתחילת המגפה התראיין והניף את ידו בביטול שאין לנו מה לדאוג, כי זו רק תחלואה מקומית של סינים אוכלי עטלפים ושכאלה? וחודשיים אחר כך התחיל להופיע בתקשורת ובסרטוני יוטיוב, בעידוד יחסי הציבור של האוניברסיטה שלו, על שהוא רשם פטנט "שיטה ייחודית" לפיתוח חיסון (אוטוטו) כנגד הקורונה. והנה משרד הבריאות מדווח שפרופסורית מסביבת רוני גמזו - העבירה נתוני חסר על תחלואת הקורונה בבית החולים שלה, באופן שיתאימו לאג'נדה המזלזלת שהיא מפזרת לציבור על ימין ועל שמאל. ומנהל מחלקת קורונה מבית חולים דרגה ז' מופיע בתקשורת ש"הקו האדום" הוא קשקוש, כי הוא יכול להשליש בקלות את מספר חולי הקורנה, כי הוא מעסיק סטודנטים, חובשים יוצאי צבא, ושאר מובטלים ככוחות עזר, שמחליפים חיתולים ומצעים של החולים. אשפוז במקום כזה עם קורונה ואבדנו. ופרופסורים לפיזיקה פתאום הפכו גם הם למומחי קורנה, כמו  גם יוצאי "האח הגדול" ושאר ירקות גיבורי הריאליטי.

וכל אחד ואחת ברשתות החברתיות הם מביני קורונה דגולים - מדקלמים את מי שבא להם על מספרים ומדדים מזויפים, מבלי שהם מבינים בהם ובקורונה דבר וחצי דבר. מזכיר לי את הברברת התקשורתית הבלתי נלאית במלחמות ישראל. לאן נעלם תת אלוף שיחור שעד ליום פרוץ מלחמת המפרץ הודיע בידענות בכל מהדורת חדשות - שמר סדאם חוסיין לא יעז לשלוח טילים...

אולי תאמרו שלרשומה יש להתייחס במסגרת "ההפחדות". גישה זו הפכה מאוד פופולארית בחלק נרחב מהציבור, עד לכדי הפקרות "רולטה רוסית":

"אני צעיר, אני בריא"

בואו נדבק ונגמור את זה"

"למה להם מותר ולא לי"

אם אמשיך לא אסיים במיני הלוגיקה חסרת האחריות הציבורית הזאת. ועל שיהיו שישלמו בחייהם או באיכות חייהם.

וחשבתי על הילדים ("הבלתי נדבקים והבלתי מדביקים") ועל הצעירים החרדים שמתקהלים כדי להידבק בחיסון עדר. ועל הצעירים החילוניים החוגגים ומתנים אהבים במסיבות חשק וטבע. שאין להם כל מורא ופחד.

ואם רשומה זו תגיע לידיעתם ולידיעת הרבנים שלהם דייני. לו ידעו שלפחות כ- 15-20% מהם עשויים להפוך לאימפוטנטים (לתקופה בלתי ידועה עדיין ואולי לצמיתות) ולחסרי ילדים (כמו אצל חלק מנדבקי נגיף החזרת מסורבי החיסון) - דייני.

ממחקרים מדעיים הרי לפניכם מנגנון הפגיעה של נגיף הקורנה באשכים - בירידה בייצור הטסטוסטרון (אין אונות) ובקישור לקולטנים בתאי הזרע (פגיעה בפוריות). דרך הזרע עשויה להיעשות העברה למערכת המין של האישה ויש גם עדויות למעבר דרכה אל העובר. וזכרו - הנגיף משתנה ועדיין אין אנחנו יודעים על כל ההשלכות לטווח רחוק.

כיצד פוגע נגיף הקורונה באונות ובפוריות הגבר - מנגנון

להל"ן מקצת סקירות רפואיות מדעיות מן השורה הראשונה בהשלכות הדבקה בקורונה על פוריות ואין אונות, להתרשמותכם:



קישור לתקציר המאמר:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32814369/

קישור לתקציר המאמר

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32897023/



קישור לתקציר המאמר

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32466994/


אולי יש שיגידו שאני מגזים ועושה להם שחור. אבל כמו שכתוב בכותרת של הבלוג - "עובדות לא נעלמות כאשר מתעלמים מהן"!

הישמרו והיו בריאים.

https://youtu.be/8jONtnsJDMw