הרשומה הנוכחית היא סָפִיחַ לרשומה הקודמת שעסקה בצמחי המרפא. סָפִיחַ הוא דבר שנספח לדבר אחר ובמקרא הוא מופיע בפסוק "אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר" (ויקרא כה ה). הכוונה לתבואה או גידול אחר הצומחים מאליהם מן הגרגרים שנשרו או שנתפזרו בשעת קציר קודם, בלי חרישה וזריעה. בהלכה סְפיחים הם כינוי כללי לכל גידולי קרקע נאכלים שצמחו מאליהם בשנת השמיטה. אז הרי הספיחים:
הנטורופאתים הכו עם שחר
סטירה: על נטורופאתים שמחליפים תבלינים בתרופות.
הפשיטה החלה עם עלות השחר. שוטרי יחידת הימ"מ דפקו על הדלת ונכנסו מהחלון. החשוד נתפס במיטתו ורוסן ללא הפעלת אלימות באמצעות שוקר חשמלי ואלות גומי. בדירה עצמה התגלו מאות שקיקים קטנים המכילים חומרים צמחיים כתושים ממינים שונים. החשוד הובל כלאחר כבוד לתא המעצר, והובא כבר ביום המחרת בפני השופט.
שופט: "מר אלבל, אתה נאשם בכך שבדירתך התגלה מספר רב של חומרים צמחיים בעלי פעולות מסוכנות על הגוף. האם אתה מודה"?
הנאשם: "לא, כבוד השופט".
שופט (מרים גבה): "מה יש לנציג הפרקליטות לומר בנושא"?
הפרקליטות, מחלקת ניירות לנאשם ולשופט: "כבוד השופט, ברצוננו להציג בפניך מאמר החושף את מידת המסוכנות הטמונה בתמציות שהנאשם רקח בביתו. התפרסם באתר חדשות מכובד, כך שהכול אמת ובדוק".
השופט מעיין בתדפיס בעיניים רחבות. פונה לנאשם: "האם אתה מודה שהחזקת בביתך את החומרים הללו"?
הנאשם, מתגונן: "כן, כבוד השופט, אבל הם לא מזיקים"!
הפרקליטות, לשופט: "תשאל אותו על הכוסברה. שני קילו מצאנו אצלו בבית"!
השופט קורא את הכתוב. פונה לנאשם: "כתוב כאן שכוסברה מנקה את הכבד ממתכות רעילות, מתרופות ומחומרים כימיים".
הנאשם: "כן, אדוני השופט, מה הבעיה"?
השופט: "הכבד אמור לנקות את התרופות והחומרים הכימיים מהדם בכוחות עצמו. זה התפקיד שלו והוא עושה את זה טוב. אתה חילקת ללקוחות שלך חומר שמתגבר את הפעילות הכימית של אחד האיברים החשובים ביותר בגוף, ואתה לא מבין מה הבעיה? מה אם הכבד יתחיל לנקות מהדם חומרים כימיים חשובים כמו סוכרים? ככה לשחק עם הגוף"?
הפרקליטות, מתנשפת ככלב ציד: "שאל אותו על הלואיזה. על הלואיזה"!
הנאשם, מחייך בביטחון: "כבוד השופט, לואיזה לא יכולה להזיק. זה פשוט לא באופי שלה".
השופט מעיין בחומר: "לואיזה… מסייעת לנקות את הנפש ומערכת העצבים. משרה עלינו אווירה של רוגע ושלווה…"
השופט מנחית את הדפים בחבטה על הדוכן, פונה לנאשם: "אדוני, האם אתה מבין שאתה כחוט השערה מהעמדה לדין על החזקת חומרים פסיכו-אקטיביים מסוכנים לציבור"?
הנאשם מתחיל לרעוד: "אבל כבוד השופט, זאת רק לואיזה…"
השופט: "כתוב לי כאן שחור על גבי לבן. מאמר של… נטורופאת, כמוך. הלואיזה שלך משפיעה על מערכת העצבים המרכזית. חומרים שכאלו גורמים בדרך-כלל להזיות, לשיכחה, לערפול חושים, לבלבול. ואני לא מתייחס אפילו להשפעות על הנפש האלמותית של האדם שאתם מייחסים לה. לאן זה מוביל אותה? לגן-עדן? לגהנום"?
השופט רוכן קדימה, ממתיק קולו: "אני מבין שאתה מוכר את החומרים האלה ללקוחות שלך, אדוני. האם אתה לפחות מזהיר אותם בנוגע לתופעות הלוואי הצפויות להם, בעולם הזה והבא"?
הנאשם, מתחיל לרעוד: "אין תופעות לוואי, כבוד השופט. נשבע לך, זה הכל בטוח במאה אחוז".
הפרקליטות: "דבר איתו על הג'ינג'ר! על הג'ינג'ר"!
השופט, מסתובב לפרקליטות ברוגז: "אתם מוכנים להפסיק עם זה"?
מסתובב בחזרה לנאשם: "כתוב כאן שג'ינג'ר מחסל כל חיידק ומזיק שחודר לגוף. בפני עצמו זה מספיק גרוע - הגוף מלא בחיידקים טובים שעוזרים לו לעכל מזון ולהילחם בחיידקים הרעים. אתה הורג כאן את כולם ביחד. אבל יכולות החיסול שלו מסקרנות אותי. האם הוא הורג וירוסים"?
הנאשם, מופתע: "אני לא יודע, כבוד השופט".
השופט: "מה לגבי פטריות"?
הנאשם: "אני לא יודע, כבוד השופט. בקורס נטורופאתים לא לימדו אותי על זה".
השופט: "מה לגבי טפילים חד-תאיים כמו המלריה"?
הנאשם, ביאוש: "באמת שאני לא יודע. בקורס סיפרו לנו רק שג'ינג'ר הורג כל מזיק".
השופט חובט על שולחנו עם הפטיש בגועל: "חמור מאד! אם הג'ינג'ר הורג כל מזיק, לגוף לא יהיה זמן לפתח חיסון טבעי, וזה עלול לשבש את כל מערכת החיסון של הגוף. ברור לי, אדוני, שאתה מתעסק כאן עם חומרים ברמת סיכון גבוהה, ומוכר אותם כאילו היו תבלינים פשוטים"!
השופט עוצר, חוכך בדעתו: "אדוני, אני נאלץ להאריך את משך המעצר שלך, עד שהפרקליטות תגבש כתב אישום על סחר בסמים ותרופות לא-חוקיים, שעלולים לגרום נזק אמיתי לבריאות הציבור".
הנאשם, בתחינה: "כבוד השופט, זאת רק נטורופאתיה. לא צריך לקחת הכל כל-כך מילולית. לפעמים קצת מגזימים, קצת מפריזים. בכל זאת, אנחנו לא כמו הרפואה המערבית".
השופט: "אבל כתבתם במדור בריאות ב- Ynet שלתבלינים יש את כל היכולות הללו. האם אתה מנסה לרמוז, אדוני, שאתם הטעיתם ציבור שלם במכוון רק בשביל לקבל כמה כותרות עלובות בעיתון"?
הנאשם, ברגליים רועדות: "כבוד השופט, בבקשה, תהיה הגיוני. אף אחד לא מאמין לכל מה שכתוב במדור בריאות בעיניים עצומות".
השופט, מחייך בשפתיים חשוקות: "אם לא נאמין לנטורופאתים, למי נאמין"?
הנאשם, עיניים מתרוצצות, טיפות רוק ניתזות מהפה: "לרופאים, כבוד השופט! עזוב אותך מהכתבה הזאת, אין כמעט מחקרים רפואיים שתומכים בה. ומה זה נפש בכלל? אף אחד לא יודע ולא בדק את זה. וראית על מה הם מסתמכים כהוכחה לכך ששמן זית עוזר לפוריות הגבר? על הרמב"ם, כבוד השופט. הרמב"ם, מלפני תשע-מאות שנים. אני שואל אותך, כבוד השופט, זאת באמת כתבה שצריך להתייחס אליה ברצינות"?
השופט מנחית את הפטיש בזעם על השולחן: "זה מספיק! הניסיונות העלובים שלך להתחמק מאחריות לא יצליחו. אני שולח אותך להארכת מעצר. הפרקליטות תגבש כתב אישום על מכירה ושידול לשימוש לא-אחראי בחומרים מסוכנים בעלי פעילות רפואית".
פונה לפרקליטות: "קחו אותו מכאן".
הנאשם נגרר לדלתות האולם כשהוא צורח ומתפתל. הדלתות נסגרות מאחוריו. שקט פתאומי משתרר בחלל האולם. השופט מעסה רקותיו בעצבים קלים ופונה לפרקליטות -
"תביאו לי כוס תה בבקשה לפני הדיון הבא".
הוא משתהה, חוכך בדעתו, ומוסיף, "ואל תשכחו להוסיף לואיזה. בשביל הנשמה".
מקור מאת רועי צזנה
ההשראה לקטע הסטירי הזה הוא המאמר ההזוי שפורסם על ידי נטורופאת בשם אלעז יוסף. שם המאמר הוא
שוּמר נגד גזים - תבלינים שמחליפים תרופות.
שתקצירו: סובלים מכולסטרול גבוה? רוצים להגביר את הפוריות? סתם כואבת לכם הבטן? לא חייבים לרוץ לארון התרופות - אפשר פשוט לגשת למדף התבלינים. איך תדעו להתאים בין הבעיה לתבלין וכיצד יש לצרוך אותם? מדריך.
***
תאוריית הקונספירציה על רשות המזון והתרופות האמריקאית
כשהסתכלתי בסטטיסטיקות של דף העריכה של הבלוג, הבחנתי במקור יוצא דופן אשר נכנס לרשומה הקודמת בנושא צמחי המרפא. המקור הזה הוא פורום באתר הנקרא Rotter Net. בכל אופן הלינק של מקור הכניסה גילה לי בהפתעה שבפורום הזה, פרסמו את רשומת צמחי המרפא פרק א'. בנוסף, אחד המגיבים בפורום ציטט כתבה שפורסמה באתר אחר - אתר בשם הגיל השלישי.
אתר הגיל השלישי מַשְׁלֶה את קוראיו בנפלאות תרופת הפלא כנגד סרטן - אותה תרופה בשם אמיגדלין שהזכרתי ברשומה הקודמת בנושא, בתוספת אזהרה חמורה לשימושה.
כתבה של הגיל השלישי מביאה כסימוכין דברי 'מדען' הטוען שקיימת קונספירציה כנגד האמיגדלין שנאסר לשימוש על ידי רשות המזון והתרופות האמריקאית (ה- FDA), שידוע כבר-סמכא עולמית לאישור בטוח של תרופות.
המדען המקסיקני הזה טען בשנות השבעים במאה הקודמת, כי התרופה אמיגדלין נאסרה לשימוש בגלל אינטרסים של חברות התרופות.
אבל למעשה ה- FDA אסר את השימוש בתרופה הזו בגלל סכנת הרעלת ציאניד חמורה. כל תרופה פוטנציאלית מובאת לאישור על ידי ה- FDA לאחר ניסויים קליניים על חולים שנעשים בשלושה שלבים. בשלב הראשון נבדקת התרופה על קבוצה קטנה יחסית של חולים ומטרתה בשלב זה אינה בדיקת יעילות, אלא בדיקת חוסר רעילות. אם בשלב הראשון לא מתגלה רעילות של התרופה, ממשיכים בשלב השני, שנערך על קבוצה גדולה יותר של חולים. מטרת השלב השני לבדוק האם קיימת רעילות אך גם כדי לבחון מהי מידת היעילות. בשלב הזה צריך להוכיח שלתרופה יש השפעה משמעותית מעל תרופת דמה (פלסבו), שניתנת לקבוצת חולים - ללא ידיעתם אם הם מקבלים את התרופה האמיתית או תחליף דמה. כדי לאשר את ההמשך לשלב הניסויים הקליניים השלישי, צריכים גם להוכיח שהתרופה הנבדקת יעילה לפחות כמו תרופות קיימות אחרות. השלב השלישי של הניסויים נערך על קבוצה גדולה של חולים ורק אם הניסויים מסתיימים בהצלחה, התרופה מאושרת לשימוש.
אז האמיגדלין נאסר לשימוש בשל מקרי הרעלת ציאניד חריפה בחולים שנטלו את התרופה.
אבל כאמור המדען המקסיקני טען שהאמיגדלין נאסר לשימוש משיקולים פוליטיים בלבד ותיאר בסיפרו את נפלאות חולי הסרטן שנרפאו במקסיקו, שבה התרופה לא נאסרה לשימוש.
אז ראשית שידעו הקוראים שמאז דווחו מקרי הרעלת ציאניד של חולים. שנית, חמישים שנות השימוש בתרופה במקסיקו לא הדגימו הוכחה לריפוי של חולי הסרטן המקסיקנים או של כאלה שנסעו לקבל את הטיפול במקסיקו. אם התרופה הזו הייתה כל כך מוצלחת, היו מיליון חולי סרטן שהיו מספרים לנו כיצד נרפאו לחלוטין מהמחלה. האם מישהו בכלל תיקים רפואיים של חולים כאלה? האם מישהו מהציבור יודע מה בדיוק קיבלו החולים במקסיקו? אולי זה לא האמיגדלין אלא קוקטייל התרופות הכימותרפיות הרגילות ששיפר את מצב החולים? ובכלל נשאלת השאלה האם לממשלת מקסיקו אין אינטרס למשוך למדינה תיירות מרפא, שתזכה לנפלאות האמיגדלין?
אני מתפלא שבעתיים מכך שאתר הגיל השלישי מפרסם מאמר שממנו הקוראים עשויים לחשוב שהאמיגדלין היא תרופת פלא כנגד סרטן ושאין היא מסוכנת. ניתן לקנות את האמיגדלין באינטרנט. אז של מי האחריות, אם חולה הסרטן הנואש שירכוש את התרופה ימות מהרעלת ציאניד? של המדען ממקסיקו, או של 'הגיל השלישי'?
חסידי התרופה ימחאו אז כפיים ויאמרו: " הרי לכם, התרופה חיסלה את הגידול הסרטני".
***
ביקור בשוק התבלינים וצמחי המרפא
אי שם בעמק האלה, המוני משפחות בית ישראל צובאים על דוכני התבלינים וצמחי המרפא לבילוי של שבת. ויש שם מבחר עצום של מיני צמחים שונים ומשונים מכל העולם לחליטת תה, בבודדת או בתערובות - 10, 15 או 20 ש"ח למאה גרם. ובאגף שמעורר עניין רב, תמצאו תערובת צמחים להורדת סוכר בדם, ותערובת צמחים להורדת כולסטרול, ויש תערובת שעושה גם את זה וגם את זה, ויש תערובת להורדת לחץ הדם, ויש תערובת כנגד עצירות וכנגד "נפיחות בבטן", ויש תערובת להורדת משקל, והתערובת שמסביבה מתגודדים הכי הרבה בתור (איך לא?) - היא תערובת הצמחים להגברת האון. והתערובות "הרפואיות" - 40 ש"ח למאה גרם.
"כמה צריך לקחת מהתערובת להורדת לחץ הדם "? שואל איש את אחת מהדיילות הנערות שמסתובבות בין הקהל עם סינרים ובנדנה. "חולטים כפית אחת בכוס ושותים לאחר כל ארוחה ונשנוש. "או יותר לפי הצורך", מוסיפה הדיילת השכנה.
וישראלים כמו ישראלים הידועים כגרידים, ממלאים קופסת פלסטיק עגולה בשכבה הגונה מתערובת "צמחי מרפא" ב-40 שקל למאה גרם, ומכסים מעליה בשכבת צמח תבלין דקה ב-10 שקלים למאה גרם, ומשלמים על הכל 10 שקלים.
ולמרות שבכל סלסלת תערובת יש כף למילוי, הישראלי המכוער נוטל את הכף ועובר איתה מסלסלה אחת אל השנייה. מה כ'פת לו שהשאיר סלסלה ללא כף? אז התחילו לקשור את הכפות לסלסילות. ואז ישראלים מכוערים משאירים את הכף תלויה על חוט, ודוחפים את היד לטעימה, ומהפה שוב לסלסלה לעוד טעימה...
וכך לא בטוח שמי שהגיע לקנות צמחי מרפא, יצא משם בריא תרתי משמע.
***
ב - 17/12/2006 כ"ו בכסלו התשס"ז, הנפיק דואר ישראל את סדרת בולי "צמחי תבלין ומרפא" שאותה עצבו טוביה קורץ ויגאל גבאי. אבל, עם כל הכבוד לדואר ישראל, אין זה אומר שניתן להתייחס לצמחים אלה באמת כתרופות.
