היום מלאה שנה לפטירתה של אימי היקרה. ירדנו מירושלים לעלות אל קברה בבית העלמין. 7 אנשים הרכינו ראש וסיפרו לה. אבי האלמן, העובדת הזרה, בתי ובן זוגה, בני, זוגתי ואני.
אחותי היקרה ובן זוגה, שבמותה נעדרו מהארץ אי שם בשמורות הטבע בדרא"פ, טסו אתמול לטיול בברזיל לשלושה שבועות - והילדים והנכדות שלהם נעדרו גם הם. "זה לא יוצא בתאריך העברי" אמרו. אבל אצלנו שנה היא שנת שמש ולא ירח. בני גנץ, גם אתה הפסדת הפעם שני קולות. ואפילו אימת הקורונה לא יכלה לעמוד בפני הפסד של ארבעים אלף שקלים. שישמור עליהם אלוהים.
אז עמדנו ביגוננו על קברה, משפחה קטנה חצויה בין שמש לירח, והרכנו ראש. הנחנו זרי פרחים ובישרנו לה על ניצני חיים חדשים - נינה רביעית לה ולאבי, ונכדה לי, עת יבוא הקיץ עלינו לטובה.
