יום רביעי, 31 במאי 2017

מציאות אחרת - להיות כאן ושם


פרק 11 בסדרה מיסטיקה, על טבעי, מטפיזיקה ומדע.

כידוע בלוג זה עוסק באמיתות מול אמונות ומנסה להפריד ביניהם. קיימת כמובן בעיה בהגדרת אמיתות, כי רבים רואים באמונה כאמת שלהם.

לעומת אמונות, המדע הוא הדבר הקרוב ביותר להגדרת האמת - כי הוא אינו מבוסס על אמונות. אמונות שאנשים נתלים בהן "כדברי אלוהים חיים". ונראה שקשה יותר להזיז אנשים מאמונות מאשר לטוס במהירות האור.

בניגוד לאמונות, המדע מתעדכן ואפילו שולל מסקנות קודמות, כאשר מתגלים ממצאים חדשים בעזרת שיטות וטכנולוגיות חדשות ומדויקות יותר. לעומת זאת המאמינים נתלים בכך שהאמונות שלהם תמיד יהיו שרירות וקיימות כל עוד המדע לא הפריך אותן. אך רבים ימשיכו להאמין גם אם המדע סתר את אמונתם. הם מאמינים שיום יבוא והמדע יוכיח את האמונות שלהם.

משל למה הדבר דומה? נניח את/ה רואים ילד זר שחמק מכם
ברחוב ומחליטים ששמו משה. אם לא תמצאו את הילד לשאול לשמו - לא ניתן להוכיח או להפריך את הטענה שזהו אכן שמו.

תופעות מיסטיות (המכונות על-טבעיות), בדרך כלל אינן יכולות להיות מוסברות על ידי המדע, ולכן נחשבות על ידי רבים ללא רציונליות - בעיקר לאלה שלא חוו אותן בעצמם. רבים יהיו אולי מוכנים להאמין בקיומן רק אם הם עצמם יחוו בתופעות האלה - גם אם אין להן כרגע הסבר רציונלי.

ומה יקרה לכל אחד אם יחווה בתופעה הנחשבת לעל -טבעית? האם יוכל להבחין האם מדובר במציאות או דמיון? האם יוכל להבחין אם היה הדבר במציאות, או שהיה זה רק חלום?

אז אתן לכם טיפ. במציאות לכל דבר יש התחלה. בחלום אין התחלה מוגדרת. במציאות יכול אדם להחליט שבכל פעם שהוא נתקל במצב מסוים - יגרד באצבעו את קצה החוטם. 
בחלום לא ניתן לעשות זאת מתוך כוונה מראש. והחשוב מכל - בחלום לא ניתן לקרוא מילים (לא בשלטים, לא בעיתון ולא בספר). האם שמתם לב לדבר בחלומותיכם?

אז אם נתקלת במצב שכביכול נראה לאחר מכן כחלום, ויש
בו אחד משלושת הסממנים שציינתי - אז כנראה לא חלמת. אולי
לא היית במציאות, אבל היית במציאות אחרת
נסה/י להתרכז בשקט ואולי תזכר/י במצבים כאלה שחווית.

בפרקים הבאים בסדרה אשתף את הקורא במצבים כאלה
שחוויתי, מהקל אל הכבד - מצבים שאני מכנה אותם 'ביקור
במקום אחר'. 
לאחר שחלק מהקוראים יאמרו - לא אפשרי! אתאר ניסויים
מדעיים מבוקרים שהוכיחו את האפשרות הזו.

להיות כאן ושם

המדריך שלי לשעבר לדוקטורט היה מרבה להירדם בהרצאות בכנסים ובסמינרים של תלמידים. אך להפתעת כולם, ידע לחזור על כל דברי המרצים בסוף ההרצאה בדיוק מפליא.

שאלו את רעייתי והיא תאשר לכם שלעיתים נופלת עלי תרדמה כבדה כאשר אנו צופים בהצגת תיאטרון (בעיקר כאשר אני לאחר יום עבודה מעייף). אבל אני לא באמת ישן. אני נמצא בו בזמן בשני מקומות - באולם התיאטרון ובמקום אחר שבו אני רואה
אירוע שאינו קשור כלל וכלל להצגה. ולא סתם רואה - אני משוכנע שאני נמצא שם. אבל כשאומרים לי הסובבים בחיוך "ישנת טוב, הא"?, אני מפתיע ומספר להם כל מה שנאמר והתרחש בהצגה.

יש לי הסבר לכך, שאין אני מבין מדעית את המנגנון שלו - קיימת
הפרדה בין חוש הראיה  לבין חוש השמיעה שלי. בשמיעה אני נמצא במציאות, אבל בראיה אני עשוי להמצא במציאות אחרת - מציאות אלטרנטיבית.

לעתים הייתי במקומות לא מוכרים, שבאופן מפתיע הגעתי אליהם
אחר כך באמת במציאות - לעתים לאחר הרבה שנים. ואז כל פרט שם מוכר לי, למרות שלא הייתי שם פיזית אף פעם מקודם באמת במציאות הזו. במידה זו או אחרת, רבים וודאי נתקלו בתחושת הדה ז'וו. השאלה היא רק כמה נותנים דעתם על כך.

האם המדע מכיר באפשרות קיום מציאויות אלטרנטיביות?

תאוריית המעבר בין מציאויות אלטרנטיביות

המדע (הפיזיקה המודרנית) מכיר באפשרות קיומם של יקומים מקבילים. חפיפה בזמן בין יקומים מקבילים היא הבסיס למעבר בין מציאויות אלטרנטיביות.



המשך יבוא

יום שני, 29 במאי 2017

מאפי גבינות לשבועות ובכלל, וגם גבינות לבן ויוגורט תוצרת בית


מה עושים עם מוצרי מזון במקרר שנקנו למטרה מסוימת אבל השתנו התוכניות?

במקרר מצאתי ארבעה גביעי יוגורט עיזים, גוש גבינת פטה פיראוס כבשים, חצי גביע של גבינת עיזים למריחה ושארית גוש גבינת קשקבל (גם היא מחלב צאן).

הבת אוכלת רק מוצרי חלב צאן. אמנם מדובר כאן ברגישות למוצרי חלב פרה, אבל מוצרי חלב צאן - עיזים וכבשים - מומלצים לכולם. העיכול של מוצרי חלב עיזים קל הרבה יותר למערכת העיכול. פי-6 מהיר יותר. החסרון היחיד הוא שמוצרי חלב צאן יקרים יותר. בכל זאת לעומת עז, פרה ישראלית אחת יכולה להניב עד חמשת אלפים ליטר חלב לשנה. כן , באופן משמעותי יותר מתנובת החלב של כל שאר פרות העולם. גאווה לחקלאות הישראלית ולהשבחה הגנטית.

אז לאחר שההתוכניות המקוריות של הבת זוג השתנו, נחה עלי המוזה (כי אני אוהב לבשל רק כשנחה עלי המוזה, בניגוד לבת זוג שנאלצת לבשל בכל סופי השבוע, אם בא לה או גם אם קצת פחות בא לה). וכשנחה עלי המוזה, אני מנצל את המזון המצוי באותו הרגע במטבח. אני בודק מה יש ומקדיח אילתור. אני לא איש של בישול ממתכונים. בישול בשבילי זה כמו ביוכימיה. אותו הרגש כשרוקחים ניסוי במעבדה. האמת שמישהו צריך לבדוק פעם את המיתוס שהביוכימאים יודעים גם לבשל.

כשאני מבשל, בדרך כלל אוהבים את התוצאה ומבקשים את המתכון. אך אבוי, אני לא רושם כלל וכלל את המתכונים של מה שאני מכין. בפעם הבאה יצא קצת אחרת, כמו ציור, לא פחות טוב. ככה אני אוהב. לחדש בכל פעם, כאשר אורך חיי המתכון המקורי, כאורך חיי הזיכרון.

אבל, את המתכון הבא רשמתי, כי הבטחתי ביום העצמאות להביא אותו כאן לפניכם בשבועות. חשוב להבהיר שאפשר בהחלט לאלתר ולשנות בהתאם לחומרים המצויים בבית. אפשר להחליף למשל את מוצרי חלב הצאן למוצרים מחלב פרה. אפשר להחליף יוגורט באשל. את גבינת הפטה אפשר לחליף בגבינה בולגרית או צפתית. את הקשקבל אפשר להחליף בגבינת פרמז'ן או בגבינת רוקפור.

אבל על ארבעה עקרונות חשוב לשמור כשמדובר במאפים:

העיקרון הראשון הוא שמירה על היחסים בין הנוזלים לבין הקמחים ושאר המוצקים. שאר העקרונות הם שלי וקשורים לענייני בריאות.

העיקרון השני - שימוש בקמחים מלאים (חיטה, שיפון, שעורה) במקום קמח חיטה לבן. יש שאינם מתלהבים ממאפי קמחים מלאים. אבל אני חושב שאפשר לאפות דברים נפלאים מהקמחים האלה. אפילו פסטה שעולה על זו מהקמח הרגיל. אבל מי שמכור לקמח החיטה הלבן - גם החלפה של מחצית או שליש ממנו בקמח מלא עדיפה מבחינה בריאותית, ומרקם המאפה יהיה קרוב יותר לזה של קמח לבן.

העיקרון השלישי - מרגרינה וחמאה מחוץ לתחום. השומן הטבעי שבמוצרים דלי שומן (5% ) מספיק. אם יש צורך אפשר להוסיף שמן בריא כמו קנולה (כן. שמן קנולה הוא שמן בריא ולא 'שמן מכונות' כפי שהוציאו דיבתו רעה. אין שום דבר נכון בזה - ראה כאן). במתכון שיובא בהמשך יש למשל שימוש גם בגבינת פטה 16% שומן, אך כששאר הגבינות והיוגורט מכילים 5% שומן - סך הכול אחוזי השומן במאפה אינם גבוהים ומגיעים לכל היותר ל-9% שומן. כמות צנועה למדי למאפה גבינות.

העיקרון הרביעי - למעט ככל האפשר בשימוש במלח. הנתרן מעבר למעט ההכרחי לגוף, רע מאוד לבריאות. על הוויתור בהוספת מלח ניתן לפצות ובהצלחה בשימוש בבצל, שום, ועשבי תיבול. בביתי אני מגדל ערוגות צמחי תבלין למיניהם ברוחב לב: בזיליקום, מרווה, אזוב (זעתר), תימין, רוזמרין, פטרוזיליה מסולסלת, שמיר, מנטה, נענע, עשב לימוני, גרניום לימוני, מליסה, זוטא לבנה, ואפילו עלי צמח כובע הנזיר מקנים טעם חרדלי מעודן למזון. נא לא להגזים בעלי כובע הנזיר. עודף עשוי לגרום לבחילה. טוב, ויש עוד עשבי תיבול - אבל הפרנציפ מובן, אין צורך להמשיך ולפרט כאן. עשב התיבול היחיד שאצלי מחוץ לתחום הוא כוסברה, ששמה בעברית גד השדה. אני שונא את הטעם של הכוסברה. אפילו עלה קטן אחד במנה - אני אזרוק אותה.

במקרה של מאפה הגבינות שיתואר בהמשך, יש די והותר מלח (נתרן) שמצוי כבר במרבית הגבינות. גם התוספת של גבינת הפטה והקשקבל מספיקה די והותר, ולכן אין צורך להוסיף מלח למאפה.

אז לאחר ההקדמה הזו, הרי המתכון:

חומרים

(כאמור אפשר להחליף את כל מוצרי גבינות הצאן בגבינות חלב פרה, אך המאפים ממוצרי חלב צאן טעימים יותר לחכי ובוודאי בריאים וקלים יותר לעיכול)

500 גרם יוגורט עיזים 5% שומן (4 גביעים של 125 גרם)
2/3 גביע גבינת עיזים למריחה 5% שומן (160 גרם)
250 גרם גבינת פטה עיזים 16% שומן (פיראוס)
50 גרם גבינת קשקבל (מחלב כבשים)
2 כפות גדושות קמח חיטה מלא (100%)
2 כפות גדושות קמח שיפון מלא (100%)
   (ראה עיקרון 2 למעלה, לגבי אפשרויות תחליפי קמחים)
2 ביצים.

לבלילת המאפה אפשר גם להוסיף (אופציונאלי):
מוסיף למאפה טעם מרענן.


2 בצלים ירוקים קצוצים דק
2 כפות עלי שמיר קצוצים דק

אופן ההכנה

1. מגרדים בפומפיה לתוך קערה את גבינת הקשקבל וגבינת הפטה (את הפטה ניתן גם למעוך היטב בעזרת מזלג או מועך פּירֶה. קצת יותר עבודה, אבל אני מעדיף את המרקם על זה המתקבל בשימוש בבלנדר/מיקסר חשמלי).

2. מוסיפים לקערה את היוגורט והגבינה למריחה ובוחשים עד לקבלת מרקם הומוגני (אחיד).

3. מוסיפים את הקמחים ובוחשים היטב. מתקבלת בלילה בעלת מרקם בצקי מעט, מוצק למחצה.

4. מוסיפים את שתי הביצים ובוחשים היטב לקבלת בלילה בעלת מרקם הומוגני. למי שמעוניין אפשר להוסיף כאן את הבצל הירוק והשמיר הקצוצים.

5. משמנים קלות תבנית מלבנית בינונית (בגודל שנכנס לאובן טוסטר) בשמן קנולה ויוצקים לתוכה את הבלילה.

6. מכניסים לאפיה בתנור שחומם מראש ל- 200 מעלות ואופים למשך כ-45 עד שפני המאפה מזהיבים ומשחימים מעט (יש לבדוק עם קיסם עץ או מזלג שהמאפה מוכן ולא נותרת עליהם שארית מהמאפה).

משאירים את המאפה בחום התנור ל 5-10 דקות נוספות, לאחר כיבויו ולהגיש.

7. אפשר לכסות את תבנית המאפה בנייר אלומיניום ולשמור במקרר להגשה למחרת. לפני ההגשה יש לחמם מעט בתנור או במיקרוגל.

הכמות המתקבלת -  12 מנות כאלה:


בתיאבון!

ועוד 3 מאפי גבינות לפי שיטת התזונה הבריאה (THE ZONE)
כאן, בפרק 15.

להכנת גבינות תוצרת בית - ראה כאן.

להכנת לבן ויוגורט לכל החיים מגביע אחד - ראה כאן.





   

יום ראשון, 28 במאי 2017

פרש - שיר ליום ראשון



פרש / קנקן

סַּל הַנְּצָרִים הִתְרוֹקֵן כִּמְעַט
נִשְׁאֲרוּ הָרִמּוֹנִים עִם הַנְּצָרוֹת הָרוֹפְפוֹת
סוּס לָבָן, סוּס שָׁחֹר - מַמְתִּינִים לִי הַפָּרָשׁ
בְּלוּחַ מִשְׂחָק מִתְקַפֵּל 

עַל שֻׁלְחָן מְצֻפֶּה זָהָב וּשְׂרִיטָה.



ציור Mark Weeks


יום שני, 22 במאי 2017

ביקור נשיאותי - אז והיום


יוני 1974. מפקד הקורס מזמן אותנו למיפקד פתע. "חצי שעה -התלבשתם על א', ניגשתם לנשקיה להזדכות על הנשק. שאר הציוד - החזרתם לאפסנאות. 12:00 התיצבתם כאן להמשך פקודה".

לעת ערב, אוטובוסים של אגד שפכו אותנו בבסיס ברמאללה.
"הלילה תשנו כאן באוהלים האלה" - נבח הרס"ר.
"6:00 בבוקר התייצבתם במגרש המסדרים".

את הלילה העברנו באוהל חשוך ללא חשמל, ישנים במדי א' על מיטות קפיץ צהליות ללא מזרונים, ללא שמיכות וללא ארוחת ערב.

6:30 למחרת אנחנו מצטיידים במטבח. אוכלים ארוחת בוקר בעמידה. אסור ללכלך בגדי א' בישיבה על הכורכר. כריך לחם אחיד מרוח במרגרינה וריבה אדומה צה"לית. יד אחת אוחזת בכריך והשניה בספל תכלת מפלסטיק עם קפה בוץ פושר.

7:00 אנחנו עולים על אוטובוסים בדרך לירושלים הבירה. 
הפלוגה שלי מוצבת ברחוב הגובל בשכונת בית וגן. כקו הגנה ראשון. חוצץ אנושי בין הקהל הרב על המדרכות לבין שיירת הנשיא. הסתדרנו מרחק חצי יד בין חייל לרעהו והקהל של ישראל הפרובינציאלית מאחור. מצפה בהתרגשות לקבלת שיירת הנשיא בתשואות.


הביקור של נשיא ניקסון בישראל ב-1974(צילום: יעקב סער, לע"מ)

ניצבנו כך שעה ארוכה. לא זוכר כמה, רק את הכאב ברגליים. השיירה חלפה לבסוף ביעף. את הנשיא ניקסון ראיתי לשניה. פלג גופו העליון חשוף, מנפנף קלות בידו לעבר הקהל.


הביקור של נשיא ניקסון בישראל ב-1974(צילום: יעקב סער, לע"מ)

אולי זה משום שהיו אלה ימים אחרים?
ואולי היה זה הכפיל שנפנף לשלום?
ואולי הייתה זו פרצה באבטחה. כמו המחדל החמור של יחידת אבטחת אישים בשב"כ היום? שלא הצליחה למנוע מאורן חזן לצלם סלפי עם הנשיא טראמפ. 
כיצד אורן חזן שלא הוזמן בכלל (כי היה זה יום עבודה רגיל במשכן הכנסת לחברי כנסת) התפרץ לדלת פתוחה?


סחבאק של טראמפ
מחדל של השב"כ ?!
ולתפארת מדינת ישראל

כיצד בכלל הצליח להדחף לשורה הראשונה? אולי למד מראש המפלגה שלו, שנדחף והתפרץ לשורה הראשונה של הצועדים, לצד נשיא צרפת - במצעד ההזדהות עם נפגעי הטרור בפריז. האם התפרצות ודחיפות הן מדרישות התפקיד לראש ממשלה בישראל?


ההדחפות המביישת של ביבי במצעד  

וכיצד לא נלקח מחזן הסמרטפון? בימנו סמרטפון יכול להיות כידוע גם פצצה. אז מה אם הוא חבר כנסת? חברי כנסת גם הבריחו טלפונים לאסירים בטחוניים. 
בישראל חבר כנסת הוא המקצוע הממלכתי היחיד שלא מצריך תעודת יושר. 

ללא הסגרת מקורות הידע שלי - מכשירי הטלפון באירועים כאלה אמורים להאסף ולהיות מוחזרים לבעליהם לאחר האירוע. ואפילו בטלפונים של בעלי תפקידים מיוחדים בעלי הסיווג הבטחוני הגבוה ביותר - מודבקות מדבקות חוסמות על עדשות המצלמות. והטלפונים עוברים למצב טיסה באירועים ובמתקנים רגישים. אז כיצד אורן חזן הצליח להגיע, להדבק לנשיא טראמפ, להצטלם איתו עם טלפון פעיל ומוכן לצילום סלפי?

הנשיא ריצ'רד ניקסון היה הראשון בנשיאי ארצות הברית שביקר בישראל. הוא הגיע לביקור בן יומיים ומשם המשיך לירדן. היה זה בשלהי כהונת ניקסון, פחות מחדשיים לפני שהתפטר מתפקידו בעקבות תהליך האמפיצ'מנט (הדחה) בפרשת ווטרגייט.

כמה אירוני ושלומיאלי היה זה מצד ישראל הפרובינציאלית.
ראש הממשלה יצחק רבין, שנכנס לתפקידו שבועיים קודם לכן, קיים ישיבות עבודה עם הנשיא ניקסון ערב התפטרותו/הדחתו. בין הצדדים נדונו בקשות ביטחוניות, מדיניות וכלכליות שונות שהעלתה ישראל. בקשות סרק לאור הנסיבות דאז - בביקור מעשה חֶלֶם.

אומרים שנזרעו כבר זרעי האמפיצ'מנט הבא בארה"ב. לטראמפ הנמצא בחקירות. אמנם זה יקח יותר מחודשיים, אבל...
ותגידו, האם זה נוהג של מנהיגי עולם (כולל של ישראל) להמלט מחקירות בביקורים בארצות נכר, ולהתקבל בכבוד של מלכים על פי הפרוטוקול? 



יום ראשון, 21 במאי 2017

הגיגים על קנקנים - שיר ליום ראשון


ללא קשר להמשך

למדתי שמבקרים כאן רוחות רפאים
קוראים כאן כל מילה

וגם את מה שלא כתוב
מפיצים לשון הרע 

אחרי הגב  
טרולים ישראבלוגים עלובים
רכלניות זקנות בגוף צעיר
                                 (וגם קצת פחות)
ומוח של חולדה,
זועקים לתְשוּמי
כי אחרת אין!

רשעים מחרחרי
ריב ומדון
מקומם לא כאן
אבל בגן עדן מקומם מובטח
מילה של קנקן !
אם ישרדו את הגיהנום 
שלהם
         בחיים שלהם.


***

הרהורים והגיגים על קנקני תה
(או ארספואטיקה של פסבדונים)


קנקן - פְּסֶבְדוֹנִים לי
יחסים מורכבים יש אל קנקנים
התוכנם מושפע מצורתם?
כי יש היררכיה:
קנקנים פשוטים
וקנקנים עם וותק
ויש קנקנים בעלי ערך
עם הכרה וחותמת של שמאי
ויש קנקנים שהם אוטוריטה

שאין לערער
ויש קנקנים המדברים
במשפטים פּוֹלָנִיִּים
ויש הַנּוֹטְרִים
                 אורבים בפינה
עם חרבם 
המתהפכת
ויש קנקנים
שיש להם 'שְׁפוּטִים'
מְלַחֲכֵי פִּנְכָּה
אומרי הַלֵּל
גם כשהמלכים
שלהם
         עֵירֻמִּים
                   חבוטים
                             עייפים
                                      צפויים

ויש קנקנים

והקנקן שלי אינו זיקית
צבעו חוּם
צבע האדמה
על אדמה אני ניצב
ממנה מביט

אל השמים
בעין בלתי מזויינת
ובטלסקופ
עם עדשות שקופות
לא עדשות  ורודות או
של משקפי שמש
ואת דברי אנשי האדמה
בּוֹחֵן
עם סטטוסקופ
ותחת
מיקרוסקופ
ועם סייסמוגרף
על חוד המחט
מודד רגשות
והפתיל קצר

וְהַתֵּה בקנקני
מוגש בתשומת לב
וברוחב לב
ואם מתוק
חמוץ
מר או
מעצבן הוא -
זה טעמו.
כי לקנקן
חֵמָר
כמו לקנקן
קריסטל
או נחושת
             אין טעם
גם לא לזהב

ואומר בשפה פשוטה מאוד
לא בשפה מליצית
בתחביר פשוט פשוט
כדי שיובן
בלי מילון
או אנציקלופדיה
או גוגל:
מי
   שאין
          עָרַב
                הַתֵּה
                      לְחִכּוֹ
או לַבַּלּוּטוֹת על לְשׁוֹנוֹ,
שישתה ויסוצקי
או ליפטון
מקנקן
אחר
וזהו

דברים מהלב
אל הבטן
מֵהַמַּרְאָה
ותודה מקרב לב
על ההקשבה


ציור Sue Bagwell



פעם קנקן תמיד קנקן !

יום חמישי, 18 במאי 2017

על דברים שקשה להסביר


פרק עשירי בסדרה מיסטיקה, על טבעי, מטפיזיקה ומדע


אני מחשיב עצמי לאדם רציונלי. אך אני בטוח שכל אחד מכם נתקל בדברים שקשה להסביר בצורה רציונלית. במקרים כאלה נכנסות לפעולה 'אמונות' (למשל דתיות) שמנסות לעשות את החיים קלים. כי לומר "יד אלוהים בדבר", או "זהו הגורל" או "הקארמה" - כל אלה הן דרכים קלות להסביר דברים בלתי מוסברים. אלה המתעבים כל מה שקשור לאמונות בלתי מוכחות ולאפשרות קיומם של דברים אל- או על-טבעיים, מסתפקים באימרה "לכל דבר יש הסבר רציונלי", והם מסוגלים לחיות בשלום עם חוסר הסבר רציונלי מצוי, כיוון שהם יוצאים מתוך נקודת הנחה כי קיים בכל מקרה הסבר כזה - גם אם אין אנחנו יודעים כרגע מהו. בזה מסתיים הענין מבחינתם. ואני נמנע מלדבר על אלה שמפקפקים - "לא היה, לא נברא, סיפורי אלף לילה ולילה"...

יש דברים שאני ממש לא מבין אותם, ואת חלקם ניתן לנתח בעזרת כלים פרוידיאנים ידועים. למשל, אתה יושב בתא שרותים אחד מתוך שישה, כאשר כל אחד מהאחרים פנוי עם דלת פתוחה. אז מדוע תמיד יש מישהו שכשנכנס לשרותים, והוא חייב לבדוק את תא השרותים הסגור? חסר לו מקום? חמישה תאים עומדים לרשותו, אבל הוא חייב לנסות להכנס לתא הסגור. אז לפרויד וודאי היה הסבר לתופעה הזו.

אבל יש דברים אחרים, שאיך שלא אגלגל אותם, לא אמצא תשובה שתסביר אותם. ברשומה זו אשתף אתכם במספר מקרים בלתי מוסברים, מתוך עשרות שקרו לי. יתכן מאוד שדברים דומים קרו גם לכם, אך אתם מדחיקים אותם מתוך פחד, או מתוך חשש שהסביבה תתייחס אליהם כהמצאה במקרה הטוב, או שתסתכל עליכם כמי שראוי להשלח להסתכלות פסיכיאטרית דחופה. יש גם שממש מסבירים כל דבר כזה כצירוף מיקרים. מיקרים סטטיסטיים ותו לא. אבל קיראו את אשר אספר למטה ותשפטו.

מכיוון שאני מדען, אני מנסה למצוא הסברים רציונלים לתופעות בלתי רציונליות לכאורה. אבל כאשר קורים דברים בניגוד לחוקי הפיזיקה, גם מדענים של הפיזיקה המודרנית צריכים להמציא תיאוריות של קיום 'יקומים מקבילים', או של חלקיקי בוּזוֹנים 'אלוהיים', או קיום 'מיתרים' שמחברים עולמות וזמנים (וכשהמציאות לא מסתדרת כל כך איתם - הם מעלים את מספר המיתרים מתשעה לאחד עשר וכהנה וכהנה).

בין אם הקורא יודע על מה אני מדבר כאן ובין שלא, הוא בהחלט עשוי לחשוב שהתיאוריות המדעיות האלה של הפיזיקה המודרנית (שרובן מבוססות על חישובים מתמטיים, אבל לעתים גם על מספר הוכחות ומדידות ניסוייות במאיצי חלקיקים למשל) הן הזויות לא פחות מכל 'אמונה' הזויה לכאורה בעל-טבעי. 

אני נזכר בדוקטורנט לביוכימיה חרדי שהכרתי, שערך עם חברו חישובים לתאריך המדויק שבו יגיע המשיח. אני מודה שלא יכולתי לרדת לעומקם של החישובים האלה, וגם במשיח אני לא מאמין. אגב כל חישובי ביאת המשיח המפורסמים, שחושבו במאות האחרונות - כולם הסתברו כטעות. המשיח לא רצה להגיע.

אז הרי מספר אירועים על- טבעיים שקרו לי. אין זה דמיון, גם לא חלום. בכולם נשאר תיעוד/מזכרת לאחר התרחשותם:

מקרה ראשון


בשרותי הצבאי נסעתי בתא מטען פתוח של משאית ובעת זינוק במעלה כביש משופע, עפתי אל הכביש במהירות נסיעה של כ- 50 קמ"ש. למרות שהוטחתי בחוזקה אל האספלט של הכביש, היתה לי תחושה שעוטף אותי מעין 'ענן', המפעיל עלי כוח משיכה שלילי חזק. כוח נסתר שבלם את עצמת הנפילה. כאילו מין 'מצנח' כזה נפתח ובלם את עוצמת הנפילה. אף אחד מהשומעים על כך, כולל העדים שצפו באירוע, לא יכול היה להאמין כיצד יצאתי ללא פגע. אפילו לא שריטה. רק 'מזכרת' אחת נשארה - מסגרת משקפיים מעוקמת. 
חווית תחושת כוח המשיכה השלילי הזה חזרה על עצמה בנפילות רבות נוספות בחיי, שגם מהן יצאתי ללא פגע. מכיוון שאינני חתול, אין זה מובן מאליו. מרבית האנשים נופלים כבולי עץ ושוברים עצמות.

מקרה שני:


גם כן בשרות הצבאי. בעקבות מידע מודיעיני חם על פיגוע מתוכנן על אחת מהישיבות בירושלים. קטעו לנו את קורס הפרמדיקים לשבוע. שמונה מאיתנו נשלחנו לאבטח את אנשי ותלמידי ישיבת איתרי. שהינו שם שבוע. בכל משמרת בת ארבע שעות, פיטרלנו בשטח הישיבה שני זוגות. באותו שבוע, בשעה שמסלולו של הזוג השני חצה את המסלול של בן זוגי ושלי -   נפלט כדור מהרובה של אחד מזוג החיילים. בערך עשרה מטרים ממני. הקליע שחדר לנעל שלי - לא גרם לי אפילו לשריטה, גם לא חור בגרב. אבל בנעל נשאר למזכרת חור כניסה בקוטר של הקליע. חור כניסה בלי חור יציאה, אבל הקליע יצא... בניגוד לכל חוקי הבליסטיקה...

החייל שפלט את הכדור בנוכחות שני העדים הנוספים, התחנן שלא אדווח וכי הוא מבטיח שיחליף את זוג הנעליים שלי עם החור בזוג מתאים משלו כשנחזור לקורס. אך מה יכולתי לעשות, להחליף את זוג הנעליים השחורות שלי בזוג נעליים חומות? נשארתי עם זוג נעליים עם חור הכדור, שהטמנתי בקיטבג שלי עד לסוף השירות הסדיר. השתמשתי בכל שארית השירות בזוג הנעליים השני שלי.

תמונת פוטושופ להבהרה. אז עוד לא המציאו את הסמרטפונים והמצלמות הדיגיטליות

הסתרתי במשך כל השירות את הנעליים האלו. בכל מסדר מפקד חששתי שמישהו מהמפקדים יבחין בחור הפעור שבנעל, אם יחליט להפוך את הקיטבג ולרוקן את תכולתו על מיטה.

כשהחזרתי את הציוד ביום השחרור בבקו"ם, חששתי נורא מהאפסנאי שיראה את חור הכדור וישלח אותי למשפט. קצת קשה לצאת בקלות ממשפט כזה ולהסביר מדוע לא דיווחתי על מקרה ירי שכזה. אבל לא. האפסנאי אפילו לא שם לב לחור שבנעל.

זה היה מקרה אחד מתוך שתי תאונות ירי בשירות הסדיר שלי. משתיהן יצאתי ללא פגע. התאונה השניה הייתה במטווח בטירונות. לפי חוקי הבליסטיקה - הכדור שכוון אלי בטעות של טירון, היה אמור לחדור ולחצות את מוחי...

מקרה רביעי


לפני כשש שנים נהגתי ברכב החדש שקניתי מספר חודשים קודם לאירוע. כשראיתי שאני מתקרב לרמזור אדום בו עומדים שלושה טורים של מכוניות, התחלתי לבלום. אבל כלום..., דוושת הבלמים לא הגיבה... ניסיתי להוריד הילוך, לבלום גם בעזרת הבלם יד... הוא חרק ושום דבר לא קרה ... המכונית המשיכה לשעוט. הרגשת פחד איום. חוסר אונים ברגע שזכור כנצח.

ואז כאילו 'כוח' אוחז בהגה, מסיט אותו ומתמרן את הרכב בין המכוניות העומדות (ללא פגיעה בהן!) וגורם לרכב לעצור בפגוש של המכונית הראשונה בטור האמצעי (שבמקרה היה מרווח גדול בינה לבין המכונית השניה שלאחריה) . הפגיעה הייתה שולית (כאילו פגיעה, במהירות אפס....למרות שהכביש היה בשיפוע ירידה חד, כפי שיש רבים כמוהו בירושלים).

כולי רעד, הזמנתי גרר שגרר את הרכב למוסך. בבדיקה לא נמצאה תקלה במערכות הבלימה. ביקשתי מהמוסך שיבצעו לרכב מבחן נסיעה ארוכה - שוב לא נמצאה בעיה. גם לא אמורה להיות כזאת במכונית חדשה.

בכל המקרים האלה נשאר תיעוד. מסגרת משקפיים מעוקמת, נעל עם חור כניסה של קליע בלי חור יציאה, מכונית ששעטה בירידה בלי מעצורים ונעצרה 'בקלילות' עם פגיעה ממש מינורית בפגוש. בעל מכונית הטנדר שנפגעה אפילו לא הגיש תביעה לביטוח. אני הגשתי תביעה לחברת הביטוח שלי. בתביעה תארתי את האירוע כפי שהיה, ומשום מה לא נשלחתי להסתכלות פסיכיאטרית. חחחח

מקרה חמישי:


אירוע שקרה לפני מספר שנים, בתקופה שאוטובוסים היו מתפוצצים בירושלים. נהגתי לצאת מהבית באופן קבוע בשעה 6:00 בבוקר. יום אחד איחרתי ויצאתי חמש דקות מאוחר יותר. איך שאני נועל את שער הבית, נשמע הד פיצוץ עז. עליתי על הרכב ונסעתי במסלול הרגיל שלי לעבודה. ולאחר חמש דקות הגעתי אל הגשר. מתחת לגשר אני רואה אוטובוס שפוצץ על ידי מחבל מתאבד ובסמוך לו נפגעו מספר מכוניות נוספות שחלפו בקרבת האוטובוס. הרוגים ופצועים, כוחות הביטחון ואמבולנסים התחילו להגיע.

התחלתי לחשוב מה היה קורה אם באותו יום הייתי יוצא כהרגלי חמש דקות מוקדם יותר. מדוע יצאתי דווקא ביום זה כמה דקות מאוחר יותר? כמובן הפשוט ביותר לומר 'יד המקרה', אך לדייקן כמוני זה נראה בכל זאת דבר לא מוסבר. דרך אגב מקום הפיצוץ היה בדיוק לאחר הרמזור שבו המכונית שלי איבדה את הבלמים, כפי שסיפרתי למעלה. אז גם זה שוב יד המקרה?


מקרה שישי:

בשנות התשעים היו נפוצות הצתות ליליות של מכוניות באזורי מגורים בצפון ירושלים.טרור שמקורו היה בכפר השכן עיסוויה.
בוקר אחד התעוררנו ובמגרש החניה של ביתנו הוצתו כמעט כל המכוניות, שנותרו כשלדים מפויחים. המכונית שמשמאל והמכונית מימין שהיו צמודות למכונית שלי נשרפו כליל. המכונית שלי שביניהן - נותרה שלמה.
בעיקרון, בהגרלות אני נורא גרוע. אף פעם לא זכיתי בפרסים והגרלות.

יש המאמינים בקיום מלאך שומר. ולאור המקרים הרבים שקרו לי, אם אכן יש דבר כזה (וקשה לי להאמין שישנה ישות כזו) המלאך שלי צריך להיות רב עצמה ביותר. לא?

ואחרי שסיפרתי את זה, ולמרות שאני לא מאמין באמונות טפלות, אקיש על העץ ואומר טפו, טפו, טפו שלוש פעמים. ליתר ביטחון. מישהו אחר, אולי היה אומר 'הגומל' ועובר לסדר היום. אולי היה מתחיל לחבוש כיפה ולהניח תפילין, אך יש לי סיבות טובות אחרות לחשוב שאם יש אלוהים - לאחר שברא את העולם אין הוא עוקב בכל רגע אחרי בני האדם ומתערב בחייהם. 

אבל אני חייב לציין שאותי דברים כאלה מבלבלים ומטרידים. כי קשה לי לקבל עובדות בלי להבין ולהבין בלי עובדות.

מקרה שביעי:


לסיום אביא מקרה נוסף ואינו מובן - הפעם בניגוד לחוקי הפיזיקה והביולוגיה. בילדותי עברתי ניתוח הֶרניה (שבר). אני זוכר שאח המחלקה נשא אותי על כפיים לחדר ניתוח. אחת האחיות בחדר הניתוח נתנה לי להריח סם טשטוש שבכלל לא טשטש אותי.

הרופא המרדים דחף לי לפנים מסכת גומי עם ריח גז מחניק (שאותו לא אשכח בחיים). הוא ציווה עלי לספור בקול רם עד עשרים ולא נרדמתי (והריח, הריח נורא). וכשסיימתי בספירה, ציווה עלי להמשיך ולספור מעשרים לאחור. אני לא זוכר מתי הפסקתי לספור, אבל לפתע החלו ההזיות: ראיתי את ראשה של אחותי הקטנה מרחף ללא גוף מעל פסגת הר כחול. צעקתי. ועם הצעקה ראיתי סביב ראשה של אחותי הילות אור בצבעי הקשת -   מתפשטות מראשה החוצה כמו גלים.

ואז אני שומע את הרופא המרדים אומר לרופא המנתח "עצור. אל תמשיך". הוא כבר התחיל לחתוך לפני שנרדמתי ואז נפלה עלי תרדמה עמוקה.

לאחר הניתוח לא התעוררתי במשך עשרים שעות. הצוות הרפואי כבר התחיל ממש לדאוג. התעוררתי לפתע ופקחתי את עיניי. חרדה תקפה אותי - כי ראיתי את הורי ואחותי הקטנה ניצבים מולי צמודים למיטה למרשות רגליי - אבל במהופך, רגליהם למעלה וראשיהם למטה. עצמתי את עיניי בבהלה ומשפקחתי אותם שנית, ראיתי אותם ואת העולם כפי שאני רואה אותו היום.


לתופעת הראיה במהופך יש הסבר ביולוגי. העיניים של כולנו רואות את העולם במהופך אבל המוח מתרגם את התמונה ומראה לנו אותה בכיוון הנכון. לאחר ההרדמה העמוקה, המוח שלי לא תרגם נכון את התמונה לאחר שפקחתי את עיניי לראשונה. 


אבל יש משהו שלא ניתן להסביר. הורי ואחותי עמדו צמודים למיטה שלמרגלותיה היה מעקה עץ במסגרת מתכת (כזה שתולים עליו את גליונות המעקב של החולים), שהסתיר את פלג גופם התחתון. לא ניתן לראות אותו דרך מעקה כזה על ידי אדם ששוכב במיטה. אז כיצד ראיתי מעל המיטה את רגליהם ונעליהם המוסתרות של הניצבים ואת כל גופם המלא וראשם במהופך, במה שאמור להיות נוגע ברצפה המוסתרת פיזית מעיניי?

מדובר כאן במה שמכונה כתופעת 'ראיה מרחוק' (שנחשבת לעל-טבעית). בתופעה זו נעסוק בפרק אחר בסדרה.


עם רגליים באוויר והראש על הקרקע

Where is my mind?

The Pixies



https://www.youtube.com/watch?v=7ut52Szpd-w



יום שלישי, 16 במאי 2017

וידוי



בפגישה עם סטודנטים באקדמיה, מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך דיבר על עבירות מיניות ביחסי עבודה. הוא טען שבכל מקום שבו עובדים גברים ונשים קורים דברים כאלה ובלתי ניתן למנעם לחלוטין. ואז הוסיף, אבל כיום במשטרה הדבר נפוץ הרבה פחות מאשר במקומות אחרים ומכובדים, כמו למשל באקדמיה.

פרופסור נ' ואני שיתפנו פעולה בנושא מחקר מסוים. יום אחד הוא פנה אלי שמגיעה לביקור בארץ J - אורחת מארה"ב שעורכת מחקר במעבדה ידועה. פרופסור נ' ביקש שאבוא לשמוע את הרצאה שהיא עומדת להעביר על עבודתה ולהפגש עימה לאחר מכן - כדי לדון על אפשרות של שיתוף פעולה איתה.

הגברת עשתה רושם חיובי והחלטנו לנסות מספר ניסויים משותפים, כדי לבדוק את האפשרות שהגן שאני עובד עליו קשור למנגנון הפעולה במערכת שהיא עובדת בארה"ב.

בחודשיים הבאים J ערכה ניסויים במעבדתה בארה"ב ושלחה אלי דגימות DNA ו-RNA מהתאים מהשלבים הניסויים השונים, במקביל לתוצאות המנגנוניות שהיא קיבלה בארה”ב. אצלי במעבדה ערכנו אנליזות של ה-DNA וה-RNA שהיא שלחה באריזות קלקר עם קרח יבש. לא זולים בכלל המשלוחים האלה. מהתוצאות שלנו ושלה נראה שיש בסיס להמשך שיתוף הפעולה, שעשוי להניב הצלחה.

פרופסור נ' נכנס אלי למשרד וסגר את הדלת. הוא התחיל לפרוס בפני פיסת היסטוריה. מסתבר ש- J היא למעשה דוקטורנטית שהוא ופרופסור אחר (נכנה אותו ב') הדריכו אותה במשותף לדוקטורט. בשנת עבודת המחקר הראשונה, עבר איזשהו חתול שחור בין J לבין פרופסור ב'. כדי שלא יפגעו לימודי הדוקטור שלה, פרופסור נ' שלח אותה למעבדה המסויימת בארה"ב כדי שתבצע את הניסויים הדרושים לעבודת התזה שלה שם. הרשות לתלמידי מחקר אישרה לה את הסידור הזה. כלומר עבודה במעבדה בארה"ב למשך שנתיים. בתום השנתיים עליה לחזור לארץ ולהבחן על ידי וועדה מלווה, כדי שיאושר המעבר שלה משלב א' לשלב ב' של הדוקטורט. המשך העבודה המחקרית בשלב ב' יבוצע בארץ.

פרופסור נ' ביקש את הסכמתי להדריך אותה במשותף איתו. ושרשמית נהייה פרופסור ב', פרופסור נ' ואני מדריכים משותפים שלה לדוקטורט. נשמע לי קצת מוזר, אך מצד שני J כבר החלה שיתוף פעולה איתי מתוך המעבדה בארה"ב. אז היה הגיון שאצטרף כמדריך רשמי לדוקטורט שלה. אבל היה חשוב לי להבין מה בדיוק קרה בין J לפרופסור ב' שגרם להמשך עבודתה המחקרית בארה"ב, במקום בארץ. פרופסור נ' השיב לי שאינו יודע מה בדיוק קרה, אבל היו שמועות על ניצול מיני של פרופסור ב'. מעניין - "שמועות”! זה כנראה מה שקורה כאשר מילה שלה עומדת נגד מילה של הפרופסור.

שלחתי במכתב רשמי לרשות לתלמידי מחקר את הסכמתי להצטרף כמדריך של J. היא התארגנה בשמחה בכוונה לחזור לארץ במועד ולהבחן לשלב ב' בפני וועדה מלווה.

אבל אז לאחר מספר ימים, נכנס אלי שוב פרופסור נ' למשרד וסגר את הדלת. הוא מספר לי כי נרמז לו באופן לא רשמי בחדרי חדרים על ידי העומדת בראש הרשות לתלמידי מחקר - שנרד מההדרכה שלה. אמנם כאילו רק המלצה. אך הסתבר שכשנודע הדבר לפרופסור ב', הוא העביר את המסר "על גופתי המתה".

אני שהייתי בעצם גלגל שלישי בין שני הפרופסורים, לא היה טעם מבחינתי להתעקש ולעזור כשמלמעלה J איננה רצויה. פרופסור נ' שלח לה מייל שחלה בעיה וכי לא תוכל להמשיך איתנו לשלב ב'. 

כתגובה J שלחה מייל, כדי לנסות ולהבין ממני מה קרה. שאף אחד אינו מסביר לה מה קרה פתאום. נמצאתי במלכוד בין המוסד לבינה. מלכוד בין נאמנות למוסד לבין מוסריות כלפיה. מה עוד שלי אין למעשה שום הוכחות מלבד "שמועות" צד שלישי

כתבתי לה במייל חוזר שאני מאוד מצטער אך אין זה תלוי בי. ואז היא התקשרה לטלפון שלי. אמרתי לה את האמת, אבל לא לגמרי את כל האמת. אמרתי שאינני יודע בדיוק מדוע. אבל לפי השערתי, יתכן והדבר קשור במשהו בתיק שלה שאירע בזמנו בשנה הראשונה ללימודי התואר. היא הבינה. שתיקה רועמת שררה מעבר לקו.

J שילמה לחינם שלוש שנים שכר לימוד לדוקטורט ולימודיה לתואר דוקטור הופסקו. ביזבזה שלוש שנים לתואר בלי תואר. אבל ל-J היו מספיק תוצאות ניסוייות כדי להירשם לדוקטורט בארה"ב ולקבל שם את התואר, לאחר עמידה בכל הדרישות הלימודיות שם.





יום ראשון, 14 במאי 2017

קשר -שיר ליום ראשון


קשר / קנקן

בֹּקֶר בְּנֶשְׁיוֹנָלִ גֵּאוֹ
חוֹקֵר סָוָנָה
לְבִיאָה
וַאֲנִי
שְׁלוֹשָׁה
צוֹפִים
מִתְיַחֲדִים
בְּקֶשֶׁר בְּדִידוּת.


תגובות מפורום זמ"ש (פורסם 12.2.14):

מגי: החוזק מול החולשה של הבדידות. יפה.
יאיר: יפה ונקי יפה. קשר של בדידות. אהבתי.
מר שם: יפה. נוגע. פראי.
רבקה: קצר. יפה. גם הצורה על הדף. תודה ושבת שלום.
אסתי: לא יודעת על מה הסיטואציה, אבל זה מאד יפה.
טקסט נקי, אני מנחשת כל מיני תמונות.
מילים מדודות לאמירה מסקרנת.


יום חמישי, 11 במאי 2017

אם נופלת ככה סתם כוס מהידיים משהו מת לך במוח


בוודאי לא אחת קרה לכל אחד מאיתנו מצב שבו אוחזים בכוס (אם או בלי משקה) ופתאום נשמטת לה הכוס כך סתם מהיד. אבל האמת היא שזה לא כך סתם - סביר שמת לנו נוירון (תא עצב במוח). אל תכנסו כעת ללחץ, המוח שלכם עדיין לא מתפרק. אבל מה שתקראו כאן בהמשך קשור בתהליכים שחלקם נורמלים , כמו התפתחות מערכת העצבים של התינוק והיכולות שלו בעתיד, וחלקם קשורים בתהליכים פתולוגיים ניווניים כמו פרקינסון ואלצהיימר.



תא עצב (נוירון)

מערכת עצבים שלנו מורכבת ממיליארדי נוירונים (תאי עצב). בעצם אנחנו נולדים עם כמות הנוירונים המקסימלית ומאז ואילך נוירונים מתנוונים ומתים במהלך כל חיינו בכמויות עצומות. מכך אנחנו למדים שאנחנו נולדים עם כמות נוירונים בעודף. במהלך השנה הראשונה לחיים נוצר החיווט בין נוירונים לרשתות עצביות, הנדרשות למילוי התפקודים הפיזיים השונים של הגוף, החשיבה והזיכרון. נוירונים שלא יוצרים חיווטים - מתנוונים ומתים (תופעה המכונה בביולוגיה 'אפופטוזיס' - מוות מכוון. התאבדות תאים מכוונת הוא תהליך נפוץ מאוד בטבע. לנושא תוקדש כאן רשומה מאלפת נפרדת.


סיפוק גירויים מתאימים לתינוק, במיוחד בחודשי ההתפתחות הראשונים, נחוצים ליצירת החיווטים הנחוצים לחיים. 
אז הי, לכל הלועגים לאלו שלוקחים את התינוקות שלהם לג'ימבורי, מדברים אליהם כאל מבוגרים, מקריאים סיפורים ומשמיעים מוסיקה קלאסית - דעו שנוצרים כאן חיווטים! 
רבים אינם יודעים כמה קריטי החינוך והפיתוח המחשבתי במיוחד בשתיים-שלוש שנות החיים הראשונות. 

רשת נוירונים - חיווט עצבי 

כאמור, הנוירונים שאינם משתתפים ביצירת הרשתות העצביות, מתנוונים. כמות הנוירונים המתנוונים ומתים בשנת החיים הראשונה עצומה. יש סיבות נוספות לכך שנוירונים מתים ואזכיר מעט מהם בהמשך. ובעצם במשך כל חיינו אנחנו ממשיכים לאבד נוירונים שמתנוונים ומתים . רעידת יד, כוס או כלי נשמט, שיכחה של מילה תוך כדי משפט - עשויים להיות התוצאה של נוירון מסויים שמת ברשת העצבית במוח.

כל המחלות הניווניות העצביות כמו אלצהיימר, ניוון שרירים, פרקינסון וקבוצה גדולה נוספת של מחלות (חלקן תורשתיות) - נובעות מניוון ומוות מסיבי מצטבר של נוירונים. על המחלות התורשתיות במערכת העצבים תוקדש רשומה נפרדת.

מחלת הפרקינסון למשל נגרמת כתוצאה מניוון ומוות של נוירונים באזור קטן במוח שצבעו שחור (בעל פיגמנטציה כהה). אזור זה מכונה בשפה מדעית סָבּסְטָנְציָה ניגְרָה. הנוירונים באזור זה מתנוונים ומתים במהלך כל החיים. אבל גורמים סביבתיים עשויים לדרבן ולהאיץ מוות של נוירונים באזור זה. למשל, חשיפה לחומרי הדברה וחומרים כימיים אחרים (כמו פסטצידים - שהם חומרים קוטלי עשבים שנעשה בהם שימוש בשדות ירק ופרי) יכולה להאיץ מוות של הנוירונים באזור זה. גם תהליכי זיקנה טבעיים (או גנטיים) שונים עשויים להאיץ מוות של נוירונים אלה. בתחילה הם הולכים ומתים ועדיין אין סימני מחלה, כל עוד שנותרים בחיים שמונים אלף נוירונים באזור זה במוח. ברגע שמת תא אחד נוסף - מתחילים סימני המחלה (תחושת קשיחות שרירים, קושי בהתחלת תנועה, רעד ועוד). כלומר, יש סף מינימלי של מספר נוירונים הדרוש לפעילות עצבית תקינה. מתחת למספר סף זה, מתחילים סימני המחלה הניוונית שהולכת ומתקדמת עם המשך ניוון ומוות של נוירונים נוספים.

שתיית קפה בכמות מסויימת עשויה לעכב התפתחות מחלת פרקינסון (ראה הרשומה מנפלאות הקפה). ידועה גם הסטטיסטיקה שמעשנים חולים פחות באופן משמעותי במחלת הפרקינסון לעומת לא מעשנים. זוהי למעשה המחלה היחידה שלעישון יש אפקט מגן. אבל ממש לא כדאי להתחיל לעשן מסיבה זו, כי נזקי העישון רבים בהרבה ומסוכנים.

אז אם כך סתם ללא סיבה נופל לך משהו מהידיים, רעד רגעי ביד או רגל, בילבול או דיסאוריינטציה רגעיים, שיכחה של מילה (וזה בד"כ שם עצם ולא פועל) - בכל אלה סביר שמשהו מת לך במוח. עכשיו אנחנו יודעים ששמו נוירון. אבל מדוע, המצב הזה רגעי ובדרך כלל חולף? הסיבה לכך היא שיש לנו רזרבות של נוירונים ברשתות העצביות, עם יכולת יצירה של חיווטים אלטרנטיביים בין נוירונים שמחליפים/עוקפים את הנוירונים המתים.

אבל זכרו, שאלו תהליכים טבעיים העשויים להתגבר כתוצאה מחשיפה לכימיקלים ורעלים, תזונה לא מאוזנת, תהליכים ניווניים של זיקנה או אחרים. 


כן, כל אלו העושים מגופם שפני נסיון, אלו שעושים דיאטות אופנתיות בלתי מאוזנות - עשויים לחשוף גם את מוחם להאצה של תהליכי ניוון עצביים. דוגמה אופיינית היא מחסור בויטמין B12, הפוגע במערכת העצבים ובמוח באופן בלתי הפיך. גם מחסור בסידן. צמחוניים/טבעוניים - לתשומת לבכם אם התזונה שלכם אינה מאוזנת

יש לך כולסטרול גבוה, טריגליצרידים, סוכר - גם הקוגניציה שלך בסיכון רציני.

ידוע לכולנו על כמות החומרים הכימיים המוכנסת לחלק ניכר מהמזון התעשייתי והחטיפים שאנחנו צורכים. גרוע מכך הוא שרבים מאכילים את הילדים שלהם בזבל הזה. 

בשל העליה בצריכה של מוצרי מזון תעשייתיים, מומחים צופים שהילדים שלנו יחיו פחות מאיתנו. אבל לא מדובר רק בקיצור משך חייהם אלא באיכות חייהם. דמיינו לעצמכם אתכם באים בימים וזוכים לראות את ילדיכם הסנילים, רועדי הידיים ומזריקי אינסולין. ושלא נדבר על מה שרבים מכנים בטפשות  'מחלה קשה' במקום לקרוא לילד בשמו - ס ר ט ן. 

מה ניתן לעשות כנגד ניוון מוחי (כולל אלצהיימר ושטיון)? 

את הגנטיקה לא ניתן לשנות, אבל אפשר לשמור על תזונה נכונה ואורח חיים בריא. משום שפעילות עצבית נמרצת חשובה בשמירה של החיווטים העצביים - לשמירה על כושר גופני ומנטלי יש חשיבות רבה גם על שימור המערכת העצבית. מסתבר שאנשי אקדמיה חולים הרבה פחות באלצהיימר משאר האוכלוסיה. ולכן עבור כל אלה שאינם עוסקים בפעילות מחשבתית אקדמית אינטנסיבית  - לפעילות חשיבתית נמרצת (כמו פתרון תשבצים, סודוקו ופעילויות אחרות הדורשות חשיבה)  יש אפקט הגנתי משמעותי בפני אלצהיימר ומחלות שטיון (דמנציה) אחרות. 

ולכן אולי במקום לבהות שעות ארוכות במסך הטלוויזיה בכל הריאליטי ותוכניות הבישול ולנשנש חטיפים, כדאי להפעיל קצת באמת את גלגלי המוח במשהו יותר רציני. זכרו - את האובד אין להשיב.

ואם זה עדיין לא משכנע,  צפו בסרטון הקצר הבא:




וגם - אלצהיימר מחלה איומה, אבל יופי של דמונסטרציה מדעית ואמנותית בסרטון הקצר הבא:


ולסיום, כדאי לא לדלג על הסיום. אם הבחנת שקרוב משפחתך מאבד את הזכרון לזמן קצר, שוכח מילים (שמות עצם!). נתקע באמצע המשפט ואומר 'נו, נו, איך אומרים..., דיסאוריינטציה רגעית או ממושכת - יש לפנות מיד לרופא לאיבחון. יש מבחני אבחון פשוטים יחסית. 

מדוע כדאי לפנות לאבחנה רפואית בהקדם האפשרי? כי כיום יש תרופה כנגד אלצהיימר במדבקות. מדבקה יומית שמדביקים לגופו של החולה. אם טיפול זה ניתן בתחילת תהליך האלצהיימר - המחלה מעוכבת מאוד הן בהופעתה והן בחריפותה. מאוחר יותר, למדבקות האלה אפקט אפסי.

* הסדרה מיסטיקה, על טבעי, מטפיזיקה ומדע תחודש ופרקים נוספים יתפרסמו כאן החל מהשבוע הבא .


יום ראשון, 7 במאי 2017

הסיפור - שיר ליום ראשון



הסיפור / קנקן

כֹּל יוֹם אֲנִי נִזְכַּר בְּסִפּוּר
רֶגַע קָטָן, פֶּרֶק מֵהַחַיִּים
וְשׁוֹכֵחַ מֵהַשְּׁבוּעָה - בַּפַּעַם הַבָּאָה


בַּפַּעַם הַבָּאָה לִכְתֹּב וּמִיָּד
לִפְנֵי מוֹת הַנּוֹיְרוֹן עִם הַזִּכָּרוֹן
שֶׁלּוֹ
וְהַסִּפּוּר שֶׁנִּשְׁכַּח 
כְּבָר לֹא 
                                שֶׁלִּי.

Lost in the memory - Elle Moniqu


* נוירון - תא עצב. מאז היוולדנו, אלפים מהם מתים בכל יום. עד לאלצהיימר, הפרקינסון...

בקרוב תתפרסם כאן הרשומה : כשנופלת כוס מהידיים משהו מת לך במוח.


יום חמישי, 4 במאי 2017

מה עושים במחשב שלכם ואינכם יודעים?


בוודאי לא אחדש לכם כי שום דבר שנמחק מהמחשבים והסמרטפונים שלנו, אינו באמת נמחק. מדוע? כי במערכת אלקטרונית שקולטת, מדברת ואוגרת הכל בספרות של אפס (0) ואחד (1), כשהאינפורמציה נמחקת לכאורה, ה-1-ים לא הופכים לאפסים, אלא לכמעט אפסים, למשהו שבין אפס לאחד. לכן תוכנות יעודיות יכולות לפצח בקלות את מה שנותר ולשחזר את כל מה שנמחק. אפילו לשחזר מסמכים ותמונות לאחר פירמוט מחשב!!!


מי גנב את רשיון התוכנה שרכשתי?

אז כשהחלו להיעלם פה ושם מהמחשב מסמך זה או אחר, תמונה זו או אחרת שמעוררת תמיהה דווקא מדוע היא, וכשתוכנה זו או אחרת שקניתי במיטב כספי הפסיקה לעבוד כי קוד המפתח נגנב והתקבלו הודעות טעות על שימוש ביותר ממחשב אחד - הרצתי תוכנת שיחזור שהעלתה לתדהמתי את התמונות הבאות. מוזמנים לרפרף עליהן ולנחש מה הוא המשותף לכולן.
















 
 

לא צריך להתאמץ. אלה תמונות של מסכים לכניסות לאתרים פיננסיים. בנקים, אשראי וכדומה. אינני מכיר אותם. מעולם לא נכנסתי לאתרים האלה דרך המחשב ואין לי שום חשבון באף אחד מהם. אז מי מנסה להכנס (לפרוץ) לכל האתרים האלה דרך המחשב שלי ?
מדוע לא דרך המחשב שלו? חומר למחשבה.

אז לכל אלה שמתייחסים לתופעה בביטול - וחושבים שאין להם שום דבר חשוב במחשב שמעניין האקרים, ושאין להם סודות וכהנה וכהנה - זה מה שניתן לעשות במחשב של כל אחד מכם כדי להתחמק מהפללה, ובעצם להטיל אותה עליכם?!

כמה זה קל? זה מאוד קל למי שיש למשל גישה למסד הנתונים למספרי ה- IP וה-MAC של המחשבים והסמרטפונים שלכם - באמצעות ניצול פלטפורמה שאינכם באמת בעלים יחיד, וכשהיא הופכת לכם למשל מידי פעם ל'בלוג פרטי', ואינכם מבינים מדוע...

 אז מה אני יודע על הפורץ המסתתר?

א. שהוא בעל ידע פורמלי במדעי המחשב ושבמקביל לעיסוקים חוקיים יש לו בלילות תחביבים פחות חוקיים בלשון המעטה.

ב. שהוא משחק כרוני בפוקר דרך המחשב שלי (ואולי גם בשלכם?). 

מי משחק פוקר במחשב שלי?

כי המחשב שלו עם מערכת הפעלה לינוקס - לא יכול לשחק באתר הפוקר הזה, והמחשב הישן שלו שהוא בעל מערכת הפעלה ווינדוז - מתחמם לו מאוד באמצע המשחקים והוא נורא מתעצבן מזה. כיצד אני יודע? אם תקראו בדקדקנות, תבינו מיד בהמשך.

ומי מזהה ויכול לומר לי מה שמם של המשחקים שהנ"ל אוהב לשחק דרך המחשב שלי? אשמח אם מי מהקוראים יעשיר את השכלתי בשמם של המשחקים הבאים האלה:


1.

2.


3.
4.
5.
6.

ג. ואיזה עסקים יש לו עם מס ההכנסה האמריקאי (IRS) שהוא צריך לעשות דרך המחשב שלי?


ד. וככה נראה הדסקטופ שממנו מתבצע הפשע, והוא לא של המחשב שלי:


 וזהו הדפדפן שהנ"ל משתמש (מישהו מזהה מהו?):



ועם זה בין השאר הוא מוחק לכאורה עקבות?!:


ה. רכשתי תוכנה מסוימת עם מספר רשיונות למחשב שלי בלבד. לתדהמתי גיליתי שלחשבון שלי צורף מחשב עם מערכת הפעלה לינוקס (הרי לי אין כזה). כשביטלתי את זכות ההפעלה של המחשב לא-לי הזה, הופיע לאחר זמן קצר מחשב שני נוסף כשותף לחשבון. מחשב עם מערכת הפעלה ווינדוז ישנה (שוב לא שלי). התופעה פסקה רק כאשר החלפתי סיסמה לחשבון המייל והגברתי את רמת האבטחה.
אז מסתבר שגם את חשבונות הדואר שלי פרץ. ומה עוד?

ו. ושחזור המחיקות במחשב הראה שנמחקו מהמחשב מאות פעמים התמונה הבאה:

מנחשים מה זה?
אז אומר לכם. זוהי תמונה שהשתקפה מעינית הצילום המכוסה במחשב שלי. ואולי מישהו מנסה לצלם גם אותך וסביבתך?
ואם הדרייבר של מקליט הקול אינו מושבת במחשב שלך, יש לך אולי גם מאזין נסתר לכל הנאמר בביתך או בעבודה?

וכיוון שהוא קורא כל מילה כאן, הוא וודאי לא מצפה שאסגיר כאן את כל החומר הרב שנאסף עליו. אבל, כפי שכבר כתבתי בפוסט מאזן האימה, תמונות ומסמכים מהמחשב שלו סונכרנו עם המחשב שלי בטעות מאוד חמורה שלו...

וכעת רכוש של הק.ג.ב - לא סתם :)
ובין התמונות שהסתנכרנו זו התמונה שלו (לעת עתה עדיין בטשטוש פוטושופ):


ז. ואם ברצונכם לדעת, הנ"ל נמצא ברשימות שחורות.  בדוק!

לידיעה, מקריאה ברשת גילה האקר מסויים שעם כתובת IP ו-MAC, הפריצה למחשבים שלנו דרך מרבית הראוטרים פשוטה יחסית להאקרים עם התוכנות שלהם. 

מרגע שנפרצת הסיסמה לרשת שלך (לדברי אותו ההאקר המסויים ברשת - תוך 7 דקות לסיסמה בת 10 תווים). ואז הראוטר וכל מחשב המחובר לו הופכים להיות המחשב של ההאקר. גם אם הרשת שלך מחוברת לפרוקסי או VPN (למי שמושגים אלה אומרים משהו). ואז לשחק בו בפוקר ברשת, זה רק המעט שאפשר לעשות.

אז לידיעת כל הכותבים כאלמוניים בפלטפורמות פתוחות כמו ישראבלוג, תפוז וכדומה - יתכן שיש לכם שם שותף גם לכל האינפורמציה שבמחשבים שלכם?! 

אולי יש שם גם מי שיודע מהו שמכם המלא והכל, אבל ממש הכול עליכם?! 
יש לי יותר מהרגשה שיש לפחות אחד שזהו התחביב שלו.

ואולי... גם המחשב שלכם פרוץ עם גישה לחשבונות הבנק והאשראי שלכם (למרות האבטחה), כי האקר התקין במחשב שלכם Keylogger (שמשדר לו את הסיסמאות שאתם מקלידים ואינכם עדיין יודעים?

יכולתי להביא כאן עוד אינספור עדויות מתועדות, אך אחסוך זאת מכם. ואת מה שיש להסגיר (ויש הרבה), בוודאי שלא כאן המקום, אלא היכן שצריך.


ואם עדיין לא נחרדתם וחושבים לא אצלי. ראו את הפוסט שפורסם לאחרונה : ישראבלוג נפרץ
בוודאי יש מכם השואלים מדוע יש עניין לאתר רוסי איזוטרי לפרוץ לבסיס הנתונים של ישראבלוג/ נענע. אז אם יחבר הקורא את הנאמר בפוסט הנ"ל של XOR עם המידע מהרשומה כאן - הרי מה אפשר לעשות כשבידי ההאקרים המידע מהאתר שנפרץ.

ואם הבלוגר מישראבלוג חושב שיסיר את הסכנה על ידי החלפת סיסמה - הצחקתם את ההאקרים. וזה מחוץ לסכנות הספציפיות שהזכרתי לגבי האקרים ישראליים מתוך הפלטפורמה.

*

חבר של הבן ללימודים באוניברסיטה הוא איש הייטק לשעבר -
מהנדס תוכנה - החליט לעשות הסבת מקצוע. והבן לימד אותו השנה לבחינה בכימיה אורגנית והוא בתמורה לימד את הבן לבחינה בתיכנות פייטון, כי המרצים במדעי המחשב ובכימיה אורגנית היו מרצים איומים ונוראים.
עיסקה משתלמת. שניהם הצליחו יפה בבחינות.


עריכה:
כרגיל כשאני כותב רשומה מסוג זה - דיממת אלחוט (תגובות ביחס לצפיות). 
אולי זה משום נטיית ההכחשה לאיומים שמגיעה מתוך תחושה של חוסר אונים.
 ואולי גם אם יש קוראים נחרדים - לא יעזור כי הם מכוּרים לפלטפורמות מיושנות עם פרצות נרחבות באבטחה. והפרצה כידוע קוראת לגנב...