על מדדי חול מועד ושאר תובנות אחר חג

בחול המועד מתגלה ישראל בגודל הצפיפות נפש-תשתיות ובמיוחד תשתיות תחבורה. אז מה אם שר התחבורה משיב על כך בעצבנות ובאצבעות רוטטות, "שלפני עשר שנים כשנכנס לתפקידו כשר התחבורה - לא היו כאן שום תשתיות, ורק הוא בנה כבישים וגשרים ומחלפים ומסילות רכבת". אז מה אם ראש הממשלה רואה "מחלפים וגשרים" ואנחנו את הפקקים?

אז אני ממרום גילי מעיד כאן קבל עם ועדה, שלפני עשר שנים היו גם היו כבישים, וגם מחלפים ומסילות רכבת (בלי נהגים חולים). ולפני עשר שנים נהגנו לנסוע בכבישי ישראל לאורכה ולרוחבה בחול המועד (סוכות ופסח) עם ילדינו, לביקורי משפחה, טיולים ונופשים. אך אף פעם לא נתקלנו בקטסטרופה תחבורתית נוראית כמו בחול המועד הזה.

בחול המועד הזה, היה זה ביום שלישי פעמיים כי טוב, שבו יצאתי מירושלים בירת ישראל המאוחדת אל פעמי רעננה, לביקור של בן את אביו. יצאתי לפני הצהריים, לא מוקדם מדי, כדי להשתחרר מפקקי בוקר. והדרך לרעננה הייתה במרביתה זורמת בצורה נסבלת. הוויז התעקש שנסיעה דרך כביש 433 עדיפה על כביש מספר 1. 

אישית אני לא ממש מתלהב לנסוע דרך 443. אולי זה משום שקטע נרחב מרגיש כמו נסיעה על חומת סין. אולי זה משום שבכביש הזה יש שתי תחנות ביקורת צבאיות, שמרגישות כמו מעברי גבולות בין מדינות. ואולי זה משום שבכביש הזה חטפתי קלע אבן למרות הקומנדקר הצבאי שצפה מראש הרכס. חייב לציין שהקלע הזה ממש מיומן בקליעה בול ברכב שנוסע במהירות 90 קמ"ש. אבל וויז אמר והבן טוען שצריך להאמין לו. ואכן במרבית הדרך הנסיעה הייתה סבירה, למעט קטע שדיווח על תאונה. אבל כשחלפתי על פני הנקודה המדווחת - נעלמה כל עדות לקיומה של תאונה שהאטה את התנועה. ורק כאשר חשבתי, שהנה אגיע ליעדי בשעה אחת כרגיל - הוויז פתח את פיו ודרש שאפנה לכביש 6, ומשם הוביל אותי דרך מספר רחובות מרומזרים ובלתי מוכרים בעיר רעננה - כדי להגיע אל היעד בשעה וחצי.

יצאנו חזרה לירושלים בשעה 5:15 אחר הצהריים. הוויז תכנן כך, ולאחר מספר דקות מודיע על שינוי למסלול מהיר יותר - "חסכון ב- 7 דקות". וויז אומר, אז אני עושה. והנה עוד שינוי "לקיצור דרך ב-3 דקות". ולאחר שבחר את המסלול הכי משונה בעולם, הוא החליט שצריך לשנות מסלול ולהיכנס לכביש 6, שהוא בתשלום כידוע. ולאחר הכניסה הוויז שוב משנה מסלול ומוציא מכביש 6, במסלול משונה ואז מתחרט ושוב לכביש 6 לחיבור עם 433. ואז שוב משנה מסלול לכביש 444 פעמי רמלה, ואז מוביל לסיור מודרך ברחובות המרומזרים שבמודיעין. וכך הלאה והלאה. בתכנון היה לאסוף את הבת זוג מהעבודה. אך במציאות נאלצה לנסוע במונית והמתינה לנו בבית. ואנחנו הגענו בסביבות 8:30 בערב, סחוטים ועייפים.

אמרתי לבן שזו הפעם האחרונה שאני מקשיב לוויז ביום המועד לפקקים. אני בטוח שהיינו מגיעים קודם אם הייתי בוחר לנסוע בעקביות בכביש 1. ולאחר שהוויז הכניס והוציא 3 פעמים לקטעים בתשלום בכביש 6, כבר התחלתי לחשוב שאין הדבר מיקרי. שיש איזו ברית כלכלית בין וויז למנהלת כביש 6.  דעותיי הקונספירטיביות האלה זכו להסכמה בקרב יודעי דבר לכאורה. בפעם הבאה אסע ללא וויז ואני בטוח שנסיעתי לא תארך יותר מהפעם. בפעם הבאה - אשאר בבית בחול המועד, עד שממשלת ישראל תסיים את בניית המחלפים והמסילות או עד שתמצא דרך לדילול הנוסעים בכבישים. תשאלו את השר כץ וראש הממשלה שבונים מחלפים מתי.

והיום ויתרתי על חבישת תרבוש וזלילת מופלטות. הרעלת סוכר ושדים מתרבות המגרב לא מדברים אליי. וכיוון שאינני פוליטיקאי, אינני צריך להעמיד פנים ולהתרפס בפני סממני תרבות זרה לי. טעימות לי שבעתיים העוגות הווינאיות שהוגשו בשולחננו. ואף פעם לא הבנתי הכיצד מצליחים מארחים שחלקם מנשקי מזוזות (ואין בכוונתי להתנצל או להיכנס לארון על השימוש בהגדרה הזו) - לאפות חמץ למאות אנשים? לאפות ולבשל כל כך הרבה חמץ מצאת הפסח או השבת. 

ועוד אספר שכחילוניים בהכרה מלאה, חגגנו השנה שוב את הפסח בארוחה כיד המלך, אבל ללא קריאה בהגדה. ללא הצורך לסבול קריאת ההגדה על ידי אנשים שאינם מבינים מה הם קוראים, גם כשהמילים מנוקדות. בהעדר ילדים קטנים בין המסבים לשולחן - חשנו את חג החירות האמיתי. וילקקו כל המסובים את שפתותיהם.

ואברך היום, ברוך שפטרנו מסבלות הפסח ונספחיו.

***

 האם קוראי הנאמנים הבחינו בשינוי שם הבלוג? הוא גם אינפורמטיבי יותר בעיניי וגם העלה את דרוג SEO יחד עם דברים נוספים שעשיתי (פרטים בקרוב). והדרוג כבר עלה ב- 22%. האם בנוסף לכותרת שמתם לשינוי נוסף בבלוג? 
אוהב חידושים אני וטוב לעשותם אט אט ובמחשבה תחילה.

ציור על ידי Ignacio'Lazaro

נראה שיש צורך גם כאן

מדוע הפוסט הזה? אני מביא אותו כאן משום שהסטטיסטיקה ותוצאות השאלון באתר פרפרים מצביעים שחלק מהחברים הרשומים ושפוסטים שלהם מתעדכנים בדף הקהילה - הם עצמם אינם מבקרים בדף הקהילה באופן סדיר. מכאן יש מצב שהבלוגיה שלהם מתבססת על מעגל קישורים או במילים אחרות - מועדון קריאה סגור. אבל מי שמתעמק בדף קהילת פרפרים יגלה שזהו אינו רק דף של קישורים.

מכיוון שכך, אני מפרסם גם כאן את דבר המערכת האחרון - בשל חשיבותו.

לאחר כחודש מאז שהושק דף אתר קהילת פרפרים, הגיע הזמן לערוך בדיקת איכות השוואתית של האתר - בהשוואה לאתרים דומים של שתי קהילות מתחרות משמעותיות שקיימות ברשת - קהילת א' וקהילת ר' (השמות המלאים שמורים במערכת). שלוש הקהילות מאגדות בלוגרים הכותבים בפלטפורמות שונות, אם כי עיקר הבלוגרים בקהילת א' וקהילת ר' כותבים בפלטפורמת וורדפרס או בדומיינים אישיים. בניגוד לקהילת פרפרים, הקבלה לשתיים האחרות היא סלקטיבית ומבוססת על החלטת "ועדת קבלה". בראשונה - וועדת הקבלה היא של יחיד ובשנייה יש "צוות”. הצוות של קהילת ר' מקבל רק VIPs אינטרנטיים...
שלוש הקהילות אינן פועלות על בסיס רווח.

כדי להשוות בין אתרי שלוש הקהילות השתמשתי באלגוריתם SEO, המשמש כיום לדירוג חשיפה מהימן של אתרי אינטרנט. זהו אלגוריתם מקצועי המשמש ככלי לקידום אתרים. והרי תוצאות הבדיקה: 

בהמשך יוסברו הקריטריונים לדירוג וכן אביא דירוג משנה (לא שמי) של כל אחד מהבלוגים המאוגדים בקהילת פרפרים (נכון לזמן כתיבת רשומה זו), שערכתי בשימוש באלגוריתם. ואסיים במבצע חינם ( שאי אפשר לעמוד בפניו) לשירות חברי הקהילה. המבצע יסתיים ב-15 למאי. זהו אינו גימיק שיווקי וההסבר יבוא בהמשך.

אלגוריתם SEO מתבסס על המאפיינים הבאים:
א. ותק האתר
ב. תדירות עדכון האתר והוספת תוכן
ג. איכות הקוד ותוכן האתר
ד. כמות וסמכות הקישורים הנכנסים
ה. זמן טעינת האתר
ו. פרמטרים טכנולוגים בעלי אופי שיווקי נוספים.

כדי לספק לחברי קהילת פרפרים מידע על דירוג החשיפה של הבלוגים החברים (נכון לזמן כתיבת שורות אלו) - ערכתי בדיקת הבלוגים בעזרת האלגוריתם. והרי התוצאות מוצגות בסדר אקראי:

הדירוג הממוצע של הבלוגים החברים בקהילה כיום הוא 32.7, שנחשב לגבוה למדי. בהזדמנות אביא השוואה לאתרים ידועים ונחשבים.

לפני החג פניתי במייל לכ- 25 בלוגרים פעילים שכותבים מעניין (חלקם ממעגלי הקריאה שלכם) - בהצעה להצטרף לקהילה שלנו. שאולי זו הזדמנות להרחיב את קהל קוראיהם. עד עצם היום הזה ההתעלמות הייתה מוחלטת. בדקתי גם את הבלוגים שלהם באלגוריתם ובהתאם לתוצאות אני אומר לכם שאין להם תעודת יוחסין אובייקטיבית טובה יותר משלכם (עם או בלי ועדות קבלה). הקהילה שלנו אמנם אינה מבוססת על אליטיזם ואין בה מיוחסים, אך גם לא כותבים פחות טובים ומעניינים (בדגש על המעניינים שמושכים קוראים).

אז ההשוואה הזו הייתה בתחילה כדי לבדוק את דירוג הבלוגים של חברי קהילת פרפרים ביחס לאחרים, ושחלקם מוגדרים כסוג של "משפיעי ציבור" . אבל מהמדרג האינטרנטי מסתבר שחברי קהילת פרפרים הם אולי אנשים "פשוטים" אבל לא פחות משפיעים, לפי קריטריונים אינטרנטיים מקצועיים...

אבל מעבר לכך, לבדיקה שערכתי באלגוריתם היו שתי מטרות נוספות:
ראשית, כל מי מחברי הקהילה שמעוניין לדעת מה הדירוג של הבלוג שלו/ה ומהן נקודות החזקה והתורפה - מוזמנים לשלוח אלי בקשה במייל לכתובת
kankanhate@walla.co.il
ויקבלו את התשובה במייל חוזר.

מדובר בלא מעט עבודה כדי לנתח 30 בלוגים או כמה נוספים שיצטרפו לקהילה עד ל- 15 במאי. זה ייקח מעט זמן. אבל אשתדל לבצע 2-3 בדיקות ליום ולשלוח את הניתוח. אעשה זאת לפי סדר קבלת הבקשות. אם הכל ילך כשורה, כל הפונים יקבלו את הדו"ח על בלוגם תוך כחודש ימים.

אבל מעבר לקבלת האינפורמציה, יש לבדיקה מטרה חשובה נוספת. הדירוג נכון לנקודת זמן מסוימת, אבל הוא דינמי. כלומר, הוא משתנה. בדברי המערכת הבאים אביא טיפים כלליים לשיפור אתרי הבלוגים שלכם. על סמך הטיפים האלה ועל סמך התייחסותכם לדו"ח האלגוריתם - כל אחת ואחד מכם יוכלו לתקן ולשפר דברים בבלוג. ואז בעוד כחודשיים, שלושה - אפרסם את השינוי בעקומת הבלוגים שלכם. אם תרצו, אנחנו והקהילה נהייה עוד טובים יותר, משפיעים יותר. ומדוברים יותר.

ולסיום אחזור על בקשת החפירה להוספת כפתור ניווט של קהילת פרפרים לבלוגים שלכם (לאלה שעדיין לא הוסיפו):




וכן בקשה לבלוגרים ולקוראיהם להצטרף לרשימת העוקבים/קוראים שבדף הקהילה:



רק הוספת שני אלה על ידי כל חברי הקהילה - יעלה באופן משמעותי את דירוג החשיפה האינטרנטית של הקהילה שלנו, יהפוך אותה לאטרקטיבית יותר ולמשמעותית יותר, להתהוות קהילה פעילה ותוססת.
מה שבטוח הוא שבקהילת פרפרים מקבלים שירות והתמיכה הטובים ביותר. יש כבר שיודעים במה מדובר.

מועדים לשמחה
קנקן

מהלב המודפס ועד לתינוק משלושה הורים

אתמול רעשו והתרגשו בכל אמצעי התקשורת. הנה הודפס לראשונה לב אנושי על ידי מדענים ישראלים. ובאותו היום (למרות שקצת הועם עקב החדשה הראשונה) רואיין בטלוויזיה פרופ' גניקולוג בכיר - על חידוש מהפכני (גם הוא ישראלי לדבריו כמובן): "תינוק משלושה הורים". הכצעקתה? בואו נבדוק זאת כאן.
יהיה כאן קצת מדע, אבל אעשה זאת בקצרה ובפשטות, בשפה שמובנת לכול. אז שווה להמשיך לקרוא עד הסוף. יהיה מעניין! 

 לפני קצת למעלה מעשר שנים, מ' הדוקטורנטית ערכה בהדרכתי מחקר בתאי גזע. לא אשכח את התלהבותה כשהתבוננו בצלחת הפטרי תחת המיקרוסקופ, כשתאי הגזע התמיינו והפכו לתאי שריר לב, בגוש פועם בקצב לב. הנה ראו:

בהמשך המחקר פיתחנו במעבדתי שיטות ייחודיות (המעוגנות בשני פטנטים עולמיים)  לבידוד והעשרה של תאי גזע מסוגים שונים. הראשונה בעזרת שילוב של אימונולוגיה ומגנטיות. כדי להבהיר את התהליך בשפה פשוטה לקוראים שאינם מעורים בתחום - מה שעשינו היה לקחת נוגדנים המזהים באופן ספציפי סמנים חלבוניים ייחודיים המצויים על מעטפת תאי הגזע  וחיברנו אותם אל חרוזים מגנטיים זעירים ( הידועים בז'רגון המקצועי בשם נאנו-חלקיקים).  

תאי הגזע מן הסוג הרצוי אשר מצויים ברקמות אנושיות של אדם בוגר - מספרם קטן ביותר ולכן יש צורך לבודדם משאר התאים שברקמה ולהעשיר אותם, כדי לקבל את הכמות הנדרשת עבר רפואה שיקומית.  טכנולוגיית הבידוד והעשרה של תאי הגזע בשיטה שפיתחנו מתוארת בפשטות בתמונה הבאה:

 השיטה הייחודית השנייה שפיתחנו לניקוי והעשרה של תאי גזע מבוססת על עמידות של תאי הגזע לחומרים (חומרים ציטוסטטיים), במינונים שמעכבים את החלוקה וההתרבות של תאי הרקמות הרגילים (ולכן מתים במהרה) ומותירים יכולת התרבות בתרבית אך ורק של תאי הגזע - לשימוש ברפואה שיקומית. גם לשיטה הזו נרשם פטנט עולמי גלובלי - עבור כל תאי הגזע למיניהם וליישומם בכל סוגי הרפואה השיקומית למיניהם. המומחים לענייני פטנטים לא ראו פטנט גורף כזה מזה שנים רבות. אבל האם שמעתם על זה באמצעי התקשורת? אך שמעו על זה רק אלה שבאמת צריכים לדעת. אלה שעוסקים בזה והדבר עשוי לקדם גם את המחקר שלהם  - לא בחינם כמובן :)

מדוע חשובות הטכנולוגיות שפיתחנו? כי באותם הימים למעלה מאלף חברות בכל רחבי העולם עסקו בפיתוח טכנולוגיות תאי גזע למטרות רפואה שיקומית לתיקון רקמות ואיברים כחלקי חילוף. אבל אחת הבעיות הייתה שברגע שהשימוש בתאי גזע הופך לשימוש כמו בתרופה - לא יעלה על הדעת שתאי הגזע לא יעמדו באותם הקריטריונים של ניקיון ובטיחות שנדרשים מתרופות. האם מישהו מעלה על הדעת שייצרו כיום תרופות עם חומרי לוואי בלתי רצויים? באותו אופן שימוש בתערובות בלתי נקיות של תאי גזע עם תאים אחרים מהרקמות שמהן נלקחו בגוף, עשוי לגרום מלבד ליעילות נמוכה, גם לתופעות לוואי חמורות כמו למשל לאלרגיות קשות. דחייה ומחלות אוטו-אימוניות.

באותה השנה שהתבוננו מ' ואני בהתרגשות על תאי הגזע שהפכו בתרבית לתאי שריר לב פועמים - הצגתי בפני הסטודנטים שלי בקורס מתקדם בהנדסת תאים ורקמות, את השקופית הבאה במצגת:

ובכן, כפי שמעידה השקופית במצגת משנת 2008, בניסוי נלקח לב של חולדה וקולפו ממנו כל התאים החיים. נשאר רק שלד רקמת החיבור של הלב ששימש כתבנית. התבנית הזו הודגרה במעבדה יחד עם תאי גזע אנושיים ולאחר זמן מה התקבל לב חדש מושלם ופועם שאותו השתילו בחולדה אחרת שהוצא ממנה ליבה.

למטה שלד של לב, למעלה לב משוחזר פועל ופועם

והנה לאחר 11 שנה, רעשה וגעשה המדינה ממעשה יחצנות שהובילו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב שהנה הצליחו לראשונה לייצר לב מתאי גזע אנושיים בעזרת מדפסת תלת ממדית (בכשלוש שעות, אבל לאיסוף תאי הגזע עצמם בכמות שנדרשה - היה צורך בחודש של עבודת מעבדה מאומצת).

ומה התקבל? מבנה של לב אבל קטן - בגודל לב של ארנבת. גודל כזה אינו יכול להחליף לב של אדם. אבל יותר מכך, הלב הזה דומם - אין לו את יכולת ההתכווצות שיש לשריר הלב. אז כנאמר "אם משהו נראה כמו ברווז אבל לא הולך ולמגעגע כברווז - אין זה ברווז".

לדעתי, אין ההדפסה נעשית על ידי תאי הגזע הנכונים. לציבור הרחב הדפסת איברים נשמעת מלהיב, כהגשמת המדע הבדיוני. מה שמרבית הציבור אינו יודע, שמדפיסים רקמות ואיברים כבר שבע שנים לפחות. אבל נראה שמחלקת יחסי הציבור של אוניברסיטת תל אביב יצאה במסע תקשורת אגרסיבי מוקדם מדי לטעמי. 

***

ועוד רואיין אתמול בטלוויזיה אחד מבכירי הרופאים הגניקולוגים - על טכנולוגיה רפואית חדשנית לכאורה, העושה תיקון גנטי ומאפשרת להורים להביא ילדים בריאים לעולם שלא כמקודם, שהאפשרות היחידה הייתה להביא ילדים שיסבלו החל משלב זה או אחר בחייהם ממחלות ניווניות קשות (של מערכת העצבים, שרירי הגוף ושרירי הלב) - מדובר במחלות מיטוכונדריאליות.

אינני מבין מדוע מצא לנכון הפרופסור המכובד למחזר חדשה ישנה, על תינוקות משלושה הורים. כפי שניתן לראות מתיעוד גוגל, הרי שמדובר בחדשה ישנה שכתבתי עליה עוד בשנת 2015. כתבו על זה גם אחרים: 

אינני יודע עד כמה מהקוראים שמעו ויודעים על מחלות מיטוכונדריאליות ולכן אציין שכשמן, הן נגרמות ממיטוכונדריות פגומות בתאים של החולים. אבל כדי להבין את הדיון הציבורי, אין מנוס מקצת מדע בסיסי שכנראה הקוראים למדו פעם בחטיבה או בתיכון. אל בהלה, אנסה להסביר בצורה שאינה מסובכת למי ששכח.

ובכן מי הן המיטוכונדריות? 

ראשית ללא המיטוכונדריות לא היינו יכולים לנשום ולחיות, ובעצם העולם החי היה מאוכלס רק בתאים פרימיטיביים ו'עצלים', כפי שחיו על פני כדור הארץ לפני כשלושה מיליארד שנה, עד שפלשו לתוכם יצורים חיים קטנים אחרים. הפולשים החלו לחיות כפונדקאים שלהם, בתחילה כטפילים. במשך הזמן התאים והפולשים החלו להיות תלויים זה בזה. הפולשים האלה הם כיום אברונים מן המניין של התאים בגוף שלנו. אלה הם המיטוכונדריות. מיטוכונדריות הן אברונים קטנטנים שמצויים בתא ואחראים על ייצור אנרגיה הדרושה לחיים.

מבנה המיטוכונדריון שאורכו כ-40 מיקרומטר (ארבעים אלפיות הסנטימטר)

איך אנחנו יודעים שהמיטוכונדריות היו פעם יצורים עצמאיים שפלשו לתאי גופנו? אתייחס לשאלה זו כאן בקצרה: בהגדרה, כל יצור חי מעולם הצומח והחי מכיל חומר תורשתי (גנטי), הרי הוא ה- DNA כידוע. ובכן, למיטוכונדריות יש DNA משלהן והן מתחלקות ומתרבות, ללא קשר להכפלת ה-DNA שבגרעין התאים לפני חלוקתם לתאי בת. כל בר דעת יודע שהתכונות הגנטיות שלנו מקודדות ב-DNA שבכרומוזומים המצויים בגרעין התא, אבל לא רבים יודעים שבתאים של כל אחד מאיתנו יש חומר גנטי (DNA) נוסף מחוץ לכרומוזומים - כלומר ב- DNA שבמיטוכונדריות המצויות בנוזל התא שמחוץ לגרעין (נוזל המכונה בז'רגון המקצועי ציטופלסמה). 

כמו כן, המיטוכונדריות מועברות לעובר על ידי האם בלבד דרך הביצית, ולכן בכל תא בגוף מצויות מיטוכונדריות ממקור אימהי (כי אין העברה של DNA מיטוכונדריאלי מתאי הזרע של האב).

לפיכך, למעשה המיתוס שכל אחד מאיתנו מכיל חומר גנטי משני ההורים באופן שווה, אינו מדויק. כי כל אחד מאיתנו מכיל יותר DNA וחומר תורשתי מהאימא מאשר של האבא. כן, צר לי להפריך את הדעה המקובלת בציבור. אמנם בכל אחד מהתאים בגופנו יש מספר שווה של כרומוזומים שירש מהאבא כמו מהאימא, אבל את ה-DNA של המיטוכונדריות אנחנו יורשים אך ורק מהאימא. כי המיטוכונדריות האימאיות נמצאות בתא הביצית. לעומת זאת, אמנם גם תא הזרע מכיל מיטוכונדריות הדרושות לאספקת אנרגיית התנועה שלו, אבל בהפריה - החומר היחיד החודר מהזרע לביצית הוא גרעין התא עם הכרומוזומים של האבא. כל שאר אברוני התא בביצית המופרית, כולל המיטוכונדריות - מקורן אם כך באימא. 

הגרעין עם החומר הגנטי מהזרע של האבא מתאחד עם הגרעין של האימא בביצית המופרית לאחר זמן קצר מההפריה. המיטוכונדריות בביצית מתחלקות ומתרבות באופן עצמאי ללא קשר ישיר לחלוקת הביצית לתאים המרכיבים את העובר, ולכן גם הם מכילים מיטוכונדריות עם חומר גנטי שירשו מהאם.

אבל מה למיטוכונדריות ולעניינינו ברשומה זו? כולכם שמעתם בוודאי על התעמלות אירובית, נכון? ובכן הנשימה האירובית המספקת לנו את מרבית האנרגיה הדרושה לגוף - נעשית במיטוכונדריות. בלעדיהן היינו יכולים ליצור אנרגיה מועטה בלבד וללא צורך בנשימת חמצן כלל - כפי שעושים זאת חיידקים ולמשך זמן קצר גם אצנים לריצות קצרות למאה מטר (הידעתם שהם עוצרים נשימתם בריצה קצרה זו)? 

 ועתה כיצד נוגעות המיטוכונדריות לסוגיית הבאת תינוקות לעולם שיש להם שלושה הורים?

מדובר בטכנולוגיה שכבר כתבתי עליה לפני כארבע שנים - טכנולוגיה שנעשתה כבר אז בכמה עשרות מיקרים בעולם ואפילו בחמישה מקרים אצלנו בארץ - בבית החולים שיבא בתל השומר. הטכנולוגיה דומה להפריית מבחנה.

כעת בין אם שמעתם משהו על כך באמצעי התקשורת, או בין אם לא שמעתם, מה דעתכם על איך שזה נשמע? אני מניח שדעתכם האישית מתפלגת על פי תוצאות משאל ציבורי שערך כתב העת טלגרף:

מכאן שהרוב בציבור מתנגדים ורק כארבעה מעשרה רואים בה טכנולוגיה לגיטימית - אם היא מאפשרת להורים להביא ילדים בריאים לעולם. ילדים שאחרת היו נולדים וסובלים בחייהם ממחלות ניוון שרירים או מחלות קשות אחרות.

בשלב זה, לפני שאמשיך ברשומה, אנא רשמו כעת לעצמכם את דעתכם בנושא: בעד או נגד. בסיום הרשומה. אשאל אתכם שנית ולא מן הנמנע שאולי תשנו את דעתכם.

ראשית, כמו בכל תחום אחר, כדי להביע דעה אנחנו זקוקים לאינפורמציה (אם כי לעתים אני מתפלץ עד כמה בקלות אנשים נוקטים עמדה ללא אינפורמציה מהימנה, אלא על פי שמועות). וכי כיצד אפשר להביע דעה בלי ידע עובדתי בסיסי העומד מאחורי הדברים? אך לצערי רבים הם המביעים דעה מבלי ידיעת העובדות לאשורן. יש שיתמכו מבלי ידיעת העובדות והבנתן ולו רק משום שבתל השומר כבר יישמו (אם כי נדרש עדיין אישור ביצוע מוועדת הלסינקי - וועדה לאישור ניסויים בבני אדם, בכל מקרה לגופו) ואולי  יהיו שיתמכו משום שהפרלמנט הבריטי אישר את הטכנולוגיה הזו בחוק. במאמר מוסגר - אני אוהב את הפתיחות של הבריטים, שבמקרים רבים הם החלוצים בהבנת היתרונות של ההנדסה הגנטית ואישור חוקתי של הטכנולוגיות הכרוכות בכך. אבל אני מניח שלרבים זה לא מספיק וכדי להביע דעה היו רוצים להבין במה באמת מדובר. כלומר, להבין מהי הטכנולוגיה? לכן אסביר אותה בקצרה ובפשטות, ובליווי הסכמות הבאות:

בשלב ראשון מפרים במבחנה ביצית מהאם (המכילה מיטוכונדריות פגומות) וביצית של תורמת (המכילה מיטוכונדריות תקינות) על ידי זרע של האב. כלומר, בשלב זה יוצרים למעשה במבחנה שני עוברים בני תא אחד - אחד מההורים המקוריים ואחד מתרומת ביצית מאישה בריאה. יצירת העובר מתבצעת על ידי החדרת תאי זרע אל תאי ביצית, שיוצרת עובר בן תא אחד עם גרעין מאוחה (מהביצית והזרע).

יש לציין שחשוב מאוד לוודא שתורמת הביצית אינה סובלת ממחלה מיטוכונדריאלית כלשהי אחרת. כמו כן צריך להדגיש שלמעשה מדובר כאן בהפריה של האב ויצירת שני עוברים בני תא אחד, כאמור - האחד מהאם הביולוגית והשני מהאישה התורמת. כלומר, בסופו של דבר יוצרים כאן שני עוברים: אחד עם מיטוכונדריות חולות וגרעין של שני ההורים והשני עם מיטוכונדריות בריאות ועם גרעין שמקורו מהאב, אבל מהאישה התורמת. לכל המזדעזעים למיניהם - לא מדובר כאן ביחסי מין או מגע פיזי כלשהו בין הנוגעים בדבר, אלא בהפריות מבחנה. התורמת אינה מכירה את זהות האב והאם של התינוק שייוולד. והם אינם יודעים את זהות התורמת.

בשלב השני והמשמעותי ביותר בתהליך, שולפים את הגרעין משני העוברים באמצעות טכניקות מיקרוסקופיות מתקדמות הדומות לאלו המקובלות בהפריות מבחנה רגילות (IVF). כידוע, הגרעין הוא החלק המכיל את כל המידע הגנטי שהגיע משני ההורים, ובאמצעות טכניקות ביולוגיות מתקדמות שולפים אותו משני העוברים שנוצרו, ושומרים את הגרעין השייך להורים בלבד.

כלומר בשלב זה שולפים בפרוצדורה את גרעין הביצית המכילה לאחר ההפריה את הכרומוזומים של האב והאם ומחדירים את הגרעין הזה לתוך הביצית המופרית של התורמת - לאחר שסולק לפני כן הגרעין המקורי שלה, כפי שנראה בסכימה הבאה:

למעשה בשלב זה של התהליך מחדירים את הגרעין שהגיע מההורים אל עובר המכיל את המיטוכונדריות הבריאות, ועל ידי כך משיגים עובר כימרי בריא, עם חומר תורשתי שהגיע משני הוריו המקוריים אבל עם מיטוכונדריות בריאות לחלוטין שהגיעו מאישה צד שלישי.

בשלב השלישי משתילים את הביצית המהונדסת הזו ברחמה של האם להמשך הריון. התוצאה - התינוק שייוולד יכיל את הכרומוזומים של הוריו אבל את המיטוכונדריות של האישה התורמת. והתינוק יהיה בריא!

התינוק ייוולד בריא! אז על מה קמה הסערה הציבורית עוד לפני כחמש שנים? אמנם מבחינה משפטית עשויה לכאורה להיות בעיה מסוימת, וזאת משום שהתינוק מכיל למעשה חומר גנטי משתי אימאות - את ה- DNA מהכרומוזומים המקוריים של האם, אבל גם את ה-DNA מהמיטוכונדריות של התורמת (אישה זרה). אבל אני מקווה לשכנע אתכם מיד שלא כצעקתה.

אז בואו ננסה להבין מה קורה כאן והאם יש כאן איזושהי פגיעה מוסרית, או אתית, או שינוי ביחס של הגדרת הורים ביולוגים. כי בסופו של דבר את הבעיה המשפטית אפשר לפתור בחקיקה. בדיון הזה צריך לזכור קודם כל שבעצם מטרת הטכנולוגיה החדשה למנוע לידת ילדים שיחלו בחייהם במחלות ניווניות קשות מאוד, שמקורן למעשה במיטוכונדריות פגומות שמועברות מהאם לבנה או לבתה, ומהבת יועברו בעצם מדור לדור בעתיד. כלומר, במקרים בהם האם סובלת ממחלה מיטוכונדריאלית או נושאת אותה, היא מורישה את המיטוכונדריות הפגומות לעובר שייוולד כאמור עם הפרעות רבות הקשורות לייצור אנרגיה בגוף ובעקבות עשוי לסבול בחייו ממחלת חולשת שרירים, עיוורון, אי ספיקת לב ועוד.

הפגם הזה מורש כי הוא נובע ממוטציות שהתרחשו ב- DNA במיטוכונדריות של האם. למעשה המוטציות האלו התרחשו מתישהו בציר הזמן בהיסטוריה המשפחתית - כי הרי המיטוכונדריות שמעבירה האם לצאצאיה, הועברו אליה מהסבתא וזו הכילה בגופה מיטוכונדריות של הסבתא רבתא וכו'. במאמר מוסגר, מאנליזות ה-DNA של המיטוכונדריות אנחנו יכולים לעקוב אחרי מוצאינו. כך למשל למדנו שכ-40% מהאשכנזים מוצאם מארבע אימאות בלבד.

אבל בצד השני של הכף חשוב לציין שה-DNA שבמיטוכונדריות מהווה רק 0.2% מכלל החומר התורשתי בתא. 99.8% מהמידע הגנטי מצוי בכ-60,000 גנים הממוקמים בכרומוזומים שבגרעין התא ושמקורם בהורים הביולוגיים. לעומת זאת, ב-DNA שבמיטוכונדריות של התורמת יש רק 37 גנים שקשורים במשק האנרגיה בלבד. אם כך, לפחות מבחינה מספרית - לאם הביולוגית יש תרומה גנטית רבה אלפי מונים מזו של התורמת. אבל חשוב גם לציין שלא מדובר רק בצד הכמותי - על 98.8% DNA ושישים אלף גנים שמקורם בהורים הביולוגיים, לעומת 0.2% ו-37 גנים בלבד, שמקורם באישה אחרת. צריך לבחון את העניין גם מבחינה איכותית. 37 הגנים במיטוכונדריות חשובות לתפקוד תקין של משק האנרגיה בלבד. את צבע העיניים, השיער והעור - קובעים הכרומוזומים של שני ההורים הביולוגיים. כך גם נקבעות שאר התכונות כמו אינטליגנציה, יופי, כושר גופני ומצב בריאותי בעתיד - כלומר, כולן נקבעות על ידי ה- DNA שירש הילד מהכרומוזומים של הוריו הביולוגיים ולא מה- DNA שבמיטוכונדריות שלו שמקורן באישה התורמת.

אז האם האישה התורמת יכולה להיחשב כאימא שנייה של הוולד? זוהי יותר שאלה משפטית העוסקת במהי כמות החומר התורשתי שמעבירה אישה כדי שתחשב לאם. שאלה משפטית זו יכולה וצריכה להיפתר בחקיקה. כאמור הפרלמנט הבריטי היה הראשון שהצביע בעד והסדיר את הפרוצדורה הזו בחקיקה - כל הזכויות לאימא שתרמה את הגרעין ולא לאימא שתרמה ביצית עם מיטוכונדריות ללא הגרעין.

מבחינה ביולוגית האישה התורמת יכולה לטעון רק ל- 0.2% בלבד מהזכויות ולכן אפילו הסוגיה התלמודית "שניים אוחזין בטלית ויחלוקו" אינה רלוונטית כאן. כי לא מדובר באחיזה של חצי טלית, גם לא של רבע ואפילו הרבה הרבה פחות משמינית. לפיכך ברור שאפילו לפי קריטריונים של התלמוד העברי, במקרה זה זכויות 'הטלית' במלואן להורים הביולוגיים. כמו כן, על פי ההלכה היהודית - עובר מתחת לגיל ארבעים יום, ובוודאי הביצית, אינם ישות משפטית. לפיכך מניפולציות בביציות ובעוברים צעירים (תאי גזע!) - מותרים ביהדות למרות שאסורים לחלוטין על ידי הנצרות הקתולית (לכן גם השימוש בתאי גזע ברפואה - אסור בארצות אירופה הקתוליות).

נשאלת רק שאלה אחת שיכולה להעמיד בסימן שאלה את יהדותו של הילוד בפרוצדורה כזו. הרי ידוע שהיהדות נקבעת על ידי האם ולא על ידי האב. מכיוון שהמיטוכונדריות על החומר הגנטי שלהם מועברות מאם לצאצאיה במשך דורות - הן משמשות למעשה כסמן גנטי למוצא הדתי והאתני, בבדיקת ה-DNA המיטוכונדריאלי. אם כך, נשאלת השאלה האם כתוצאה מכך יכולה להיות בעיה הלכתית כאשר התורמת אינה יהודיה ונושאת מיטוכונדריות הממופות היסטורית לשבט עתיק בטיבט למשל? אבל גם בנושא זה אפשר להירגע - כיום בפרוצדורה של תרומת זרע וביציות לזוגות עם בעיות פוריות, נדרשת על פי ההלכה היהודית שהתורמים יהיו דווקא לא יהודים. יודעים מדוע? בכדי למנוע חשש של גלוי עריות!

אם כך, לפי אותו הגיון אין גם חשש בעניין יהדותו של הוולד מתרומת מיטוכונדריות. אני משוכנע שרבות הן היהודיות על פי דת (ולמרות שיהדותן נקבעת כדת וכדין על ידי אילנות יוחסין) שמיטוכונדריות 'נוכריות' השתרבבו בהן במהלך ציר ההיסטוריה. בוודאי גיורות וצאצאיהן אינם מתהדרים במיטוכונדריות יהודיות 'כשרות למהדרין'. לפיכך אינני רואה בעיות הלכתיות במקרה דנן גם מסיבה זו. 

בישראל עד ל-2015, כאמור בוצעו בהצלחה כבר חמש הפריות כאלו בשיבא תל השומר, שהוא מרכז רפואי מוביל בעולם בתחום זה. אמנם נדרש אישור וועדת הלסינקי וחתימת הסכמה של הנוגעים בדבר, אבל בניגוד לבריטניה - אצלנו עדיין אין חקיקה שמסדירה את הנושא. וכפי שכתב עוד בשנת 1959 הפילוסוף הבריטי ברטרנד ראסל (כן, אותו אחד שהגה את משל קנקן התה): "אחת הצרות הגדולות של דורנו נעוצות בכך שהרגלי החשיבה שלנו (כולל החשיבה המשפטית, תוספת שלי) אינם משתנים באותה מהירות שבה משתנות הטכניקות שאנו מפתחים. לפיכך, ככל שגדלה מיומנותנו, כך פוחתת חכמתנו".

ולאחר שקראתם רשומה זו ובתקווה שלא נשברתם באמצע מארכה, מה דעתכם עכשיו לגבי הטכנולוגיה הזו? אשמח לתגובות אם אתם בעד או נגד, כמו לטיעונים שלכם לכך.

אחרית דבר 

בעקבות פרסום ראשוני של טכנלוגיה זו בבלוג בעבר, מישהו יצר איתי קשר במייל, כדי לקבל פרטים על המחלקה שעושים את זה בשיבא תל השומר. מסרתי לו כמובן את הפרטים. לאחר זמן מה חזר אלי וסיפר שבתל השומר נאמר לו שלא מבצעים את הטכנולוגיה הזו כלל וכלל, ואני הרי יודע שבצעו גם בצעו. מחשבה אחת חלפה בראשי - האם זה קשור לכך שמשרד הבריאות הוא בראשות חרדית?

ואתמול ממש לא הבנתי מדוע מיחזר הגינקולוג הבכיר את זה כחדשה טכנולוגית שרק יצאה מן המכבש? 

כבר מזמן לא כתבתי רשימות ארוכות מסוג זה בבלוג. רשימות כאלה דורשות לא מעט השקעה... מקווה שצלחתם.

בחירות

בחירות / קנקן

הַבְּחִירוֹת שֶׁלִּי הוֹבִילוּ לְדֶרֶךְ
לֹא קַלָּה הִיא, זְרוּעָה נֶגֶף
אֲבָנִים חֲלַקְלַקּוֹת וַעֲשָׂבִים,
יַבְּלִיּוֹת שׁוֹטוֹת וְסִרְפָּדִים
וְיַבָּלוֹת צוֹרְבוֹת עַל כַּפּוֹת
רַגְלַיִם בְּדֶרֶךְ אֲפוּפָה
בָּעֲרָפֶל רוֹחֵף דֹּק קִצָּהּ
וַאֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ אִם לָנוּחַ
לָנוּחַ אוֹ,        

                   נוֹעַ לַנּוֹעַ.

ציור על ידי Caspar David Friedrich

אנחנו הריבון נסדר אותם...

ביום הבחירות נלך להצביע ולהוכיח, שאנחנו לא נתונים לשטיפות מוח של התקשורת - של עיתונאים ופרשנים בכירים ככל שיהיו - שיודעים מה אנחנו עומדים להצביע בקלפי, כי הם מצוידים במכונת אמת  מסתורית ונסתרת שמחוברת למוחות שלנו. שרוצים לייאש אותנו (שחושבים אחרת) ולשכנע שחבל להצביע. כי הנרטיב שהם משדרים לנו הוא, שהתוצאות כבר ידועות מראש. ואנחנו נזכור שלכל עיתונאי/פרשן בכיר ככל שיהיה יש אג'נדה. ואלה יעשו הכל (באופן סמוי ומתוחכם, מקצועי כביכול) למען האג'נדה.

ביום הבחירות נלך להצביע ולהוכיח שבסקרים המלומדים - לא שאלו אותנו. נוכיח שאין כל קשר בין הסקרים לבין המציאות המציאותית. שאין במדגם "ענק ויוצא דופן של אלף נסקרים" שום כלום לבין המציאות. המציאות כוללת את כולנו. מישהו בסקרים הגיע אלינו? שאלו אותנו? אז כיצד הסקרים מצביעים על דעתנו האישית?

מי מעורכי הסקרים דיווח כמה אנשים נשאלו ולא רצו לענות? אמרו לכם שעל 1,000 משיבים שרובם הצהירו על "מנצח הבחירות", 9.000 אחרים סרבו להשיב? אז מה המשמעות של סקר כזה? נאדה, שום כלום !!!

ונניח לרגע שאף סקר כזה אינו מספק את הנתונים המדעיים שמוכיחים שהסקר נערך בכלל לפי כל הקריטריונים הסטטיסטיים המקובלים. האם קמיל פוקס, מאנו גבע, או מינה צמח מספרים לנו מי וכיצד אוספים את הנתונים עבורם??
הכי חשוב שנחשוב, האם בסקר בכלל פנו אלינו?

אנחנו יודעים שהסקרים האלה נועדו במקרה הטוב כדי לספק תעסוקה לתקשורת. אנחנו גם יודעים שעושים בסקרים האלה שטיפת מוח עלינו.
אבל, אנחנו הריבון נגיע בהמונינו לקלפי ונוכיח - שבשאר ימות השנה אנחנו לא 
"שקופים" ולא "משעממים". ביום הבחירות נראה להם באמת את האמת שלנו.

צו השופט והנבואה שלי

קראו כאן כיצד סותמים פיות בשם החוק. כיצד הדמוקרטיה פועלת נגד הדמוקרטיה (חופש הדיבור), ובסופה של הרשומה - קראו את הקצפת של הקצפת והיא נבואת הבחירות של  קנקניהו. כידוע נאמר שניתנה הנבואה לשוטים, אז הרשו לי להשתטות בפניכם. מה כ'פת לכם? זה אני שמסתכן בבושת פנים. יהיה מעניין.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, הוציא (יום ד', 27.02.19) צו המורה כי גם פרסומי תעמולה באינטרנט, לרבות ברשתות החברתיות ובמנועי החיפוש (גוגל), חייבים להיות מזוהים. בהתאם לצו, מסר-תעמולה  , אסור שיהיה בעילום שם, כדי להגביר את השקיפות, לקשר בין מסר התעמולה למוסר התעמולה וכדי למנוע הטעיה לא הוגנת של הבוחרים. 

ובכן אני בלוגר וכותב באותו כינוי במשך למעלה משבע שנים. וכן, אני לא כותב בשמי המלא, אבל אני כותב עצמאי שאינו כותב עבור שום מפלגה וכמובן שאינני מקבל שכר מאיש. אני כותב פרטי שמביע את דעותיי בבלוג. לא בפייסבוק ולא בטוויטר. פשוט בלוג. וודאי לא הגיוני שבלוגר שכותב למעלה משבע שנים הוא בוט.

השופט מלצר ציין שבהחלטה, נקבעו הקווים המנחים לשקיפות תעמולה ברשת, נערכו האיזונים הנדרשים בין חופש הביטוי והזכות לעילום שם, לבין טוהר הבחירות, השמירה על השוויון ומניעת הטעיית הבוחרים. 

על פי News1, מדובר בהחלטה חריגה ביותר וייתכן שגם תקדימית ברמה העולמית. ומיד הקוראים הנבונים יבינו מדוע.

בעצם הצו חל על המפרסמים, ולא על פלטפורמות פרסום בהן הפרסום נעשה ללא עריכה או עימוד (למשל גוגל או פייסבוק). אבל מאחר שפלטפורמות אלה לא היו צד להליך, הן הבהירו שיפעילו מנגנון של "הודעה והסרה" - באופן שאזרחים יוכלו לדווח לפלטפורמות על פרסומים תעמולתיים בעילום שם. וככל שיתברר שהפרסום בעילום שם, הפלטפורמה תשקול להסיר אותו. במסגרת השיקולים להסרת הפרסום, אמורים להילקח בחשבון אף ההחלטה וצו המניעה שהוצא. המשפט האחרון נשמע לי לא בדיוק שיא הבהירות המשפטית.

השופט מלצר הדגיש כי מעבר לחבות המשפטית - פרסום תעמולתי בעילום שם מקשה על גורמי הביטחון של המדינה להדוף חששות מפני התערבות זרה בבחירות לכנסת ה-21, וזאת כלקח ממערכות בחירות במדינות אחרות בעולם. 

אז כאמור אני בלוגר ידוע שכותב במשך שנים באותם שני אתרים. אני לא סוכנות פרסום, אינני מקבל שכר על הכתיבה משום גורם שהוא, בוודאי שלא על ידי איזושהי מפלגה או סוכנות פרסום - ארצית או זרה.

כל אשר עשיתי היא כתיבה עצמאית בליווי כרזות שעיצבתי לבלוגי הפרטי ושחררתי את זכויות ההפצה לכל מי שיחפוץ. עשיתי זאת בבלוג הוותיק שלי אמירה יומית. אינני יודע אם מישהו התלונן בפני וועדת הבחירות ברשותו של השופט מלצר, אבל כל הכרזות שלי שתועדו בגוגל נמחקו כלא היו לפני כשבועיים.

ולא רק שנמחקו, מישהו דאג שהבלוג לא יעודכן אפילו בדף קהילת פרפרים. כאות מחאה פתחתי בלוג חלופי ששמו הכל בגלל סתימת הפיות. הבלוג החדש תועד בגוגל למשך יומיים שלושה (כולל חלק מהכרזות בתמונות גוגל) - על כך גם תיעדתי בבלוג עצמו בתצלום חיפוש בדף גוגל. אבל כנראה שוב זה עצבן את מישהו שהתלונן, שלו מותר להישאר אלמוני, לגרום שוב להסרת כל עקבות הבלוג בגוגל. לא רק זה, אפילו שם הבלוג "הכל בגלל סתימת פיות" - נעלם בחיפושי גוגל.

ומצד שני ה"בוטים האנושיים" כמו 'דוקטור שקשוקה' שצייץ למעלה מ-4,000 ציוצי תעמולת בחירות לליכוד (בכינוי בדוי) או 'גיורא' שהוצג בגאווה על ידי בנימין נתניהו בטלוויזיה - זה אינו עבירה לפי הצו של השופט מלצר? את אלה תמצאו בטוויטר, בגוגל וביוטיוב. ומי שלא יודע על מה אני מדבר, הרי לכם:

אם כך איפה ואיפה - תלוי אם אתה בצד הנכון - אם אתה בעד או נגד ביבי.

וראו בשל מה כל זה כאן. 

אוקיי, עצבנו את מישהו/הם התיעוד של הכרזות שלי בגוגל תמונות, אבל באיזו זכות גרמו לגוגל להעלים את הבלוג בכלל?  הרי ידוע לכל אחד שכאשר מישהו כותב דיבה על מישהו - זה נשאר במנוע החיפוש של גוגל לדיראון עולם, ובדרך כלל הנפגעים נזקקים לסעד משפטי ארוך עד שהדיבה מוסרת אם בכלל מתיעוד בגוגל. והנה כאן, הבריונות הסירה את גילוי הבלוג שלי ברבים באבחת חרב,  בשם הצו של השופט מלצר.

,

בקשר לצו עצמו, הדגיש השופט מלצר כי "הבחירות הן יום חגה של הדמוקרטיה הישראלית. תעמולה בעילום שם שאינה מזוהה עלולה לרדד ולדרדר את השיח, ולהביא בתקופת הבחירות לניצול הרשתות החברתיות ומנועי חיפוש לשם פגיעה בדמוקרטיה וערכי היסוד של החברה".

ויש לי שאלה אל השופט מלצר - היכן עומדת זכות חופש הדיבור בדמוקרטיה? האם היא ניתנת רק לתקשורת הפורמלית ולפוליטיקאים שיכולים לשטוף את מוחו של הציבור הרחב בשקרים (מתוקף חוק החסינות שלהם)? והאם לאחר הבחירות ידאגו להחזיר שוב את התיעוד של הבלוגים "אמירה יומית" ו"הכל בגלל סתימת הפיות", או שהם יישארו מצורעים לעד? השופט מלצר ציין שהצו תקף אך ורק לתקופת הבחירות. נבחן זאת לאחר הבחירות.

אז כאמור לכל הדעות, מדובר בהחלטה חריגה ביותר וייתכן שגם תקדימית ברמה העולמית. אולי מלבד במדינות כמו סין , צפון קוריאה ומדינות אנטי-דמוקרטיות שכמותן. האם זהו עוד תהליך אנטי דמוקרטי לסתימת פיות במדינה, באצטלה של פגיעה בביטחון המדינה ושאר מכבסות מילים. תהליך שמתווסף לחוק שעבר בכנסת בקריאה ראשונה - שבלוגרים יהיו חשופים לתביעת דיבה בסך 300 אלף שקל ללא הוכחת נזק. לחוק הלאום, ל'חוק הצרפתי', לחוק סתימת הפיות לבלוגרים, ושאר החקיקות המתוכננות על ידי ממשלת הימין העכשווית להחלשת מערכות המשפט ואכיפת החוק - האם אין אלה פגיעה באשיות הדמוקרטיה בשיטת הסלאמי. מהתמיכה הרחבה של העם בימין - נראה שלפחות כמחצית העם בעד זה, במודע או בטמינת הראש בחול. אבל מה שהם אינם מבינים הוא שאותה החקיקה עשויה לפגוע בכולם, גם לחזור אליהם כבומרנג. 

וכיוון שהבלוג 'הכל בגלל סתימת הפיות' זוכה  (עקב העלמתו) רק ל 12-8 כניסות בקושי ליום, הרי אני מביא קישור לפוסט הקצפת שבקצפת שפורסם הבוקר כאן - על חזון קנקניהו . נבדוק אותו לאחר הבחירות :)

אוכל מקולקל ממלח

עוד מסדרת הרגלי והפרעות אכילה

מכירים את התופעה בין בני זוג, שלאחד חם ורוצה לפתוח את החלון ולשנייה קר והיא רוצה לסגור? בתקופה מסוימת, במעבדת המחקר שלי היה רוב נשי. לי היה חם וכמובן הפעלתי את המזגן על 24 מעלות. רק הייתי יוצא לרגע, כשחזרתי הייתי מוצא שהעלו את הטמפרטורה ל- 27 מעלות או שבכלל כיבו את המזגן. פ' אמרה שגם בבית המזגן שלה מכוון ל- 27 מעלות. הייתי אומר לבנות שאם כל כך קר להן, מדוע שלא ילבשו סוודר. אני לא יכול להתפשט יותר. אגב במעבדת מחקר אי אפשר לפתוח חלונות, מפאת חדירת חלקיקי אבק מזהמים  . ל- א' תמיד היה קר עם מזגן בקיץ, ואז פתאום כשהיא הייתה בהריון (3 הריונות היו לה בתקופת הדוקטורט שלה) נורא היה חם לה וכיוונה את המזגן לטמפרטורה שהקפיאה גם אותי. וזה קצת הזכיר לי ש - י' מהמעבדה תמיד אמרה שלנו הגברים יש מזל, כי אין כאבים חזקים יותר מאשר בלידה. ואז לאחר שנעדרה מהעבודה למשך שבועיים, לאחר שנותחה בשל אבנים בכיס המרה - היא הצהירה בפני כולם שהכאבים שסבלה חזקים יותר מאלו שבלידה. 

ואני צהלתי באהה גדול - "הנה היזמת את הטענה הנצחית של הנשים, שאין כמו כאבי הלידה ואתן אומרות את זה כי אנחנו הגברים אף פעם לא ילדנו, ולכן אנחנו לא יכולים להתווכח על כך. והנה יצא מרצע מהשק, ומסתבר שכאבים של אבני מרה (שסובלים מהם שני המינים) - בעצם חזקים מאלה שבלידה. ואני בטוח שיש גם כאבים חזקים אפילו מכאבי אבנים במרה.

לאחר שגילינו שאחד מהמדריכים התעלל בילדים שפחדו לספר להורים - הוצאנו את שלנו מהצהרון ושכרנו את שירותיה של שרה. שרה הייתה כבת 60. סידור העבודה שלה היה כזה: היא הייתה מגיעה בשעה 11 בבוקר, מבשלת לילדים מקפלת בגדי כביסה, ועורכת ניקיונות קלים. את הבן הייתה מוציאה מהגן באחת ואת הבת מבית הספר בשעה שתיים או בשתיים וחצי. היא הייתה נשארת עם הילדים עד חמש אחה"צ, עד שאני או זוגתי היינו חוזרים מהעבודה. היא הייתה מבשלת לא רע בסגנון מטבח פרסי. נתנו לה גם מספר מתכונים של מאכלים שהילדים אוהבים. אלא מה, מסורתית הייתה שרה זו, וחלילה לה לטעום אפילו את מעשי ידיה, בשל חשש בענייני כשרות. כשטעמתי את תבשיליה התפלצתי כמה מלוחים הם. לטעמי זה אוכל ממש מקולקל. כדי שלא לפגוע, הערתי לה בעדינות שאני יודע שהיא לא יכולה לטעום, אבל שתוריד לפחות מחצית מכמות המלח. זה לא בריא לצרוך כל כך הרבה מלח.

וגם כשהורידה מכמות המלח, בשבילי זה היה עדיין מאוד מלוח. זוגתי הגיעה מבית עם מטבח פולני, ולאחר שהרופאים איימו על אימא שלה שהלב שלה ישבוק חיים אם תמשיך להשתולל עם המלח - היא הורידה מעט מכמות המלח ואמרה : “אם אי אפשר לאכול מלח, אז מוטב כבר למות". אצלנו בבית המליחו באופן מינימלי. תבלינים ועשבי תיבול תפסו את מקומם של המלח והסוכר. ובכלל הורגלתי לאיזון בטעמים. אוכל עם טעמים מודגשים ביתר בתבלין כמו שום, בצל חי זועק, כמון, או במרבית התבלינים האחרים כשמגזימים בכמותם - הוא אוכל מקולקל בשבילי. יש שחושבים שזה שיגעון פרטי שלי, ולהם אני אומר "במסעדות טובות אף פעם לא נתקלתי בהגזמה בכמות המלח או בתבלין זה או אחר". אף פעם לא הבנתי את אלה שלפני שטועמים מהאוכל, כבר בוזקים על המנה מטר ארוך של מלח מהמלחייה. או שמקלקלים את האוכל עם מלוא החופן קצ'אפ, שזה בעיקרון 50% סוכר נקי עם מעט רסק עגבניות ועוד הרבה איכס תעשייתי. גם חריף אני אוכל במידה - חריפות מעודנת. חריף זה לא ממש טעם כמו שאר הטעמים. החריף הוא בעצם הצריבה של הלשון - ממש כוויה, מבחינה ביולוגית. אנשים הנהנים לאכול חריף אש, לא יחושו במזון מקולקל. לכן במעדניות ובמסעדות זולות נותנים לנו לא פעם לאכול מזון על גבול הקלקול , שלא ראוי למאכל אדם - שוטפים בשר פג תוקף היטב בזרם מים כדי למהול את טעמי הקלקול, ממליחים ומתבלים בחריף כהוגן. שוב כדי, להסוות את טעמי וריחות הקלקול.

בפולקלור העמים קיימת אמונה שזוגות נאהבים נוטים להמלחת יתר של המזון. מחקרים מדעיים לאחרונה הוכיחו שיש דברים בגו. רק על המנגנונים שבין ההמלחה והקשר להפרשת הורמונים מסוימים - אפשר להקדיש רשומה עצמאית בפני עצמה. אולי אם יהיה לי כוח לסכם את המחקר בנושא, אעשה זאת בעתיד. 

שמעתי גם מרבים אחרים שככל שהם מתקדמים בגילם, הם זקוקים לקפה חזק יותר. לפחות אני יכול להעיד על עצמי שאכן העליתי עם השנים את כמות הקפה בספל, ובקפסולות אני משתמש בחזקים ביותר. קפה עלית מאבקה שגדלתי עליו כילד - אין אני מבין איך הכנסתי את זה פעם לפה - כזה קפה דלוח וחמצמץ. פשוט נורא. ואנחנו עוד מחזיקים אריזה קטנה של הקפה המגעיל הזה בבית, כי לעתים מגיעים אורחים ששותים רק קפה כזה. מה הם מבינים? :)

זוגתי מבשלת אוכל מאוד טעים, אבל אבחנתי לאחרונה שהיא מוסיפה לעתים,יותר מדי מלח לטעמי. וכאמור בשבילי אם מזון מומלח או מתובל באופן מוגזם, הרי הוא אוכל מקולקל. והיא לא מבינה על איזה עודף מלח אני מדבר. “תוסיפי רק מחצית מכמות המלח" - אני מפציר בה כפי שאמרתי לשרה המטפלת של הילדים. כשלילדים היה האוכל מלוח מדי, הם היו מבקשים ממנה לחזור על המשפט "שרה שרה שיר שמח". והיא הייתה מתבלבלת נורא לקול צחוקם של הילדים, שבהזדמנות זו נצלו את חוסר תשומת הלב שלה - כדי לזרוק את האוכל המומלח ביתר.

ועכשיו גם אני נאלץ לפעמים לומר לבת זוג שתמיד אפשר להוסיף עוד מלח. אבל עודף אי אפשר לסלק. ואני מרגיש שהיא נפגעת מעט מההערות העדינות שלי, שאני מעיר כשזה ממש ממש מלוח. השבת היא בישלה סיר אורז שהרגיש לי מלוח כאילו התבשל במי ים המלח. בשבילי האורז הזה היה מקולקל. 

האם היא מאוהבת?