הקונספירציות של צמחי המרפא - פרק ב'

הרשומה הנוכחית היא סָפִיחַ לרשומה הקודמת שעסקה בצמחי המרפא. סָפִיחַ הוא דבר שנספח לדבר אחר ובמקרא הוא מופיע בפסוק "אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר" (ויקרא כה ה). הכוונה לתבואה או גידול אחר הצומחים מאליהם מן הגרגרים שנשרו או שנתפזרו בשעת קציר קודם, בלי חרישה וזריעה. בהלכה סְפיחים הם כינוי כללי לכל גידולי קרקע נאכלים שצמחו מאליהם בשנת השמיטה. אז הרי הספיחים:

הנטורופאתים הכו עם שחר
סטירה: על נטורופאתים שמחליפים תבלינים בתרופות.
הפשיטה החלה עם עלות השחר. שוטרי יחידת הימ"מ דפקו על הדלת ונכנסו מהחלון. החשוד נתפס במיטתו ורוסן ללא הפעלת אלימות באמצעות שוקר חשמלי ואלות גומי. בדירה עצמה התגלו מאות שקיקים קטנים המכילים חומרים צמחיים כתושים ממינים שונים. החשוד הובל כלאחר כבוד לתא המעצר, והובא כבר ביום המחרת בפני השופט.

שופט: "מר אלבל, אתה נאשם בכך שבדירתך התגלה מספר רב של חומרים צמחיים בעלי פעולות מסוכנות על הגוף. האם אתה מודה"?

הנאשם: "לא, כבוד השופט".

שופט (מרים גבה): "מה יש לנציג הפרקליטות לומר בנושא"?

הפרקליטות, מחלקת ניירות לנאשם ולשופט: "כבוד השופט, ברצוננו להציג בפניך מאמר החושף את מידת המסוכנות הטמונה בתמציות שהנאשם רקח בביתו. התפרסם באתר חדשות מכובד, כך שהכול אמת ובדוק".

השופט מעיין בתדפיס בעיניים רחבות. פונה לנאשם: "האם אתה מודה שהחזקת בביתך את החומרים הללו"?

הנאשם, מתגונן: "כן, כבוד השופט, אבל הם לא מזיקים"!

הפרקליטות, לשופט: "תשאל אותו על הכוסברה. שני קילו מצאנו אצלו בבית"!

השופט קורא את הכתוב. פונה לנאשם: "כתוב כאן שכוסברה מנקה את הכבד ממתכות רעילות, מתרופות ומחומרים כימיים".

הנאשם: "כן, אדוני השופט, מה הבעיה"?

השופט: "הכבד אמור לנקות את התרופות והחומרים הכימיים מהדם בכוחות עצמו. זה התפקיד שלו והוא עושה את זה טוב. אתה חילקת ללקוחות שלך חומר שמתגבר את הפעילות הכימית של אחד האיברים החשובים ביותר בגוף, ואתה לא מבין מה הבעיה? מה אם הכבד יתחיל לנקות מהדם חומרים כימיים חשובים כמו סוכרים? ככה לשחק עם הגוף"?

הפרקליטות, מתנשפת ככלב ציד: "שאל אותו על הלואיזה. על הלואיזה"!

הנאשם, מחייך בביטחון: "כבוד השופט, לואיזה לא יכולה להזיק. זה פשוט לא באופי שלה".

השופט מעיין בחומר: "לואיזה… מסייעת לנקות את הנפש ומערכת העצבים. משרה עלינו אווירה של רוגע ושלווה…"

השופט מנחית את הדפים בחבטה על הדוכן, פונה לנאשם: "אדוני, האם אתה מבין שאתה כחוט השערה מהעמדה לדין על החזקת חומרים פסיכו-אקטיביים מסוכנים לציבור"?

הנאשם מתחיל לרעוד: "אבל כבוד השופט, זאת רק לואיזה…"

השופט: "כתוב לי כאן שחור על גבי לבן. מאמר של… נטורופאת, כמוך. הלואיזה שלך משפיעה על מערכת העצבים המרכזית. חומרים שכאלו גורמים בדרך-כלל להזיות, לשיכחה, לערפול חושים, לבלבול. ואני לא מתייחס אפילו להשפעות על הנפש האלמותית של האדם שאתם מייחסים לה. לאן זה מוביל אותה? לגן-עדן? לגהנום"?

השופט רוכן קדימה, ממתיק קולו: "אני מבין שאתה מוכר את החומרים האלה ללקוחות שלך, אדוני. האם אתה לפחות מזהיר אותם בנוגע לתופעות הלוואי הצפויות להם, בעולם הזה והבא"?

הנאשם, מתחיל לרעוד: "אין תופעות לוואי, כבוד השופט. נשבע לך, זה הכל בטוח במאה אחוז".

הפרקליטות: "דבר איתו על הג'ינג'ר! על הג'ינג'ר"!

השופט, מסתובב לפרקליטות ברוגז: "אתם מוכנים להפסיק עם זה"?

מסתובב בחזרה לנאשם: "כתוב כאן שג'ינג'ר מחסל כל חיידק ומזיק שחודר לגוף. בפני עצמו זה מספיק גרוע - הגוף מלא בחיידקים טובים שעוזרים לו לעכל מזון ולהילחם בחיידקים הרעים. אתה הורג כאן את כולם ביחד. אבל יכולות החיסול שלו מסקרנות אותי. האם הוא הורג וירוסים"?

הנאשם, מופתע: "אני לא יודע, כבוד השופט".

השופט: "מה לגבי פטריות"?

הנאשם: "אני לא יודע, כבוד השופט. בקורס נטורופאתים לא לימדו אותי על זה".

השופט: "מה לגבי טפילים חד-תאיים כמו המלריה"?

הנאשם, ביאוש: "באמת שאני לא יודע. בקורס סיפרו לנו רק שג'ינג'ר הורג כל מזיק".

השופט חובט על שולחנו עם הפטיש בגועל: "חמור מאד! אם הג'ינג'ר הורג כל מזיק, לגוף לא יהיה זמן לפתח חיסון טבעי, וזה עלול לשבש את כל מערכת החיסון של הגוף. ברור לי, אדוני, שאתה מתעסק כאן עם חומרים ברמת סיכון גבוהה, ומוכר אותם כאילו היו תבלינים פשוטים"!

השופט עוצר, חוכך בדעתו: "אדוני, אני נאלץ להאריך את משך המעצר שלך, עד שהפרקליטות תגבש כתב אישום על סחר בסמים ותרופות לא-חוקיים, שעלולים לגרום נזק אמיתי לבריאות הציבור".

הנאשם, בתחינה: "כבוד השופט, זאת רק נטורופאתיה. לא צריך לקחת הכל כל-כך מילולית. לפעמים קצת מגזימים, קצת מפריזים. בכל זאת, אנחנו לא כמו הרפואה המערבית".

השופט: "אבל כתבתם במדור בריאות ב- Ynet שלתבלינים יש את כל היכולות הללו. האם אתה מנסה לרמוז, אדוני, שאתם הטעיתם ציבור שלם במכוון רק בשביל לקבל כמה כותרות עלובות בעיתון"?

הנאשם, ברגליים רועדות: "כבוד השופט, בבקשה, תהיה הגיוני. אף אחד לא מאמין לכל מה שכתוב במדור בריאות בעיניים עצומות".

השופט, מחייך בשפתיים חשוקות: "אם לא נאמין לנטורופאתים, למי נאמין"?

הנאשם, עיניים מתרוצצות, טיפות רוק ניתזות מהפה: "לרופאים, כבוד השופט! עזוב אותך מהכתבה הזאת, אין כמעט מחקרים רפואיים שתומכים בה. ומה זה נפש בכלל? אף אחד לא יודע ולא בדק את זה. וראית על מה הם מסתמכים כהוכחה לכך ששמן זית עוזר לפוריות הגבר? על הרמב"ם, כבוד השופט. הרמב"ם, מלפני תשע-מאות שנים. אני שואל אותך, כבוד השופט, זאת באמת כתבה שצריך להתייחס אליה ברצינות"?

השופט מנחית את הפטיש בזעם על השולחן: "זה מספיק! הניסיונות העלובים שלך להתחמק מאחריות לא יצליחו. אני שולח אותך להארכת מעצר. הפרקליטות תגבש כתב אישום על מכירה ושידול לשימוש לא-אחראי בחומרים מסוכנים בעלי פעילות רפואית".

פונה לפרקליטות: "קחו אותו מכאן".

הנאשם נגרר לדלתות האולם כשהוא צורח ומתפתל. הדלתות נסגרות מאחוריו. שקט פתאומי משתרר בחלל האולם. השופט מעסה רקותיו בעצבים קלים ופונה לפרקליטות -

"תביאו לי כוס תה בבקשה לפני הדיון הבא".

הוא משתהה, חוכך בדעתו, ומוסיף, "ואל תשכחו להוסיף לואיזה. בשביל הנשמה".

מקור מאת רועי צזנה

ההשראה לקטע הסטירי הזה הוא המאמר ההזוי שפורסם על ידי נטורופאת בשם אלעז יוסף. שם המאמר הוא
שוּמר נגד גזים - תבלינים שמחליפים תרופות.

שתקצירו: סובלים מכולסטרול גבוה? רוצים להגביר את הפוריות? סתם כואבת לכם הבטן? לא חייבים לרוץ לארון התרופות - אפשר פשוט לגשת למדף התבלינים. איך תדעו להתאים בין הבעיה לתבלין וכיצד יש לצרוך אותם? מדריך.

***

תאוריית הקונספירציה על רשות המזון והתרופות האמריקאית

כשהסתכלתי בסטטיסטיקות של דף העריכה של הבלוג, הבחנתי במקור יוצא דופן אשר נכנס לרשומה הקודמת בנושא צמחי המרפא. המקור הזה הוא פורום באתר הנקרא Rotter Net. בכל אופן הלינק של מקור הכניסה גילה לי בהפתעה שבפורום הזה, פרסמו את רשומת צמחי המרפא פרק א'. בנוסף, אחד המגיבים בפורום ציטט כתבה שפורסמה באתר אחר - אתר בשם הגיל השלישי.

אתר הגיל השלישי מַשְׁלֶה את קוראיו בנפלאות תרופת הפלא כנגד סרטן - אותה תרופה בשם אמיגדלין שהזכרתי ברשומה הקודמת בנושא, בתוספת אזהרה חמורה לשימושה.

כתבה של הגיל השלישי מביאה כסימוכין דברי 'מדען' הטוען שקיימת קונספירציה כנגד האמיגדלין שנאסר לשימוש על ידי רשות המזון והתרופות האמריקאית (ה- FDA), שידוע כבר-סמכא עולמית לאישור בטוח של תרופות.

המדען המקסיקני הזה טען בשנות השבעים במאה הקודמת, כי התרופה אמיגדלין נאסרה לשימוש בגלל אינטרסים של חברות התרופות.

אבל למעשה ה- FDA אסר את השימוש בתרופה הזו בגלל סכנת הרעלת ציאניד חמורה. כל תרופה פוטנציאלית מובאת לאישור על ידי ה- FDA לאחר ניסויים קליניים על חולים שנעשים בשלושה שלבים. בשלב הראשון נבדקת התרופה על קבוצה קטנה יחסית של חולים ומטרתה בשלב זה אינה בדיקת יעילות, אלא בדיקת חוסר רעילות. אם בשלב הראשון לא מתגלה רעילות של התרופה, ממשיכים בשלב השני, שנערך על קבוצה גדולה יותר של חולים. מטרת השלב השני לבדוק האם קיימת רעילות אך גם כדי לבחון מהי מידת היעילות. בשלב הזה צריך להוכיח שלתרופה יש השפעה משמעותית מעל תרופת דמה (פלסבו), שניתנת לקבוצת חולים - ללא ידיעתם אם הם מקבלים את התרופה האמיתית או תחליף דמה. כדי לאשר את ההמשך לשלב הניסויים הקליניים השלישי, צריכים גם להוכיח שהתרופה הנבדקת יעילה לפחות כמו תרופות קיימות אחרות. השלב השלישי של הניסויים נערך על קבוצה גדולה של חולים ורק אם הניסויים מסתיימים בהצלחה, התרופה מאושרת לשימוש.

אז האמיגדלין נאסר לשימוש בשל מקרי הרעלת ציאניד חריפה בחולים שנטלו את התרופה.

אבל כאמור המדען המקסיקני טען שהאמיגדלין נאסר לשימוש משיקולים פוליטיים בלבד ותיאר בסיפרו את נפלאות חולי הסרטן שנרפאו במקסיקו, שבה התרופה לא נאסרה לשימוש.

אז ראשית שידעו הקוראים שמאז  דווחו מקרי הרעלת ציאניד של חולים. שנית, חמישים שנות השימוש בתרופה במקסיקו לא הדגימו הוכחה לריפוי של חולי הסרטן המקסיקנים או של כאלה שנסעו לקבל את הטיפול במקסיקו. אם התרופה הזו הייתה כל כך מוצלחת, היו מיליון חולי סרטן שהיו מספרים לנו כיצד נרפאו לחלוטין מהמחלה. האם מישהו בכלל תיקים רפואיים של חולים כאלה? האם מישהו מהציבור יודע מה בדיוק קיבלו החולים במקסיקו? אולי זה לא האמיגדלין אלא קוקטייל התרופות הכימותרפיות הרגילות ששיפר את מצב החולים? ובכלל נשאלת השאלה האם לממשלת מקסיקו אין אינטרס למשוך למדינה תיירות מרפא, שתזכה לנפלאות האמיגדלין?

אני מתפלא שבעתיים מכך שאתר הגיל השלישי מפרסם מאמר שממנו הקוראים עשויים לחשוב שהאמיגדלין היא תרופת פלא כנגד סרטן ושאין היא מסוכנת. ניתן לקנות את האמיגדלין באינטרנט. אז של מי האחריות, אם חולה הסרטן הנואש שירכוש את התרופה ימות מהרעלת ציאניד? של המדען ממקסיקו, או של 'הגיל השלישי'?

חסידי התרופה ימחאו אז כפיים ויאמרו: " הרי לכם, התרופה חיסלה את הגידול הסרטני".

***

ביקור בשוק התבלינים וצמחי המרפא

אי שם בעמק האלה, המוני משפחות בית ישראל צובאים על דוכני התבלינים וצמחי המרפא לבילוי של שבת. ויש שם מבחר עצום של מיני צמחים שונים ומשונים מכל העולם לחליטת תה, בבודדת או בתערובות - 10, 15 או 20 ש"ח למאה גרם. ובאגף שמעורר עניין רב, תמצאו תערובת צמחים להורדת סוכר בדם, ותערובת צמחים להורדת כולסטרול, ויש תערובת שעושה גם את זה וגם את זה, ויש תערובת להורדת לחץ הדם, ויש תערובת כנגד עצירות וכנגד "נפיחות בבטן", ויש תערובת להורדת משקל, והתערובת שמסביבה מתגודדים הכי  הרבה בתור (איך לא?) - היא תערובת הצמחים להגברת האון. והתערובות "הרפואיות" - 40 ש"ח למאה גרם.

"כמה צריך לקחת מהתערובת להורדת לחץ הדם "? שואל איש את אחת מהדיילות הנערות שמסתובבות בין הקהל עם סינרים ובנדנה. "חולטים כפית אחת בכוס ושותים לאחר כל ארוחה ונשנוש. "או יותר לפי הצורך", מוסיפה הדיילת השכנה.

וישראלים כמו ישראלים הידועים כגרידים, ממלאים קופסת פלסטיק עגולה בשכבה הגונה מתערובת "צמחי מרפא" ב-40 שקל למאה גרם, ומכסים מעליה בשכבת צמח תבלין דקה ב-10 שקלים למאה גרם, ומשלמים על הכל 10 שקלים. 

ולמרות שבכל סלסלת תערובת יש כף למילוי, הישראלי המכוער נוטל את הכף ועובר איתה מסלסלה אחת אל השנייה. מה כ'פת לו שהשאיר סלסלה ללא כף? אז התחילו לקשור את הכפות לסלסילות. ואז ישראלים מכוערים משאירים את הכף תלויה על חוט, ודוחפים את היד לטעימה, ומהפה שוב לסלסלה לעוד טעימה...

וכך לא בטוח שמי שהגיע לקנות צמחי מרפא, יצא משם בריא תרתי משמע.

***

סדרת בולי צמחי תבלין ומרפא

ב - 17/12/2006 כ"ו בכסלו התשס"ז, הנפיק דואר ישראל את סדרת בולי "צמחי תבלין ומרפא" שאותה עצבו טוביה קורץ ויגאל גבאי. אבל, עם כל הכבוד לדואר ישראל, אין זה אומר שניתן להתייחס לצמחים אלה באמת כתרופות.

מהלב המודפס ועד לתינוק משלושה הורים

אתמול רעשו והתרגשו בכל אמצעי התקשורת. הנה הודפס לראשונה לב אנושי על ידי מדענים ישראלים. ובאותו היום (למרות שקצת הועם עקב החדשה הראשונה) רואיין בטלוויזיה פרופ' גניקולוג בכיר - על חידוש מהפכני (גם הוא ישראלי לדבריו כמובן): "תינוק משלושה הורים". הכצעקתה? בואו נבדוק זאת כאן.
יהיה כאן קצת מדע, אבל אעשה זאת בקצרה ובפשטות, בשפה שמובנת לכול. אז שווה להמשיך לקרוא עד הסוף. יהיה מעניין! 

 לפני קצת למעלה מעשר שנים, מ' הדוקטורנטית ערכה בהדרכתי מחקר בתאי גזע. לא אשכח את התלהבותה כשהתבוננו בצלחת הפטרי תחת המיקרוסקופ, כשתאי הגזע התמיינו והפכו לתאי שריר לב, בגוש פועם בקצב לב. הנה ראו:

בהמשך המחקר פיתחנו במעבדתי שיטות ייחודיות (המעוגנות בשני פטנטים עולמיים)  לבידוד והעשרה של תאי גזע מסוגים שונים. הראשונה בעזרת שילוב של אימונולוגיה ומגנטיות. כדי להבהיר את התהליך בשפה פשוטה לקוראים שאינם מעורים בתחום - מה שעשינו היה לקחת נוגדנים המזהים באופן ספציפי סמנים חלבוניים ייחודיים המצויים על מעטפת תאי הגזע  וחיברנו אותם אל חרוזים מגנטיים זעירים ( הידועים בז'רגון המקצועי בשם נאנו-חלקיקים).  

תאי הגזע מן הסוג הרצוי אשר מצויים ברקמות אנושיות של אדם בוגר - מספרם קטן ביותר ולכן יש צורך לבודדם משאר התאים שברקמה ולהעשיר אותם, כדי לקבל את הכמות הנדרשת עבר רפואה שיקומית.  טכנולוגיית הבידוד והעשרה של תאי הגזע בשיטה שפיתחנו מתוארת בפשטות בתמונה הבאה:

 השיטה הייחודית השנייה שפיתחנו לניקוי והעשרה של תאי גזע מבוססת על עמידות של תאי הגזע לחומרים (חומרים ציטוסטטיים), במינונים שמעכבים את החלוקה וההתרבות של תאי הרקמות הרגילים (ולכן מתים במהרה) ומותירים יכולת התרבות בתרבית אך ורק של תאי הגזע - לשימוש ברפואה שיקומית. גם לשיטה הזו נרשם פטנט עולמי גלובלי - עבור כל תאי הגזע למיניהם וליישומם בכל סוגי הרפואה השיקומית למיניהם. המומחים לענייני פטנטים לא ראו פטנט גורף כזה מזה שנים רבות. אבל האם שמעתם על זה באמצעי התקשורת? אך שמעו על זה רק אלה שבאמת צריכים לדעת. אלה שעוסקים בזה והדבר עשוי לקדם גם את המחקר שלהם  - לא בחינם כמובן :)

מדוע חשובות הטכנולוגיות שפיתחנו? כי באותם הימים למעלה מאלף חברות בכל רחבי העולם עסקו בפיתוח טכנולוגיות תאי גזע למטרות רפואה שיקומית לתיקון רקמות ואיברים כחלקי חילוף. אבל אחת הבעיות הייתה שברגע שהשימוש בתאי גזע הופך לשימוש כמו בתרופה - לא יעלה על הדעת שתאי הגזע לא יעמדו באותם הקריטריונים של ניקיון ובטיחות שנדרשים מתרופות. האם מישהו מעלה על הדעת שייצרו כיום תרופות עם חומרי לוואי בלתי רצויים? באותו אופן שימוש בתערובות בלתי נקיות של תאי גזע עם תאים אחרים מהרקמות שמהן נלקחו בגוף, עשוי לגרום מלבד ליעילות נמוכה, גם לתופעות לוואי חמורות כמו למשל לאלרגיות קשות. דחייה ומחלות אוטו-אימוניות.

באותה השנה שהתבוננו מ' ואני בהתרגשות על תאי הגזע שהפכו בתרבית לתאי שריר לב פועמים - הצגתי בפני הסטודנטים שלי בקורס מתקדם בהנדסת תאים ורקמות, את השקופית הבאה במצגת:

ובכן, כפי שמעידה השקופית במצגת משנת 2008, בניסוי נלקח לב של חולדה וקולפו ממנו כל התאים החיים. נשאר רק שלד רקמת החיבור של הלב ששימש כתבנית. התבנית הזו הודגרה במעבדה יחד עם תאי גזע אנושיים ולאחר זמן מה התקבל לב חדש מושלם ופועם שאותו השתילו בחולדה אחרת שהוצא ממנה ליבה.

למטה שלד של לב, למעלה לב משוחזר פועל ופועם

והנה לאחר 11 שנה, רעשה וגעשה המדינה ממעשה יחצנות שהובילו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב שהנה הצליחו לראשונה לייצר לב מתאי גזע אנושיים בעזרת מדפסת תלת ממדית (בכשלוש שעות, אבל לאיסוף תאי הגזע עצמם בכמות שנדרשה - היה צורך בחודש של עבודת מעבדה מאומצת).

ומה התקבל? מבנה של לב אבל קטן - בגודל לב של ארנבת. גודל כזה אינו יכול להחליף לב של אדם. אבל יותר מכך, הלב הזה דומם - אין לו את יכולת ההתכווצות שיש לשריר הלב. אז כנאמר "אם משהו נראה כמו ברווז אבל לא הולך ולמגעגע כברווז - אין זה ברווז".

לדעתי, אין ההדפסה נעשית על ידי תאי הגזע הנכונים. לציבור הרחב הדפסת איברים נשמעת מלהיב, כהגשמת המדע הבדיוני. מה שמרבית הציבור אינו יודע, שמדפיסים רקמות ואיברים כבר שבע שנים לפחות. אבל נראה שמחלקת יחסי הציבור של אוניברסיטת תל אביב יצאה במסע תקשורת אגרסיבי מוקדם מדי לטעמי. 

***

ועוד רואיין אתמול בטלוויזיה אחד מבכירי הרופאים הגניקולוגים - על טכנולוגיה רפואית חדשנית לכאורה, העושה תיקון גנטי ומאפשרת להורים להביא ילדים בריאים לעולם שלא כמקודם, שהאפשרות היחידה הייתה להביא ילדים שיסבלו החל משלב זה או אחר בחייהם ממחלות ניווניות קשות (של מערכת העצבים, שרירי הגוף ושרירי הלב) - מדובר במחלות מיטוכונדריאליות.

אינני מבין מדוע מצא לנכון הפרופסור המכובד למחזר חדשה ישנה, על תינוקות משלושה הורים. כפי שניתן לראות מתיעוד גוגל, הרי שמדובר בחדשה ישנה שכתבתי עליה עוד בשנת 2015. כתבו על זה גם אחרים: 

אינני יודע עד כמה מהקוראים שמעו ויודעים על מחלות מיטוכונדריאליות ולכן אציין שכשמן, הן נגרמות ממיטוכונדריות פגומות בתאים של החולים. אבל כדי להבין את הדיון הציבורי, אין מנוס מקצת מדע בסיסי שכנראה הקוראים למדו פעם בחטיבה או בתיכון. אל בהלה, אנסה להסביר בצורה שאינה מסובכת למי ששכח.

ובכן מי הן המיטוכונדריות? 

ראשית ללא המיטוכונדריות לא היינו יכולים לנשום ולחיות, ובעצם העולם החי היה מאוכלס רק בתאים פרימיטיביים ו'עצלים', כפי שחיו על פני כדור הארץ לפני כשלושה מיליארד שנה, עד שפלשו לתוכם יצורים חיים קטנים אחרים. הפולשים החלו לחיות כפונדקאים שלהם, בתחילה כטפילים. במשך הזמן התאים והפולשים החלו להיות תלויים זה בזה. הפולשים האלה הם כיום אברונים מן המניין של התאים בגוף שלנו. אלה הם המיטוכונדריות. מיטוכונדריות הן אברונים קטנטנים שמצויים בתא ואחראים על ייצור אנרגיה הדרושה לחיים.

מבנה המיטוכונדריון שאורכו כ-40 מיקרומטר (ארבעים אלפיות הסנטימטר)

איך אנחנו יודעים שהמיטוכונדריות היו פעם יצורים עצמאיים שפלשו לתאי גופנו? אתייחס לשאלה זו כאן בקצרה: בהגדרה, כל יצור חי מעולם הצומח והחי מכיל חומר תורשתי (גנטי), הרי הוא ה- DNA כידוע. ובכן, למיטוכונדריות יש DNA משלהן והן מתחלקות ומתרבות, ללא קשר להכפלת ה-DNA שבגרעין התאים לפני חלוקתם לתאי בת. כל בר דעת יודע שהתכונות הגנטיות שלנו מקודדות ב-DNA שבכרומוזומים המצויים בגרעין התא, אבל לא רבים יודעים שבתאים של כל אחד מאיתנו יש חומר גנטי (DNA) נוסף מחוץ לכרומוזומים - כלומר ב- DNA שבמיטוכונדריות המצויות בנוזל התא שמחוץ לגרעין (נוזל המכונה בז'רגון המקצועי ציטופלסמה). 

כמו כן, המיטוכונדריות מועברות לעובר על ידי האם בלבד דרך הביצית, ולכן בכל תא בגוף מצויות מיטוכונדריות ממקור אימהי (כי אין העברה של DNA מיטוכונדריאלי מתאי הזרע של האב).

לפיכך, למעשה המיתוס שכל אחד מאיתנו מכיל חומר גנטי משני ההורים באופן שווה, אינו מדויק. כי כל אחד מאיתנו מכיל יותר DNA וחומר תורשתי מהאימא מאשר של האבא. כן, צר לי להפריך את הדעה המקובלת בציבור. אמנם בכל אחד מהתאים בגופנו יש מספר שווה של כרומוזומים שירש מהאבא כמו מהאימא, אבל את ה-DNA של המיטוכונדריות אנחנו יורשים אך ורק מהאימא. כי המיטוכונדריות האימאיות נמצאות בתא הביצית. לעומת זאת, אמנם גם תא הזרע מכיל מיטוכונדריות הדרושות לאספקת אנרגיית התנועה שלו, אבל בהפריה - החומר היחיד החודר מהזרע לביצית הוא גרעין התא עם הכרומוזומים של האבא. כל שאר אברוני התא בביצית המופרית, כולל המיטוכונדריות - מקורן אם כך באימא. 

הגרעין עם החומר הגנטי מהזרע של האבא מתאחד עם הגרעין של האימא בביצית המופרית לאחר זמן קצר מההפריה. המיטוכונדריות בביצית מתחלקות ומתרבות באופן עצמאי ללא קשר ישיר לחלוקת הביצית לתאים המרכיבים את העובר, ולכן גם הם מכילים מיטוכונדריות עם חומר גנטי שירשו מהאם.

אבל מה למיטוכונדריות ולעניינינו ברשומה זו? כולכם שמעתם בוודאי על התעמלות אירובית, נכון? ובכן הנשימה האירובית המספקת לנו את מרבית האנרגיה הדרושה לגוף - נעשית במיטוכונדריות. בלעדיהן היינו יכולים ליצור אנרגיה מועטה בלבד וללא צורך בנשימת חמצן כלל - כפי שעושים זאת חיידקים ולמשך זמן קצר גם אצנים לריצות קצרות למאה מטר (הידעתם שהם עוצרים נשימתם בריצה קצרה זו)? 

 ועתה כיצד נוגעות המיטוכונדריות לסוגיית הבאת תינוקות לעולם שיש להם שלושה הורים?

מדובר בטכנולוגיה שכבר כתבתי עליה לפני כארבע שנים - טכנולוגיה שנעשתה כבר אז בכמה עשרות מיקרים בעולם ואפילו בחמישה מקרים אצלנו בארץ - בבית החולים שיבא בתל השומר. הטכנולוגיה דומה להפריית מבחנה.

כעת בין אם שמעתם משהו על כך באמצעי התקשורת, או בין אם לא שמעתם, מה דעתכם על איך שזה נשמע? אני מניח שדעתכם האישית מתפלגת על פי תוצאות משאל ציבורי שערך כתב העת טלגרף:

מכאן שהרוב בציבור מתנגדים ורק כארבעה מעשרה רואים בה טכנולוגיה לגיטימית - אם היא מאפשרת להורים להביא ילדים בריאים לעולם. ילדים שאחרת היו נולדים וסובלים בחייהם ממחלות ניוון שרירים או מחלות קשות אחרות.

בשלב זה, לפני שאמשיך ברשומה, אנא רשמו כעת לעצמכם את דעתכם בנושא: בעד או נגד. בסיום הרשומה. אשאל אתכם שנית ולא מן הנמנע שאולי תשנו את דעתכם.

ראשית, כמו בכל תחום אחר, כדי להביע דעה אנחנו זקוקים לאינפורמציה (אם כי לעתים אני מתפלץ עד כמה בקלות אנשים נוקטים עמדה ללא אינפורמציה מהימנה, אלא על פי שמועות). וכי כיצד אפשר להביע דעה בלי ידע עובדתי בסיסי העומד מאחורי הדברים? אך לצערי רבים הם המביעים דעה מבלי ידיעת העובדות לאשורן. יש שיתמכו מבלי ידיעת העובדות והבנתן ולו רק משום שבתל השומר כבר יישמו (אם כי נדרש עדיין אישור ביצוע מוועדת הלסינקי - וועדה לאישור ניסויים בבני אדם, בכל מקרה לגופו) ואולי  יהיו שיתמכו משום שהפרלמנט הבריטי אישר את הטכנולוגיה הזו בחוק. במאמר מוסגר - אני אוהב את הפתיחות של הבריטים, שבמקרים רבים הם החלוצים בהבנת היתרונות של ההנדסה הגנטית ואישור חוקתי של הטכנולוגיות הכרוכות בכך. אבל אני מניח שלרבים זה לא מספיק וכדי להביע דעה היו רוצים להבין במה באמת מדובר. כלומר, להבין מהי הטכנולוגיה? לכן אסביר אותה בקצרה ובפשטות, ובליווי הסכמות הבאות:

בשלב ראשון מפרים במבחנה ביצית מהאם (המכילה מיטוכונדריות פגומות) וביצית של תורמת (המכילה מיטוכונדריות תקינות) על ידי זרע של האב. כלומר, בשלב זה יוצרים למעשה במבחנה שני עוברים בני תא אחד - אחד מההורים המקוריים ואחד מתרומת ביצית מאישה בריאה. יצירת העובר מתבצעת על ידי החדרת תאי זרע אל תאי ביצית, שיוצרת עובר בן תא אחד עם גרעין מאוחה (מהביצית והזרע).

יש לציין שחשוב מאוד לוודא שתורמת הביצית אינה סובלת ממחלה מיטוכונדריאלית כלשהי אחרת. כמו כן צריך להדגיש שלמעשה מדובר כאן בהפריה של האב ויצירת שני עוברים בני תא אחד, כאמור - האחד מהאם הביולוגית והשני מהאישה התורמת. כלומר, בסופו של דבר יוצרים כאן שני עוברים: אחד עם מיטוכונדריות חולות וגרעין של שני ההורים והשני עם מיטוכונדריות בריאות ועם גרעין שמקורו מהאב, אבל מהאישה התורמת. לכל המזדעזעים למיניהם - לא מדובר כאן ביחסי מין או מגע פיזי כלשהו בין הנוגעים בדבר, אלא בהפריות מבחנה. התורמת אינה מכירה את זהות האב והאם של התינוק שייוולד. והם אינם יודעים את זהות התורמת.

בשלב השני והמשמעותי ביותר בתהליך, שולפים את הגרעין משני העוברים באמצעות טכניקות מיקרוסקופיות מתקדמות הדומות לאלו המקובלות בהפריות מבחנה רגילות (IVF). כידוע, הגרעין הוא החלק המכיל את כל המידע הגנטי שהגיע משני ההורים, ובאמצעות טכניקות ביולוגיות מתקדמות שולפים אותו משני העוברים שנוצרו, ושומרים את הגרעין השייך להורים בלבד.

כלומר בשלב זה שולפים בפרוצדורה את גרעין הביצית המכילה לאחר ההפריה את הכרומוזומים של האב והאם ומחדירים את הגרעין הזה לתוך הביצית המופרית של התורמת - לאחר שסולק לפני כן הגרעין המקורי שלה, כפי שנראה בסכימה הבאה:

למעשה בשלב זה של התהליך מחדירים את הגרעין שהגיע מההורים אל עובר המכיל את המיטוכונדריות הבריאות, ועל ידי כך משיגים עובר כימרי בריא, עם חומר תורשתי שהגיע משני הוריו המקוריים אבל עם מיטוכונדריות בריאות לחלוטין שהגיעו מאישה צד שלישי.

בשלב השלישי משתילים את הביצית המהונדסת הזו ברחמה של האם להמשך הריון. התוצאה - התינוק שייוולד יכיל את הכרומוזומים של הוריו אבל את המיטוכונדריות של האישה התורמת. והתינוק יהיה בריא!

התינוק ייוולד בריא! אז על מה קמה הסערה הציבורית עוד לפני כחמש שנים? אמנם מבחינה משפטית עשויה לכאורה להיות בעיה מסוימת, וזאת משום שהתינוק מכיל למעשה חומר גנטי משתי אימאות - את ה- DNA מהכרומוזומים המקוריים של האם, אבל גם את ה-DNA מהמיטוכונדריות של התורמת (אישה זרה). אבל אני מקווה לשכנע אתכם מיד שלא כצעקתה.

אז בואו ננסה להבין מה קורה כאן והאם יש כאן איזושהי פגיעה מוסרית, או אתית, או שינוי ביחס של הגדרת הורים ביולוגים. כי בסופו של דבר את הבעיה המשפטית אפשר לפתור בחקיקה. בדיון הזה צריך לזכור קודם כל שבעצם מטרת הטכנולוגיה החדשה למנוע לידת ילדים שיחלו בחייהם במחלות ניווניות קשות מאוד, שמקורן למעשה במיטוכונדריות פגומות שמועברות מהאם לבנה או לבתה, ומהבת יועברו בעצם מדור לדור בעתיד. כלומר, במקרים בהם האם סובלת ממחלה מיטוכונדריאלית או נושאת אותה, היא מורישה את המיטוכונדריות הפגומות לעובר שייוולד כאמור עם הפרעות רבות הקשורות לייצור אנרגיה בגוף ובעקבות עשוי לסבול בחייו ממחלת חולשת שרירים, עיוורון, אי ספיקת לב ועוד.

הפגם הזה מורש כי הוא נובע ממוטציות שהתרחשו ב- DNA במיטוכונדריות של האם. למעשה המוטציות האלו התרחשו מתישהו בציר הזמן בהיסטוריה המשפחתית - כי הרי המיטוכונדריות שמעבירה האם לצאצאיה, הועברו אליה מהסבתא וזו הכילה בגופה מיטוכונדריות של הסבתא רבתא וכו'. במאמר מוסגר, מאנליזות ה-DNA של המיטוכונדריות אנחנו יכולים לעקוב אחרי מוצאינו. כך למשל למדנו שכ-40% מהאשכנזים מוצאם מארבע אימאות בלבד.

אבל בצד השני של הכף חשוב לציין שה-DNA שבמיטוכונדריות מהווה רק 0.2% מכלל החומר התורשתי בתא. 99.8% מהמידע הגנטי מצוי בכ-60,000 גנים הממוקמים בכרומוזומים שבגרעין התא ושמקורם בהורים הביולוגיים. לעומת זאת, ב-DNA שבמיטוכונדריות של התורמת יש רק 37 גנים שקשורים במשק האנרגיה בלבד. אם כך, לפחות מבחינה מספרית - לאם הביולוגית יש תרומה גנטית רבה אלפי מונים מזו של התורמת. אבל חשוב גם לציין שלא מדובר רק בצד הכמותי - על 98.8% DNA ושישים אלף גנים שמקורם בהורים הביולוגיים, לעומת 0.2% ו-37 גנים בלבד, שמקורם באישה אחרת. צריך לבחון את העניין גם מבחינה איכותית. 37 הגנים במיטוכונדריות חשובות לתפקוד תקין של משק האנרגיה בלבד. את צבע העיניים, השיער והעור - קובעים הכרומוזומים של שני ההורים הביולוגיים. כך גם נקבעות שאר התכונות כמו אינטליגנציה, יופי, כושר גופני ומצב בריאותי בעתיד - כלומר, כולן נקבעות על ידי ה- DNA שירש הילד מהכרומוזומים של הוריו הביולוגיים ולא מה- DNA שבמיטוכונדריות שלו שמקורן באישה התורמת.

אז האם האישה התורמת יכולה להיחשב כאימא שנייה של הוולד? זוהי יותר שאלה משפטית העוסקת במהי כמות החומר התורשתי שמעבירה אישה כדי שתחשב לאם. שאלה משפטית זו יכולה וצריכה להיפתר בחקיקה. כאמור הפרלמנט הבריטי היה הראשון שהצביע בעד והסדיר את הפרוצדורה הזו בחקיקה - כל הזכויות לאימא שתרמה את הגרעין ולא לאימא שתרמה ביצית עם מיטוכונדריות ללא הגרעין.

מבחינה ביולוגית האישה התורמת יכולה לטעון רק ל- 0.2% בלבד מהזכויות ולכן אפילו הסוגיה התלמודית "שניים אוחזין בטלית ויחלוקו" אינה רלוונטית כאן. כי לא מדובר באחיזה של חצי טלית, גם לא של רבע ואפילו הרבה הרבה פחות משמינית. לפיכך ברור שאפילו לפי קריטריונים של התלמוד העברי, במקרה זה זכויות 'הטלית' במלואן להורים הביולוגיים. כמו כן, על פי ההלכה היהודית - עובר מתחת לגיל ארבעים יום, ובוודאי הביצית, אינם ישות משפטית. לפיכך מניפולציות בביציות ובעוברים צעירים (תאי גזע!) - מותרים ביהדות למרות שאסורים לחלוטין על ידי הנצרות הקתולית (לכן גם השימוש בתאי גזע ברפואה - אסור בארצות אירופה הקתוליות).

נשאלת רק שאלה אחת שיכולה להעמיד בסימן שאלה את יהדותו של הילוד בפרוצדורה כזו. הרי ידוע שהיהדות נקבעת על ידי האם ולא על ידי האב. מכיוון שהמיטוכונדריות על החומר הגנטי שלהם מועברות מאם לצאצאיה במשך דורות - הן משמשות למעשה כסמן גנטי למוצא הדתי והאתני, בבדיקת ה-DNA המיטוכונדריאלי. אם כך, נשאלת השאלה האם כתוצאה מכך יכולה להיות בעיה הלכתית כאשר התורמת אינה יהודיה ונושאת מיטוכונדריות הממופות היסטורית לשבט עתיק בטיבט למשל? אבל גם בנושא זה אפשר להירגע - כיום בפרוצדורה של תרומת זרע וביציות לזוגות עם בעיות פוריות, נדרשת על פי ההלכה היהודית שהתורמים יהיו דווקא לא יהודים. יודעים מדוע? בכדי למנוע חשש של גלוי עריות!

אם כך, לפי אותו הגיון אין גם חשש בעניין יהדותו של הוולד מתרומת מיטוכונדריות. אני משוכנע שרבות הן היהודיות על פי דת (ולמרות שיהדותן נקבעת כדת וכדין על ידי אילנות יוחסין) שמיטוכונדריות 'נוכריות' השתרבבו בהן במהלך ציר ההיסטוריה. בוודאי גיורות וצאצאיהן אינם מתהדרים במיטוכונדריות יהודיות 'כשרות למהדרין'. לפיכך אינני רואה בעיות הלכתיות במקרה דנן גם מסיבה זו. 

בישראל עד ל-2015, כאמור בוצעו בהצלחה כבר חמש הפריות כאלו בשיבא תל השומר, שהוא מרכז רפואי מוביל בעולם בתחום זה. אמנם נדרש אישור וועדת הלסינקי וחתימת הסכמה של הנוגעים בדבר, אבל בניגוד לבריטניה - אצלנו עדיין אין חקיקה שמסדירה את הנושא. וכפי שכתב עוד בשנת 1959 הפילוסוף הבריטי ברטרנד ראסל (כן, אותו אחד שהגה את משל קנקן התה): "אחת הצרות הגדולות של דורנו נעוצות בכך שהרגלי החשיבה שלנו (כולל החשיבה המשפטית, תוספת שלי) אינם משתנים באותה מהירות שבה משתנות הטכניקות שאנו מפתחים. לפיכך, ככל שגדלה מיומנותנו, כך פוחתת חכמתנו".

ולאחר שקראתם רשומה זו ובתקווה שלא נשברתם באמצע מארכה, מה דעתכם עכשיו לגבי הטכנולוגיה הזו? אשמח לתגובות אם אתם בעד או נגד, כמו לטיעונים שלכם לכך.

אחרית דבר 

בעקבות פרסום ראשוני של טכנלוגיה זו בבלוג בעבר, מישהו יצר איתי קשר במייל, כדי לקבל פרטים על המחלקה שעושים את זה בשיבא תל השומר. מסרתי לו כמובן את הפרטים. לאחר זמן מה חזר אלי וסיפר שבתל השומר נאמר לו שלא מבצעים את הטכנולוגיה הזו כלל וכלל, ואני הרי יודע שבצעו גם בצעו. מחשבה אחת חלפה בראשי - האם זה קשור לכך שמשרד הבריאות הוא בראשות חרדית?

ואתמול ממש לא הבנתי מדוע מיחזר הגינקולוג הבכיר את זה כחדשה טכנולוגית שרק יצאה מן המכבש? 

כבר מזמן לא כתבתי רשימות ארוכות מסוג זה בבלוג. רשימות כאלה דורשות לא מעט השקעה... מקווה שצלחתם.

צו השופט והנבואה שלי

קראו כאן כיצד סותמים פיות בשם החוק. כיצד הדמוקרטיה פועלת נגד הדמוקרטיה (חופש הדיבור), ובסופה של הרשומה - קראו את הקצפת של הקצפת והיא נבואת הבחירות של  קנקניהו. כידוע נאמר שניתנה הנבואה לשוטים, אז הרשו לי להשתטות בפניכם. מה כ'פת לכם? זה אני שמסתכן בבושת פנים. יהיה מעניין.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, הוציא (יום ד', 27.02.19) צו המורה כי גם פרסומי תעמולה באינטרנט, לרבות ברשתות החברתיות ובמנועי החיפוש (גוגל), חייבים להיות מזוהים. בהתאם לצו, מסר-תעמולה  , אסור שיהיה בעילום שם, כדי להגביר את השקיפות, לקשר בין מסר התעמולה למוסר התעמולה וכדי למנוע הטעיה לא הוגנת של הבוחרים. 

ובכן אני בלוגר וכותב באותו כינוי במשך למעלה משבע שנים. וכן, אני לא כותב בשמי המלא, אבל אני כותב עצמאי שאינו כותב עבור שום מפלגה וכמובן שאינני מקבל שכר מאיש. אני כותב פרטי שמביע את דעותיי בבלוג. לא בפייסבוק ולא בטוויטר. פשוט בלוג. וודאי לא הגיוני שבלוגר שכותב למעלה משבע שנים הוא בוט.

השופט מלצר ציין שבהחלטה, נקבעו הקווים המנחים לשקיפות תעמולה ברשת, נערכו האיזונים הנדרשים בין חופש הביטוי והזכות לעילום שם, לבין טוהר הבחירות, השמירה על השוויון ומניעת הטעיית הבוחרים. 

על פי News1, מדובר בהחלטה חריגה ביותר וייתכן שגם תקדימית ברמה העולמית. ומיד הקוראים הנבונים יבינו מדוע.

בעצם הצו חל על המפרסמים, ולא על פלטפורמות פרסום בהן הפרסום נעשה ללא עריכה או עימוד (למשל גוגל או פייסבוק). אבל מאחר שפלטפורמות אלה לא היו צד להליך, הן הבהירו שיפעילו מנגנון של "הודעה והסרה" - באופן שאזרחים יוכלו לדווח לפלטפורמות על פרסומים תעמולתיים בעילום שם. וככל שיתברר שהפרסום בעילום שם, הפלטפורמה תשקול להסיר אותו. במסגרת השיקולים להסרת הפרסום, אמורים להילקח בחשבון אף ההחלטה וצו המניעה שהוצא. המשפט האחרון נשמע לי לא בדיוק שיא הבהירות המשפטית.

השופט מלצר הדגיש כי מעבר לחבות המשפטית - פרסום תעמולתי בעילום שם מקשה על גורמי הביטחון של המדינה להדוף חששות מפני התערבות זרה בבחירות לכנסת ה-21, וזאת כלקח ממערכות בחירות במדינות אחרות בעולם. 

אז כאמור אני בלוגר ידוע שכותב במשך שנים באותם שני אתרים. אני לא סוכנות פרסום, אינני מקבל שכר על הכתיבה משום גורם שהוא, בוודאי שלא על ידי איזושהי מפלגה או סוכנות פרסום - ארצית או זרה.

כל אשר עשיתי היא כתיבה עצמאית בליווי כרזות שעיצבתי לבלוגי הפרטי ושחררתי את זכויות ההפצה לכל מי שיחפוץ. עשיתי זאת בבלוג הוותיק שלי אמירה יומית. אינני יודע אם מישהו התלונן בפני וועדת הבחירות ברשותו של השופט מלצר, אבל כל הכרזות שלי שתועדו בגוגל נמחקו כלא היו לפני כשבועיים.

ולא רק שנמחקו, מישהו דאג שהבלוג לא יעודכן אפילו בדף קהילת פרפרים. כאות מחאה פתחתי בלוג חלופי ששמו הכל בגלל סתימת הפיות. הבלוג החדש תועד בגוגל למשך יומיים שלושה (כולל חלק מהכרזות בתמונות גוגל) - על כך גם תיעדתי בבלוג עצמו בתצלום חיפוש בדף גוגל. אבל כנראה שוב זה עצבן את מישהו שהתלונן, שלו מותר להישאר אלמוני, לגרום שוב להסרת כל עקבות הבלוג בגוגל. לא רק זה, אפילו שם הבלוג "הכל בגלל סתימת פיות" - נעלם בחיפושי גוגל.

ומצד שני ה"בוטים האנושיים" כמו 'דוקטור שקשוקה' שצייץ למעלה מ-4,000 ציוצי תעמולת בחירות לליכוד (בכינוי בדוי) או 'גיורא' שהוצג בגאווה על ידי בנימין נתניהו בטלוויזיה - זה אינו עבירה לפי הצו של השופט מלצר? את אלה תמצאו בטוויטר, בגוגל וביוטיוב. ומי שלא יודע על מה אני מדבר, הרי לכם:

אם כך איפה ואיפה - תלוי אם אתה בצד הנכון - אם אתה בעד או נגד ביבי.

וראו בשל מה כל זה כאן. 

אוקיי, עצבנו את מישהו/הם התיעוד של הכרזות שלי בגוגל תמונות, אבל באיזו זכות גרמו לגוגל להעלים את הבלוג בכלל?  הרי ידוע לכל אחד שכאשר מישהו כותב דיבה על מישהו - זה נשאר במנוע החיפוש של גוגל לדיראון עולם, ובדרך כלל הנפגעים נזקקים לסעד משפטי ארוך עד שהדיבה מוסרת אם בכלל מתיעוד בגוגל. והנה כאן, הבריונות הסירה את גילוי הבלוג שלי ברבים באבחת חרב,  בשם הצו של השופט מלצר.

,

בקשר לצו עצמו, הדגיש השופט מלצר כי "הבחירות הן יום חגה של הדמוקרטיה הישראלית. תעמולה בעילום שם שאינה מזוהה עלולה לרדד ולדרדר את השיח, ולהביא בתקופת הבחירות לניצול הרשתות החברתיות ומנועי חיפוש לשם פגיעה בדמוקרטיה וערכי היסוד של החברה".

ויש לי שאלה אל השופט מלצר - היכן עומדת זכות חופש הדיבור בדמוקרטיה? האם היא ניתנת רק לתקשורת הפורמלית ולפוליטיקאים שיכולים לשטוף את מוחו של הציבור הרחב בשקרים (מתוקף חוק החסינות שלהם)? והאם לאחר הבחירות ידאגו להחזיר שוב את התיעוד של הבלוגים "אמירה יומית" ו"הכל בגלל סתימת הפיות", או שהם יישארו מצורעים לעד? השופט מלצר ציין שהצו תקף אך ורק לתקופת הבחירות. נבחן זאת לאחר הבחירות.

אז כאמור לכל הדעות, מדובר בהחלטה חריגה ביותר וייתכן שגם תקדימית ברמה העולמית. אולי מלבד במדינות כמו סין , צפון קוריאה ומדינות אנטי-דמוקרטיות שכמותן. האם זהו עוד תהליך אנטי דמוקרטי לסתימת פיות במדינה, באצטלה של פגיעה בביטחון המדינה ושאר מכבסות מילים. תהליך שמתווסף לחוק שעבר בכנסת בקריאה ראשונה - שבלוגרים יהיו חשופים לתביעת דיבה בסך 300 אלף שקל ללא הוכחת נזק. לחוק הלאום, ל'חוק הצרפתי', לחוק סתימת הפיות לבלוגרים, ושאר החקיקות המתוכננות על ידי ממשלת הימין העכשווית להחלשת מערכות המשפט ואכיפת החוק - האם אין אלה פגיעה באשיות הדמוקרטיה בשיטת הסלאמי. מהתמיכה הרחבה של העם בימין - נראה שלפחות כמחצית העם בעד זה, במודע או בטמינת הראש בחול. אבל מה שהם אינם מבינים הוא שאותה החקיקה עשויה לפגוע בכולם, גם לחזור אליהם כבומרנג. 

וכיוון שהבלוג 'הכל בגלל סתימת הפיות' זוכה  (עקב העלמתו) רק ל 12-8 כניסות בקושי ליום, הרי אני מביא קישור לפוסט הקצפת שבקצפת שפורסם הבוקר כאן - על חזון קנקניהו . נבדוק אותו לאחר הבחירות :)

ענין לגופו של עיתוי

קריקטורה שרצה ברשת

 אפתח בכך שלמרות שנדמה, רשימה זו אינה עומדת להיות קשורה לגופו של אדם (או קבוצת אדם) אלא לגופו של עניין. והקריקטורה הפותחת מדברת בעד עצמה - זה הכבוד שרוחש המיינסטרים לכנסת היוצאת 

ואיך נראה המיינסטרים בציבור? האמת שהוא לא נראה ונשמע - אלה הם השקופים. בכל ימות השנה הם הרואים ואינם נראים . כמו דני דינים כאלה למי שזוכר מסדרת ספרי הילדים. 

ורק אחת לארבע שנים בערך (פלוס מינוס) מחלקים לדני דינים פודרה ורודה, כדי שיבזקו על עצמם והיו גלויים בקלפי.

הממשלה היוצאת הייתה הממשלה הכי פחות ממלכתית מאז קום המדינה. והכנסת היוצאת - קרקס ליצנים ולוליינים. וכמו בממשלה הזו, גם מערכת הבחירות הולכת להיות לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. וכמו שאצל העומד בראש הממשלה היוצאת - ההתקפה לגופו של עניין היא בעצם לגופו של עיתוי. 

והכנופיה שמסביבו כבר מכינה את הציבור שעל פי חוק - העומד בראש הממשלה יכול להמשיך לנהל את המדינה גם כשהוא עומד למשפט בעוון שוחד, ניגוד אינטרסים והפרת אמונים. "על פי חוק" אומרת הכנופיה. אבל במציאות אין חוק שמאפשר, אלא אין חוק שלא מאפשר, וזה הבדל גדול מאוד. משל אם אין חוק כנגד גניבה, הרי מותר לגנוב. ומה עם מוסר? נראה שנעלם המוסר בעולם המשפטיזציה המתהווה כאן אצלנו. ובעולם של משפטיזציה, אסטרטגית הבחירות הקרובות תהייה בנויה על גיוס של מיליון 'חברי מושבעים' כנגד יועץ משפטי, פרקליטות, שופטים...

אבל אל דאגה. כי אם וכאשר - יפסוק בית המשפט העליון שדין ראש ממשלה עם כתב אישום כדין שר עם כתב אישום. וכל חברי המושבעים יגלו שבחוקי מדינת ישראל לא קיים גוף של חבר מושבעים. ושכמו אחרון המואשמים בפלילים, גם נשיא, ראש ממשלה ושרים שאמרו "לא יהיה כלום כי אין כלום" - פשטו חליפות ולבשו מדי אסירים. 

 לא יעזרו צעקות גיס חמישי של אספסוף "הוא זכאי, הוא זכאי". לא יעזרו החרבת קברי הורים של. ולא יעזרו (כך אני מקווה) דיבורים על גופו של עיתוי כטיעון משפטי לחפות. כי טיעון כזה אולי עובד על חבר מושבעים, אבל לא על השופטים היושבים בירושלים. ויש שופטים בירושלים, שנבחרו עד לגיל הפרישה שלהם. והם כבר לא חייבים כלום לשרה שמינתה אותם, או לגורמים משפטיים אלה או אחרים. עיינו ערך המפכ"ל היוצא, שלא נותר חייב למי שמינה אותו. ויוצא לבסוף שכגודל התקווה של הממנה, כך גודל אכזבתו.

אז מה הולך להיות לנו במערכת הבחירות הזו?

* מערכת בחירות לגופו של אדם במקום לגופו של עניין, כבר אמרנו. זה יהיה לגופו של פולחן (אישיות). עבודת אלילים לאשתורת מול הבעל.

* אסטרטגיית בחירות של "אין תחליף". והרי ידוע שבתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף. ואלה שאין להם תחליף, כבר לא יעשו מה שלא עשו במשך 20 שנה. ואלה ש"הם התחליף" - יש להם ניסיון רק בדברת ובכושר זיגזוג והפרת הבטחות לעילא ולעילא. שהן כידוע תכונות שאין להן תחליף להישרדות של פוליטיקאים. ובעצם הקריקטורה הבאה שמתגלגלת ברשת - לאחר החיוך מעוררת גועל ודיכאון. ושלא יאמרו הצדקנים שביניהם, כי הם יוצאים מהכלל. כי הרי כל חברי הכנסת בלי כמעט יוצאים מהכלל, מחוקקים לעצמם כל חודשיים העלאה של אלף שקלים במשכורת, על חשבון הציבור שבוחר בהם. ונראה שדווקא לגזלנים אין תחליף:

עוד קריקטורה שרצה ברשת

* במערכת הבחירות הזו ידחפו לנו סקרים חדשים כל שעתיים. אבל כדאי שכולם יזכרו שסקרים לא שווים שום דבר. זו אולי רק המלצה בשיתוף פעולה בין המזמינים והמתפרנסים ממנה לבין התקשורת. אבל אין בה אמת של ממש. כך רק עושים שטיפת מוח לאמת. וההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב שהמציאות הביאה מהפך לסקרים. 

למשל בבחירות לכנסת ה-17, הסקרים שערב הבחירות צפו 42 מנדטים לקדימה, הביאו בפועל רק 29 מנדטים. ולפי היחס הזה, 30 המנדטים שמנבאים הסקרים לליכוד – עשויים להפוך בפועל רק ל- 20 מנדטים. ובבחירות של 2015, התהפכו היוצרות בין הסקרים למציאות. ומה צפו כל הסקרים לגבי ההפסד של טראמפ ומי הנשיא במציאות, כבר שכחו המאמינים לסקרים. ויש עוד דוגמאות הרבה מכל העולם. 

לא אכנס כאן לסיבות. אפשר לכתוב על כך ספר. אבל אומר לכם שאני בין ה"לא החליטו" בסקרים (למרות שאין לי בעיית החלטה כלל וכלל). כידוע רבים הם המשקרים בסקרים. שלא לדבר שהתוצאות עשויות להשתנות מהקצה אל הקצה - כאשר ראש ממשלה עובר עבירה על חוק תעמולת הבחירות, כאשר הוא מפיץ "המוני ערבים עולים על אוטובוסים לקלפיות". או אם יועץ משפטי יחליט ערב בחירות, על הגשת כתב אישום לאחר שימוע. ויש כבר מישהם שכבר בהיסטריה מכך. שמאיימים ומחריבים קברים. לא סתם הם אינם נחים על זרי הסקרים ואחוזים בהיסטריה. אל תאמינו לביטחון שהם משדרים במדיה. בין עמי אני מהלך, ויש להם סיבה טובה להיות בהיסטריה. מי שזוכר - הייתי מבין הבודדים שחזה את עלייתו של טראמפ ואמר זאת לכל מומחי הסקרים החוגגים. ויש אפילו שהפסיקו לדבר איתי בגלל זה.

* במערכת הבחירות ידחפו לנו לטלפונים מבול של סקרים ותעמולת בחירות בהודעות קוליות וב-SMS, בגלוי ובעילום שם. ואין דין ואין דיין. אבל כנקמה, אקדיש את הרשומה הבאה כדי ללמד את קוראי הבלוג כיצד לחסום אותם. רק בשביל זה יהיה שווה לקרוא , ליישם ולהמליץ לחבריכם. יש למה לצפות!

* תעמולת הבחירות הזו תהייה מלוכלכת מכל מה שהכרנו בעבר. תעמולה שתתבסס לא על אידיאולוגיות ועובדות (אלא על פיקציות שהעסקונה המפלגתית מוכרת כ'עובדות' - לציבור בעל זיכרון של דג). זו תהייה תעמולה מלוכלכת ברשת, שמבוססת על השמצות אישיות, על הסתות, פילוג וגזענות. הנה דוגמה אחת שנדחפה לסמרטפון שלי היום. והרי אני מביא אותה כאן לדוגמה, אך בצנזור הכותרת:

אַבָּא שֶׁלִּי

לְאַבָּא שֶׁלִּי יֵשׁ סוּלָּם
וְקָדֶנְצְיָה רְבִיעִית בֵּינְתַיִים
וְאַבָּא שֶׁלִּי הוּא מוּשְׁלָם
הוּא לֹא רוֹאֶה בָּעֵינַיִים

יֵשׁ לוֹ אִישָּׁה חֲמוּדָה
מְדַבֶּרֶת חָזָק עִם הַיָּדַיִים
הִיא שׁוֹתָה רַק שַׁמְפַּנְיָה וְרוּדָּה
וְאוֹהֶבֶת לִזְרוֹק נַעֲלַיִים

וְאַבָּא שֶׁלִּי הוּא הַטּוֹב מִכּוּלָּם
וְאַבָּא שֶׁלִּי הוּא הֲכִי בָּעוֹלָם
וְרַק בִּגְלָלִי הוּא הָאַבָּא שֶׁלִּי
כִּי הִבְטִיחַ הוּא לִי
שֶׁיּוֹם אֶחָד -
כָּל זֶה יִהְיֶה שֶׁלִּי

אַבָּא קָנָה מַתָּנָה
צוֹלֶלֶת שֶׁשָּׁטָה בַּמַּיִם
וְאַבָּא הֵבִיא לִי בּוּבָּה
בִּדְמוּת שַׂר שֶׁמּוֹחֵא לוֹ כַּפַּיִים

לְאַבָּא גַּם יֵשׁ אֲוִוירוֹן
וְצָבָא נֶאֱמָן שֶׁנִּשְׁבָּע לוֹ
לְאַבָּא שֶׁלִּי יֵשׁ עִיתּוֹן
הוּא כּוֹתֵב בּוֹ אֶת כָּל מָה שֶׁבָּא לוֹ

וְאַבָּא שֶׁלִּי הוּא חָכַם מִכּוּלָּם
וְאַבָּא שֶׁלִּי הוּא הַטּוֹב בָּעוֹלָם
וְרַק בִּגְלָלִי הוּא הָאַבָּא שֶׁלִּי
כִּי הִבְטִיחַ הוּא לִי
שֶׁיּוֹם אֶחָד -
כָּל זֶה יִהְיֶה שֶׁלִּי

אַבָּא אוֹמֵר שֶׁכּוּלָּם מְשַׁקְּרִים
אוֹהֲבִים רַק לָבוֹא בִּתְלוּנוֹת
הוּא אָמַר לִי כְּבָר אָז: "הַחַיִּים כֹּה קְצָרִים
אִם אֵין לֶחֶם, תֵּלֵךְ לְזוֹנוֹת".


אני רוצה להדגיש שלמרות שהשיר הזה מעלה בי חיוך, אני ממש מתנגד ומוקיע התנגחות בסגנון כזה. למרות שנשוא השיר עצמו - אינו בוחל בהשמצות ובהסתות ובאצבע משולשת כלפי אחרים ברשת.

כנגד צדק צדק תרדוף

  

באחרונה עלתה שוב שאלת האתיקה/ חוקיות של ניגוד אינטרסים בוועדות ובמכרזים.

היה היו ימים בפקולטה שלי, שבה היו נבחנים תלמידי המוסמך על ידי ועדה של שלושה בוחנים בסיום התואר, לאחר שהשלימו את כתיבת התזה. אחד מהשלושה היה המדריך שלהם עצמו. בחוגים מסוימים, בוחן נוסף היה מהמחלקה שבה עשה את עבודת התזה ובוחן שני היה ממחלקה אחרת. שלושתם גם בדקו את עבודת התזה והציון הסופי היה ציון משוקלל של שלושתם. כלומר, למדריך היה משקל של שליש מהציון הסופי, לטוב או לרע. אני חושב שאין צורך להרחיב בנושא לטוב או לרע.

שנים אחר כך הוזמנתי לבדוק עבודת התזה של תלמיד מוסמך בפקולטה אחרת. ולאחר הבדיקה ומתן הציון, הוזמנתי להשתתף גם כבוחן של התלמיד בבחינה בעל פה. גם שם היינו שלושה בוחנים - המדריך (שבדק כמובן גם הוא את עבודת התזה), בוחן נוסף מהמחלקה של התלמיד, אשר לא קרא את עבודת התזה, ואני. יוצא שבפקולטה הזו, משקל הערכה של המדריך הוא חמישים אחוז על עבודת התזה. ובבחינה בעל פה, רק אחד הבוחנים החיצוניים מכיר את עבודת התזה של התלמיד.

באותו מעמד הצגתי לתלמיד שאלות כלליות וספציפיות הקשורות לתזה שלו. דרשתי תיקונים מהותיים בתזה – למחוק את מה שלא הוכח, להדגיש את מה שלא הודגש ולערוך תיקון יסודי בדיון של התזה.

בבחינה כזו, תלמידה שלי לשעבר שעבודת התזה שלה וציוני הקורסים היו מעולים - נכנסה בבחינה בעל פה למצב איום ונורא של בלוק. היה לי קשה מנשוא לעמוד במצב הזה. סטרס, סטרס, אבל איזו בושה כך בעיני הקולגות. ניסיתי בכל כוחי לעזור לה בשאלות מנחות. אך היא רק נלחצה עוד יותר. אם לא הייתי נוכח בבחינה, סביר שהציון הסופי שלה היה נמוך מ-85. המינימום הנדרש להמשיך לדוקטורט. אמנם היא לא המשיכה אחר כך לדוקטורט, אך התקבלה לעבודה במשרד המשפטים במחלקת הפטנטים.

לימים השתנתה המדיניות בחוג שלי. למדריך עדיין נותר משקל של שליש בהערכת התזה של התלמיד, אך במבחן הסופי בעל פה - למדריך היה רק מעמד של משקיף. ההיגיון בזה היה שהמדריך לא יקבע את ציון הבחינה, בשל ניגוד אינטרסים. אבל שיש צורך במדריך כמשקיף, כדי למנוע מצב שבו התלמיד זוכה ליחס לא הגון בבחינה. כמו למשל מצב (שקורה לא אחת) שבו התלמיד נשאל שאלה שגם הבוחן איננו יודע את התשובה. ולמי שאינו מכיר את עולם האקדמיה - לעיתים התלמידים משלמים על סכסוכים בין מורי האוניברסיטה. זהו טבעו של עולם, שהש"ג הוא המשלם.

ואז חלה מהפכה נוספת בחוג. יותר לא משתתפים מדריכי התלמיד בבחינות. גם לא כמשקיפים. לטוב או לרע. אבל במטרה העליונה למנוע ניגוד אינטרסים של המדריך. וודאי יאמר הקורא: אבל מה לגבי ציון עבודת התזה עצמה, שהיא חלק נכבד מהציון המשוקלל? הרי כאן עדיין ניתן ציון על ידי המדריך האישי של התלמיד? גם על שאלה זו חשבו ונתנו לה מענה. כאשר יש פער משמעותי בין ציון המדריך לשאר בודקי העבודה, העבודה נמסרת לבדיקת בודק רביעי אנונימי, בדרך כלל ממוסד אקדמי אחר.


בימים אלו עולה במלוא עצמתה שאלת ניגוד האינטרסים שהתעוררה בהקשר לפעילותו הפלילית לכאורה של ראש לשכת עורכי הדין - אפי נוה. שבה לכאורה סייע לבת זוגו להיכנס ולצאת מהארץ תוך עקיפת ביקורת הגבולות. פעמיים - הן ביציאה והן בכניסה. כאשר יש גם ממצאים המצביעים שתכנן זאת מראש מסיבותיו. ואני מדגיש את המילה לכאורה, כפי שמתבטאים גם עורכי דין כביטוח מפני תביעת דיבה. מה יש, רק להם מותר?

ובעקבות גילוי זה, התעוררה לגביו פרשה שנייה, והיא קשורה להתנהלות של לשכת עורכי הדין וחבריה.

בהקשר האחרון, הועלתה הטענה שהוא השתתף בישיבת המכרזים של לשכת עורכי הדין עם חברת הביטוח מנורה - להסכם ביטוח מאל-פרקטיס גורף לעשרות אלפי חבריה. כפי שצוטט , בכתבה הזו  פרוטוקול הישיבה מלמד: " שהיו"ר אפי נוה ניהל את הדיון והיה דומיננטי כרגיל: נוה ענה לשאלות ופירגן ליועץ שהשיג, לדעתו, הצעה טובה מחברת מנורה. בסוף הדיון ורגע לפני ההצבעה נזכר נוה לעדכן: "שיירשם בבקשה בפרוטוקול שאני לא משתתף בהצבעה מכיוון שהמשרד שלי עוסק בתחום הביטוח וחלק מהחברות שהשתתפו במכרז, המשרד שלי מצוי או היה מצוי איתן בקשרי עבודה".

"נוה לא השתתף בהצבעה אבל נשאר בחדר וראה כיצד נציגי לשכת עורכי הדין שלו בחרו בהצעת חברת מנורה פה אחד. מנורה, אגב, עובדת גם עם משרד עורך דין פרטי של אחד - הלוא הוא אפי נוה".

וכפי שנכתב בכתבה -
התעוררו עורכי הדין. הדיחו את אפי נוה" .ממליץ לקרוא אותה במלואה, אך הרי העיקר:

"מאחר שגם במערכת אכיפת החוק מבולבלים בשנים האחרונות (ע"ע רות דוד, רפי רותם, יועמ"ש שלא מחליט ועוד ועוד), הרי שניתן להניח שההדלפות על "הסדר מותנה" שנולד מיד בין הפרקליטות לבין נוה, נועדו להכין את הקרקע לאי-הרשעתו בפלילים. כמובן שהטענות על רדיפה פוליטית לא מזיקות להכשיר את המהלך. אבל מעבר לאיום בהעמדה לדין פלילי, עדיין נותר המישור האתי. האם חברי ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין יפעלו נגד יו"ר הלשכה? מסופקני".

"אפי נוה לא יעזוב את תפקידו בעצמו. למרבה הצער גם אין מי שיעזיב אותו כי עורכי הדין פוחדים ממנו. גם בין אלה שמצביעים לו יש כאלה שעושים זאת מפחד, ומי שלא פוחד, חייב לו - והרבה - כי אפי נוה הבין שאם אתה דואג לאגו של בנאדם אתה משיג את נאמנותו. מעולם לא היו כל כך הרבה ועדות, תתי-ועדות וראשי ועדות בלשכת עורכי הדין. התרשמתי בזמנו שכמעט כל מי שרצה קיבל".

כך כתב מוני מרדכי - יועץ לענייני תקשורת.


ואכן (כפי שפורסם באמצעי התקשורת), ששת ראשי המחוזות של לשכת עורכי הדין חתמו על מכתב תמיכה משותף בראש הלשכה, עו"ד אפי נוה, הנתון בימים אלה תחת חקירת משטרה.

החתומים על המכתב הם ראש מחוז ירושלים עו"ד אשר אקסלרוד, ראש מחוז תל אביב עו"ד ינון היימן, ראש מחוז מרכז עו"ד אבי חימי, ראש מחוז דרום עו"ד דני אליגון, ראש מחוז חיפה עו"ד תמי אולמן וראש מחוז צפון עו"ד ח'אלד חוסני זועבי. במכתבם ציינו השישה כי הם מבקשים, "להביע סולידריות עם יושב ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, על רקע האירועים האחרונים".

העמדה הזו של בכירי עורכי הדין הזו אינה מפתיעה אותי ובוודאי גם לא חלק נכבד מהציבור הרחב. שאלת הגנת עורכי הדין על מרשיהם (כך הם מכונים במשפטית) כאשר הם יודעים בוודאות על אשמתם, היא לדעתי יותר מבעיה אתית. היא משדרת לכאורה שעורכי דין לא מעטים נותנים יד לשקר. וכאן אעלה שאלה היפותטית לכאורה - האם מקצוע עריכת הדין שזור מעשי שקר ועבריינות ברישיון? 
רק על עצמילספר ידעתי - על עורכי דין שהכחישו בפני בתוקף, כאשר לא ידעו שהקלטתי אותם. בכל מקרה עורכי הדין צריכים לשאול עצמם את השאלה: האם בהגנה הם מציגים "את האמת, כל האמת ורק את האמת". כפי שמתבקש מהעדים הנשבעים בבית המשפט? ומה לגבי שבועה זהה של עורכי הדין בבית המשפט? מדוע אין חלה שבועה כזו גם עליהם?


אתמול הלך לעולמו עורך דין יעקב וינרוט. שאלה לי לקורא, כמה עורכי דין אחרים (בכירים ככל שיהיו) או אפילו אנשים חשובים מהם, זכו לסיקור נאום הספד ארוך כל כך שכזה - של ראש ממשלה בישראל, ב- real time באמצעי התקשורת. אבל ככה זה. ככה יעשה למי שמגן על ראש הממשלה ומשפחתו בהסתבכויות משפטיות.

ובאותו היום ראש הממשלה שלנו עלב במצביעת ליכוד נאמנה בקרית שמונה (המגדירה את עצמה "אוהבת הליכוד, ביבי ושרה"). והוא אמר לה לשמע תשואות כפיים של הקהל - "את לא מעניינת, את משעממת". ואז כרגיל, כשביבי נתקל בסיקור אירועים כאלה וביקורת באמצעי התקשורת - הוא ממהר לצייץ: הוא הסביר שזה משום שהגברת הפריעה לו בעת שדיבר על מותו של וינרוט ידידו הטוב, וכי שאין לשפוט אדם בצערו ובאבלו. אז בערוץ כאן 11 הריצו שוב את האירוע המוקלט. ומההקלטה מסתבר, 'לא וינרוט ולא יער'. שוב ביבי אינו מדייק. בלשון המעטה מאשר לומר במפורשות "משקר לכאורה". לכאורה, אני מדגיש. לכאורה (!).

ועתה אני שואל את תושבי עיירות הפיתוח - מתי תתפכחו? 

"אתם לא מעניינים. ואתם משעממים".

הסרחון מתחיל מהראש?

טחנות הצדק צריכות עזרה

זוהי עוד רשומה אישית שאני מביא אותה בשל חשיבותה לכלל הציבור. הכל החל בתביעה כנגד המעסיק וחברת הביטוח כלל. למי שלא קרא בעבר, הסיפור המלא ברשומה מלפני כעשרה חודשים - אם אין אני לי מי לי. כאמור, כדי שלא ליפול בין הכסאות, התעקשתי שהתביעה תוגש הן כלפי המעסיק (שהתרשל בהעברת תשלומי הפנסיה במועד) והן כלפי חברת הביטוח כלל. לאחר דחיה אחת, התקיים לפני כשלושה חודשים הדיון המקדמי בבית המשפט. בסופו שלחה השופטת את שני הנתבעים להתדיין ביניהם על מי החבות ולשוב לבית המשפט כעבור 60 יום עם תשובה. במידה ולא יגיעו להסכמה על החבות, היא תחליט בעצמה. 

במסגרת הדיונים בין הנתבעים, עורך דיני עדכן אותי שהם מבקשים כל מיני דברים הזויים לצורך ההחלטה. למשל לספק את כל תלושי המשכורת שקיבלתי מהמעסיק. ריבונו של עולם, סיפקתי לבית המשפט דו"ח תעסוקה מלא הכולל את המשכורות החודשיות על ההפרשות השונות. הזכרתי לעורך דיני את הענין ושיפסיקו להתעלל בי ללא צורך. אמנם טחנות הצדק טוחנות לאט, אבל לטחון מים - לא אצלי. ומה פתאום הם צריכים לדעת כמה משלמת לי חברת ביטוח מגדל עבור העסקה הקודמת שלי במקום העבודה האחר? מה זה עניינם? והנתבעים גם ביקשו שאספק את כל תלושי המשכורת שאני מקבל ממגדל. תגידו, האם זה לא עינוי דין שלא לדבר על חוצפה? הודעתי לעורך דיני עד כאן - "הרי בתיק מס ההכנסה שלי שטיפלתם לצורך קבלת פטור ממס, מצויים בידיכם כל טפסי 106 שלי מכל מקומות העבודה, והם סרוקים במחשב שלכם. אנא יואיל כבודו לספק להם את הטפסים האלה כראות עיניו ותעזבו אותי בשקט".

אז היום בבוקר, לאחר שברכתי את אבא שלי לרגל יום הולדתו ה- 90, מתקשר עורך דיני כולו אושר - "חדשות נפלאות. נצחנו. קיבלתי מייל מעורך הדין של הנתבעת - חברת כלל תשלם לך רטרואקטיבית את כל המשכורות שלך החל מהיום שיצאת לחופשת מחלה, וכן המשכורות החודשיות עד לגיל הפנסיה הרשמי שהוא כידוע גיל 67. כמו כן, המעסיק וחברת כלל ימשיכו להפריש את מה שנדרש כדי שתקבל בבוא היום את פנסיית זיקנה המגיעה לך. אודיע לבית המשפט על ביטול התביעה".

לאחר ששלח לי את המייל מעורך הדין של כלל - כתבתי לעורך דיני:  "גם מכיוון שלא כתובים במייל סכומים, אל תבטל שום תביעה לפני שיתקבל מהם מכתב רשמי מפורט". תגידו, אני צריך לומר לעורך דין מנוסה בענייני פנסיה ורשלנות רפואית כיצד להתנהל? גם לשכר הטרחה שלו הוא יצטרך לחכות עד שהכל יהיה מוגמר וחלוט. הוא גם לא אהב לשמוע, שאת הוצאות אגרת בית המשפט וחוות הדעת של רואה החשבון המומחה הפנסיוני - אני דורש לנקות הוצאות אלו מהסכום שאקבל מחברת הביטוח כלל. לצורך חישוב 15% + מע"מ שכר הטרחה שלו. הוא נעלב קשות, אבל הוא יתגבר. אם כבר צדק, אז צדק עד הסוף.
הרי אם היה נמשך המשפט, הייתי מקבל את הכל. את כל הוצאות המשפט וגם לפחות חלק משכר הטרחה לעורך דין - בסבירות של 99%. כי אם לא, מדוע חברת כלל התקפלה? הייתי אולי מחכה עוד שנה אם המשפט היה נמשך, אבל אז גם מקבל את כל זה פלוס ריבית והצמדה. ובינתיים ממש לא הייתי מת מרעב.

אני משתף את הקוראים ברשומה זו למען ידעו שהן המעסיקים והן חברות הביטוח עושים הכל כדי לא לשלם ולהתיש את האזרח החלש. אבל אסור לוותר להם. וכשנלחמים מקבלים. הסטטיסטיקה מצביעה כי 85% מהתביעות כנגד חברות הביטוח מסתיימות בפשרה. שווה להם לא לשלם ולשלם אחר כך פחות בפשרה. אבל במקרה דנן ,מדובר בתיק מורכב כנגד החבות ההדדית של שתי נתבעות (המעסיק וחברת הביטוח). ועכשיו רק נותר לקבל את המכתב הרשמי והמפורט. עד אז אני לא מסכים לבטל את התביעה בבית הדין לעבודה. זהו גם שוט מצוין כנגד סחבת בתשלומים בפועל. הלוא כן?

וחוצמזה, אנחנו עדיין באריזות קדחתניות שיצאו לי כבר מהאף. אין לכם מושג כמה נזרק. מנסיוני עוד יזרק לאחר שנפרק את האריזות. הרי צריך לעבור תהליך השלמה ממה שנפרדים. מקווים שהכל יגמר בתוך כשבועיים. לפחות אין לנו סיבה להלחץ בשל תאריך עזיבה מוכתב. ולאחר שנעבור ונתמקם מחדש, נערוך יום מכרז לשיפוץ הבית האהוב שלי. כשיראו המשפצים זה את זה - יתחרו ביניהם מי יגיש את הצעת המחיר (הסופית!) שתעשוק אותנו פחות, וכן לו"ז שיעוגנו בחוזה ובבמסלול תשלומים לשעורין לפי קצב התקדמות העבודה. 

 ציור - Alexander Moreira

המרוץ האינסופי בין הטובים לרעים - עליית מדרגה והנקמה האפורה

ברשומה הזו אני רוצה לדון בהגנת החוק על הרעים, דבר שמשאיר את הטובים פגיעים וחסרי הגנה. האם במקרה כזה לא נותר לטובים אלא לנקוט באותם האמצעים המגונים של הרעים כדי לנקום?

אני לא אחדש לאף אחד שככל שמשתכללות רשויות אכיפת החוק, כך גם משתכללות שיטות הפשיעה. מייצרים אמצעי הגנה משוכללים המגינים מפני פריצת רכב למשל, תמיד הגנבים ימצאו אמצעים חדשים כדי לעקוף אותם. אבא שלי היה במשך שנים קצין רכב האחראי על צי של מאות רכבי עובדי חברת פיתוח תוכנה גדולה. כדי לפתור את בעיית גניבות הרכבים, הוא המציא התקן סודי מיוחד שחסם כל אפשרות של פריצה. מכיוון שזו הייתה המצאה פרטית - הוא התקין את האמצעי הסודי הזה גם ברכבים של המשפחה הקרובה. כששאלתי אותו מדוע אינו ממסחר את המצאתו, אמר - "כי אז יתאמץ מישהו לפצח גם את זה". 

ואכן מאז לא נגנב יותר אפילו רכב אחד בחברה. עד שהיא התמזגה עם מספר חברות פיתוח תוכנה אחרות, וההנהלה החליטה להחליף את רכבי החברה ברכבי ליסינג. בהעדר ההתקן הסודי המיוחד ברכבים האלה, התחדשו גניבות הרכב למרות אמצעי ההגנה המסחריים המשוכללים. אבל בעיית גניבות הרכב הפכה להיות בעיה של חברת הליסינג ולא של חברת פיתוח התוכנה.

אתמול שודרה בטלוויזיה כתבה על פריצות נפוצות לסמרטפונים, שגורמות לקיצור קיצוני של זמן סוללה וכמובן גם של משך חייה של הסוללה עצמה. הסיבה לכך היא שבעקבות הפריצה והשתלת קוד זדוני (וזה קורה כאשר אתם עונים למספר טלפון מסוים, או פותחים אימייל מסויים וכדומה) - משאבי הסמרטפון מתחילים להיות מנוצלים למטרות לא חוקיות. כמו למשל לצורך ניצול על ידי מערכת ההפעלה המסועפת של הביטקויין.

במאמר מוסגר אני אינני יודע כיצד רשויות החוק מאפשרות עדיין קיום מערכת המטבע הזו ואינן מחסלות אותה בחקיקה ובאכיפה. מערכת שמשמשת גם להלבנת כספים ולשמושים פליליים בעליל, כמו תשלומי הכופר בתעשיית כופרות המחשב הפורחת. זו שאלה מעניינת בפני עצמה, ושאולי מתקשרת גם להמשך הדיון בסוגיה שתועלה כאן בהמשך.

ברשומה הקודמת 'מה אתם הייתם עושים? - סיפור ריגול נגדי ושאלה לקורא בסופו', דנתי בסאגה המתמשכת של ההאקר שאני מכנה ההאקר מישרא. מדובר בנסיונות אינסוף של חדירה למחשב האישי לצורך מעקב, שימוש במשאבי מחשב לצרכיו הפליליים, בפריצה לחשבון המייל, בגניבת תוכנות ובחבלה של ממש בתפעול המחשב ובחיבור לאינטרנט. 

כפי שתיארתי ברשומה הנ"ל, בשלב הראשון נקטתי בשיטות הגנה שאמנם הלכו והשתכללו אך לא ממש הואילו לטווח רחוק. לכן בשלב השני נקטתי בטקטיקה של ספיגה - הגנות כאלו ואחרות על מערכת ההפעלה של המחשב. הבעיה היא שלהאקר מספיקה הצלחה אחת  בנסיון פריצה למחשב, גם אם מערכות האבטחה המסחריות מונעות אלף אחרות. בשלב זה, בנוסף לאמצעי אבטחה ואחרים, ניצלתי את המחשב שלי גם כמלכודת. אספתי כפעולת תגמול חומרים מפלילים כנגד ההאקר הזה שמסתבר שעם כל חוכמתו, הוא עשה גם הרבה טעויות שחשפו את זהותו. אבל נראה שזה לא הפריע לו, והוא המשיך במעלליו. על תגובת ספק האינטרנט ורשויות החוק אינני רוצה לדבר כאן כעת.

ואז לאחר שנמאס לי להתמודד עם כוננות הספיגה, החלטתי לעלות רמה - התקפה נגדית על ההאקר, כלומר על מחשבו. יש אמצעים כאלה, אך הם אסורים על פי החוק הבינלאומי. למעשה כמעט אסורים, כי חברה ישראלית (איך לא) פיתחה טכנולוגיה שהיא בתחום האפור מבחינת החוק. זוהי טכנולוגיה המבוססת על מערכת ההפעלה לינוקס.

האמת היא שההאקר הזה די עצבן אותי, עד כדי שאתחיל ללמוד את נושא הנקמה על המחשב של ההאקר עצמו. כבר התחלתי לפנטז כיצד 'נשרף' המחשב שממנו ההאקר חודר למחשב שלי. אבל מלימוד הנושא הבנתי שמאוד לא מומלץ להשתמש באיסטרטגיה הזו. ראשית כי זה אסור על פי החוק. כמו שהחוק מגן על שלומו של הגנב שפורץ לבית שלך ואם תפגע בו פיזית, החוק יכניס אותך לכלא במקום את הגנב. 
שנית למדתי שהשימוש בנקמה פיזית, עשוי להביא לתגובת נקמה חריפה שבעתיים על ידי ההאקר כנגדך. 
ולא רק זה, השימוש באיסטרטגית הנקמה עשוי לפגוע לא רק במחשב משתמש הקצה שהוא ההאקר, אלא גם במחשב תמים שהוא חלק מרשת מחשבים מסועפת שמנצל ההאקר כדי להסתתר בדרך למחשב שלך, כמודגם בתרשים הבא: 

אז מה עושים? לאחר שלמדתי את הנושא התחלתי להשתמש בשתי טכנולוגיות חדשות. האחת היא הגנה מוחלטת מפני שינויים בלתי מורשים במערכת ההפעלה, באפליקציות והמסמכים, למרות שהיא אינה מונעת חדירה למחשב לצורך ריגול. מכיוון שלא מגלים לאויב סודות הנשק שלך, לא אסביר מהו מנגנון הפעולה של מערכת הגנה זו.

השימוש בטכנולוגיה השניה הוא על גבול האפור ולמעשה השימוש אסור על ידי החוק במדינות עולם רבות באירופה ובארה"ב. מדוע? ההשערה שלי תבוא מיד. למעשה רכשתי אותה ממדינה שהחוק שלה כן מאפשר שימוש בטכנולוגיות כאלה.
כיצד היא פועלת - שוב אינני מתכוון לגלות כאן. אבל מאז שהתקנתי את הטכנולוגיה הזו - המחשבים שלנו הפכו לשקופים לחלוטין בפני האקרים. לא רק שקופים, אלא במידה ובכל זאת יצליח מישהו לחדור, המחשב שלו יופגז בג'יבריש שיחנוק את המחשב שלו ויאט אותו למהירות של צב.

מאז ההתקנה, המחשבים שלנו הפכו להיות שלנו, בלבד ללא שותפים. 
איך אני יודע?
ראשית כי מערכת האבטחה חדלה לדווח על מקורות כניסה 'צבעוניים' בלתי מורשים. שנית, חסל סדר כניסות מעקב של סוכנויות ממשלתיות, משטרות וכיוצא בזה. חסל לחלוטין גם הופעת חלונות פרסומות. ואיזה כיף, חסל לגמרי הזרקה של עוגיות, רוגלות ונוזקות. 
והכי חשוב, המחשבים שלנו כעת מהירים כמו שד. ללא שאף אחד אחר מנצל יותר את משאביהם למטרותיו:

צילום המוניטור בשתי נקודות זמן מייצגות

והמוניטור הזה שבתמונות מראה שמידות החום של המחשב נמוכות ב-20 מעלות לפחות מאלו שהיו בעבר ובטווח הכחול התקין. בעבר הגיעו לעיתים לטווח הכתום ואפילו לאדום המסוכן למעבדים של המחשב. כמו כן כעת רק 1-15% ניצול CPU למרות שרצים כרגע במחשב מספר לא מועט של יישומים במקביל (בעבר לפחות 50% CPU). ומדהים שלמרות שהמחשב מחובר כעת לכעשרה אתרים במקביל, פעילות האינטרנט על פי המוניטור היא 0.00% בלבד לעומת אחוזים גבוהים בעבר. ופעילות הדיסק הקשיח שתמיד הייתה בין 50 ל-100 אחוז היא כעת 0-6% בלבד. וזה משום שקודם מרבית משאבי המחשב נוצלו על ידי מקורות חיצוניים ללא רשות. כנאמר ביידיש - עכשיו א-מעחייע!

מקודם, רק מכניסה אחת למשל לדף הראשי של ישראבלוג, הוזרקו למחשב לא פחות ולא יותר מאשר 83 עוגיות מעקב מסחריות (פרסמתי בעבר צילום המפרט מהם). ועכשיו - אפס!!!

אז האם זה חוקי? האמת שזה לא ממש מעניין אותי, כאשר הרשויות אינן יכולות להלחם בהאקינג שיגן על האזרח הפרטי. על עצמם הם יודעים יפה מאוד להגן, על ידי שימוש בהתקני חומרה ותוכנה ייחודיים שאינם זמינים לאזרחים. אני גם יכול להבין מדוע אין רשויות מדינות אוהבות שימוש באמצעי הגנה כאלה על ידי האזרח. מדוע? כי אני מניח שאמצעים אלה מונעים חופש פעולה לאח הגדול. 

כעת חסל סדר כניסות מעקב, למשל של גורמים פדרליים בארה"ב (הידועים שהם עוקבים אפילו אחרי האזרחים שלהם), כפי שציינה בעבר מערכת האבטחה שלי, חסל סדר מעקב אחרי המחשב על ידי סוכנות ההגירה הבריטית, או של ממשלת טורקיה ועוד כהנה וכהנה גורמים אחרים, שמערכת האבטחה התריעה קודם עליהם למגינת ליבי ולא יכולתי לעשות עם זה כלום. ואני תוהה מה יש להם לחפש במחשב שלי או בסמרטפון? אני מניח שגם מוסדות כמו המשטרה, השב"כ, המוסד וכדומה עוקבים אחרי פעילויות חריגות לכאורה שלנו באינטרנט. לפיכך גם ברור מדוע האחים הגדולים האלה אינם פועלים להגנה מלאה של האזרח מהאקרים ומריגול תעשייתי. כי הגנות כאלו יפעלו גם כנגד האפשרות שלהם לעקוב אחרינו.

אבל תגידו, מדוע לשלטונות אסור לפתוח את מעטפות הדואר הרגיל שלנו, או לפרוץ לביתנו בלי צו בית משפט - אך מותר להם אם הם רוצים לעקוב אחרינו בחשאי במחשבים ובסמרטפונים, או לבלוש אחר חשבונות המייל והרשתות החברתיות שלנו?
מדוע מוכרים מידע פרטי שלנו במחשבים ובסמרטפונים לצד שלישי? למשל לחברות מסחריות. מדוע משאבי המחשבים והסמרטפונים שלנו מנוצלים ללא רשות על ידי גורמים אלה או אחרים?

אז הגעתי למסקנה - בסביבה של פיראטים תגן על עצמך כמו פיראט, כל עוד אינך פוגע פיזית באחרים. ואם האזרח מונע בכך מעקב של אחים גדולים וריגול תעשייתי, הרי שאני שמח על כך עד מאוד. לפני עידן האינטרנט הסתדרו, אז שיסתדרו כך גם עכשיו הבולשים למיניהם. זכותו של האזרח הישר והתמים לפרטיות. שיראו לי היכן כתוב בחוק שמעקב כזה מותר לכל מי שזה יהיה ללא צו בית משפט.

צר לי, אך כפי שהסברתי בתחילת הרשומה - פירוט טכני מעבר למה שנכתב כאן איננו נושא לדיון. במציאות מערב פרוע האינטרנטי כיום - נאלץ להיות אדם לאדם זאב.

https://www.youtube.com/watch?v=ipmwtQX8G5A

מעקבי האח הגדול - האם המחשב שלך באמת פרטי?

המאבק המתוקשר על סירוב חברת אפל לפתוח את המערכת הסגורה שלה באייפון של מי שחשוד כמחבל על ידי ה-FBA האמריקאי – מעורר שאלות עקרוניות לגבי שמירת הפרטיות של האזרחים הנורמטיביים. אחזור לדיון בנושא זה בהמשך פוסט זה. בשל חשיבות הנושא אני מפציר לקרוא פוסט זה בעיון. למען עמך שרובו הדיוטות בנושא - המעטתי ככל האפשר במונחים טכניים ובדוגמאות שבוודאי היו מעוררות בכם צמרמורת ובשרכם היה נעשה חידודין חידודין. אבל המעט שאני מציג (משום שבעבר החומר הזה נוצל לרעה) הוא בעל עניין רב לקורא - הקורא שחשוף ללא ידיעתו לאחים גדולים.

אני אזרח ישר פשוט. לא אירגון. לא עובד בחברה מסחרית. לא חבר מפלגה. לא איש שירות ביטחון. אין לי סודות מדינה. אינני גולש באתרי פורנו של קטינים. אינני מוריד מוזיקה, סרטים או כל דבר אחר שמפר זכויות יוצרים. כל פרסומי המדעיים גלויים ומפורסמים בכתבי עת מקצועיים. אני כותב בלוג צנוע זה בכינוי, אבל גם זה וודאי אינו סיבה לכך שלמישהו יהיה צורך לעקוב ולפגוע בפרטיות. בוודאי לא סיבה שאיזשהו אח גדול ירצה לחדור לפרטיות.

במחשב שנרכש מכספי הפרטי, ברשת פרטית ובבית הפרטי שלי – אני מצפה לפרטיות. אינני מצפה שאהיה במעקב כלשהו מגורם כלשהו. כך וודאי חושב כל אדם פרטי. אבל כולנו יודעים שברגע שאנו מתחברים עם המחשב האישי למרשתת ולאינטרנט, אנחנו מאבדים באחת את הפרטיות שלנו. לחלק מכך אנחנו נותנים בעצמנו אישור חוקי ברגע שאנחנו מאשרים הסכמי תוכנות ואפליקציות, ובוודאי בכמעט כל האפליקציות החינמיות שאנחנו מורידים. באפליקציות החינמיות האלו אנחנו נותנים הרשאות מכאן ועד להודעה חדשה (גישה לאנשי קשר, לתמונות, לחיוגים על חשבוננו, לפרסומות ולמה לא). אתרי האינטרנט רובם ככולם שותלים קוקיז במחשבים שלנו. 'עוגיות' מסוגים שונים. החל ממידע סטטיסטי של שימושי המחשב שלנו, רוגלות ממש של תכנים, תמונות ופרטי אנשי קשר וכלה בנוזקות (malware) ממש - כמו וירוסים, טרויאנים, תולעים ושאר מרעין ובישין.

עוגיות מעקב - רשימת מחיקה (מומלץ להיפטר מהזבל הזה)

יש תוכנות אבטחה טובות שמגלות רבות מהנוזקות האלה, אבל אף לא אחת יכולה לבלום במאה אחוז חדירה למחשב. מספיקה הצלחת הדבקה אחת כדי לפגוע בפרטיות ובבריאות המחשב עצמו. בקצב של מאות ואפילו אלפי נוזקות חדשות ליום, יהיו מערכות האנטי וירוס, האנטי נוזקות-רוגלות וחומת האש טובות ככל שיהיו במחשב שלכם – אין הגנה מוחלטת. גם לא בבמחשבים של חברות ואירגונים שמשקיעים כסף רב באבטחה. אז ובוודאי גם לא במחשבים אישיים פרטיים. כאמור מספיק פיספוס אחד של מערכת הגנה כדי שזדונות יושתלו במחשבים שלנו.

אין כאן בדברי שום חידוש. נראה שכולנו למדנו לחיות עם תופעת אובדן הפרטיות בסייבר. לא רק השלמה בלית ברירה, רובנו ככולנו מתעלמים ואפילו מכחישים – 'לא אצלנו', הרי אין כל סיבה ארורה שמישהו יעקוב אחרינו. מפקפקים שקיימת בכלל אפשרות שמישהו לא רק רואה כל מה שבמחשב שלנו, אלא אפילו עושה במחשב ובנתונים כרצונו.

ראו צילום של מערכת גילוי במחשב שלי בשעת חיבור למרשתת:

מהתמונה אפשר לראות דוגמה למספרי IP (מתוך מאות אלפים שברשימות השחורות העולמיות) שנחסמו לכניסה למחשב שלי. אמנם האקרים למיניהם משתמשים בסרברים , פרוקסי ו-VPN שמגנים עליהם מחשיפת ה- IP של המחשב שלהם. אבל הי, גם אותם אפשר לגלות כמשתמשי קצה – בעצם את המספרים הפיזיים של החומרה שלהם שמעורבת בנסיונות פריצה. למעשה התוכנה הנ"ל לומדת אותם ושולחת את המידע לבסיס הנתונים העולמי הכולל רשימות שחורות. הרי דוגמא למשל (באפור מספרי זיהוי פיזיים של חומרה):

כלומר, גם אלו שמסתתרים מאחרי מספרי IP פיקטיביים ומשתנים, אינם יכולים לשנות את המספרים הפיזיים של המחשבים והראוטרים שלהם. לכן אם לרשויות החוק יש ענין בהאקר מסוים, הוא אינו חסין בפני גילוי ואימות המספרים הפיזיים של ציוד המחשבים שלו. שלא לדבר על התוכנות ושאר החומרים המרשיעים שימצאו במחשב שלו בפשיטה באישון ליל, בעת מעשה.

לשם הקוריוז אביא לכם דוגמה של נסיונות חדירה אל המחשב שלי, לא פחות ולא יותר על ידי RSA-ISRAEL LTD:

אינני יודע אם לצחוק או לבכות. כי RSA היא חברת אבטחת מחשבים רצינית בעצמה. כפי שניתן לראות, גם היא נמצאת ברשימה השחורה של תוכנות הגילוי/חסימה וברשימות השחורות בבסיס הנתונים העולמי שכולל מאות אלפי כתובות IP לא כשרים וזהות העומד מאחוריהם. נשאלת לכן השאלה מדוע ולמה למישהו בחברה הזו יש בכלל עניין לפרוץ למחשב שלי באובססיביות כזו? ובכלל כדאי שיעשה בירור בחברה מי משתמש ב-IP שלה, כדי לפרוץ למחשבים פרטיים. האם מדובר בעובד שלהם שמנסה מטעמים בלתי ברורים לפרוץ בזמנים מסויימים הנרשמים אצלי...?

RSA היא חברת בת אמריקאית הפועלת בישראל שיש לה אתר רשמי, שאם תגגלו תמצאו אותו בעצמכם. ובאתר שלהם יפרסו לפניכם שיטות ההגנה שהם מציעים לאירגונים. לטענתם רבים האירגונים והחברות שנמצאים ברמת סיכון בינונית עד גבוהה, וללא קשר לעוצמה הכלכלית שלהם. עוד אחזור לכך בהמשך.

אחד האמצעים הגועליים ביותר היא התחברות ישירה של גורמים למחשבים שלנו. זיהיתי לאחרונה גורם שהצליח לשתול במחשב שלי קוד זדוני שגרם לכך שכל פעם שהמחשב שלי התחבר למרשתת הוא יורט על ידי גורם מסוים – הקוד מחייג ומכווין את ההאקר למחשב ישירות:

כלומר הקוד הזדוני הזה כיוון כניסה פלילית של גורם כלשהו לדסקטופ ול-USB של המחשב האישי שלי. לכן כשאני מגלה שפתאום המחשב שלי מתחמם, או שהוא לפתע איטי מהרגיל, או שהנורות בראוטר מהבהבות כמו משוגעות (אפילו כשאני לא מחובר לאינטרנט)  – אני יודע מיד שמשהו אינו תקין ובודק לנוכחות זדונות כגון בדוגמה שבתמונה, אשר שהצליחו לחמוק ממערכת ההגנה במחשב. 

ואם חשבתם שאם אינכם מחוברים למרשתת אתם בעצם מוגנים ממעקב מרחוק – טעות בידיכם. האקרים משתמשים בשיטת חיבור ישיר למחשב, גם כאשר הוא מנותק מהמרשתת (הן הקווית והן האלחוטית). שיטה המכונה peer to peer או בקיצור (P2P). לא אכנס כאן לפרטים הטכניים כיצד זה מתבצע, אבל בדוגמה המצולמת הבאה ניתן לראות דיווח בזמן אמת על נסיונות ומקור התחברות ישירה למחשב שלי – ללא שהמחשב מחובר בכלל לאינטרנט!!!

אפשר להבחין שאין מדובר בנסיון התחברות ישיר (ללא תיווך של ראוטר אישי) של האקר, באופן ידני. ההאקר משתמש בתוכנה שעושה נסיונות חוזרים באופן אוטומטי , כפי שניתן לראות בתמונה נסיון לפריצה ישירה כל 3 דקות בדיוק. והמקור הזה מנסה עדיין לפרוץ כעת כל 5 דקות, נכון לעת סיום כתיבת הפוסט.

התוכנה הזדונית הזו מנסה התחברות דרך פורטים שונים במחשב ואגב משנה גם מספרי IP מתחלפים מאותו מקור הפריצה, כדי לתעתע. איך לא? כל האקר הוא בעצם פחדן עלוב שחושש להכנס לכלא. כי מדובר במעשה פלילי בעליל. אף אחד אינו חולק על כך. גם אחים גדולים אחרים שהם מורשים לכאורה על ידי רשויות הבטחון פועלים על גבול האפור מבחינה פלילית.

ושלא אובן שלא כהלכה. למרות המודעות שלי ולמרות נקיטה באמצעי אבטחה – לא אני ואף לא אחד אחר מוגן באופן אבסלוטי ממעקב ועקיצות. לא אפרט על כך כאן , אבל לא אחת גיליתי במחשב מסמכים ותוכנות שהועברו באורח פלא לסל האשפה. לתמונות ומסמכים מסוימים שהוצאו ממקומם והועברו לדסקטופ ואפשר היה לראות את זה רק כאשר המחשב הופעל במצב בטוח. תוכנות שונות ובמיוחד תוכנות אבטחה המוגנות בססמאות חזקות - נעקפו או נפרצו. ועוד כהנה וכהנה.

מטעמים מובנים גם לא אחשוף כאן כל מה שאני יודע על זהות הפורץ/ים ונתונים שיש בידי ושעשויים להסגיר ולהפליל (גם אם מדובר למשל במהנדס תוכנה תואר שני שחושב שהמקצועיות שלו מספקת לו חסינות בפני החוק). וכמובן משום שזוהי אינה מטרת הפוסט, אלא להביא למודעות הציבור מידת החשיפה של האזרח לפשעי סייבר. גם מעקבים של אחים גדולים הם פשע וכמובן פגיעה בפרטיות של כולנו. 

לא אחת שמעתי מאנשים שביתם נפרץ – כי גם אם לא נגנב דבר בעל ערך, תחושת אובדן הפרטיות היא הקשה ביותר. התחושה שמישהו הסתובב בביתנו וחיטט ללא רשות וללאהפרעה בחפצינו – בלתי נסבלת. פשע סייבר אינו שונה מפשעי פריצות וגניבות בתים ומכוניות. לא פעם אני תמה עד לכמה אנשי מחשב יש למעשה אישיות פלילית, בדיוק כמו לגנבים פורצי בתים ומכוניות מהשורה.

ואם עבירות סייבר כאלו אינן חוקיות ואפילו פליליות, נשאלת השאלה מדוע רשויות החוק אינן נלחמות מלחמת חורמה כנגד. בפוסט אחר בעבר כתבתי שאם רשויות החוק בכל העולם היו מתאגדות למלחמה כוללת ואפקטיבית כנגד עבירות הסייבר הבלתי נסבלות, באותו אופן שהתאגדו בעבר לחיסול תופעת שודדי הים – היינו היום במקום אחר. אם האקרים בזויים היו מושמים מאחורי סורג ובריח בסיטונות למען יראו ויראו – אנשים נורמטיבים לכאורה בגלוי, לא היו מרשים לעצמם להתנהג כאחד הגנבים והשודדים בסתר, בחסות האנונימיות בסייבר.

אבל לא זה מה שקורה בפועל. מדוע? כי רשויות הביטחון והחוק עצמן (בחסות ממשלות העולם לדורותיהן) גם הן אינן מעוניינות בפיתוח אמצעים אפקטיביים למיגור תופעת ההאקריות. כי הן עצמן מרגלות אחת אחר השניה והן עצמן משתמשות באמצעים נלוזים אלו כאמצעי מעקב של 'האח הגדול' אחר אזרחיו. לפיכך לא יפתחו לעולם מערכות סייבר סגורות ומבוצרות לחלוטין. כי אז הכיצד האח הגדול יוכל להמשיך לעקוב אחרינו? וכך מהנדסי תוכנה עם רשיון יכולים להרשות לעצמם לנהוג כאחרון הפושעים, לעקוב אחרי כל אחד ולעקוץ על פי גחמתם האישית, או בחסות שלטונות החוק או הביון. על רקע זה, מה הפלא שהרשויות אינן מפתחות קיר ברזל המגן על האזרח בסייבר מפני עקיצות ועבירות סייבר גם של גורמי פשע?

כולנו שמענו על התנגדות של חברת אפל לספק ל- FBA האמריקאי את הקוד לפריצת המערכת הסגורה באייפון של מחבל חשוד. באייפון הספציפי הזה, לאחר עשר טעויות בסיסמת הכניסה - הוא ננעל ותכולתו נמחקת לצמיתות. למרות שבוודאי אפל בעד חשיפת סודותיו ואנשי הקשר של המחבל הספציפי הזה, היא מתנגדת באופן עקרוני לחשיפת פיצוח הקוד הסגור. כי חשיפה כזו תאפשר לחדור לתכולת האייפון של כל אחד אחר מאיתנו. מלחמה גדולה צפויה בנושא, אך גם ה-FBA יודע בסבירות גבוהה שידו תהייה בתחתונה בענין זה - במבחן המשפטי של בית המשפט העליון האמריקאי.

וקיים כמובן גם הגורם הכלכלי. כיצד יתפרנסו חברות חומות האש והאנטי וירוס? כיצד יתפרנסו חברות אבטחת סייבר כמו חברת RSA-ISRAEL שנסיונות חדירתה למחשב שלי זוהו בתמונה למעלה?

באתר באינטרנט שלה, חברת RSA מסבירה מהם אמצעי האבטחה שהיא נוקטת בכדי להגן על הלקוחות שלה. לא רק אמצעי הגנה שונים. כי גם הם יודעים שאין שיטת הגנה הרמטית. לכן הם מציעים בנוסף שיטת גיבוי מערכת שתאפשר שיחזור מלא שלה, אם וכאשר. אבל הם לא רק מציעים אסטרטגיות פסיביות. הם כאמור מודים שאין זה מספיק. לכן הם מציעים גם אסטרטגיה נוספת, ללא פירוט – אסטרטגיה אקטיבית.

למה הכוונה באסטרטגיה אקטיבית כנגד האקרים? את זה הם כמובן אינם מפרטים. לא רק בשל הסודיות, אלא לדעתי בעיקר בשל שאלת החוקיות. כי אסטרטגיות פעילות כאלה הן על גבול הפלילי, אם לא פלילי ממש. אז האם 'אסטרטגיות אקטיביות' מלמדות על עתיד של מלחמות דמים בסייבר? ואני כבר מדמיין בעיני רוחי שאסטרטגיות אקטיביות כאלו כוללות תגובות אלימות ממש. תארו לעצמכם שלהאקר שינסה לפרוץ למחשב שלך – ישלח כריקושט קוד זדוני ש'יסמן את המחשב שלו באות קין לדראון עולם ואולי יותר מכך - שימית את המחשב של האקר התוקף. כלומר, שינטרל פיזית את המחשב שלו ללא תקנה...

על דברים כאלה בוודאי חברות אבטחה וסוכנויות ביון למיניהן אינן מדברות. כי החוק במדינות דמוקרטיות מגן באופן אבסורדי גם על הפושעים. באותו אופן שבו יועמד לדין מי שלמשל יתקין אמצעים טכניים ומלכודות שיפגעו פיזית בגנבים ופורצים לבית שלו. ודי לחכימא ברמיזה.