יום שני, 10 באוגוסט 2015

תרופת הפלא החדשה לסוכרת שמעניינת גם את בעלי המשקל



תרופת פלא חדשנית הושקה לאחרונה לטיפול מתקדם בחולי סוכרת שאינם מגיבים טוב לתרופות אחרות, או לשיפור בריאותם בשילוב עם תרופות אחרות. שמהשל התרופה  פורסיגה (forxiga). הסטטיסטיקה מלמדת על עליה מדאיגה בתחלואה בסוכרת ועל כך שהסוכרת עומדת להיות המגיפה של המאה העשרים ואחת. אם לא נשנה באופן דרסטי את התזונה הקלוקלת, מעריכים שבעוד כעשור שנים - אחד מכל שלושה יסבול בחייו מסוכרת (על כל תופעות הלוואי והסיבוכים הנוראיים שלה). גם אם התחזיות הסטטיסטיות במידת התחלואה מוגזמות מעט, המצב כיום כבר חמור דיו- כאשר מדובר באחוז תחלואה שמתקרב ל-20% מכלל האוכלוסיה המערבית.

פוסט זה יעסוק בתרופה החדשנית, המצטרפת לסט של תרופות הפועלות במנגנונים שונים כנגד הסוכרת.למרות שהתרופה החדשה נועדה לחולי סוכרת בלבד, יש לה תופעת לוואי נחמדה שהיא עוזרת גם לירידה במשקל. בהמשך הפוסט נלמד מהי הסיבה, אבל לדאבון בעלי משקל יתר – עודף משקל אינו כלול בהתוויות שאושרו על ידי משרד הבריאות. למרות שהתרופה אושרה בישראל על ידי משרד הבריאות, היא אינה כלולה עדיין בסל הבריאות.

תמונה רופא שותה שתן

בתמונה מתועד רופא מתקופת ימי הביניים שמתבונן ומאבחן שתן של חולים על פי צבע ועכירות וגם היה טועם טעמו של השתן לאבחון מחלות שונות. במיוחד היה צורך לאבחן סוכרת על ידי המתיקות שבשתן.  בימים ההם לא היו קיימות בדיקות מעבדה ומיכשור לביצוען כמו בימינו. לפיכך הרופאים היו מאבחנים מחלות רבות על ידי שימוש בחוש הטעם והריח. נא לא להתפלץ, יתכן שנתקלתם גם כיום ברופאי שיניים שמריחים את מחטי הטיפול לאחר שהוצאו מחורים בשיניים. לפי הריח הם מאבחנים את סוג החיידק הגורם לריקבון. הריח מאשר מידית את התוצאות המדוייקות שיתקבלו לאחר יממה של גידול החיידקים במעבדה בתרבית. רופאים מריחים גם כיום פצעי לחץ ונמק בדיוק מאותה סיבה.

אבל כיום תודה לאל, הרופא אינו זקוק לטעום שתן כדי לאבחן סוכרת. כיום משתמשים בסטיקים שנטבלים בשתן – מקלונים המצופים בקצותיהם בחומרים כימיים המשנים את צבעם כאשר נוכח סוכר בשתן. 

למעשה אם נמדד סוכר בשתן, מדובר כבר בסוכרת מתקדמת מאוד, כאשר ערך הסוכר שנמדד בדם גבוה מ-180 (מיליגרם לדציליטר). סוכרת מאובחנת כאשר בבדיקת דם לאחר צום מתקבל ערך הגבוה מ- 125 (מיליגרם/דציליטר). ערך בין 100 עד 124 מוגדר כטרום סוכרת,  ואי טיפול במצב זה יוביל לסוכרת בלתי הפיכה. משום שסוכר בשתן מופיע רק בערכי סוכר גבוהים מאוד בדם, בדיקות דם תקופתיות יעילות יותר מבדיקות שתן לגילוי מוקדם ולמניעת התפתחות סוכרת בלתי הפיכה.

מדוע מופיע סוכר בשתן רק כאשר ערכי הסוכר גבוהים מאוד בדם? מדוע כל עודפי הסוכר בדם אינם מופרשים מיד על ידי הכליות לשתן? הסיבה לכך נעוצה באבולוציה של האדם: בתקופות קדומות כאשר אספקת המזון הייתה בלתי צפויה וסדירה, כי התבססה על ציד וזמינותו בעונות השנה, הגוף לא היה יכול לבזבז שום כמות של סוכר המהווה מקור אנרגיה חיוני לגוף. לפיכך גופנו פיתח מנגנון החזרה (ספיגה) של הסוכר בתחנה האחרונה לפני הפרשתו לשתן על ידי הכליות – בחזרה אל זרם הדם.

מסתבר שמי שאחראיות למשיכה החוזרת של הסוכר מהשתן לדם הן 'משאבות ביולוגיות' המצויוב בכליות. המשאבות האלו הן חלבונים המכונים חלבוני ה- SGLT. בשל פעילות החלבונים האלו, מוחזרים לדם כל עודפי הסוכר והפרשתם לשתן נמנעת. רק כשריכוז הסוכר בדם עולה מאוד ועובר את הסף של 180  (מיליגרם לדציליטר), משאבות ה-SGLT אינן עומדות יותר בעומס ולכן לא מצליחות להשיב יותר  את כל הסוכר מהשתן לדם. על כן רק כשערכי הסוכר בדם  גבוהים מאוד  – רק אז עודף הסוכר מופרש בשתן ולכן הוא הופך ל'מתוק'. כלומר מדובר בתהליך נורמלי שבאופן זה הכליות עוזרות בוויסות רמות הסוכר. זאת כאמור משום שהפרשת הסוכר בשתן כשרמות הסוכר בדם  גבוהות , מסייעת בהורדת רמת הסוכר בדם.

אצל חולי סוכרת לא רק שקיימת בעיה בספיגת הסוכר מהדם לתאי הגוף הנזקקים לו כמקור אנרגיה. בחולי סוכרת מנגנון הוויסות הכלייתי הנורמלי של רמת הסוכר משתבש והספיגה של הסוכר מהשתן לדם אפילו מתגברת ב-20% על אף רמת הסוכר הגבוהה בדם. תהליך לא נורמלי זה גורם לעליה נוספת של רמת הסוכר בדם.  אצל חולי סוכרת הסוכר מורחק מהדם דרך השתן רק כשרמת הסוכר הממוצעת בדם עולה על 220 (מילגרם לדציליטר). זוהי רמה גבוהה מאוד שדורשת הזרקת הורמון האינסולין.  להזרקת אינסולין יש כידוע גם הרבה תופעות לוואי שלא נפרט כאן. בקצרה, מלבד התגברות עמידות (תנגודת) התאים לאינסולין וצורך לעלות במינונים עם השנים, האינסולין גורם אצל חולי סוכרת רבים להשמנה, שהיא עצמה מעלה עוד את העמידות לאינסולין ולהגברת סיבוכי הסוכרת הרבים. נערך גם מחקר רפואי שנתון למחלוקת אצל הרופאים בשל בעיות בגודל הדגימה הסטטיסטית.אבל  מחקר זה הצביע על עליה בהתפתחות ארבעה סוגי סרטן אצל חולי סוכרת המטופלים באינסולין בהשוואה לחולי סוכרת שמטופלים בטיפול אלטרנטיבי – תרופות עוקפות לבלב למיניהן.פרסיגה היא אחת מהן.

פורסיגה, התרופה החדשה פועלת על מנגנון סילוק הסוכר הכלייתי. היא תוקעת טריז בפעולתן של משאבות ה-SGLT בכליות ועל כן מעכבת את פעילות ספיגת עודפי סוכר בחזרה לדם. בשל כך התרופה גורמת לסילוק מסיבי של עודפי הסוכר בדם על ידי הכליות והרחקתם מהשתן. כלומר, בנטילת תרופה זו עולה רמת הסוכר בשתן והעליה 'במתיקות' השתן הופכת דווקא ליתרון.

התרופה שגורמת להפרשת כמות משמעותית של הסוכר בשתן ולירידה ברמות הסוכר בדם, מביאה לשיפור בתנגודת לאינסולין, ואפילו לשיפור בתפקודם של תאי הלבלב אשר מפרישים אינסולין.

כמו לכל תרופה, גם לפורסיגה עשויות להיות תופעות לוואי – רובן קלות אם בכלל. תופעת הלוואי המשמעותית ביותר היא עלייה מועטה יחסית  (של3-5%) בתדירות הופעה של דלקות בדרכי השתן וזיהומים פטריתיים באברי המין. השתן המתוק מהווה קרקע פוריה לצמיחה של חיידקים ופטריות. מתופעת לוואי זו סובלות יותר נשים מגברים (עוד סיבה לברך על שעשעני גבר), אבל ניתן לצמצם סיבוך זה על ידי הרביה בשתייה המדללת את השתן.

אבל בנוסף להשפעה המטיבה של התרופה על איזון משק הסוכר, יש לה גם תופעת לוואי שהיא בדרך כלל חיובית לחולי סוכרת - אבדן הסוכר בשתן מביא למעשה גם להרחקה של קלוריות בשתן ולכן לירידה ממוצעת של כ-5% במשקל (שזה לא מעט).  כיוון שתרופות רבות לסוכרת עלולות לגרום לעליה במשקל, הירידה במשקל היא יתרון נוסף של הפורסיגה.

למרות זאת, הפורסיגה שמשמשת כעת לטיפול משולב יעיל וטוב יותר באיזון חולי סוכרת, היא אושרה להתוויה זו בלבד ולא להתוויה של עודף משקל. אז לבעלי 'המוח השמן', נא לא לפנטז על נטילה של התרופה לאחר זלילה של עוגת שוקולד...

בשל מעוט תופעות הלואי וההשפעה המטיבה של התרופה על רמת הסוכר בדם ועל המשקל, הפורסיגה מעוררת תקוות רבות לחולי הסוכרת (אגב,הן סוכרת מטיפוס1 והן מטיפוס2). אבל צריך לזכור שזוהי תרופה חדשה  ולכן עדיין לא ידועות  ההשלכות של טיפול ממושך לאורך זמן. באופן ספציפי, מטריד נושא השפעתה על הכליות בשימוש ממושך. כיוון שעדיין לא ידוע האם החשיפה הממושכת לערכי סוכר גבוהים בשתן מסכנת את הכליות, התרופה אינה מאושרת לחולי סוכרת עם פגיעה בתפקוד כלייתי וכן גם לא לנשים בהריון. משום כך, יש כמובן חשיבות רבה למעקב סדיר של תפקודי כליה, בבדיקות דם ושתן רבעוניות אצל נוטלי התרופה. אך מכיוון שבדיקות רבעוניות כאלו נערכות במילא בחולי סוכרת, השפעות שליליות אם יהיו יתגלו במהרה ויובילו להפסקת נטילת התרופה אם תתגלה תחילת השפעה רעה על פעילות הכליות.

אז מה למדנו? מתיקות השתן שהיה לה ערך אבחנתי לסוכרת נובעת ממנגנון שאינו יעיל במיוחד לסילוק עודפי הסוכר מהדם. התרופה החדשה דווקא מעודדת את הפרשת עודפי הסוכר מהדם ומייעלת את והרחקתם בשתן.

עריכה

תרופה חדשה הפועלת על פי אותו עיקרון אושרה לשימוש על ידי משרד הבריאות.
שם התרופה הוא ג'רדיאנס דואו (Jardiance duo). על פי המידע לרופא  המבוסס על המחקרים הקליניים המקדימים - דווח על אפקט מיטיב על הלב (הפעילות הקרדיו-ואסקולרית). אפקט נוסף זה מעלה את רמת הבטיחות של התרופה גם על פעילות שריר הלב.  






19 תגובות:

  1. צחקתי על השתן המתוק כי נזכרתי בבדיחה שמספרת על רוסי שרצה לקנות דבש ולא ידע להגיד את המילה לכן תיאר את הדבש כ"קקי מתוק של דבורים".
    זו אכן מחלה קשה וכל מה שיעשה בשביל למנוע ו/או לטפל בה מבורך. כמובן ששמירה על תזונה וקצת ספורט יכולים לעזור יותר.
    תודה על פושט מלמד.

    השבמחק
    תשובות
    1. למחלה רקע גנטי כמו גם רקע סביבתי ובהתאם כשבעים אחוז מהשליטה במחלה היא אכן דיאטה מתאימה ופעעלות גופנית ושלושים אחוז טיפול תרופתי. הבעיה היא שכשלא שומרים ונבדקים, המחלה מתפרצת במלוא עוזה ובלתי הפיכה. מפחיד לחשוב שמתקרבים למצב שאחד מכל שלושה יחלה במחלה שהיא על סיבוכיה הורגת.

      מחק
    2. נראה לי חשוב לציין את זה. שיש חלק לא קטן של אורח חיים בריא (70%) ולא הכל זה נטילת תרופות.

      מחק
    3. זה נכון למקרה זה וובכלל. בממוצע התרומה של הגנטיקה והסביבה היא כ-50% כל אחת. הבעיה בסוכרת היא שלאחר שלב מסויים היא אינה הפיכה למרות דיאטה ופעילות גופנית. אבל שמירה על אורח חיים תקין וטיפול תרופתי עשויים לבלום את התקדמות סיבוכי המחלה.

      מחק
  2. בישיבה של משרד הבריאות הוזמנו נציגים של כמה מדינות כדי לדון בבעיית מגפת ההשמנה והסכרת ובכל התחלואה המערבית.
    נציג יפן טען כשאכלנו הרבה דגים כמעט לא היו לנו מחלות.
    נציג שוויץ טען שעלינו לאכול קקאו בלי סוכר.
    משרד הבריאות: חברה לכו לפי ההנחיות שלנו , פחממות בעיקר ומעט שומן ותהיו בריאים.
    נציגי ארה"ב וישראל אמרו:" אנחנו אוכלים המון סוכר, לחם לבן ומזון מעובד וכמעט כולם חולים.

    השבמחק
  3. וברצינות, למשטר האכילה יש השפעה רבה על התפרצות המחלה. למרות הגנטיקה, 70% נובעים מהשפעות סביבתיות.

    השבמחק
  4. מחלה קשה, ומכירה יותר מדי אנשים שחולים בה, וצריכים לדקור את עצמם כל הזמן. אני אספר להם על הפורסיגה, אולי יועיל.

    השבמחק
  5. מקווה שמידע זה יהייה לעזר לחברייך הסוכרתיים. מקווה שלרופאים שלהם יש פתיחות לטיפולים חדשניים.

    השבמחק
  6. קנקן, אולי תוכל להעלות לקהילה את הפוסט ולא רק את הבלוג (מתחת לפוסט יש לך אפשרות לשתף את הפוסט עצמו) כדי שתופיע גם הכותרת של הפוסט. כי זה חשוב, אתה דן בנושאים ספציפיים וכדאי שגם קוראים שחולפים דרכינו במקרה יתעניינו.
    כבר מוסיף אותך לרשימת הבלוגרים המשתתפים.

    השבמחק
  7. ניסיתי. איך אני יודע אם זה הצליח?

    השבמחק
    תשובות
    1. זה לא. אם היה מצליח היית רואה את הפוסט שלך בדף של הקהילה. פרסמת אותם בדף שלך של גוגל+.
      אתה צריך לרדת הכי למטה עד השם של הקהילה (להקיש עם העכבר על המקום בו כתוב (+הוסף אנשים). אולי תשלח לי מייל ואני אשלח לך תמונה?
      אין לי את המייל שלך.

      מחק
  8. שיתפתי את הפוסט הזה עם הקהילה במקומך. (-:

    השבמחק
    תשובות
    1. ראיתי. תודה רבה.
      המצחיק הוא שעכשיו מופיעים מספר שיתופים לאותו פוסט- כנראה ששיתפתי באופן בלתי תלוי. אינני יודע אם אפשר למחוק חזרות מהלוח. יש לי עוד מה ללמוד! אכתוב אליך בקרוב מייל לאחר שארכז את כל השאלות.

      מחק
  9. הצלחתי לקרוא למרות העייפות והיה מאד מעניין. תתחדש על הבלוג שנראה מדעי למהדרין :)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה וברוך בואך בשערי הבלוג. אני מקווה שלבלוג יהיה ערך מוסף מעבר למדע. כלומר שילוב מדע בנושאי חברה ותרבות בעלי עניין לציבור הרחב.

      מחק
  10. פוסט מרתק.

    השבמחק
  11. אנונימי16:01

    מחלת הסוכרת פוגעת באברים רבים בגוף ,בעיקר אם איננה מטופלת כראוי קרי- שליטה על רמות סוכר בדם.
    הפרשת סוכר מהכליות למערכת השתן, בדרך כלל מראה(כפי שקראנו במאמר) על ערכים גבוהים של סוכר בדם( מעל 180 מיליגרם לדצילטר), וברגע שהסוכר מופרש בשתן ,קיים סיכוי סביר ביותר של פגיעה בכליות ,ולגרום למצב של עודף חלבונים בשתן, ותופעות לוואי הקשות המתלוות למצב זה.
    ולכן קיים סיכון סביר ששימוש לאורך זמן בתרופת הפורסיגה עלולה לגרום נזק לכליות

    א.ד.
    סוכרת סוג 2

    השבמחק
  12. אנונימי16:11

    שלום רב,
    הטיפול בתרופת הפורסיגה, יכול בטווח הקצר לאזן את רמת הסוכר בדם , ומאחר ואין מחקרים על שימוש בטווח ארוך, ובמיוחד לאור העובדה שהתרופה פועלת בשחרור עודפי סוכר בדם דרך מערכת השתן(כליות),יכול לגרום בטווח הארוך לפגיעה בכליות.
    ידוע לנו(חולי הסוכרת ואנשי הרפואה)שעודף סוכר ( מעל 180 מיליגרם/דציליטר בדם)יגרום להעברת העודף לכליות והפרשה באמצעות השתן.
    מצב כזה עלול לפגוע בכליות ולגרום לאובדן חלבונים, תופעה שאנו נמנעים מאוד מלהלגיע אליה.
    על כן, סביר להניח ששימוש ארך טווח בתרופה הנ"ל עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לכליות ולתופעות הלוואי ממצב זה.

    א.ד.

    השבמחק

אפשר להשאיר תגובה כאן