פינת ההודעות


כיצד מגיבים בבלוג - מדריך קצר ופשוט

בקישור כאן


מדוע כדאי להרשם כמנוי?

כך תוכלו להכנס מחשבון המייל שלכם ולצפות בזמן אמת ולעד

בפוסטים שוּשוּ שניתנים לצפיה כאן לזמן מוגבל בלבד!



הושקה סדרה חדשה - הרגלי אכילה והפרעות אכילה.


לסדרות ניתן להיכנס ממסגרת 'דפי מפתח וסדרות' בשוליים הימניים.

הסדרות הבאות: א. חלומות, ב. חינוך ילדים, ג. הנדסה גנטית.


הבהרה

הפוסטים נסגרים לדיון (תגובות) לאחר 30 יום למניעת פעילות רובוטים. עמכם הסליחה. ניתן ליצור קשר בתיבת המסרים בשוליים הימניים.


יום שני, 4 ביוני 2018

במצב הנוכחי



במצב הנוכחי / קנקן


מַחְלִיק אַט עַל לַהֲבוֹ שֶׁל תַּעַר

מָה אִכְפַּת לִי כִּי חַד הוּא עַד מְאֹד?

בְּאַדְמַת אֶרֶץ מַרְקִיבָה, אֲנִי מִשְׁתַּבְּלֵל.


ציור - Mark Henson



יום חמישי, 12 באפריל 2018

זעקה אילמת




זְעָקָה אִלֶּמֶת / קנקן

יֵשׁ לִי זְעָקָה עַל חֹק פּוֹלָנִי
וּכְאוּבָה מִמֶּנָּה עַל חֹק
חֹק בִּלְתִּי כָּתוּב
תִּפְאֶרֶת פַּרְנָסֵי יִשְׂרָאֵל,
שֶׁמָּנְעוּ מִשְׁפָּט עִבְרִי לְקָפּוֹ יְהוּדִי
תַּלְיָן בֶּן-עַוְלָה, מְרַצֵּחַ יְהוּדִי
שֶׁפָּדָה נַפְשׁוֹ בִּדְמֵי חַיִּים שֶׁל סַבָּא
וְהוּא צוֹעֵד בָּרְחוֹב זָחוּחַ מוּל אַבָּא
אֶחָד מִמִּינֵי רְשָׁעִים וְטוֹב לָהֶם
אֱלֹהֵי צַדִּיקִים אַיִן

יֵשׁ לִי צְעָקָה
צַעֲקַת דּוֹר שֵׁנִי
וְהִיא שׁוֹתֶקֶת
לְבַד




* תודה מקרב לב לכל המגיבים לרשומה מה העיר את הדוב. ראו זאת כתודה אישית.



יום רביעי, 21 במרץ 2018

מה העיר את הדוב?




וודאי לא נסתר מקוראי הבלוג הנאמנים, שקצב הכתיבה כמו הפעילות הוירטואלית שלי ברשת הואט עד מאוד. נכון, קיים אלמנט הזמן הפנוי המוגבל שקשור במעבר הדיור (למי שקרא). מעבר שעדיין בעיצומו ונמשך בפירוק החבילות ובמיון נוסף. כפי שצפיתי, גם לאחר צמצום דרסטי ומכאיב עדיין נותר יותר מדי כדי שלא להפוך דירת ארבעה חדרים למחסן. אבל הקשור במעבר הזה איננו נושא הרשומה הזו. זה בהחלט נושא לרשימה נפרדת מעניינת בפני עצמה, שכרגע אין לי מצב רוח מתאים להעלותה על הכתב. בהזדמנות זו אני מתנצל כאן בפני הקוראים שהגיבו ולא זכו לתשובה, משום שהרשומות נסגרות לדיון לאחר שלושים יום. אם אודה על האמת, חוסר חשק אקוטי הוא הסיבה העיקרית לדלות הכתיבה לאחרונה. מין תחושה שמלווה אפילו במחשבות רציניות להתנתקות מכל פעילות וירטואלית. מן תחושה בסיסית שמתבטאת בשיר שפרסמתיברשומה האחרונה:

בְּמֶרְחֲבֵי יְקוּם מִתְפַּשֵּׁט
פְּרוּדוֹת הֲוָיָתִי מִתְהַדְּקוֹת
בָּאֲפֵלָה שֶׁבֵּין אֲנִי וְהֵם
נִפְעַר לֹבֶן הַדַּף הָרֵיק

בדרך כלל אינני נוהג לפרש את שיריי. אבל כדי שלא יתקבל הרושם ש"הפער" קשור בצמצום פיזי, המפתח בשיר הוא "האפלה שבין אני והם". אפלה המתבטאת בפער המוסרי ההולך ומתעצם - הפער המוסרי בין חלקי העם. אינני מתכוון למידת 'המוסריות' של מנהיגות פוליטית. אין לחפש מוסריות אצל פוליטיקאי. אבל מכאיב לי שזו כבר אבדה גם בקרב רבים מבוחריהם.

והממשלה המושחתת הזו מזדרזת באופן יוצא מהכלל להעביר את "חוקי ביבי, שרה ויאיר" באמצעות הבובות שלה בכנסת ישראל, ועוד כל מיני חוקים פופוליסטיים ואנטידמוקרטיים בעליל, שאפילו דעתו של היועץ המשפטי הנבחר של ביבי אינה נוחה מהם ולכן כנראה גם לא יוכל להגן עליהם בבג"צ. ומצד שני "הממשלה הכי חברתית שיש, שאישרה תקציב הכי חברתי שיש" - מביאה בגאווה בשורות לעג לרש לכבוד החג: הגדלת קצבת הזקנה בסכום המדהים של 6 שקלים תמימים. ובשורת חג לנכים במסרונים חגיגיים שנשלחו לנכים על ידי ביטוח לאומי:

"אנו שמחים לבשר
כי בעקבות הסכם
הנכים, קצבת
הנכות שלך עלתה
ל 3,272 ₪.
חג שמח!

(יום שני 19 במרץ 2018)

אז "הממשלה עם התקציב הכי חברתי שיש" העלתה את קצבת הנכים לסכום מחיה מופלא שיאפשר לנכים לחגוג חג חירות לעילא ולעילא. ומצד שני (כמובן רק מיד לאחר החג) - מאות אלפי מקבלי פנסיות מהקרנות הוותיקות יגלו שהקצבה החודשית שלהם קוצצה. כי הממשלה "הכי חברתית שיש", הסירה למעשה את אחריותה וערבותה לאיזון אקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות - בניגוד להסדר שבבסיס שינוי חוק הפנסיה שהוביל ביבי ב- 1995. בבסיס ההסדר הזה הייתה התחייבות ממשלתית להעלאת גיל הפנסיה לנשים והשוואתה לגיל הפרישה של הגברים, הרי הוא 67. וכי מדוע לא? נשים הרי חיות יותר, והיכן הפמיניזם? אז הייתה התחייבות ממשלתית להשוואת גיל הפרישה של הנשים, כדי להבטיח את אותו איזון אקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות. הבטיחו? אז הבטיחו, וכעת הפנסיונרים משלמים וכנראה ימשיכו בקיצוץ קצבותיהם. העיקר שבסקר ה-OECD ישראל ממשיכה לעמוד בראש רשימת מדד האושר של הציבור. אז לחיים - שתו שמפניות ועשנו סיגרים. בכל אופן בסקר ה- OECD הזה לא שאלו אותי למידת האושר. מעניין באיזה מקום הייתה מדורגת ישראל היום במדד השחיתות והמוסר הציבורי.

אבל כל הרע הזה אינו הסיבה שהעירה את הדוב - הסיבה שהפרה את שתיקתי.

מדובר דווקא בשאלות קשות ומטרידות שעלו לאור החדשות הפומפוזיות ששודרו בפירוט בכל ערוצי התקשורת בתשדירים מיוחדים החל מהבוקר הזה - הגילוי וההודאה שישראל היא שאחראית להשמדת הכור הגרעיני הסורי לפני עשר וחצי שנים.

ממש לא מעניינים אותי חילופי המהלומות התקשורתיות ביו אהוד לאהוד ובין אלה שבין אמ"ן לבין המוסד. לגרסאות הסותרות בין אהוד לאהוד במה שנעשה בחדרי חדרים, אני דווקא מאמין יותר לאהוד שהנשיא בוש אמר "שיש לו ביצים" מאשר לאהוד המכחיש שטוען כעת שהיה דווקא בעד המבצע ובאותו משפט ממשיך ומבקר את אולמרט על שהיה להוט בדחיפות לביצוע. אני בהחלט מאמין לאלה שמעידים כי ברק דווקא טען שצריך להמתין ושיהיה אפשר להשמיד את הכור גם לאחר שיופעל. להשמיד כור גרעיני חם - נו, באמת...

מעניין לא פחות מי הסיר את הסרטון ביוטיוב שמתעד את פליטת הפה של ביבי (ראש האופוזיציה דאז) בראיון לערוץ 1, שפלט בראיון שבועיים לאחר התקיפה את אחריותה של ישראל לפיצוץ המתקן הגרעיני בסוריה? לא פחות ולא יותר התרברב אז "מר בטחון" שניכס לעצמו קרדיט דמיוני על חשבון פגיעה בביטחון המדינה.

על פליטת הפה של ביבי תוכלו לקרוא כאן, אבל את הסרטון המצורף לכתבה זו כבר לא ניתן לראות. אז תגידו, מי דאג להסיר את העדות המרשיעה של הפגיעה בביטחון המדינה (לכאורה) על ידי "מר שומר סוד" ביבי, כיושב ראש האופוזיציה דאז?

ובאותו עניין הנוגע לשמירת סודות המדינה, מעניין ומטריד הציוץ של אריה מכלוף דרעי, על כך ששיתף את הרב עובדיה יוסף בזמן אמת לפני התקיפה. אבל תגידו, איזה סיווג בטחוני היה לרב עובדיה יוסף, שמצדיק שיובאו בפניו 'סודות' מדינה כמוסים כאלה מתוך ישיבת הקבינט המדיני? בהחלט מאוד מדאיג אותי ומעמיד בסימן שאלה גדול האם יש מקום להשתתפות של חבר קבינט מדיני המופעל על ידי מועצת חכמי תורה.

אבל שאלת השאלות שהעירה את הדוב היא מה קרה לפתע פתאום שביום אחד בהיר לאחר כעשר וחצי שנים התבטל האיסור על פרסום הפרשה? ואיך זה שכל הרשתות מתחרות ביניהן בהצגת חומרים מודיעיניים ומבצעיים מפורטים, מצוידים בפנלים של המקצוענים והמפרשנים הרבים (ביניהם אנשי צבא ומודיעין לשעבר, שרובם ממש לא היו בסוד העניינים) שגויסו 'במבצע בזק' בין לילה...

יש לי תהיות רבות לגבי העיתוי המתוזמר הזה בחשיפת הפרשה ומטרותיה בזמן זה. למרות שיש לי מספר ניחושים קונספירטיביים (אני חייב לציין), לא אפרוס אותם כאן כעת. יותר מאשר גילוי הפרשה אני מקווה שייחשפו המניעים לגילוי ופרסום הפרשה בעיתוי הזה. יש לי הרגשה שזה יהיה מעניין הרבה יותר מחשיפת הפרשה עצמה.





יום ראשון, 4 במרץ 2018

שברים



שברים / קנקן



מֵאֶדֶן הַחַלּוֹן פָּרְחוּ הַגּוֹזָלִים
נוֹתָר מְיֻתָּם לוֹ קֵן דְּרוֹרִים
בֵּיצָה רוֹצֶה לְהָטִיל בּוֹ קוּקִיָּה
אַךְ בַּקֵּן אֵין בֵּיצִים וְדוֹגֵר אֵין
אוֹי, אוֹי, אוֹיָה
צוֹנַחַת בַּגַּן לָהּ בֵּיצָה שְׁבוּרָה.





יום רביעי, 28 בפברואר 2018

הכל בזכות קרציה קטנה - מוסר השכל


לשם מה נבראו קרציות? כנראה לא סתם נבראו. ברשומה זו נראה כיצד הן דווקא תרמו לאנושות.

ישנה מעבדה בהולנד שהחוקרים שלה רצו לדעת מה התפקיד הטבעי של גן מסוים שכינויו ABCB1. לפני כן ידעו שתוצר הגן הזה בגידולים סרטניים גורם לעמידות בפני כימותרפיה ובעקבותיה כישלון בטיפול. אבל הגן הזה קיים בדנ"א של המין האנושי מאז קיומו. הרבה לפני שהומצאה הכימותרפיה. ולא רק באדם הוא נמצא, אלא למעשה בכל עולם החי. דבר זה מרמז שיש לגן הזה תפקיד ביולוגי חיוני.

לעכבר יש אפילו שתי ווריאציות של הגן הזה. כלומר שני גנים כאלה (ABCB1a ו- ABCB1b) ולנו רק אחד. הרי ברור לנו שהטבע לא יצר גנים כאלה בעכבר רק כדי להתנגד לכימותרפיה. וגם בחרקים ואפילו בחיידקים יש גן דומה. על כן זה מעיד שהגן הזה נשמר היטב במהלך האבולוציה. גנים קריטיים לחיים נשמרים במהלך האבולוציה. הסתבר שבחרקים זהו גם 'גן האהבה' הקשור למשיכה מינית. גן הקשור בהולכת פֶרוֹמוֹנים. ואולי גם אצלנו?

אך מה התפקיד הטבעי שלו בבני אדם? המדע גילה שתוצר החלבון של הגן הזה פועל כמשאבה המסלקת מתאים סרטניים תרופות כימותרפיות ולכן הטיפול נכשל. אבל באדם מוצאים רמה גבוהה של החלבון הזה גם בתאים נורמלים, כמו במעי ובמוח. ולכן המדענים העלו השערה שהוא קיים כדי לסלק רעלים המצויים במזון - ורעלים כאלה נמצאים לרוב דווקא בצמחים שאנחנו אוכלים. למעשה, בלעדי פעילות המשאבה הזו צמחים רבים היו ממש רעילים לנו. בהקשר זה מעניין לציין שאנחנו שונים זה מזה ברמת הביטוי של המשאבה הזו. כלומר בחלק מהאנשים היא פעילח יותר מאשר אצל אחרים. נמצאה קורלציה סטטיסטית לכך שהראשונים מגיבים למשל טוב פחות לכימותראפיה. אך מצד שני מסלקים מגופם טוב יותר חומרים רעילים מזיקים במזון.

אבל השערה היא השערה, ולכן המדע צריך להוכיח אותה. כיצד מוכיחים דבר כזה בימינו? התשובה לשאלות כאלה מתקבלת בעזרת שימוש בטכנולוגיה של הנדסה גנטית. וכפי שיודעים לעשות בהנדסה גנטית, ניתן לעשות נוק-אאוט של הגן (כלומר להוציאו מהדנ"א של היצור הנבדק) ולראות מה קורה בהעדרו. וזה בדיוק מה שעשו החוקרים ההולנדים. הם עשו נוק אאוט של הגן בעכבר. אך להפתעתם העכברים שנולדו ללא הגן הזה נראו נורמלים לחלוטין והעמידו צאצאים בריאים. המדענים המאוכזבים נזכרו שבעכבר יש שני גנים כאלה ולא אחד. לפיכך המדענים שיערו 
שקיום הגן השני מפצה על הראשון שנוטרל. על כן בשלב שני  עשו גם נוק אאוט לגן השני בעכברים. ומה קרה?

הסתבר שהעכברים שנולדו ללא שני הגנים האלה נולדו. זאת אומרת שחוסר פעילות שלהם אינה פוגעת בהתפתחות העובר והוא נולד נורמלי. ואם העכבר שנולד היה לא נורמלי, סביר להניח שהאמא הייתה רוצחת אותו. כי זה מקובל אצל עכברים.

והעכברים שנולדו ללא הגנים האלה גדלו והולידו גם הם צאצאים שנראו נורמלים לחלוטין. אכזבה גדולה הייתה למדענים האלה, שציפו כי העדר הגנים האלה יגרום לאיזשהו מום או בעייה, ומתוך כך להבין מהו תפקידו הנורמלי של הגן. האכזבה הייתה גדולה שבעתיים משום שהיצירה של העכברים המהונדסים האלה עלתה בזמן עבודה ובכסף רב. כמעט כבר עמדו לחסל את העכברים האלה שגזלו מקום לינה בחדר החיות, אוכל ומשכורות של מטפלים.

אבל ממש לפני שזה קרה, בחדר החיות שבו שכנו העכברים האלה, הותקפו העכברים על ידי קרציות. וכשעכברים בחדרי חיות מוטרדים על ידי קרציות שמוצצות את דמם, הוטרינר מפזר על פרוותם אבקה של חומר הדברה. האבקה הזו רעילה לקרציות אבל לא לעכברים. כך זה בדרך כלל. אבל הפעם החוקרים הבחינו בתדהמה, שהעכברים המהונדסים שבהם נוטרל הגן - החלו למות לאחר שפוזרה אבקת חומר ההדברה. ואילו העכברים הנורמלים המכילים את הגן אינם מתים כצפוי.

ומכאן יצא שהקרציות אחראיות לאחד התגליות החשובות בעולם המדע. העכברים הנורמלים אינם מתים מההדברה, כי בהם הגן מייצר חלבון הפועל כמשאבה, המסלקת את חומר ההדברה הרעיל מתאי המעי ומהמוח שלהם. ואילו בעכברים המהונדסים החסרים את המשאבות האלה בתאיהם, חומר ההדברה חודר לתאים והורג אותם.

מכאן הגיעו לכך שחלבון המשאבה המיוצר על ידי הגן בעצם אחראי למחסום דם-מוח, שהוא המנגנון שמונע מתרופות, כימיקלים ורעלים שונים לחדור למוח ולפגוע בו. וכן זהו גם מנגנון המונע ספיגה של רעלים על ידי המעי ומניעה של כניסתם למחזור הדם.

יש תרופות שאנחנו דווקא רוצים שיגיעו למוח, כדי לרפא מחלות מוחיות כולל סרטן מוח. אך חלבון המשאבה הזו מונע מהם לחדור לתוך תאי המוח. בשל התגלית הזו, ניתן כיום לגרום לתרופות לחדור למוח בעזרת שילוב תרופתי עם תרופות שמעכבות את פעולת חלבוני המשאבה הזו.

כך ניתן גם להגביר את ספיגתן של תרופות דרך המעי, ולכן ניתן להוריד את המינון שלהן.


לא מדובר רק בתרופות שיכולות לעכב את פעילות המשאבה הזו. גם מזונות מסוימים יכולים לעשות זאת - למשל התבלין כורכום. כך רמה גבוהה של כורכום במזון יכולה לעכב את פעילות המשאבה הזו ובכך לחשוף את גופנו לרעלים טבעיים המצויים במזון הצמחי ובקוסמטיקה, כמו גם להגביר את תופעות הלוואי של תרופות. לכן אינני רואה בעין יפה את הטרנד השיווקי של כורכום כתוסף מזון "למניעת דלקות" ושאר מרעין ובישין.

ועתה שאלה לקוראים. מתי הרופא שלכם שאל מה אתם אוכלים (ובמיוחד באיזה תוספי מזון אתם משתמשים) לפני שרשם לכם תרופה? מן הסתם לא נשאלתם. אך למעשה לסוגי מזון ובמיוחד לתוספי מזון עשויה להיות השפעה מזיקה - בדיוק כמו שעשויה להיות השפעה מזיקה המכונה תגובה בין תרופתית - כלומר השפעה של נטילת תרופה אחת על נטילת תרופה אחרת. למניעת תגובות בין תרופתיות מזיקות, כיום תוכנה רפואית מונעת מהרופא לרשום לחולה תרופות כאלו שמתנגשות זו בזו. ולמרות זאת, לפי פרסומי ה-FDA, רק בארה"ב מתרחשות מדי שנה יותר מ-2 מיליון תגובות בין תרופתיות או תופעות לוואי חמורות (אשר גורמות לנכות, אשפוז או מוות). כ-100,000 מקרים מתוכן, הינם מקרי מוות. אבל מה לגבי השפעת מזון ותוספי מזון על התרופה שנרשמת לחולה? מי בדק את הסטטיסטיקה הזו?
חומר למחשבה. 

ולקוראים חושבים שזו תופעה של מה בכך, ראו גם הכתבה - על תרופות ללא מרשם ותוספי מזון שיכולים להרוג אתכם. ואני מדגיש זאת לכל אלו שעושים ניסויים על גופם בתוספי מזון, דיאטות מסויימות ושימוש "בתכשירים מהטבע" כחלק מטרנדים חברתיים מפוקפקים "בשם הבריאות", ושלציבור הרחב אין שום הבנה בהשלכות. 

ומה מוסר ההשכל הנוסף מרשומה זו? הקרציות הן אלה שהביאו לתגלית הגדולה המתוארת ברשומה ואשר שקידמה את עולם המדע והרפואה. אם לא היו קרציות בעולם, כנראה לא היינו מגיעים לפריצת הדרך הזו.





(בשל חוסר הוודאות בקו אינטרנט בימים הקרובים, מועד הפרסום של רשומה זו תוזמן מראש).

יום ראשון, 25 בפברואר 2018

ממרומים למרומים



ממרומים למרומים / קנקן

ממרומי הר הצופים למרומים
בקומה חמישית "בפרוייקט"
שכך אותו מכנים
מתקרבים שמים ואור
גם שעת השין
והכלבים לחוצים.
 
 



 

יום רביעי, 21 בפברואר 2018

'נאקת גמלים' - לקח למטיפי טבעונות שלמעשה דווקא רוצחת בעלי חיים


אחת הבעיות של העולם הגלובלי הם מיני הצמחים ובעלי החיים הפולשים. בעולם הגלובלי האדם ביטל למעשה את החיץ הגיאוגרפי בין סביבות חיים שונות - סביבות חיים עשירות שהיו מבודדות מזה מיליוני שנים זו מזו. סביבות חיים ייחודיות ומאוזנות מבחינה אקולוגית. וכשמדברים על אקולוגיה מאוזנת של אוכלוסיות חיים, למעשה מדובר במאזן בין אוכלוסיות טורפים ונטרפים - מאזן הנשמר על ידי מה שמכונה שרשרת (או מארג) המזון.

הרשומה הבאה קשורה לנושא זה וההשראה לכתיבתה הייתה תוכנית ששודרה בערוץ דיסקוברי על אוסטרליה. וכן ידיעה חדשותית ששודרה באותו יום, המתארת פיתוח פורמולה חדשה לתינוקות אדם - פורמולה המבוססת על חלב הגמלים.

אוסטרליה היא למעשה דוגמה לסביבה אקולוגית של מיני צמחיה, בעלי חיים ואדם שהייתה מבודדת במשך מיליוני שנים עד לפלישת האדם הלבן אליה. מיני החיים האלה מכונים בתורת הביולוגיה של אוכלוסיות - מינים אנדמיים. כלומר, מיני חיים בעלי תפוצה גיאוגרפית מצומצמת לשטח מתוחם מוגבל. בשל הבידוד הגיאוגרפי, התפתח ביבשת אוסטרליה מסלול אבולוציה נפרד שהוביל להתהוות מארג מזון ייחודי של מיני אוכלוסיות צמחים ובעלי חיים שבראשה עמד האדם מהגזע האבורוג'יני. כולם מכירים את הייחודיות של חיות הכיס – הקנגרו והקוואלה של אוסטרליה. אך למעשה אלה שני מינים ייחודיים מתוך עשרות אלפי מיני צמחים וחיות אנדמיים ייחודיים ליבשת אוסטרליה.

וודאי מוכרת דוגמת הארנבים כהפרה באיזון הביולוגי שנגרמה בעקבות פלישת האדם הלבן ליבשת אוסטרליה. מאתיים פרטים בלבד של ארנבים וארנבות שיובאו על ידי מתיישבי האדם הלבן החדשים באוסטרליה כמקור עתידי למזון אדם - הפכו לבעיה ולמעשה לשואה אקולוגית חמורה. באין באוסטרליה טורף טבעי לארנבים – מאתיים ארנבי אירופה שגשגו במהרה לאוכלוסייה שמונה מיליוני ארנבים. ארנבים שמכלים את הצמחיה הטבעית והחקלאית. אך כשהתוודעו לבעיה, כבר היה מאוחר מדי - התרבות הארנבים באוסטרליה יצאה מכלל שליטה. לא הציד המאסיבי של הארנבים (למטרות הרג בפני עצמו או למאכל), גם לא פעולות ההדברה הועילו, והארנבים ממשיכים להיות אוייבי הגידולים החקלאיים בשדות אוסטרליה. ציד והדברה הם למעשה מושגים עדינים לרצח ארנבים על ידי האדם כדי לספק לעצמו מזון צמחוני.

מסתבר שבצד הארנבים נוצרה גם בעייה אקולוגית של הגמלים. הגמלים יובאו עם המתיישבים החדשים לאוסטרליה כאמצעי תחבורה - להעברת סחורות ותחבורת אדם במרחבי היבשת האוסטרלית ובין השאר שימשו הגמלים במלאכת הנחת מסילות רשת הרכבות האוסטרלית בהתהוותה. אך לכשהחליפה התחבורה המודרנית את הגמלים כחיות משא, למעשה כבר לא היה צורך בהם והם שוחררו לחופשי. באין טורף טבעי לגמלים באוסטרליה - הגמלים ששוחררו התרבו לאוכלוסיה שמונה כיום כ- 750 אלף גמלים שהסתגלו בהצלחה מדהימה לחיים חופשיים בטבע האוסטרלי. אוכלוסיה שמוגדרת כיום כ'גמלי פרא'.

גמלים הם כידוע בהמות הניזונות ממזון צמחי. בשל כך ההתרבות הפרועה של הגמלים פוגעת ביבולים החקלאיים ובפרנסת בעלי החוות החקלאיות באוסטרליה. בעוד שבעלי החוות החקלאיות מצליחים להגן על גידולי התבואה והירקות שלהם מפני בהמות כמו פרות וכבשים, על ידי הקמת מכשולים וגדרות - אמצעים אלה אינם מועילים כנגד פלישת גמלים לשדות החקלאים. בכוחם עוקרים הגמלים את הגדרות.

אז כיצד מתמודדים בעלי החוות החקלאיות עם בעיית הגמלים? הם עושים זאת בשתי דרכים שונות ששתיהן הן למעשה רצח. האחת 'רצח למען רצח' והשניה למען 'רצח רווחי'.

התוכנית ששודרה בערוץ דיסקוברי הדגימה את שני סוגי הרצח הזה של הגמלים למען הצמחונות. האחת רצח בדרך הקלה והשניה על ידי ציד מורכב למטרות רווח.

בדרך הראשונה, חוואים אוסטרליים יוצאים לסיורי ציד בסביבת החוות שלהם ופשוט יורים למוות בגמלים שהפכו לגמלי בר. יורים בהם ומשאירים את גופותיהם להירקב בשטח.

הדרך השניה היא כאמור מבצע ציד מורכב שבו מעורב מסוק שמאתר להקה גדולה של גמלים. לאחר האיתור, המסוק יחד עם צוות בג'יפ דוחקים את להקת הגמלים המבוהלים לעבר מכלאות שנבנו במיוחד ללכידתם. בתשדיר בדיסקוברי הראו מבצע שבסיומו הצליחו לכלוא חמישה עשר גמלים מתוך להקה של עשרים וחמישה גמלים שאותרו. מסתבר שלאחר כליאת הגמלים, מייצאים אותם למדינות במזרח התיכון שיש בהן ביקוש לגמלים. הגמלים האוסטרלים האלה אינם מבוקשים למטרות גידול כחיות מחמד (כן, יש דבר כזה) או שימוש כבהמות משא - כי הם אינם מאולפים וההובלה שלהם אינה כלכלית. אך מה שמאוד מבוקש במדינות כמו סעודיה ואיחוד הנסיכויות הוא בשר הגמלים. מסתבר שבשר הגמלים הוא בשר איכותי למאכל, שטעמו דומה לטעם בשר בקר.

לצד הרווח הכלכלי בתרומת ציד הגמלים האוסטרלי, נוסף שימוש תעשייתי מפתיע - שימוש בחלב נאקות בפיתוח פורמולה חדשה לתינוקות. פורמולה שאושרה בינתיים לשימוש בתינוקות בני שנה ומעלה ולתינוקות ופעוטות עד גיל שלוש שרגישים לחלב פרה או עיזים. הפורמולה הזו שפותחה באבו-דאבי מבוססת על חלב נאקות. הפורמולה הזו היא גם נטולת לקטוז וגם מכילה פי 3-5 יותר ויטמין C ממקביליה המיוצרים מחלב פרה. המוצר החדש הזה
 שייוצר תחילה בדובאי, אך יועשר וייארז בהולנד - יושק תחילה במזרח התיכון ובצפון אפריקה, אולם גם יצרנים בארצות הברית כבר פוזלים לעבר המוצר הזה או מוצר דומה. 

חברה ישראלית מייצרת גם היא קרם קוסמטי וטיפולי מחלב נאקות לטיפוח עור בריא, ולטיפול בבעיות עור שונות. מדובר בפורמולה המבוססת על חלב נאקות בשילוב עם שמן זית, ושמנים אתריים ממיצוי צמחי מרפא. שמן הזית שבקרם זה משמש גם כמסנן טבעי של קרינת שמש. חלב נאקות נמכר בישראל על ידי חברה אחרת גם כסגולה לריפוי סרטן. עלי לציין שאין לכך ביסוס מדעי.

הטבעונים בוודאי ימנעו וחלקם גם יטיפו כנגד' פורמולת התינוקות על בסיס של חלב נאקות. כי עדיף בעיניהם רצח גמלים למען רצח - רצח לטובת שלומם של הגידולים הצמחוניים שהם אוכלים. 



רשומה זו היא חלק ראשון בנושא רצח בשם הצמחונות והטבעונות ופרק נוסף בסדרה הרגלי והפרעות אכילה.


יום ראשון, 18 בפברואר 2018

אגוזי שמים



אגוזי שמים / קנקן

סְנָאִי מֻשְׁפָּל זָנָב
טִפֵּס עַל עֵץ
הֲכִי גָּבוֹהַּ בַּיַּעַר
לְפַצֵּחַ אֱגוֹזֵי שָׁמַיִם.
אַךְ רָעָב 
שֶׁאֵינוֹ דִּמְיוֹנִי
הָיָה מְכַוֵּץ קֵבָתוֹ
מְכַרְסֵם נִשְׁמָתוֹ הַמְּעֻנֶּה
וּבְגִהוּקִים קָשִׁים מִנְּשֹׂא
חִפֵּשׂ מוֹצָא לְגַאֲוָתוֹ.

בְּאֵין אֱגוֹזִים בַּשָּׁמַיִם
סְנָאִי מֻשְׁפָּל זָנָב רָעֵב
יָרַד מֵעֵץ. 





יום שישי, 16 בפברואר 2018

משוואות - צמצום, חפות ונבצרות


שלא כהרגלי, המעטתי לכתוב כאן ובכלל בשבועיים האחרונים. לא שאין בלוח העריכה מספר רשומות בשלבי הכנה שונים. חלקן ממתינות לעיתוי המתאים. לחלקן נדרשת רק לחיצה על כפתור הפרסום. אז מדוע? 

אינני יכול לומר בפשטות מדוע. כי יש גורמים מספר למשוואה המשפיעה על הכתיבה. בין הגורמים האלה אפשר לנקוב באחדים. 'מיעוט זמן' = A, שנובע מ'הצמצום'  = B. שבשלהם אני במין סוג של 'נבצרות'  = C, ובשל כל אלה אני טוען ל'זכות החפות' = D. במקרה שני הגורמים האחרונים כלולים גם בשיח הלאומי בימים אלה.

מזה כמעט שלושה שבועות אני עוסק בצימצום ערימות חיי ואריזת שאריות השברים. פעולה ששנדרשת  בשל מעשה הצמצום בשטח הדיור שגזרנו על עצמנו. 


צמצום זה לא רק מתמטיקה

אין טובות יותר מתמונות כדי להסביר את המצב ולהמעיט במילים:

חיי הוראה לפני זריקתם לפח

וזו השארית הצנועה שנותרה מהם:



ועוד ארגז אחד קטן נארז ובתוכו עבודות של סטודנטים מצטיינים. הותרתי רק את כל העבודות שקיבלו 100 במשך השנים וזרקתי את כל השאר. יתכן ובשלב הבא אעשה סלקציה גם בהן. כי לא כל ציון 100 דומה למשנהו. כי יש קומץ של עבודות שהמאה שלהן שווה ערך בעיניי לשלוש מאות לכל הפחות. לעילוי כזה לא אתן  אף פעם להזרק לפח. וכל שאר  העבודות מסתתרות בשקיות שעוד כמה רגעים יושלכו לצפרדע האשפה שבקרן הרחוב. נתונות לחסדי ציפורני חתולים ועובדי מזבלה:






ומארגזי ושקי אשפה הרבים נותרו שברים בצורה של קלסרי אבני דרך. קלסר ייצוגי אחד לכל עשור החל משנות ה-80 במאה הקודמת. וכל שבר שנזרק יוצר סדק מיקרוסקופי נוסף בלבי. כי הידיעה שזו נקודה של אל-חזור קשה מאוד. ומצד שני מתקבעת הידיעה שזה כל מה שישאר מפאר היצירה - זכרונות התגליות הבלתי מושלמות אשר סודותיהן האגורות בין קפלי המוח, ילקחו בבוא היום לקבר. 

ונזרקו כל בקשות מענקי המחקר שכל אחת מהן שווה לחודשיים מחיי בממוצע. ימים כלילות. ומאלה תייקתי בקלסר רק את מכתבי קבלת המענקים שזכיתי בהם מקרנות מחקרים בארץ ועיקרם דווקא מקרנות מחקרים מחו"ל. וכן  מענקים ממשרדי הבריאות והכלכלה בשיתוף עם חברות ביוטק בפרוייקטים מסחריים שהובלתי. והחוזים עבי הקרס שפג זמנם כבר נזרקו גם הם. נפרדתי גם מכל המסמכים הקשורים בהגשות הפטנטים העולמיים ושלבי הטיפול בהן עד שאושרו ונרשמו. מסמכים ומכתבים רבים הקשורים בניהול מיליוני הדולרים שעברו תחת ידי במעבדת המחקר גם הם נזרקו ואינם. אם מישהו יטען משהו, אומר שחל עליהם חוק ההתיישנות.

והמיון והאריזה לא נגמרים אבל כבר נקבע תאריך יעד והסכם עם חברת ההובלה כמעט בסוף החודש. אבל המלאכה עד אז מרובה. ואין לי זמן לשום דבר אחר שלהבדיל גורם לי לקצת נחת רוח. ואפילו התבאסתי השבוע שבעת ישיבה בשירותים הצלחתי לפתור את הסודוקו הבינוני, הקשה והקשה מאוד, אבל התבלבלתי בסודוקו הקל. וגם מכך שאין לי זמן וסבלנות להגיב בבלוגים שאני בדרך כלל קורא. 

וחוץ מהשברים בחיי הפרטיים אני מוטרד מאוד בימים אלה מהערך שיקבל השבר הציבורי - השבר שבמונה שלו 'חזקת החפות' ובמכנה שלו 'הנבצרות'. ואני מאוד רוצה לקוות (כפי שדרש המנכ"ל מקודמו), שבשבר הזה הנבצרות תגבר על חזקת החפות. ובעצם בימים אלה אני מוטרד ומבואס מ'וועד העובדים' יותר מאשר ממעשי 'המנכ"ל' עצמו. ו'הוועד' הזה מזכיר לי מערכון של 'ניקוי הראש' המיתולוגי: 



ומכיוון שהמנכ"ל יהיה מאוד עסוק בענייניו הפרטיים בעתיד הקרוב ואולי קצת יותר מזה - אולי כבר צריך להכריז על סגירת המדינה עד לנובמבר בשעה שש ושלושים: