מדד היסטריית הקורנה מטפס בפרפרים - אבל ברשותכם נעבור מקשקשת למציאות

ההיסטריה הגיעה גם לבלוגים ומדד היסטריית הקורונה מטפס גם בפרפרים. ממחזור עדכונים ממוצע של 5 ימים בבלוגי החברים ו - 4 ימים בבלוגים של העמיתים - קצב העדכונים הממוצע עומד כעת על יום אחד בלבד. קורונה, קורונה, קורונה.

כל כך הרבה קשקשת מופצת בכל אמצעי התקשורת על ידי "מומחים" רשמיים ועל ידי חזקת "מתמחים" מביני דבר ו"ידענים" למיניהם. ונשאלת השאלה האם יש סיבה לדאגה או להיסטריית חוסר הדאגה ולביקורת ההגזמה שגם היא חלק נכבד מההיסטריה מהסוג האחרון. והקשקשת רבה כל כך,עד שאינני יכול יותר ומפר את השתיקה שגזרתי על עצמי עד כה.

קודם כל גילוי נאות - אני לא מומחה בווירולוגיה, לא באפדימיולוגיה ולא בכלכלה, אבל בכל זאת אני קצת יותר ממבין בהשכלתי בשני התחומים הראשונים מבין השלושה.

אז בואו ונדבר על ידע ותרחישים הגיוניים צפויים.

"גם משפעת מתים" - נכון! 
במאה הקודמת מתו על פי הערכות כ- 100 מיליון מנגיף "השפעת הספרדית", שלא היה כנגדה חיסון. על כך כבר כתבתי ברשומה כאן.

אז במה שונה הקורונה? נתחיל בכך שאנחנו עדיין פחות יודעים מאשר יודעים על הנגיף הזה ועל קצב האבולוציה הביולוגית והפתוגנית שלו. על כך אסביר בהמשך. ובניגוד לנגיפי השפעת, כנגד נגיף הקורונה אין חיסון קליני וכנראה ייקח לא מעט זמן אם בכלל לפתח חיסון יעיל. רק כדי לסבר את המשפט האחרון, מדוע לאחר כל כך הרבה שנים עדיין אין חיסון יעיל כנגד נגיף ה- HIV (איידס)? זה בהחלט עשוי להיות רלוונטי גם לגבי נגיף הקורונה, ונבין מדוע בהמשך הרשומה.

מקצב ההדבקה בעולם, כבר אנחנו יודעים שהנגיף הזה מדבק פי 10-30 מנגיפי השפעת. ואם משפעות אחוז המתים עומד על 0.1-0.3 אחוזים מהנדבקים, הרי אחוז התמותה העולמי מקורונה כבר עומד על כ- 4-6% מהנדבקים. לפני שנחשב פי כמה הקורונה קטלנית יותר משפעת, נשאלת השאלה מדוע יש הבדל באחוז המתים מהמחלה מדיווחים שונים בעולם.

כדי להבין את פער הסטטיסטיקה צריך לקחת בחשבון מספר גורמים. הגורם הראשון הוא מידת האמת המספרית בדיווחים של המדינות השונות - מספר הנדבקים, החולים הקשים והתמותה. אני כבר לא מדבר על איראן. גם דונלד טראמפ והממשל שלו ניסו לגמד את התופעה עד לפני ימים אחדים.
שנית צריך לקחת בחשבון גורם חשוב ביותר נוסף והוא טיב הטיפול הרפואי המקומי הקיים ומהי יכולת ההכלה של מערכת הבריאות בהתמודדות עם היקפי מחלה כזו - למשל כמה מיטות אשפוז, כמה מכשירי הנשמה ומה מספרו של הצוות הרפואי שנשאר בריא, זמינים בכל עת. 
י
ממשלת גרמניה יוצאת בהנחה (המקובלת על ידי מומחים אפידמיולוגים) שאחוז הנדבקים יגיע לשיעור של 70%.
אז עם שיעור הדבקה כזה, בואו נחשב כמה מתים אנחנו נספור אצלנו (לפי שיעור תמותה מינימלי של 4%).
מספר תושבי מדינת ישראל לפי הלמ"ס עומד על כ- 9.2 מיליון.
70% נדבקים ממספר זה עומד על  6.44 מיליון תושבים.
4% תמותה בקרב שיעור כזה של נדבקים מביא אותנו ל- 257,600 מתים.
כלומר, כרבע מיליון מתים בישראל.

וזה עשוי להיות הרבה יותר גרוע בהתבסס על החולי של מערכת הבריאות בישראל. וחוץ מכך יש עוד גורם שצריך לקחת בחשבון והוא:
קצב האבולוציה של נגיף הקורונה.

כל מי שמבין מעט בווירולגיה (תורת הנגיפים) יודע שהנגיפים הופכים לאלימים יותר ויותר במעבר ממאחסן (נדבק) אחד לשני. זה נובע משיעור מוטציות בנגיף אשר עשויות להעלות את מידת האלימות שלו - בהתאם לסלקציה הדרוויניסטית הידועה. 

האמת היא שאנחנו עדיין לא יודעים מהו שיעור וקצב המוטציות שנגיף הקורונה עובר באוכלוסיה הנדבקת. לשיעור שינוי אבולוציוני גבוה עשויות להיות השלכות קשות. ראשית חומרת המחלה עשויה להתעצם ובהמשך המשמעות המרה. שנית, קצב שינוי גבוה של הנגיף עשוי להפוך את ייצור החיסונים לבלתי אפשרי. בהתאם אנחנו לא יודעים אם מי שהחלים מקורונה עמיד להדבקה קשה יותר בגל שני. אם לא בקרוב אז בחורף הבא.

לכן כושר הניבוי האפדימיולוגי של נגיף הקורונה עשוי להיות טעות ביסודו, כאשר מתייחסים אליו כגורם יחיד ולא כמולטי-פקטוריאלי.

אז אם לא ימצאו חיסונים במה נשליך יהבנו?
התשובה היא שאנחנו פשוט לא יודעים כרגע הרבה. מערכות הבריאות יתגלחו על החולים בניסיונות בצד לימוד הביולוגיה של הנגיף. 

כמה מילים על גורמי סיכון

כן, לגיל יש משמעות. כאחד שחצה את השישים, אולי יהיה זה הפוסט האחרון.

אבל זכרו שהרופא הסיני שעלה על נגיף הקורונה מת ממנו בגיל 38. ומה עם צעירים הסובלים מסוכרת או מחלות כרוניות אחרות? ומה עם חולי סרטן צעירים פגועי מערכת החיסון עקב טיפול בכימותרפיה... ?

זוכרים גם שעד לפני ימים אחדים חשבו שאין ילדים חולים? אז חשבו. וכעת הם כבר נחשבים כגורמי סיכון למבוגרים (כן, גם להורים, למורים ולגננות).

מבלי להיכנס לביקורת על התנהלות מערכת הבריאות שלנו בעניין, בסופו של דבר המערכת הכלכלית תמיד גוברת על מערכת הבריאות בניהול סיכונים. ראו למשל את הפער בין דברי המשנה גרוטו (שהוא רופא) לבין המנכ"ל סימן טוב (הכלכלן) שמשמש "כמרגיע הלאומי". ולמרות משדרי הדרמה היומיים של ראש הממשלה "המחנך הלאומי" - האמת היא שנעשה מעט מדי ולאט מדי על ידי מערכת בריאות חולה וקצת מבולבלת. צודקת ידידתנו רותי קוטלר שכתבה "משום מה נזכרתי בניילונים על חלונות (במלחמת המפרץ). מעניין למה".

ולמרות הבטוחים שהקורונה היא באג 2000 של 2020, אולי כדאי להתכונן לבאג אפוקליפטי. וסליחה ומחילה מכם ידידיי אם העכרתי את רוחכם.
ממליץ על סופ"ש יוגה.