צו השופט והנבואה שלי

קראו כאן כיצד סותמים פיות בשם החוק. כיצד הדמוקרטיה פועלת נגד הדמוקרטיה (חופש הדיבור), ובסופה של הרשומה - קראו את הקצפת של הקצפת והיא נבואת הבחירות של  קנקניהו. כידוע נאמר שניתנה הנבואה לשוטים, אז הרשו לי להשתטות בפניכם. מה כ'פת לכם? זה אני שמסתכן בבושת פנים. יהיה מעניין.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, הוציא (יום ד', 27.02.19) צו המורה כי גם פרסומי תעמולה באינטרנט, לרבות ברשתות החברתיות ובמנועי החיפוש (גוגל), חייבים להיות מזוהים. בהתאם לצו, מסר-תעמולה  , אסור שיהיה בעילום שם, כדי להגביר את השקיפות, לקשר בין מסר התעמולה למוסר התעמולה וכדי למנוע הטעיה לא הוגנת של הבוחרים. 

ובכן אני בלוגר וכותב באותו כינוי במשך למעלה משבע שנים. וכן, אני לא כותב בשמי המלא, אבל אני כותב עצמאי שאינו כותב עבור שום מפלגה וכמובן שאינני מקבל שכר מאיש. אני כותב פרטי שמביע את דעותיי בבלוג. לא בפייסבוק ולא בטוויטר. פשוט בלוג. וודאי לא הגיוני שבלוגר שכותב למעלה משבע שנים הוא בוט.

השופט מלצר ציין שבהחלטה, נקבעו הקווים המנחים לשקיפות תעמולה ברשת, נערכו האיזונים הנדרשים בין חופש הביטוי והזכות לעילום שם, לבין טוהר הבחירות, השמירה על השוויון ומניעת הטעיית הבוחרים. 

על פי News1, מדובר בהחלטה חריגה ביותר וייתכן שגם תקדימית ברמה העולמית. ומיד הקוראים הנבונים יבינו מדוע.

בעצם הצו חל על המפרסמים, ולא על פלטפורמות פרסום בהן הפרסום נעשה ללא עריכה או עימוד (למשל גוגל או פייסבוק). אבל מאחר שפלטפורמות אלה לא היו צד להליך, הן הבהירו שיפעילו מנגנון של "הודעה והסרה" - באופן שאזרחים יוכלו לדווח לפלטפורמות על פרסומים תעמולתיים בעילום שם. וככל שיתברר שהפרסום בעילום שם, הפלטפורמה תשקול להסיר אותו. במסגרת השיקולים להסרת הפרסום, אמורים להילקח בחשבון אף ההחלטה וצו המניעה שהוצא. המשפט האחרון נשמע לי לא בדיוק שיא הבהירות המשפטית.

השופט מלצר הדגיש כי מעבר לחבות המשפטית - פרסום תעמולתי בעילום שם מקשה על גורמי הביטחון של המדינה להדוף חששות מפני התערבות זרה בבחירות לכנסת ה-21, וזאת כלקח ממערכות בחירות במדינות אחרות בעולם. 

אז כאמור אני בלוגר ידוע שכותב במשך שנים באותם שני אתרים. אני לא סוכנות פרסום, אינני מקבל שכר על הכתיבה משום גורם שהוא, בוודאי שלא על ידי איזושהי מפלגה או סוכנות פרסום - ארצית או זרה.

כל אשר עשיתי היא כתיבה עצמאית בליווי כרזות שעיצבתי לבלוגי הפרטי ושחררתי את זכויות ההפצה לכל מי שיחפוץ. עשיתי זאת בבלוג הוותיק שלי אמירה יומית. אינני יודע אם מישהו התלונן בפני וועדת הבחירות ברשותו של השופט מלצר, אבל כל הכרזות שלי שתועדו בגוגל נמחקו כלא היו לפני כשבועיים.

ולא רק שנמחקו, מישהו דאג שהבלוג לא יעודכן אפילו בדף קהילת פרפרים. כאות מחאה פתחתי בלוג חלופי ששמו הכל בגלל סתימת הפיות. הבלוג החדש תועד בגוגל למשך יומיים שלושה (כולל חלק מהכרזות בתמונות גוגל) - על כך גם תיעדתי בבלוג עצמו בתצלום חיפוש בדף גוגל. אבל כנראה שוב זה עצבן את מישהו שהתלונן, שלו מותר להישאר אלמוני, לגרום שוב להסרת כל עקבות הבלוג בגוגל. לא רק זה, אפילו שם הבלוג "הכל בגלל סתימת פיות" - נעלם בחיפושי גוגל.

ומצד שני ה"בוטים האנושיים" כמו 'דוקטור שקשוקה' שצייץ למעלה מ-4,000 ציוצי תעמולת בחירות לליכוד (בכינוי בדוי) או 'גיורא' שהוצג בגאווה על ידי בנימין נתניהו בטלוויזיה - זה אינו עבירה לפי הצו של השופט מלצר? את אלה תמצאו בטוויטר, בגוגל וביוטיוב. ומי שלא יודע על מה אני מדבר, הרי לכם:

אם כך איפה ואיפה - תלוי אם אתה בצד הנכון - אם אתה בעד או נגד ביבי.

וראו בשל מה כל זה כאן. 

אוקיי, עצבנו את מישהו/הם התיעוד של הכרזות שלי בגוגל תמונות, אבל באיזו זכות גרמו לגוגל להעלים את הבלוג בכלל?  הרי ידוע לכל אחד שכאשר מישהו כותב דיבה על מישהו - זה נשאר במנוע החיפוש של גוגל לדיראון עולם, ובדרך כלל הנפגעים נזקקים לסעד משפטי ארוך עד שהדיבה מוסרת אם בכלל מתיעוד בגוגל. והנה כאן, הבריונות הסירה את גילוי הבלוג שלי ברבים באבחת חרב,  בשם הצו של השופט מלצר.

,

בקשר לצו עצמו, הדגיש השופט מלצר כי "הבחירות הן יום חגה של הדמוקרטיה הישראלית. תעמולה בעילום שם שאינה מזוהה עלולה לרדד ולדרדר את השיח, ולהביא בתקופת הבחירות לניצול הרשתות החברתיות ומנועי חיפוש לשם פגיעה בדמוקרטיה וערכי היסוד של החברה".

ויש לי שאלה אל השופט מלצר - היכן עומדת זכות חופש הדיבור בדמוקרטיה? האם היא ניתנת רק לתקשורת הפורמלית ולפוליטיקאים שיכולים לשטוף את מוחו של הציבור הרחב בשקרים (מתוקף חוק החסינות שלהם)? והאם לאחר הבחירות ידאגו להחזיר שוב את התיעוד של הבלוגים "אמירה יומית" ו"הכל בגלל סתימת הפיות", או שהם יישארו מצורעים לעד? השופט מלצר ציין שהצו תקף אך ורק לתקופת הבחירות. נבחן זאת לאחר הבחירות.

אז כאמור לכל הדעות, מדובר בהחלטה חריגה ביותר וייתכן שגם תקדימית ברמה העולמית. אולי מלבד במדינות כמו סין , צפון קוריאה ומדינות אנטי-דמוקרטיות שכמותן. האם זהו עוד תהליך אנטי דמוקרטי לסתימת פיות במדינה, באצטלה של פגיעה בביטחון המדינה ושאר מכבסות מילים. תהליך שמתווסף לחוק שעבר בכנסת בקריאה ראשונה - שבלוגרים יהיו חשופים לתביעת דיבה בסך 300 אלף שקל ללא הוכחת נזק. לחוק הלאום, ל'חוק הצרפתי', לחוק סתימת הפיות לבלוגרים, ושאר החקיקות המתוכננות על ידי ממשלת הימין העכשווית להחלשת מערכות המשפט ואכיפת החוק - האם אין אלה פגיעה באשיות הדמוקרטיה בשיטת הסלאמי. מהתמיכה הרחבה של העם בימין - נראה שלפחות כמחצית העם בעד זה, במודע או בטמינת הראש בחול. אבל מה שהם אינם מבינים הוא שאותה החקיקה עשויה לפגוע בכולם, גם לחזור אליהם כבומרנג. 

וכיוון שהבלוג 'הכל בגלל סתימת הפיות' זוכה  (עקב העלמתו) רק ל 12-8 כניסות בקושי ליום, הרי אני מביא קישור לפוסט הקצפת שבקצפת שפורסם הבוקר כאן - על חזון קנקניהו . נבדוק אותו לאחר הבחירות :)

ישעיהו ב' - שתיקת הכבשים

"זכויות האדם בחברה אינן תלויות ברמתו, וזו הדמוקרטיה. היא אינה אומרת שבני אדם שווים אלא שלכולם יש זכויות שוות."

"אין סילוף גדול יותר של מושג הדמוקרטיה מאשר ההנחה שהרוב מוסמך להחליט על ערכים".
"דמוקרטיה היא הגנת האדם מפני ממשלת מדינתו". 
המהות הפנימית של הדמוקרטיה אינה בשלטון רוב, אלא במשטר שבו הסמכויות של השלטון מוגבלות, ללא תלות בכך אם זה שלטון של יחיד או שלטון של הרוב."

"דמוקרטיה אינה השקפת עולם. דמוקרטיה היא משטר מדיני שבו ניתן להחליף את השלטון. זוהי מהותה"


" מאחר שרוב בני האדם הם טיפשים ורשעים, הרי שגם שלטון הרוב הוא שלטון הטיפשים והרשעים, וזאת אנחנו הרי רואים ממש בכל העולם כולו.
אין לי אמון רב ביותר - לא באינטליגנציה של הרוב ולא בטוב לבו של האדם, אבל אני רוצה בדמוקרטיה.
בדמוקרטיה זכותו של האדם, למרות היותו טיפש, לבחור את השלטון הרצוי לו, עם זאת, אין ערובה לכך שהזכות הזו הניתנת לו היא לטובה."

"אין סילוף גדול יותר של מושג הדמוקרטיה מאשר ההנחה שהרוב מוסמך להחליט על ערכים. מה ההבדל בין דיקטטור המחליט מה טוב ומה רע לבין המון בני אדם, שמחליטים על הדבר הזה? אנחנו אומרים שהדיקטטור הוא רשע או מטופש, אבל כל אדם יכול להיות רשע ומטופש. זאת אומרת, גם הרוב של בני האדם יכול להיות רוב של מטופשים ומרושעים, ולכן המהות הפנימית של הדמוקרטיה אינה בשלטון רוב, אלא במשטר שבו הסמכויות של השלטון מוגבלות, ללא תלות בכך אם זה שלטון של יחיד או שלטון של הרוב."

ישעיהו לייבוביץ

אמרו קוקוריקו - קם התרנגול ואמר הריני

בסיום כתבתה של אילנה דיין  ("אויבת הימין - שמאלנית קיצונית")  על התנהלות בית ראש הממשלה - הקריאה תגובתו הכתובה של ביבי:

תגובה בת 6 דקות כמעט, של התקפה והשמצות אישיות של ראש ממשלה נגד כתבת! תגובה הכוללת רשימת 'ציטוט' ארוכה ומפורטת לדבריה של אילנה דיין על ביבי לדורותיו.
תגידו, האם  ביבי ובני ביתו מנהלים יומני ק.ג.ב. על עיתונאים סססמולנים?


ביבי כרגיל לחיץ ונלחץ. מגיב כמו הגנב שהכובע בוער על ראשו.
ובתגובתו הגרוטסקית שכרו יצא בהפסדו - עשה עצמו לחוכא ואיטלולא. 
אפילו העסקונה הפוליטית הימנית ממלאת פיה מים לתגובות הסוערות של הציבור בבוקר שאחרי. 
בבוקר שאחרי, המדינה סוערת אבל אף לא אחד מאנשי הימין הקיצוני* קם ועומד לצידו. שתיקת הכבשים!
(* מבקש את סליחת הימניים - את השימוש במילה 'קיצוני' למדתי מביבי).  


אז מה יהיה?

העם לא גומר את החודש, אין דירה, הלכה הפנסיה, אבל ביום הבוחר מצביע נגד הגרבוזים והערבים שעולים על אוטובוסים.

אוי ארצי מולדתי, את הולכת פייפן:

וגם כאן.