רשומה נוספת בסדרת החלום ופשרו.
לפני ימים אחדים חלמתי חלום. עוד אחד מסדרת חלומות אופייניים שבהם אני מתכנס לחוויה אפית בחדר מיון גדול עם הרבה תת מחלקות המסודרות כמו במבוך מעגלי. זהו חדר מיון בבית חולים ללא שם בממד אחר.
בחדר המיון הזה אני עובר מחדר לחדר, מתעכב מדי פעם ליד מיטה מסוימת כדי להתבונן בטיפול של הצוות - מתעניין בהחלטות שלהם. לרוב אני בלתי נראה לצוות, כאילו אני זבוב על הקיר. אך בכל אחד מהחלומות מהסדרה המשותפת הזו, יש רגע שבו הצוות מגלה אותי בעקבות הערה שבה אני מביע את דעתי. ברגע זה כל ההתעניינות של הצוות מרוכזת בי. "מאין אתה"? "מאיזה בית חולים"?
אני אומר מה שאומר. כמובן מהיכן אני בא. הם לא מכירים אבל אני אומר להם שאצלנו מרפאים ממש בטכנולוגיות דומות, מלבד שאצלנו יש לפעמים בלגן של מחסור במיטות ובצוות רפואי. די מיד אני שוב כבר אינני חלק מהם ונע לעבר מחלקה אחרת במיון.
בחלום האחרון היה לזה המשך. המשכתי להסתובב בינות מסדרונות המובילים לחדרים רבים שאני מתוודע להם לראשונה. כך עד שהגעתי לחדרון קטן ומאורך, עם פתח כניסה ופתח יציאה בטור, כשלצד אחד הקירות ניצבות שתי מיטות בלבד - אחת אחר השנייה בטור. במיטה שלפני היציאה מהחדר ראיתי את מ. צ'וקה (כינוי לצורך הרשומה) שוכבת חיוורת כמו סיד. היא ידידת משפחה וותיקה, אם כי הקשר אתה באחרונה קרוב יותר עם זוגתי. מדי פעם הן נפגשות לארוחת צהריים בקפטריה שבפקולטה.
בהפתעה ובדאגה ניגשתי אליה, מתעניין מה מעשיה שם. במאמץ מלמלה שיש לה כאבי בטן קשים והיא מאושפזת לאבחנה. עודדתי אותה שתחזיק מעמד. "תקבלי עוד מעט אנטיביוטיקה דרך האינפוזיה עד שתצאי מזה", אמרתי בבטחה.
כשיצאתי מהחדר התעוררתי.
בבוקר זכרתי את החלום לפרטיו. בדרך כלל אינני זוכר את כל פרטי המקרים הרפואיים שאני נתקל בחלומות מסוג זה. אבל הפעם זכרתי כל פרט הקשור לאשפוז של מ. צ'וקה. לא רק שזכרתי אותו בבוקר, אלא נזכרתי בו גם בימים הבאים. וזה כבר היה על הסף המטריד. לחלומות מסוג כזה אני יודע שיש להם משמעות. ובכלל לחלומות שזוכרים לפרטים יש משמעות. לא חולמים אותם ככה סתם.
כיוון שהייתי מוטרד סיפרתי לזוגתי על החלום ושאלתי אותה אם ידוע לה מה שלומה. בתדהמה היא סיפרה לי שאכן מ. צ'וקה אושפזה לפני כעשרה ימים בבית החולים, בשל דלקת שנובעת ממבנה לא תקין של קיפולי המעי. היא קיבלה באינפוזיה דרך הוריד אנטיביוטיקה במשך כמה ימים. אבל ביום האחרון לפני שחשבו לשחרר אותה, האחות טעתה בחישוב המינון הדרוש, והכניסה לשקית האינפוזיה אנטיביוטיקה במינון גבוה פי עשר.
הדבר גרם לה לשוק אנפילקטי (שזו תגובה קשה של מערכת החיסון) והיה צורך להוציא אותה מההרעלה ביחידה לטיפול נמרץ.
כאמור, כשסיפרתי לזוגתי על החלום היא נדהמה (כי במציאות אני לא הייתי מודע בכלל למצבה) ובעצם נודע לי הדבר רק דרך החלום. לאחר ששוחררה הביתה, נזקקה לעוד מספר ימי החלמה ולהמשך טיפול אנטיביוטי למשך מספר ימים נוספים. "בדיוק היום חזרה לעבודה ופגשתי בה בקפיטריה" אמרה זוגתי.
"ככה יפה שאני יודע מזה רק עכשיו מהחלום"? שאלתי אותה.
לא פעם חלמתי על אשפוז אנשים ומחלותיהם לפני שהדבר אירע. לפני מספר שנים, בעקבות חלום - שאלתי את אבא שלי מה שלום אחיין של אימא שלי, שלא שמעתי אודותיו הרבה זמן. הוא ענה שבדיוק הם דיברו היום בטלפון. היה זה ביום שישי. ביום ראשון אבא שלי התקשר בהתרגשות ואמר: "לא סתם שאלת לשלומו של האחיין, אחרי שדיברתי אותו הוא התאשפז בערב בעקבות זיהום ונפיחות ברגל. אבל לא הספיקו לטפל בו בזמן והוא נפטר היום".
הפעם זה היה יוצא דופן - זה היה חלום אחד לאחד בדיעבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן