חורף / קנקן
סוֹעֵר הַחֹרֶף שֶׁבִּי, כָּבְדוּ אָזְנַי מְאוֹד
רְעָמִים הֶחְרִישׁוּ בָּהֶם זֶמֶר נוֹשָׁן
בִּשְׁחֹרַת נְפִילֵי עֲנָנִים מִתְגּוֹשְׁשִׁים
בְּרָקִיעַ אָפֵל, כָּבֵד כְּעוֹפֶרֶת
קָפְאוּ שְׂמָחוֹת נִשְׁכָּחוֹת בְּדָמִי
הַנִּדְחָק אֶל לֵב עֵין הַסְּעָרָה
שָׁם מִקְלָט הַשֶּׁקֶט הַמְּגוֹנֵן
עַד בּוֹא יְהֵָבֵי אָבִיב לְהַפְרִיחַ
צִבְעוֹנִים אֲדֻמִּים (בָּעֲרוּגוֹת נַפְשִׁי).
היו היה פעם
הגיטרות ואני בזמר נושן:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן