יום חמישי, 5 בספטמבר 2019

שנת חורף


עַל מַצְּעֵי הַכְּפוֹר הַצְּחֹרִים
פַּרְוַת גּוּפִי מֻנַּחַת פְּרַקְדָּן
כְּבָר נֶעֱצָמוֹת עֵינַי אַט
מְאוּרָתִי 
מָסָךְ לַחֲלוֹמוֹת.




תגובות פורום זמ"ש:

12/09/2019 10:46:26
מאת יונה
נושא יפה איך השיר הזה מפריד
בין הגוף לבין פרוותו, וכך המבט הוא בפרווה, וככל הנראה תהליך ה"הירדמות" או המוות הינו השלת הפרווה.
מהי הפרווה ?
ראיתי בעיניי את דב הקוטב שמאבד את שטחי מחייתו אט אט, וחלקם פרוותם מונחת על השלג, על הקרחון, אבל חייהם כבר לא כאן, שהרי - לפחות לפי ההיגיון הביולוגי המוכר - במאורה בה הם נמצאים, נמצאת גם פרוותם, ההפרדה הזו מייצרת תמונה מעט "סוריאליסטית".
גם נזכרתי בכמה מעשיות בהן השלת הפרווה מגלה נסיך או אל יפה תואר, והרי חלקנו צפה בסרט הדיסנאי - היפה והחיה ולא קרא את האגדה, המבוססת על מיתוס יווני קדום [ ארוס ופסיכה ].
ועם זאת, אפשר גם לקרוא את השיר כפשוטו, בעזרת שמו "שנת חורף" ולהתעלם מהסמליות הרבה הכרוכה בו.
לכשעצמו, שיר יפה, אם כי מותיר שובל של הרהור, לפחות אצלי, כשאני קוראו כפשוטו - "לשם מה"?

14/09/2019 16:41:40
מאת אסף
נושא יפה השיר מחכים הניתוח.


25/11/2019 09:21:25
מאת חגיק
נושא שיר יפה ומדויק מינימים מילים מקסימום רעיונות. יופי

אין תגובות: