כיצד העסקתי את הילדים שלי בחופש הגדול?

נושא השרביט החם - "החופש הגדול" הוא הזדמנות להביא לכאן פוסט ערוך מחדש בנושא שפורסם לפני כ-12 שנה בישראבלוג, ממבחר 600 הפוסטים שלא ניתן להגיע אליהם יותר (מערכות האבטחה מדליקות נורות אדומות ומסרבות להיכנס לשם) וההפניות מחיפושי גוגל מובילות לשום מקום).  

הילדים שלי כבר לא צריכים יותר שיעסיקו אותם, אבל כשהיו קטנים - לאחר שהסתיימו הקייטנות, הייתי מעניק להם חוויות במעבדה שלי.

הייתי מראה להם ומסביר על המכשירים השונים. הראיתי להם שכשמסרכזים בצנטרפוגה מבחנה עם דגימת דם (לא שלהם כמובן) - מתקבל משקע אדום והנוזל צהבהב. הראתי להם במיקרוסקופ שהמשקע האדום מכיל כדוריות דם אדומות והן שקעו בגלל הפעלת כוח צנטריפוגלי. ואז הבת אמרה: עכשיו אני מבינה מדוע הדם אדום.

הייתי נותן להם מבחנות פלסטיק בגדלים ובצבעים שונים, והם אהבו למלא בהם מים, להמיס מלח וסוכר - לראות את ההבדל בכמות ההמסה בין טמפרטורת חדר, לבין כאשר ממיסים אותם בטבילת המבחנות באמבטי מים חמים.

והייתי נותן להם מבחנות אפנדורף קטנות מפלסטיק, בשלל צבעים והם היו מסדרים אותם ויוצרים תמונות בתים, חיות ואנשים.

מבחנות אפנדורף צבעוניות

ואפילו הם גם הועילו - בניסויים אנחנו משתמשים במכשירים קטנים המכונים פיפטורים, שבעזרתם מעבירים כמויות מדודות קטנות של נוזלים למבחנות.

פיפטורים

בתחתית הפיפטורים מרכיבים קונוסים קטנים חד פעמיים מפלסטיק שקוף, שנקראים טיפים.

טיפ

הטיפים האלה נקנים בקופסאות פלסטיק עם 100 תאים קטנים - כל טיפ בתא.

מארז המכיל 100 טיפים חד פעמיים

אך הקופסאות האלה יקרות ומכיוון שאפשר לקנות שקיות עם 1000 טיפים בבודדת, במחיר זול הרבה יותר - נתתי להם לסדר באצבעותיהם הקטנות את הטיפים האלה בקופסאות משומשות וכך לאחר עיקור בסטריליזטור יכולנו למחזר את קופסאות הטיפים במחיר זול. הילדים הכינו בחדווה מלאי גדול של קופסאות טיפים לשימוש במעבדה.

והם הוקסמו מתהליך הקפאת תאים בחנקן נוזלי, שנראה להם בדמיונם כמו קסם של מכשפה.

אפקט חנקן נוזלי

השיא היה כשלקחתי אותם לחדר חיות ולעכברים המהונדסים שלי המשמשים כמודלים לחקר מחלות אדם ולפיתוח תרופות חדשות לריפויים.

הראתי להם שאם מוציאים אותם מהכלוב כמו שעושים סטודנטים מבוהלים, שאוחזים אותם בזנב כשראשם תלוי כלפי מטה - הם מצייצים, משתינים מפחד ונושכים. לעומת זאת הראתי להם שעכברים מרגישים ומעריכים כאשר אוחזת בהם יד עדינה ובוטחת. הילדים נוכחו לדעת שאם אוחזים בזנב עכבר שהנחתי על זרוע ידם, לא יאונה להם כל רע. ואפילו אפשר ללטף את העכבר החמוד והוא נהנה מכך.

בזמנו עשיתי הכלאות בין זני עכברים. לזן הראשון צבע הפרווה לבן ולזן השני צבע פרווה שחור. בהכלאה ביניהם, הצאצאים שלהם יצאו במגוון צבעי פרווה שונים נוספים: חומים, אפורים כהים, אפורים בהירים, ג'ינג'ים ובלונדינים. גם צבעי העיניים שלהם היה שונה זה מזה. הילדים התלהבו כמה הם חמודים וממגוון צבעי הפרווה "המדליקים" שלהם. למדו כיצד מבדילים בין זכרים לנקבות, כיצד מבחינים בסימני ייחום, וכמה מרגש לראות וולדות עם אימם.

גווני עכברים בהכלאת הזן SJL עם הזן C57BL

אמא עכברה עם ולדות יונקים

ומחדר חיות חזרה למעבדה וקדימה למיקרוסקופ המחובר דרך מצלמה אל מסך מחשב. וכמה מרתק לצפות בתאי גזע שהתמיינו במעבדה, למשל לתאי שריר לב מתכווצים מתחת למקרוסקופ. כמה מדליק לראות תאי שריר לב מתכווצים כמו לב פועם:

לאחר מכן נתתי להם לשחק בתוכנת מחשב, שכשמזינים אותה בנוסחה כימית של חומרים שונים - התוכנה יוצרת מבנה מרחבי שלהם בצבעים שונים. כך יכלו לראות מבנה מרחבי מולקולרי של סוכרים וחלבונים שונים. ההתלהבות הייתה גדולה והם לא הרגישו כיצד חולף הזמן.

מודל מרחבי של חלבון

אלגוריתם מחשב נוסף שנתתי לילדים לשחק איתו מתרגם רצפי הדנ"א ורצפי חלבונים שעבדנו עליהם - למוזיקה. תוכנת המחשב מתרגמת כל 'אות' בדנ"א או בחלבון לתו מוזיקלי משלה. וכשמאזינים למוזיקה של הרצפים, מתקבלת 'שירת החיים'. ולמי שיש שמיעה מוזיקלית - יכול לזהות בהאזנה מוטיבים חוזרים. כמו מעין 'פזמונים' מוזיקליים של שיר. לזיהוי רצפים חוזרים בדנ"א או בחלבון - יש להם משמעות ביולוגית. למשל משמעות של רצפים חוזרים המעורבים בבקרה של תהליכים ביולוגיים בתאי הגוף ולסינכרוניזציה ביניהם. כשנותנים לרצפים להתנגן, עוצמים עיניים ובמהרה הפלא ופלא - ניתן לזהות ברצפי הדנ"א והחלבון מוטיבים מוזיקליים חוזרים. לילדים זהו למעשה משחק המספק חוויה יוצאת דופן של גיוס המוזיקה למדע הביולוגיה והרפואה. כל רצף ומוזיקת החיים שלו:

בסופו של יום הם חזרו הבייתה עייפים אך מאושרים עם שלל מבחנות פלסטיק בגדלים ובצבעים שונים, פיפטות ומזרקים בנפחים שונים, שהיוו אטרקציה לכל חבריהם שהתקנאו בהם.