אימי זכרונה לברכה

 הָלַכְתָּ אַתְּ מֵעִמִּי וִיהִי רְצוֹנֵךְ לְבַדּוֹ נֵר לִנְתִיבֵךְ (חיים נחמן ביאליק).

ליום השנה השביעי:

אִמִּי זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה / ©️ קנקן

בַּיּוֹם הַהוּא,

בַּצָּהֳרַיִם קָדְרוּ עָלַי הַשָּׁמַיִם בַּבְּשׂוֹרָה

אִמָּא שֶׁלִּי עָצְמָה עֵינֶיהָ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה

וַאֲנִי הַיָּתוֹם לֹא הָיִיתִי שָׁם לֶאֱחֹז בְּיָדָהּ

וַאֲנִי תּוֹהֶה

מַדּוּעַ כֹּה מִהַרְתְּ?

כָּל-כָּךְ אָהַבְתִּי אוֹתָךְ, אִמָּא

וּבַיּוֹם שֶׁעָלְתָה נִשְׁמָתֵךְ

פָּרְחָה מִמֶּנִּי שִׁירָתִי

וְאַתְּ בָּאת אֵלַי בַּחֲלוֹם

צוֹחֶקֶת וּמְחַבֶּקֶת

כְּיָמִים יָמִימָה, מְאֻשֶּׁרֶת

וְאוֹמֶרֶת - 

שִׁירָתְךָ צַוָּאָתִי.