מה לקטניות ואורז לענייני חמץ?

אני לא רב ולא פוסק הלכה, אבל אני אשכנזי המבין בבוטניקה, בהגדרות צמחים ובמיקרוביולוגיה.

הבה נראה אם יש הצדקה באיסור אכילת קטניות ואורז, כמנהג האשכנזים בפסח.

על פי דין התורה ודברי חז"ל, רק בחמשת מיני דגן ישנו חשש חימוץ, בעוד מינים אחרים אינם יכולים להיות חמץ. חמשת מיני הדגן הם חיטה, שעורה, כוסמת, שבולת שועל ושיפון. הרמב"ם כתב זאת במפורש: "אבל הקטניות כגון: אורז ודוחן וכיוצא בהן - אין בהם משום חמץ, אלא אפילו לש קמח אורז ברותחין וכסהו בבגדים עד שנתפח כמו בצק שהחמיץ, הרי זה מותר באכילה, שאין זה חמוץ אלא סרחון‏‏".

צדק הרמב"ם שקטניות (למשל שעועית, חומוס, אפונים, פול ועדשים) אינם משתייכים מבחינת הגדרה בוטנית למשפחת הדגנים.

אבל הרמב"ם טעה בהגדרה של האורז, כמשתייך למשפחת הקטניות. האורז דווקא כן משתייך מבחינת הגדרות בוטניות למשפחת הדגנים. אך האורז, שלא משתייך לחמשת הדגנים האסורים, אינו הופך לבצק תופח כמו דגנים אלה. מי שאחראי לתהליך ההחמצה (התפחה) של קמח חמשת הדגנים הם השמרים.

השמרים הם למעשה פטריות חד תאיות. יצורים חד תאיים זעירים אלה מרחפים באוויר. השמרים ניזונים בעצם ממולקולות הסוכר (גלוקוז) שבמזוננו - הם מפרקים את הסוכר בתהליכים ביולוגיים המספקים להם אנרגיה. 

שמרים בהגדלה במיקרוסקופ

השמרים מפרקים את סוכר הגלוקוז שבבצק, בתהליך ביוכימי הדורש חמצן. בתהליך זה תאי השמרים מפרקים את הגלוקוז למולקולות המספקות להם אנרגיה (המכונות ATP) ובנוסף נפלטים מים ופחמן דו-חמצני, והחמצן אובד. גז הפחמן הדו-חמצני (הכבד מהאוויר) שנפלט, הוא זה שמתפיח את הבצק. תהליך זה הוא ההחמצה ולכן בצק מותפח הוא חמץ.

האורז והקטניות לא מותפחים על ידי השמרים, אך הם, כמו הענבים, יכולים לתסוס בהעדר אוויר - גם הם על ידי השמרים. בהעדר חמצן, השמרים מייצרים אנרגיה הדרושה לחייהם בתהליך ביוכימי אחר - תהליך תסיסה כוהלית. בתהליך זה גם נוצרות מולקולות ATP המספקות לשמרים אנרגיה ובנוסף נוצר גם אלכוהול (אתנול).

לכן, האורז והקטניות לא מחמיצים במובן שהם תופחים, אלא יכולים רק לתסוס בהעדר אוויר. התסיסה הזו אינה מוגדרת הלכתית כחמץ וראה יין, שהוא תוצר התסיסה של ענבים על ידי שמרים - שתייתו דווקא מצווה בפסח.

בנוכחות אוויר (חמצן) האורז והקטניות, כמו כל שאר המזון, יכולים להתקלקל ולהסריח, כדברי הרמב"ם - על ידי חיידקים המרחפים באוויר. אך אוכל מקולקל אינו חמץ.

אם כך, קטניות ואורז אינם חמץ, מהסיבות שתארתי.

אז מדוע הם חמץ בעיני האשכנזים? ראשית במאה השתים עשרה, לא כל כך ידעו להבדיל בין צמחים ממשפחת הדגנים לאלה ממשפחת הקטניות. יותר מכך, לא ידעו אז מיקרוביולוגיה. כלומר, לא ידעו על קיומם של השמרים והחיידקים, שאותם ניתן לראות רק במיקרוסקופ. כידוע, במאה השתים עשרה, עדיין לא המציאו את המיקרוסקופ.

אם כך מה הסיבה של האשכנזים, היום, שלא לאכול אורז וקטניות? ובכן, ראשית ידוע שקשה ליהודים דתיים להודות על טעויות הלכתיות. ולכן גם כיום, הרבנים האשכנזים מתעקשים שיש חשש לאכול קטניות ואורז משום שהם עשויים להארז באותם בתי אריזה שאורזים בהם דגנים (חיטה ושעורה ושאר חמשת הדגנים האסורים). חלילה עשויים גרגרי חמץ להתגלגל שם לתוך שקי הקטניות. נראה שהרב עובדיה זצ"ל היה קצת חכם יותר מהקולגות האשכנזיים שלו, וכדי לרצותם פסק שיש לברור את האורז והקטניות בקפידה, ואז מותרים הם מותרים לאכילה.

עלי לציין שיש הגיון בדברי הרב עובדיה יוסף, כי חמץ עשוי להתגלגל גם לאריזות של קמח תפוח אדמה (שאותו דווקא אוכלים האשכנזים) ולשאר מיני מוצרי המזון. אבל בימינו כל מוצרי המזון הכשרים לפסח עוברים תהליך ייצור נפרד. רוצים האשכנזים להמשיך להתנזר ללא צורך מקטניות, שיתנזרו. אולי בשל כך - מחוסר פחמימות חיוניות בתזונה - הם כל כך רעבים בפסח, עד שהם טורפים מצות ללא הכרה ומשמינים.

אז תגידו, מדוע האשכנזים עדיין לא אוכלים קטניות בפסח?

נמשיך בסדרת מיסטיקה, על טבעי, מטפיזיקה ומדע לאחר החג.