על תרופות כמו על מוצרי מזון תעשייתיים יש כידוע תאריך תפוגה. בשל כך תרופות ומזון נזרקים על ידי הציבור בסכומים של מיליארדים בכל שנה. נשאלת השאלה כיצד נקבע תאריך התפוגה והאם הוא קדוש, כי אולי הוא רק המלצה? בכך נעסוק ברשומה זו. מי שיקרא עד הסוף יקבל המלצות שימושיות כולל מתכון ייחודי מקורי להכנת מאפה חומוס טחינה. לא תמצאו כזה בחיפוש בגוגל.
נתחיל בתרופות. על כל תרופה מוטבע תאריך תפוגה על ידי היצרן. נטילה של התרופה לפני תאריך התפוגה מבטיח לכאורה שהתרופה יעילה ובטוחה במינון שנרשם. וזאת בתנאי שהתרופה נשמרת בתנאים נאותים - בסביבה יבשה ולא בתנאים קיצוניים כמו תחת חום השמש וכדומה. או כפי שמצוין בתרופות מסויימות שיש לשמרן במקרר. יש לציין שאין לשמור אף תרופה במקפיא. בשום פנים ואופן אין לשמור תרופות במקפיא. הקפאה והפשרה הורסות את התרופות.
ונשאלת השאלה האם תאריך התפוגה נרשם באופן שיועיל לכיסן של חברות התרופות, כלומר יגדיל עקב כך את נפח המכירות (לפי קונספירציות שמופצות ברשת)?
או האם תאריך התפוגה הוא בעצם כסת"ח למניעת תביעות משפטיות, גם עקב שמירת התרופה בתנאים שאינם אופטימליים על ידי הצרכן?
ובשני המקרים נשאלת השאלה האם ניתן ליטול תרופה שפג תוקפה וכמה זמן לאחר התאריך הנקוב?
במחקר שערך הצבא האמריקאי בשיתוף עם רשות התרופות והמזון האמריקאית (FDA) על מדגם של 100 תרופות - נמצא שכ- 90% מהתרופות יעילות עד 15 שנים לאחר תאריך התפוגה. ובתנאי שהן נשמרות בתנאים המצויינים על גבי האריזה.
לצה"ל יש הסכם עם בתי החולים - תרופות אנטיביוטיות שפג תוקפן מועברות לבתי החולים. בבתי החולים שבהם מחזור שימוש גדול של תרופות, משתמשים בתרופות פג תוקף הצה"ליות עד חצי שנה לאחר תאריך התפוגה. כך גם לגבי תרופות רבות אחרות.
בתרופות שהן רגישות במיוחד, בדרך כלל מצויין בעלון לצרכן איסור מפורש - שאסור להשתמש בתרופה מעבר לתקופה מסויימת לאחר פתיחת האריזה. למען הסר ספק, יש להתייעץ עם הרוקח שיתן בדרך כלל תשובה מהימנה לגבי תרופות מרשם. לגבי התרופות ללא מרשם או תוספי המזון (מינרלים, וויטמינים וכדומה) – יש לקחת את חוות הדעת של הרוקח בעירבון מוגבל. משום שהרוקח מקבל על מכירת האחרונים תגמולים יפים מהיצרניות כתוספת למשכורתו.
רבות עם כן התרופות שנזרקות על ידי הצרכנים. כמויות עצומות של יתרות תרופות נזרקות לאחר השימוש. ובאמת אין ליטול תרופות כאלה במרשם ללא הוראת רופא. חלק מהתרופות הנזרקות אינן כלולות בסל הבריאות והן יקרות מאוד. רבים מהחולים אינם יכולים להרשות לעצמם מבחינה כלכלית לרכוש תרופות יקרות כאלה. רבים אחרים אינם יכולים לרכוש גם תרופות שכלולות בסל הבריאות. תרופות כימותרפיות וביולוגיות בשווי של עשרות אלפים נותרות לאחר מות המטופלים ונזרקות. קיימת יוזמה ברוכה של עמותה שאוספת מהציבור שאריות תרופות ונותנת אותן לנצרכים.
מדובר בעמותת 'חברים לרפואה' שהפרטים כאן.
ומה לגבי מזונות תעשייתיים שפג תוקפם? מסתבר שתאריך התפוגה המוטבע על מוצרי מזון הוא המלצה בלבד, לשני הכיוונים.
למשל, שנה לאחר שערוריית הסלמונלה של סלטי שמיר (שהקדשתי לה רשומה כאן), זוגתי שכחה את ההבטחה שלי שלא לרכוש יותר דבר מסלטי שמיר וקנתה באחרונה שני סלטים מקסיקניים שלהם. שני הסלטים היו מקולקלים ומסריחים כשנפתחו כמעט חודשיים לפני תאריך התפוגה. שני הסלטים האלה נשמרו עד לפתיחה בתנאי קירור נאותים. אני ממש לא מבין כיצד החברה הזו יכולה להרשות לעצמה להמשיך לשווק מוצרים מקולקלים לאחר השערוריה האחרונה. האם הזלזול של חברת סלטי שמיר בבריאות הציבור נבנה על השיכחה של הציבור?
ומכיוון שלמשרד הבריאות אין תקציב מספיק לכוח אדם של פקחי מזון (כפי שיש לרבנויות לענייני כשרות) - אני אומר לכם שאם יבדק, לפחות מחצית החומוסיות תסגרנה בשל רמה גבוהה של חיידקי סלמונלה וליסטריה מעל למותר. אלה לא פחות ולא יותר אלא חיידקי צואה של טבחים ומלצרים שאינם שומרים על הגיינה בסיסית לאחר שביקרו בשירותים. אבל למשל, מי זוכר בכלל את תוצאות בדיקת החומוסיות שנערכה על ידי רפי גינת בתוכנית הטלוויזיה כלבוטק?
והיכן משרד הבריאות? כפי שכבר כתבתי בעבר - בתורה לא כתוב שסלמונלה היא טרפה. כי לו חיידקי צואה במזון היו נחשבים לטרפה, הרבנות הייתה מורידה את המוצרים האלה מהמדפים או סוגרת מפעלים וחנויות. בענייני כשרות כאמור יש תקציב עתק הן לפקחים של הרבנות הראשית ובנוסף להם גם לפקחים של למהדרין, חתם סופר והבד"צ. כי במדינת ישראל כשרות קודמת לבריאות. והצרכן החילוני משלם עבור הכשרויות הכפולות והמשולשות ומסבסד אותן...
זו הבעייה, הציבור שוכח. והציבור ממשיך לזלול בחומוסיות ובשלל מזללות שאינן ראויות למאכל אדם. וכפי שניתן לראות בתורים לקופות, הציבור כבר שכח את מוצרי תלמה שחברת יוניליוור הסתירה מהציבור רמה גבוהה של חיידקי צואה בדגני הבוקר שלהם. זיכרון קצר לציבור לשמחת לבם של יצרניות המזון.
ומצד שני נשאלת השאלה האם תאריכי התפוגה שמוטבעים על אריזות המזון הם סיבה לזרוק מוצרי מזון לאחר תאריך התפוגה? ואולי במקרים רבים תאריכי התפוגה הם בכלל טריק שיווקי להגדיל את נפח הקנייה של מוצרי מזון, ללא סיבה אמיתית.
אז ככה, לגבי מוצרים יבשים באריזות סגורות (שלא נפתחו ונחשפו לאוויר) כמו פסטה, אורז וכדומה - אין במרבית המקרים צורך לזרוק לאחר תאריך התפוגה. אפשר להשתמש בהם בשקט אפילו חודשים לאחר מכן.
ולגבי מוצרים לא יבשים כמו סלטים וגבינות שפג תוקפם - צריך להריח. רבים עדיין טובים למאכל מספר ימים ואפילו עד שבועיים מתאריך התפוגה. בגבינות צהובות שמעלות עובש בשכבה החיצונית, אפשר להרחיק את הקצוות בעזרת סכין ואת מה שנשאר (שהוא הרוב) ניתן לאכול. וכמובן להסתמך על חוש הטעם והריח בעיקר. לשם מה יש לנו את החושים האלה?
אתמול מצאתי במקרר שתי אריזות 400 גרם של חומוס תעשייתי ושתי אריזות 400 גרם טחינה תעשייתית. אינני יודע מה הייתה בכלל סיבת קנייתם על ידי זוגתי. אולי קנתה בזוגות בגלל מבצע. אישית אני מעדיף להכין טחינה בעצמי מטחינה גולמית. הרבה יותר טעים ובריא. וחומוס תעשייתי אני בכלל לא סובל את טעמו עם כל תוספות הכימיקלים שבו. אני גם לא אוכל חומוס בחומוסיות מהסיבה שציינתי למעלה. אני אוכל חומוס רק במסעדות ערביות מסויימות שמכינים בהן חומוס מגרגרים טריים שנמכר תוך שעות ספורות מההכנה. אין מה להשוות בכלל בטעם לזה שבחומוסיות הנפוצות. לחומוס לא טרי יש מרירות.
חומוס וטחינה פגי תוקף שמצאתי במקרר (לאחר שימוש)
וגביעי החומוס והטחינה התעשייתיים שמצאתי במקרר ואף אחד לא השתמש בהם - שלושה מהם פג תוקפם לפני בין שבוע וחצי ליומיים. והגביע הרביעי תוקפו היה אמור לפוג היום. אז פתחתי והרחתי - הריח היה תקין בהחלט. אז במקום לזרוק החלטתי להכין מאפה חומוס/טחינה. יצא טעים מאוד וקצר הצלחה רבה על ידי הטועמים. אני מצרף כאן את המתכון:
המרכיבים:
2 גביעי חומוס תעשייתי 400 גרם כל אחד
2 גביעי טחינה תעשייתית מוכנה, 400 גרם כל אחד
(אפשר להחליף גביע טחינה אחד בעוד גביע חומוס)
6 כפות גדושות של 100% קמח שיפון (אפשר קמח חיטה מלא במקום)
4 ביצים
פטרוזליה קצוצה - חופן (כל המרבה הרי זה משובח)
שמיר קצוץ - חופן (אופציונלי).
אני לא אמליץ על קוסברה קצוצה, כי אני שונא קוסברה. אבל אם הקורא אוהב, מי אני שאמנע ממנו להוסיף במקום שמיר.
אופן הכנה
מעבירים תוכן גביעי החומוס והטחינה לקערה.
מוסיפים את הקמח ומערבבים היטב לקבלת מרקם אחיד.
מוסיפים את הביצים ומערבבים היטב.
לבסוף מוסיפים את הפטרוזיליה/שמיר הקצוצים ומערבבים.
יוצקים את תוכן הקערה לתבנית בינונית משומנת קלות בשמן קנולה/שמן זית.
מכניסים את התבנית לתנור בחום 200 מעלות למשך שעה, או עד שהמאפה משחים ולא נדבק דבר לקיסם שמוכנס לתוך המאפה לבדיקה.
כך זה נראה לאחר אפייה:
ובהגשה:
מאפה חומוס-טחינה על מצע עלי חסה.
פרוסות חצילים אפויים למעלה כתוספת
בתאבון!
* טיפ כיצד לשמור פטרוזליה/שמיר וכדומה זמן רב יותר במקרר ללא קילקול מהיר כתבתי כאן.
בצה"ל אגב, נזרקות כמויות עצומות של מזון. מספר לא מועט של יחידות תרמו בעבר מזון לבתי תמחוי ולעמותות נזקקים. אבל בעקבות תביעות על מזון מקולקל, ניתנה הוראת מטכ"ל להפסיק תרומות מזון והוא נזרק. ניתן לתרום רק מוצרים קשים עם תאריכי תפוגה בתוקף. כלומר מיליוני שקלים (אם לא מיליארדים) שיכולים להגיע לפיות רעבים נזרקים בצה"ל.
אז לפחות הקורא יודע כעת כיצד אפשר לחסוך הרבה, ולא לזרוק סתם מוצרי מזון ואפילו תרופות פגי תוקף. לגבי תרופות כמובן יש להתייעץ עם הרוקח. ושאריות תרופות מרשם ללא שימוש, מומלץ להעביר לידי עמותת חברים לבריאות - פרטים כאן. ממש מצווה עבור רבים שאין להם כדי לרכוש תרופות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן