מבצע סוף עונה

סוף עונת הקיץ. נראה שהכל מתנהל לעייפה. כמעט נראה שכל המדינה בחופשה. כך גם מד הכניסות לבלוג מתנהל קצת בעצלתיים. 
אז שנעיר אתכם במבצע סוף עונה?

לבאי הבית וודאי ידוע שכותב הבלוג חוטא גם בכתיבה יוצרת: שירה וסיפורת קצרה. מדוע קצרה? אולי משום שכבר לרבים אין סבלנות לקרוא טקסטים ארוכים. ואולי גם לי לכתוב כאלה. ישראל היא שיאנית עולמית בנטילת ריטלין. לא רק ילדים. 

אבל דווקא קשה יותר לדעתי לכתוב סיפור מהודק טוב ובוודאי שירה. בדיוק כמו שהרבה יותר קשה לכתוב בקשת מענק מחקר אקדמי המוגבלת לחמישה או עשרה עמודים, ולקבל כסף עבורה. כי נורא קשה לכתוב בעשרה עמודי טקסט את כל ההיסטוריה המחקרית בתחום ושל השגי מעבדת המחקר עצמה, וגם לפרט ולהסביר את שיטות העבודה והמשאבים הזמינים (כוח אדם, מיכשור ומומחיויות), וגם לפרוס תוכנית מחקר מפורטת, כולל ציון אבני דרך ולוחות זמנים, וגם לצרף נתוני היתכנות. תודה לאל, הביבליוגרפיה אינה כלולה בעשרת העמודים, גם לא קורות החיים, ודפי התקציבים. אבל הכל צריך להיות מובן מהטקסט עצמו. כי לא לכל הסוקרים יש סבלנות לקרוא את הביבליוגרפיה. אגלה לקורא סוד - לחלק מהסוקרים גם אין אפילו סבלנות לקרוא את הטקסט בעשרת העמודים. והם בקושי קוראים את התקציר בן המאה וחמישים עד ארבע מאות מילה. ובשבילם הייתי מצרף תמיד גם תרשים זרימה על חשבון השטח המוגבל לנספחי גרפים ותמונות.

אז לכתוב סיפור קצר זה דומה מאוד לכתיבת תקציר מדעי למענק מחקר או למאמר, שמכיל הכל מכל במסגרת מילים מהודקת. כך גם בתחרויות סיפורים קצרים, הטקסטים מוגבלים החל מ- 150 מילה. הגבלה של 400 מילה לסיפור קצר היא כבר לוקסוס. 

לכן אני מעדיף לא פעם את השירה. השירה היא כתיבה מהודקת עד מאוד (למעט שירים אפיים, שלרבים אין בכלל סבלנות אליהם). בתחרויות - שירה מוגבלת על פי רוב לעמוד אחד (בפונט מסוים ובמרווח שורות מסוים). אבל כמה שהיא מהודקת, בשירה אפשר לפרוס עולם ומלואו, בוודאי רעיון, הגות, או רגש - במספר שורות מצומצמות מילים. לפיכך בשירה לכל מילה אמורה להיות חשיבות. אין מקום למילים מיותרות בשירה. לפחות בשירה טובה. לא כזו זבל, עם או בלי חרוזים. לטעמי, טוב שיר קצר מאלף מילים - כמו בתמונה או בציור, שבמבט קצר אחד נפרס סיפור. ואם נותנים בהם מבט נוסף, תמיד יתגלו פרטים נוספים חדשים...

כתיבת שירה אינה דבר קל. אני לא מתכוון ליכולת הכתיבה עצמה,  אלא לצורך הכתיבה המשתלט על הכותב. אף פעם הכתיבה הזו אינה נכתבת באופן יזום או מתוכנן. הכתיבה באה כך פתאום מעצמה, כאילו משום מקום. והכותב נתקף בחוסר שקט של ממש, עד שהוא מעלה אותה על הכתב. יכולים לעבור ימים ושבועות ללא כתיבה, ואז לפתע הכותב נתקף בולמוס כתיבה. לפעמים לי קורה שביום אחד נכתבים אפילו שלושה ארבעה שירים. ובין לבין שממה.

אני מפרסם שירים וסיפורים קצרים בכמה מקומות שונים. לך תזכור מה והיכן. לפיכך החלטתי לקבץ באופן מסודר את רובם, מתוך שאיפה את כולם - כאן בבלוג. במדור שירים שלי ובמדור סיפורים שלי.

את השירים אני מפרסם כאן לעיתים כקובץ של כמה אחדים תחת נושא מסויים, או אחד אחד במסורת של "שיר ליום ראשון".  אבל המגירה מלאה ואני לא עומד בקצב ריקונה. והיא ממשיכה להתמלא - כמו אמבטיה מלאה וברז מטפטף. אבל ריקון מאסיבי של האמבטיה - יגרום להצפה. ואף אחד אינו אוהב הצפות, גם לא הקוראים שעם כל עושר הטקסטים אליהם הם נחשפים במדיה - בקושי יכולים להתמודד עם כמויות מדודות, שלא לדבר על הצורך בסלקציה.

אז כדי לרוקן את האמבטיה מבלי לגרום להצפה - קבלו את מבצע סוף עונה: שיר אחד ליום, בשבוע האחרון של אוגוסט בואך ראשית ספטמבר - ובמאה אחוז הנחה.
אומרים שדבר בחינם אינו שווה כלום. אז את זה יחליט כאן הקורא. 

אבל שתדעו - מאחורי כל שיר כמעט עומד נושא רציני שיכול למלא בשקט שטח מכובד של פוסט רב מילים שלם. אבל כמו שכבר אמרתי - לפעמים טוב שיר מאלף מילים. וכמובן טקסט קצר, כלומר טקסט מזוקק - טוב מאוד גם לבעלי הפרעות קשב שאינם יכולים להתרכז למשך זמן ממושך.

וכיוון שכל שיר עוסק בנושא מסוים, בדיוק כמו כל פוסט רגיל, אפשר ורצוי להגיב על הטקסט בדיוק כמו לכל טקסט אחר בפוסטים. ולא צריך לפחד מטקסט משום שהוא מנוקד. הניקוד (כמו גם הכתיבה בשורות קצרות) מתאים לא רק לדיסלקטים ולסובלים מהפרעות קשב למיניהן. הניקוד חשוב הן לקריאה נכונה והן להבנת הנקרא, מתוך בעיתיות הכתיבה בשפות השמיות - החסרות חלק מתנועות ההיגוי שקיימות בכל שפה נורמלית אחרת. במאמר מוסגר - וודאי כל אחד התנסה בשמיעת צברים בוגרי 12 שנות לימוד ויותר, הקוראים באופן קטסטרופלי את ההגדה של פסח. וכי כיצד יבינו את הטקסט כשקוראים כך? 

על הניקוד עוד אקדיש ברשומה נפרדת בעתיד. 

אז למעשה מבצע סוף העונה יתחיל כאן החל ממחר וימשך כמה ימים. ובמנות קטנות. מכירת חיסול.
רק דבר אחד לציין - הקריאה בחינם, אבל כל הזכויות שמורות.

תהנו, מקווה.