יום חמישי, 1 בפברואר 2018

טחנות הצדק צריכות עזרה



זוהי עוד רשומה אישית שאני מביא אותה בשל חשיבותה לכלל הציבור. הכל החל בתביעה כנגד המעסיק וחברת הביטוח כלל. למי שלא קרא בעבר, הסיפור המלא ברשומה מלפני כעשרה חודשים - אם אין אני לי מי לי. כאמור, כדי שלא ליפול בין הכסאות, התעקשתי שהתביעה תוגש הן כלפי המעסיק (שהתרשל בהעברת תשלומי הפנסיה במועד) והן כלפי חברת הביטוח כלל. לאחר דחיה אחת, התקיים לפני כשלושה חודשים הדיון המקדמי בבית המשפט. בסופו שלחה השופטת את שני הנתבעים להתדיין ביניהם על מי החבות ולשוב לבית המשפט כעבור 60 יום עם תשובה. במידה ולא יגיעו להסכמה על החבות, היא תחליט בעצמה. 

במסגרת הדיונים בין הנתבעים, עורך דיני עדכן אותי שהם מבקשים כל מיני דברים הזויים לצורך ההחלטה. למשל לספק את כל תלושי המשכורת שקיבלתי מהמעסיק. ריבונו של עולם, סיפקתי לבית המשפט דו"ח תעסוקה מלא הכולל את המשכורות החודשיות על ההפרשות השונות. הזכרתי לעורך דיני את הענין ושיפסיקו להתעלל בי ללא צורך. אמנם טחנות הצדק טוחנות לאט, אבל לטחון מים - לא אצלי. ומה פתאום הם צריכים לדעת כמה משלמת לי חברת ביטוח מגדל עבור העסקה הקודמת שלי במקום העבודה האחר? מה זה עניינם? והנתבעים גם ביקשו שאספק את כל תלושי המשכורת שאני מקבל ממגדל. תגידו, האם זה לא עינוי דין שלא לדבר על חוצפה? הודעתי לעורך דיני עד כאן - "הרי בתיק מס ההכנסה שלי שטיפלתם לצורך קבלת פטור ממס, מצויים בידיכם כל טפסי 106 שלי מכל מקומות העבודה, והם סרוקים במחשב שלכם. אנא יואיל כבודו לספק להם את הטפסים האלה כראות עיניו ותעזבו אותי בשקט".

אז היום בבוקר, לאחר שברכתי את אבא שלי לרגל יום הולדתו ה- 90, מתקשר עורך דיני כולו אושר - "חדשות נפלאות. נצחנו. קיבלתי מייל מעורך הדין של הנתבעת - חברת כלל תשלם לך רטרואקטיבית את כל המשכורות שלך החל מהיום שיצאת לחופשת מחלה, וכן המשכורות החודשיות עד לגיל הפנסיה הרשמי שהוא כידוע גיל 67. כמו כן, המעסיק וחברת כלל ימשיכו להפריש את מה שנדרש כדי שתקבל בבוא היום את פנסיית זיקנה המגיעה לך. אודיע לבית המשפט על ביטול התביעה".

לאחר ששלח לי את המייל מעורך הדין של כלל - כתבתי לעורך דיני:  "גם מכיוון שלא כתובים במייל סכומים, אל תבטל שום תביעה לפני שיתקבל מהם מכתב רשמי מפורט". תגידו, אני צריך לומר לעורך דין מנוסה בענייני פנסיה ורשלנות רפואית כיצד להתנהל? גם לשכר הטרחה שלו הוא יצטרך לחכות עד שהכל יהיה מוגמר וחלוט. הוא גם לא אהב לשמוע, שאת הוצאות אגרת בית המשפט וחוות הדעת של רואה החשבון המומחה הפנסיוני - אני דורש לנקות הוצאות אלו מהסכום שאקבל מחברת הביטוח כלל. לצורך חישוב 15% + מע"מ שכר הטרחה שלו. הוא נעלב קשות, אבל הוא יתגבר. אם כבר צדק, אז צדק עד הסוף.
הרי אם היה נמשך המשפט, הייתי מקבל את הכל. את כל הוצאות המשפט וגם לפחות חלק משכר הטרחה לעורך דין - בסבירות של 99%. כי אם לא, מדוע חברת כלל התקפלה? הייתי אולי מחכה עוד שנה אם המשפט היה נמשך, אבל אז גם מקבל את כל זה פלוס ריבית והצמדה. ובינתיים ממש לא הייתי מת מרעב.

אני משתף את הקוראים ברשומה זו למען ידעו שהן המעסיקים והן חברות הביטוח עושים הכל כדי לא לשלם ולהתיש את האזרח החלש. אבל אסור לוותר להם. וכשנלחמים מקבלים. הסטטיסטיקה מצביעה כי 85% מהתביעות כנגד חברות הביטוח מסתיימות בפשרה. שווה להם לא לשלם ולשלם אחר כך פחות בפשרה. אבל במקרה דנן ,מדובר בתיק מורכב כנגד החבות ההדדית של שתי נתבעות (המעסיק וחברת הביטוח). ועכשיו רק נותר לקבל את המכתב הרשמי והמפורט. עד אז אני לא מסכים לבטל את התביעה בבית הדין לעבודה. זהו גם שוט מצוין כנגד סחבת בתשלומים בפועל. הלוא כן?

וחוצמזה, אנחנו עדיין באריזות קדחתניות שיצאו לי כבר מהאף. אין לכם מושג כמה נזרק. מנסיוני עוד יזרק לאחר שנפרק את האריזות. הרי צריך לעבור תהליך השלמה ממה שנפרדים. מקווים שהכל יגמר בתוך כשבועיים. לפחות אין לנו סיבה להלחץ בשל תאריך עזיבה מוכתב. ולאחר שנעבור ונתמקם מחדש, נערוך יום מכרז לשיפוץ הבית האהוב שלי. כשיראו המשפצים זה את זה - יתחרו ביניהם מי יגיש את הצעת המחיר (הסופית!) שתעשוק אותנו פחות, וכן לו"ז שיעוגנו בחוזה ובבמסלול תשלומים לשעורין לפי קצב התקדמות העבודה. 


 ציור - Alexander Moreira

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אפשר להשאיר תגובה כאן