מה העיר את הדוב?

וודאי לא נסתר מקוראי הבלוג הנאמנים, שקצב הכתיבה כמו הפעילות הוירטואלית שלי ברשת הואט עד מאוד. נכון, קיים אלמנט הזמן הפנוי המוגבל שקשור במעבר הדיור (למי שקרא). מעבר שעדיין בעיצומו ונמשך בפירוק החבילות ובמיון נוסף. כפי שצפיתי, גם לאחר צמצום דרסטי ומכאיב עדיין נותר יותר מדי כדי שלא להפוך דירת ארבעה חדרים למחסן. אבל הקשור במעבר הזה איננו נושא הרשומה הזו. זה בהחלט נושא לרשימה נפרדת מעניינת בפני עצמה, שכרגע אין לי מצב רוח מתאים להעלותה על הכתב. בהזדמנות זו אני מתנצל כאן בפני הקוראים שהגיבו ולא זכו לתשובה, משום שהרשומות נסגרות לדיון לאחר שלושים יום. אם אודה על האמת, חוסר חשק אקוטי הוא הסיבה העיקרית לדלות הכתיבה לאחרונה. מין תחושה שמלווה אפילו במחשבות רציניות להתנתקות מכל פעילות וירטואלית. מן תחושה בסיסית שמתבטאת בשיר שפרסמתיברשומה האחרונה:

בְּמֶרְחֲבֵי יְקוּם מִתְפַּשֵּׁט
פְּרוּדוֹת הֲוָיָתִי מִתְהַדְּקוֹת
בָּאֲפֵלָה שֶׁבֵּין אֲנִי וְהֵם
נִפְעַר לֹבֶן הַדַּף הָרֵיק

בדרך כלל אינני נוהג לפרש את שיריי. אבל כדי שלא יתקבל הרושם ש"הפער" קשור בצמצום פיזי, המפתח בשיר הוא "האפלה שבין אני והם". אפלה המתבטאת בפער המוסרי ההולך ומתעצם - הפער המוסרי בין חלקי העם. אינני מתכוון למידת 'המוסריות' של מנהיגות פוליטית. אין לחפש מוסריות אצל פוליטיקאי. אבל מכאיב לי שזו כבר אבדה גם בקרב רבים מבוחריהם.

והממשלה המושחתת הזו מזדרזת באופן יוצא מהכלל להעביר את "חוקי ביבי, שרה ויאיר" באמצעות הבובות שלה בכנסת ישראל, ועוד כל מיני חוקים פופוליסטיים ואנטידמוקרטיים בעליל, שאפילו דעתו של היועץ המשפטי הנבחר של ביבי אינה נוחה מהם ולכן כנראה גם לא יוכל להגן עליהם בבג"צ. ומצד שני "הממשלה הכי חברתית שיש, שאישרה תקציב הכי חברתי שיש" - מביאה בגאווה בשורות לעג לרש לכבוד החג: הגדלת קצבת הזקנה בסכום המדהים של 6 שקלים תמימים. ובשורת חג לנכים במסרונים חגיגיים שנשלחו לנכים על ידי ביטוח לאומי:

"אנו שמחים לבשר
כי בעקבות הסכם
הנכים, קצבת
הנכות שלך עלתה
ל 3,272 ₪.
חג שמח!

(יום שני 19 במרץ 2018)

אז "הממשלה עם התקציב הכי חברתי שיש" העלתה את קצבת הנכים לסכום מחיה מופלא שיאפשר לנכים לחגוג חג חירות לעילא ולעילא. ומצד שני (כמובן רק מיד לאחר החג) - מאות אלפי מקבלי פנסיות מהקרנות הוותיקות יגלו שהקצבה החודשית שלהם קוצצה. כי הממשלה "הכי חברתית שיש", הסירה למעשה את אחריותה וערבותה לאיזון אקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות - בניגוד להסדר שבבסיס שינוי חוק הפנסיה שהוביל ביבי ב- 1995. בבסיס ההסדר הזה הייתה התחייבות ממשלתית להעלאת גיל הפנסיה לנשים והשוואתה לגיל הפרישה של הגברים, הרי הוא 67. וכי מדוע לא? נשים הרי חיות יותר, והיכן הפמיניזם? אז הייתה התחייבות ממשלתית להשוואת גיל הפרישה של הנשים, כדי להבטיח את אותו איזון אקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות. הבטיחו? אז הבטיחו, וכעת הפנסיונרים משלמים וכנראה ימשיכו בקיצוץ קצבותיהם. העיקר שבסקר ה-OECD ישראל ממשיכה לעמוד בראש רשימת מדד האושר של הציבור. אז לחיים - שתו שמפניות ועשנו סיגרים. בכל אופן בסקר ה- OECD הזה לא שאלו אותי למידת האושר. מעניין באיזה מקום הייתה מדורגת ישראל היום במדד השחיתות והמוסר הציבורי.

אבל כל הרע הזה אינו הסיבה שהעירה את הדוב - הסיבה שהפרה את שתיקתי.

מדובר דווקא בשאלות קשות ומטרידות שעלו לאור החדשות הפומפוזיות ששודרו בפירוט בכל ערוצי התקשורת בתשדירים מיוחדים החל מהבוקר הזה - הגילוי וההודאה שישראל היא שאחראית להשמדת הכור הגרעיני הסורי לפני עשר וחצי שנים.

ממש לא מעניינים אותי חילופי המהלומות התקשורתיות ביו אהוד לאהוד ובין אלה שבין אמ"ן לבין המוסד. לגרסאות הסותרות בין אהוד לאהוד במה שנעשה בחדרי חדרים, אני דווקא מאמין יותר לאהוד שהנשיא בוש אמר "שיש לו ביצים" מאשר לאהוד המכחיש שטוען כעת שהיה דווקא בעד המבצע ובאותו משפט ממשיך ומבקר את אולמרט על שהיה להוט בדחיפות לביצוע. אני בהחלט מאמין לאלה שמעידים כי ברק דווקא טען שצריך להמתין ושיהיה אפשר להשמיד את הכור גם לאחר שיופעל. להשמיד כור גרעיני חם - נו, באמת...

מעניין לא פחות מי הסיר את הסרטון ביוטיוב שמתעד את פליטת הפה של ביבי (ראש האופוזיציה דאז) בראיון לערוץ 1, שפלט בראיון שבועיים לאחר התקיפה את אחריותה של ישראל לפיצוץ המתקן הגרעיני בסוריה? לא פחות ולא יותר התרברב אז "מר בטחון" שניכס לעצמו קרדיט דמיוני על חשבון פגיעה בביטחון המדינה.

על פליטת הפה של ביבי תוכלו לקרוא כאן, אבל את הסרטון המצורף לכתבה זו כבר לא ניתן לראות. אז תגידו, מי דאג להסיר את העדות המרשיעה של הפגיעה בביטחון המדינה (לכאורה) על ידי "מר שומר סוד" ביבי, כיושב ראש האופוזיציה דאז?

ובאותו עניין הנוגע לשמירת סודות המדינה, מעניין ומטריד הציוץ של אריה מכלוף דרעי, על כך ששיתף את הרב עובדיה יוסף בזמן אמת לפני התקיפה. אבל תגידו, איזה סיווג בטחוני היה לרב עובדיה יוסף, שמצדיק שיובאו בפניו 'סודות' מדינה כמוסים כאלה מתוך ישיבת הקבינט המדיני? בהחלט מאוד מדאיג אותי ומעמיד בסימן שאלה גדול האם יש מקום להשתתפות של חבר קבינט מדיני המופעל על ידי מועצת חכמי תורה.

אבל שאלת השאלות שהעירה את הדוב היא מה קרה לפתע פתאום שביום אחד בהיר לאחר כעשר וחצי שנים התבטל האיסור על פרסום הפרשה? ואיך זה שכל הרשתות מתחרות ביניהן בהצגת חומרים מודיעיניים ומבצעיים מפורטים, מצוידים בפנלים של המקצוענים והמפרשנים הרבים (ביניהם אנשי צבא ומודיעין לשעבר, שרובם ממש לא היו בסוד העניינים) שגויסו 'במבצע בזק' בין לילה...

יש לי תהיות רבות לגבי העיתוי המתוזמר הזה בחשיפת הפרשה ומטרותיה בזמן זה. למרות שיש לי מספר ניחושים קונספירטיביים (אני חייב לציין), לא אפרוס אותם כאן כעת. יותר מאשר גילוי הפרשה אני מקווה שייחשפו המניעים לגילוי ופרסום הפרשה בעיתוי הזה. יש לי הרגשה שזה יהיה מעניין הרבה יותר מחשיפת הפרשה עצמה.