ושוב טרללת האומיקרון בשיאה. יד שמאל אינה יודעת מה עושה יד ימין. בתחילת השבוע (וללא הודעה מוקדמת) - השומר מונע מזוגתי ובני שבאו לבקרני להכנס בשערי המוסד. "אין יותר כניסה למבקרים בעלי תו ירוק ללא בדיקת קורונה עדכנית".
זוגתי אינה מוותרת, מבקשת לדבר עם נציגת ההנהלה בעניין. ובשיחה התברר שיצאה בבוקר התרעה בקבוצת הווטסאפ של המשתקמים ומשפחותיהם. אך כיוון שאנחנו לא הוכנסנו בטעות לקבוצה, ניתן להם אישור חד פעמי ואחרון לבקרני.
למחרת ולא לפני שזוגתי ביצעה בדיקת קורונה, נשלח לקבוצה עדכון - מתבטלת הגזרה. "ניתנת כניסה לשני מבקרים בלבד במקביל ושהם בעלי תו ירוק בתוקף ונדרשת הקפדה יתרה על עטיית מסיכה. עם זאת ניתנת המלצה לביצוע בדיקת PCR פעם בשבוע. כמו כן ההנהלה מאפשרת למבקרים לעבור את הבדיקות יחד עם הסגל והמשתקמים".
***
בהיותי בעצם בסוג של סגר אישפוזי, עולים בי הרהורים על כל המסכנים שזקוקים (ממש חייבים) "לצאת מהכלוב שלהם" לנסיעות נופש בחו"ל, או לנופשי בטן גב במלונות יוקרתיים. אבל אפשר גם אחרת ואפילו ללא סיכוני הדבקה.
כמו שהרומאים כינו כל מי שאינם רומאים "ברברים", אנחנו הירושלמים מכנים כל מי שאינם ירושלמים בשם "תלאביבים". ועכשיו בחורף, לתלאביבים קר מדי לבקר בחופי הים. אולי להם, בעת הקורונה, הבילוי בקניונים חמימים וצפופים עדיף.
אז משפחה ירושלמית ירדה לחוף אכדיה בהרצליה. מסעדת החוף פתוחה והסתבר שכולה ועל הנוף המשתקף ממנה - כמעט רק שלהם.
וגם חוף הים כולו שלה
"ים-ים" איזה כיף
***
למחרת, 30 בדצמבר חגיגה כפולה - לבת יום הולדת ולנכדה מלאו בדיוק שנה יחצי. קצת קריר וקצת בוצי, אבל אין זה מכשול לירושלמים שרוצים לחגוג ויצאו לפיקניק ליד סכר בית זית.
 |
| קטינא צועדת רגלית כמה מאות מטרים, כמו גדולה |
וקטינא אוכלת בהנאה רבה, לבד כמו גדולה. לא מתלכלכת בפנים ובבגדים:
 |
| "למי יש יום הולדת היום ילדה"? "למאמא"! |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן