הכל מסכימים שזן האמיקרון מדבק מאין כמוהו. הרבה יותר מזן הדלתא. אך הנה כבר קולות נשמעים - צפירת הרגעה - על פי הנתונים שמגיעים מדרום אפריקה, האומיקרון אלים פחות בהרבה מקודמיו ומרבית הנדבקים שם חולים במחלה קלה. חיכינו מספר שבועות כדי ללמוד על אופיו של אומיקרון זה על האוכלוסיה הבריטית, שבה הוא התפשט כאש בשדה קוצים. ואכן, לכאורה המחלה הנגרמת על ידי זן האומיקרון דווחה בתחילה כקלה יותר גם באוכלוסיה האנגלית מאצל הנדבקים בזן הדלתא. וכבר יש רבים (במיוחד בניצוח אמצעי התקשורת) המפזרים צפירת הרגעה. וכבר מתרבים המתנבאים: "הנה, מתקרבת הגאולה - בקצב הדבקה מהיר שכזה עם תסמינים קלים - אנחנו נגיע במהרה 'לחיסון עדר' ובזה נוכל לומר בקרוב תפילת אשכבה לקורונה.
אבל הנתונים שמגיעים מבריטניה מצביעים על כך ששיעור המאושפזים במחלה קשה ובמיוחד בילדים גבוה הרבה מזה שבאוכלוסיית דרום אפריקה. וכבר יש חשש שמערכת הבריאות בבריטניה מתקרבת למקסימום יכולת הספיקה ולסכנת קריסה. מצב דומה מדווח גם מניו יורק שמספר תושביה דומה למספר התושבים בישראל. והנה כבר הגיעו שם למיליון מאומתים. גם שם קיים חשש לאי ספיקה ביכולת אישפוז החולים קשה. כן, כן - זהו זן האומיקרון שמשתולל שם.
ההבדל בין מהלך המגיפה של זן האומיקרון בדרום אפריקה לבין מהלכה המסתמן בבריטניה ובניו-יורק משמש בעצם מנורת אזהרה - לא ניתן להשוות מגמות אפדימיולוגיות על פי מהלכן במדינות שונות. כך גם לא נכון להגיע למסקנות על מהלך מגיפת האומיקרון בישראל על פי השוואה למהלך במדינות אחרות. לא על פי המהלך בדרום אפריקה וגם לא על פי המהלכים שלה בבריטניה וניו יורק.
ודאי הקורא המוזן מ"מומחים" באמצעי התקשורת כבר מפנטז (על סמך המצב במדינות אחרות) על התקרב קץ הקורונה עקב חיסון עדר בזן האומיקרון "הקליל". ולכן לשם מה בכלל להתחסן בבוסטר הרביעי ואפילו בשלישי? והשורדים שלא התחסנו כלל וכלל באף חיסון. כבר מכינים את בקבוקי השמפניה. אבל צר לי לקלקל לכם.
ראשית, ברור כשמש שלא ניתן להשוות מהלך המגיפה בין אוכלוסיות ממדינות שונות. לפני שאסביר מדוע. הרשו לי לספר לכם על משפחה ישראלית שחוסנה כאן בישראל בחיסון ראשון של פייזר. כיוון שנאלצה לנסוע מסיבות משפחתיות לארה"ב, הם חוסנו שם בחיסון שני, אבל של חברת מודרנה. בימים אלה הם חזרו לארץ מארה"ב כאשר לא קיבלו שם את הבוסטר. אבל בדיקת נוגדנים מדמם של המשפחה הזו הראתה שהיא גבוהה מאוד. פי כמה מרמת הנוגדנים הממוצעת במחוסנים כאן בחיסון השלישי. ברור שלא ניתן להסיק מסקנות על סמך תופעה זו שהודגמה במספר קטן של פרטים, שמה שמשותף להם הוא שהם התחסנו בשילוב חיסונים מחברות שונות.
אוכלוסיית דרום אפריקה שונה מאוד מזו של בריטניה, ניו יורק וישראל. זוהי אוכלוסיה שבה למעלה ממחצית הם ילדים וצעירים, שמראש נדבקים ללא סימפטומים או חולים קל יותר מאשר האוכלוסיה המבוגרת (שסבלה שם מתמותה גבוהה יחסית למדינות שאינן משתייכות לעולם השלישי). כמו כן, רק כ-10% מאוכלוסיית דרום אפריקה חוסנו בשני חיסונים.
בניגוד לישראל. האוכלסיות בבריטניה ובניו יורק חוסנו בפרוטוקולים שונים ולא אחידים, מכל הבא ליד, ובמרווחי הזרקה שונים. בבריטניה חיסנו ללא עקביות בחיסונים של פייזר, מודרנה ואסטרה-זניקה. על פי זמינות. בניו-יורק חיסנו באופן אקראי בחיסונים של פייזר, מודרנה ושל ג'ונסון וג'ונסון. ולכן מאוד יתכן שאלה שחוסנו בשילוב חיסונים מחברות שונות (הפועלים כנגד אנטיגנים שונים בחלבון מעטפת הספייק של נגיף הקורונה) - מפתחים בשל כך טיטר נוגדנים גבוה יותר מאשר אצלנו שחיסנו אותנו רק בחיסונים של פייזר. כמו כן, יתכן שיצירת נוגדנים כנגד אנטיגנים שונים בחלבון הספייק - מגדילה את היעילות בהגנה מפני וריאנטים עם צירוף מוטציות אהולוציוני שונה.
אז מדוע אצלנו מתעקשים לחסן רק בחיסונים של פייזר? מדוע מדינת ישראל מסרה בחינם את מאגר חיסוני מודרנה, אסטרה זניקה וג'ונסון אנד ג'נסון שרכש "אבי החיסונים" נתניהו? לעולם לא נדע, כי הפרוטוקולים חסויים למשך 30 שנה. אבל כרמז אפשרי לסיבה, קראו את הרשומה הקודמת שכתבתי בעבר כאן.
אז אם עדיין לא הבנתם, אי אפשר כבר למהר ולחגוג את סיום הקורונה. תרחיש האימים של קריסת מערכת הבריאות ממאושפזי קורונה קשים בתוספת חולי שפעת קשה ושאר מחלות נגיפים הפוגעים במערכת הנשימה - אינו פרי דימיון ועשוי חלילה להתממש.
אז אם אני הייתי אתם, הייתי מתחסן בבוסטר רביעי. בשלישי התחסנתי כבר לפני 5 חודשים וקבעתי תור לרביעי. ואם הייתם מספיק דבילים עד כה, מהרו להתחסן בראשון ובשני (אתם תהיו מוגנים רק 5 שבועות לאחר החיסון הראשון). מהרו לחסן גם את הילדים שלכם, כי מסתמנת המגמה שזן האמיקרון פוגע קשה יותר דווקא בילדים ובצעירים. תקלטו, מהחיסונים עצמם אף אחד לא מת. מהקורונה כן! ועוד היד נטויה.
ראו גם את הדיון שלי בפוסט של עדה.
קמפיין עידוד חיסונים בגרמניה - מה שלא עושה ההיגיון והמדע, אולי יעשה הרגש:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן