פעם לפני הרבה הרבה שנים, זה עוד היה במאה הקודמת, התחפשנו לפורים בגן רק בתחפושת אחת וביום אחד בלבד בשנה. גם הילדים שלי הגיעו מחופשים לגן בתחפושת אחת ביום אחד בלבד. וכיום, בגני הילדים השתגעו - במשך כשבועיים הילדים מתחפשים כל יום בתחפושת אחרת. לכל יום הגננות מכריזות נושא תחפושות אחר. אז הרי לכם דגימות.
ביום אחד הנושא היה חיות מתחפשות שבו הילדים התבקשו להגיע לגן בבגד שיש בו חיה כלשהי. והילדים יצרו יצירות של של חיות מחופשות שונות, לפי בחירה.
והכינו מסכות של חיות לעצמם
למחרת הילדים יצרו כובעים שונים ומשונים וחבשו אותם להנאתם
למחרת הילדים התחפשו מתוך מבחר אוסף בגדי תיאטרון שבגן
ולמחרת הילדים הגיעו לגן עם פיג'מות
ולמחרת היה צריך להתחפש לחיה. וקטינא התחפשה לפרפר (שהייתה התחפושת שלה משנה שעברה)
והשנה גם בתוספת איפור
ולמחרת נערכה המסיבה הראשית בגן, שבה קטינא התחפשה לגבי מסדרת הספרים והטלוויזיה "בית הבובות של גבי"
ואפילו את אחיה החדש (בן השלושה שבועות) חיפשו לבובה של גבי קטינא שלנו
וזה עוד לא הסוף. תהיה תחפושת שזהותה נשמרת בסודיות לסופ"ש פורים המתוכנן בקרב המשפחה. קטינא הכריזה שהיא לא מגלה ושזו תהיה הפתעה.
עריכה 16.3.25:
אז התחפושת שנחשפה היום בחגיגה הפורימית ברחובות ירושלים היא של הדמות הדמיונית סטיץ' - תוצר הניסוי הגנטי 626 😀
ובסיומו של יום, חתימה בקינוח פורימי
***
לא קל לנו לחגוג בימים קשים אלה בפורים אפילו בחיק המשפחה, כשמסביבנו משפחות חטופים ומשפחות שכולות. אבל למען הנכדים הקטנים אנחנו משתדלים.
אני שומע על מסיבות פורים של מבוגרים וקשה לי להבין איך בכלל מסוגלים לחגוג במסיבות פורים בטוב ליבם באלכוהול. אבל במיוחד מטריפים אותי החב"דניקים או ברסלבים משתמטי גיוס שמגיעים לשכונות החילוניות שלנו (כבר מאתמול) ומרקדים בדציבלים מוזיקליים על גגות וואנים ומיניבוסים. רק מוסיפים לעצב ולכעס שלנו ללא טיפת בושה. האם היו הם מקבלים אותנו בשיוויון נפש, למשל לו היינו מגיעים לשכונות שלהם עם רמקולים לערוך טקסי ימי זיכרון לחללי צה"ל?
