כמעט חודשיים חלפו כאן ללא מילה. האמת, הטיוטות השמורות יודעות שזה לא מדוייק. פוסט אחר פוסט נכתבו ולא הושלמו. לא הושלמו ונגנזו בטיוטות. שאגלה לכם כמה טיוטות מעלות אבק בבלוג הזה? נו טוב, אז אגלה - 110 במספר. האם זה נובע מעייפות החומר? בשל אובדן חדוות הכתיבה? ואולי בשל תחושת אובדן העניין הציבורי? אך כידוע יש תחושות ויש עובדות, כמו הביצה והתרנגולת. אבל בואו נניח לזה ונעבור למשהו מעניין יותר.
השנה נכדתי עברה לגן חדש - גן חובה. לגן עם גננת חדשה וילדים שכולם חדשים עבורה - קבוצת ילדים מגובשת שעברו כשכבה מטרום חובה. עד כה לא הכרתי גננות איכפתיות, מסורות ומשקיעניות כמו הגננת החדשה הזו. גננת שבסיום כל יום שולחת להורים בקבוצת הווטסאפ - דיווח מפורט בליווי צילומים על אירועי היום והנושאים הלימודיים.
באחד הדיווחים הגננת תיארה את הדיון שנערך עם הילדים על מנהג אכילת תפוח בדבש. וכך דיווחה הגננת:
למה דווקא אוכלים תפוח בדבש ולא למשל אבטיח עם דבש"?
תשובות הילדים:
"תפוח בדבש זה יותר חגיגי"
"תפוח זה יותר בריא מאבטיח"
"תפוח יש כל השנה, אבטיח רק בקיץ, אז תפוח יותר מתאים..."
"וואו, הייתה לנו שיחה דינמית במפגש והילדים כל כך חכמים וסקרנים, פשוט תענוג לפתוח איתם שיח.
שאלתי, מדוע טובלים תפוח בדבש ולא תפוח עם סוכר למשל..." ?
תשובות הילדים:
"סוכר פחות בריא, דבש יותר בריא"
"דבש נדבק יותר טוב על התפוח, סוכר לא..."
בנוסף ערכנו סקר ובדקנו איזה תפוח אהוב יותר על ילדי הגן? אדום, צהוב או ירוק.
וכך סיימה: תשאלו את הילדים מה היו תוצאות הסקר".
אז שאלתי את הנכדה והתשובה: "כל הילדים הכי אוהבים תפוח ירוק"!
האם גם בזה הילדים מושפעים משיקולי בריאות? האם גם בהם נטועה האמונה המקובלת בציבור שבתפוח אדום יש יותר סוכר מאשר בירוק? (ולכן הירוק מכיל לכאורה פחות סוכר)?
אבל האמת היא שבתפוח ירוק אותה תכולת סוכר כמו באדום. אמנם מטעה שהתפוח הירוק חמצמץ יותר ולכן יש תחושה בפקעיות הטעם שבלשון שהוא פחות מתוק. מה שמקנה את מידת החמיצות של התפוח הוא למעשה הכמות היחסית של החומצה הפומרית שבתפוחים.
ועל כך ושאר אמונות מזון למיניהן כתבתי ברשומה "שני תפוחים ואמונות טפלות".
הביצוע המוכר של השיר הזה הוא של הזמר צביקה פיק, אבל לא כולם מכירים את הביצוע הנדיר של השיר על יד הפזמונאי כותב מילות השיר הידוע - אהוד מנור- יחד עם אישתו הזמרת עפרה פוקס:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן