מִן הַמַּאְפֵּלְיָה מָשְׁכָה אֶת בָּנֶיהָ
מְשִׁיבָה תִּקְוַת עַם
שָׂמְחוּ בָּנוֹת וּבְנֵי אֶרֶץ.
עָלְתָה הַיּוֹם הַשֶּׁמֶשׁ מֵרִבְצָהּ
בְּצִלָּהּ מִסְתַּתֶּרֶת לְרֶגַע קָט
רוֹתַחַת, מְבַעְבַּעַת לַבָּה סוֹעֶרֶת
פֶּרֶץ כְּאֵב, יָגוֹן וּשְׁכוֹל גּוֹאֶה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן