פוסט שבו סִפְרוּת ופסיכו- ביולוגיה דרים במיקשה אחת (או השפעת הביולוגיה על הַסִּפְרוּת). זה התחיל מהצעת כתיבה בפורום שירה, בהשראת השורה משיר של זמר ידוע - "פורש כנפיו והן עושות צל". שם השיר והזמר נחשפו רק בהמשך הערב - השיר "הצל ואני" הזה של יהודה פוליקר:
ראיתי את ההודעה בסביבות עשר בלילה. החלטתי להיענות לאתגר, ללא ידיעת מקור השיר והזמר. את השיר כתבתי במשך כרבע שעה עד לקבלת גירסה שסיפקה אותי - כראויה לשזוף עיני הציבור. כרבע שעה נוספת - הוקדשה לעיצוב גרפי עד למשלוח אונליין, לתוצאת גירסת הלילה הזו:
גירסת הלילה נכתבה בשעות שבהן דומיננטית מחצית המוח הימנית שלי (האחראית ליצירתיות, דמיון, תפיסה מרחבית, הבנה הוליסטית, אינטואיציה, אמפתיה, ומוזיקה).
ואז למחרת בבוקר, כשהמחצית השמאלית שלי במוח במיטבה - המחצית האחראית על שפה, ניתוח, סדר, הגיון, דקדוק, ושליטה תנועתית מדויקת - הרגיש לי צורך בעריכת גירסת הלילה.
להלן, גירסת הבוקר הערוכה, שנשלחה אונליין (מיצאו את ההבדלים):
כנפיים של צל (הגירסה הרשמית)
הָרֶגַע הַזֶּה,
בֵּין לִפְנֵי וְאַחֲרֵי,
כְּשֶׁהַכֹּל נִפְרָשׂ בָּרוּחַ -
אִם אֲנִי הַמַּמְרִיא,
צֵל אוֹר נִבְלָע בֵּין נוֹצוֹת,
אוֹ הַשּׁוֹקֵעַ,
מוּצָל בִּזְרוֹעוֹת אִמָּא.
בֵּין לִפְנֵי וְאַחֲרֵי,
כְּשֶׁהַכֹּל נִפְרָשׂ בָּרוּחַ -
אִם אֲנִי הַמַּמְרִיא,
צֵל אוֹר נִבְלָע בֵּין נוֹצוֹת,
אוֹ הַשּׁוֹקֵעַ,
מוּצָל בִּזְרוֹעוֹת אִמָּא.
תגובת העורכת, לאחר ניתוח ספרותי קצר:
"אהבתי את שתי הגירסאות, האחרונה בוגרת יותר".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן