מהדוגמאות הבולטות ביותר לרצף המהיר הזה, המעבר החד ביותר הוא יום הזיכרון ויום העצמאות - המעבר מיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה אל יום העצמאות. סמיכות הזמנים ביניהם מתרחשת ברגע אחד, עם שקיעת החמה בערב ה' באייר- ביטוי ישיר למחיר הדמים שנדרש עבור הקמת המדינה והמשך קיומה.
צמד מועדים אבלות-שמחה ידוע נוסף הוא ספירת העומר ול"ג בעומר, המאופיין
במעבר החד של הפסקת האבלות ליום אחד. ימי ספירת העומר נהוגים כימי אבל (על מות תלמידי רבי עקיבא), ובתוכם מגיח ל"ג בעומר כיום שמחה מובהק שמשמעותו מסמלת נקודת אור של אחדות ופסק זמן מהאבלות הלאומית.וגם בחודש זה - חודש אב מאופיין במעבר החד- המעבר מחורבן לאהבה, בצמד המועדים ימי בין המצרים וט"ו באב. בסמיכות זמנים- תשעה באב (יום אבל לאומי) חל פחות משבוע לפני ט"ו באב (חג האהבה והשידוכים העברי). משמעותה של סמיכות המועדים הזו מצוינת כסמל לנחמה - צמיחה מתוך החורבן והתחדשות של עם ישראל.
בתשעה באב מייחסים את חורבן ירושלים לשנאת החינם בין שני חלקי עמנו (בעד ונגד המרד ברומאים) ששרפו את אסמי החיטה זה של זה, שנועדו לעמוד בפני המצור של הרומאים על ירושלים ובכך למעשה קירבו את חורבן הבית. ועל כך כתבתי:
אירוע חורבן הבית הוא זיכרון כל כך טראומטי בעמנו שאפילו נתבע במנהג
שבירת הכוס בחופה - המסמל את המעבר החד הזה מזיכרון החורבן הלאומי אל שיא השמחה הפרטית. סמיכות זמנים זו מתרחשת ברגע השיא של טקס הנישואין, שנייה לפני הריקודים. ומשמעותה - החובה להזכיר את חורבן ירושלים גם ברגע המאושר ביותר בחיי הזוג.
ואת הביטוי לשמחה הפרטית הזו שלנו במשפחתנו שנכתב לפני כ- 11 שנים - מוציא לאור היום את הגירסה הערוכה הזו:
וכמה סמלי, לאחר עשור של האושר המשפחתי הזה, ביום אחד ובלתי צפוי - הגיע חורבן בית לזוג הזה. ומהתמונה הזו כבר נעדרים, הלכו לעולמם, הוא וארבעת הכלבים. נותרה היא ושני אוצרות קטנים לזכרו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן