‏הצגת רשומות עם תוויות אתיקה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אתיקה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 17 באוקטובר 2018

כנגד צדק צדק תרדוף

  

באחרונה עלתה שוב שאלת האתיקה/ חוקיות של ניגוד אינטרסים בוועדות ובמכרזים.

היה היו ימים בפקולטה שלי, שבה היו נבחנים תלמידי המוסמך על ידי ועדה של שלושה בוחנים בסיום התואר, לאחר שהשלימו את כתיבת התזה. אחד מהשלושה היה המדריך שלהם עצמו. בחוגים מסוימים, בוחן נוסף היה מהמחלקה שבה עשה את עבודת התזה ובוחן שני היה ממחלקה אחרת. שלושתם גם בדקו את עבודת התזה והציון הסופי היה ציון משוקלל של שלושתם. כלומר, למדריך היה משקל של שליש מהציון הסופי, לטוב או לרע. אני חושב שאין צורך להרחיב בנושא לטוב או לרע.

שנים אחר כך הוזמנתי לבדוק עבודת התזה של תלמיד מוסמך בפקולטה אחרת. ולאחר הבדיקה ומתן הציון, הוזמנתי להשתתף גם כבוחן של התלמיד בבחינה בעל פה. גם שם היינו שלושה בוחנים - המדריך (שבדק כמובן גם הוא את עבודת התזה), בוחן נוסף מהמחלקה של התלמיד, אשר לא קרא את עבודת התזה, ואני. יוצא שבפקולטה הזו, משקל הערכה של המדריך הוא חמישים אחוז על עבודת התזה. ובבחינה בעל פה, רק אחד הבוחנים החיצוניים מכיר את עבודת התזה של התלמיד.

באותו מעמד הצגתי לתלמיד שאלות כלליות וספציפיות הקשורות לתזה שלו. דרשתי תיקונים מהותיים בתזה – למחוק את מה שלא הוכח, להדגיש את מה שלא הודגש ולערוך תיקון יסודי בדיון של התזה.

בבחינה כזו, תלמידה שלי לשעבר שעבודת התזה שלה וציוני הקורסים היו מעולים - נכנסה בבחינה בעל פה למצב איום ונורא של בלוק. היה לי קשה מנשוא לעמוד במצב הזה. סטרס, סטרס, אבל איזו בושה כך בעיני הקולגות. ניסיתי בכל כוחי לעזור לה בשאלות מנחות. אך היא רק נלחצה עוד יותר. אם לא הייתי נוכח בבחינה, סביר שהציון הסופי שלה היה נמוך מ-85. המינימום הנדרש להמשיך לדוקטורט. אמנם היא לא המשיכה אחר כך לדוקטורט, אך התקבלה לעבודה במשרד המשפטים במחלקת הפטנטים.

לימים השתנתה המדיניות בחוג שלי. למדריך עדיין נותר משקל של שליש בהערכת התזה של התלמיד, אך במבחן הסופי בעל פה - למדריך היה רק מעמד של משקיף. ההיגיון בזה היה שהמדריך לא יקבע את ציון הבחינה, בשל ניגוד אינטרסים. אבל שיש צורך במדריך כמשקיף, כדי למנוע מצב שבו התלמיד זוכה ליחס לא הגון בבחינה. כמו למשל מצב (שקורה לא אחת) שבו התלמיד נשאל שאלה שגם הבוחן איננו יודע את התשובה. ולמי שאינו מכיר את עולם האקדמיה - לעיתים התלמידים משלמים על סכסוכים בין מורי האוניברסיטה. זהו טבעו של עולם, שהש"ג הוא המשלם.

ואז חלה מהפכה נוספת בחוג. יותר לא משתתפים מדריכי התלמיד בבחינות. גם לא כמשקיפים. לטוב או לרע. אבל במטרה העליונה למנוע ניגוד אינטרסים של המדריך. וודאי יאמר הקורא: אבל מה לגבי ציון עבודת התזה עצמה, שהיא חלק נכבד מהציון המשוקלל? הרי כאן עדיין ניתן ציון על ידי המדריך האישי של התלמיד? גם על שאלה זו חשבו ונתנו לה מענה. כאשר יש פער משמעותי בין ציון המדריך לשאר בודקי העבודה, העבודה נמסרת לבדיקת בודק רביעי אנונימי, בדרך כלל ממוסד אקדמי אחר.


בימים אלו עולה במלוא עצמתה שאלת ניגוד האינטרסים שהתעוררה בהקשר לפעילותו הפלילית לכאורה של ראש לשכת עורכי הדין - אפי נוה. שבה לכאורה סייע לבת זוגו להיכנס ולצאת מהארץ תוך עקיפת ביקורת הגבולות. פעמיים - הן ביציאה והן בכניסה. כאשר יש גם ממצאים המצביעים שתכנן זאת מראש מסיבותיו. ואני מדגיש את המילה לכאורה, כפי שמתבטאים גם עורכי דין כביטוח מפני תביעת דיבה. מה יש, רק להם מותר?

ובעקבות גילוי זה, התעוררה לגביו פרשה שנייה, והיא קשורה להתנהלות של לשכת עורכי הדין וחבריה.

בהקשר האחרון, הועלתה הטענה שהוא השתתף בישיבת המכרזים של לשכת עורכי הדין עם חברת הביטוח מנורה - להסכם ביטוח מאל-פרקטיס גורף לעשרות אלפי חבריה. כפי שצוטט , בכתבה הזו  פרוטוקול הישיבה מלמד: " שהיו"ר אפי נוה ניהל את הדיון והיה דומיננטי כרגיל: נוה ענה לשאלות ופירגן ליועץ שהשיג, לדעתו, הצעה טובה מחברת מנורה. בסוף הדיון ורגע לפני ההצבעה נזכר נוה לעדכן: "שיירשם בבקשה בפרוטוקול שאני לא משתתף בהצבעה מכיוון שהמשרד שלי עוסק בתחום הביטוח וחלק מהחברות שהשתתפו במכרז, המשרד שלי מצוי או היה מצוי איתן בקשרי עבודה".

"נוה לא השתתף בהצבעה אבל נשאר בחדר וראה כיצד נציגי לשכת עורכי הדין שלו בחרו בהצעת חברת מנורה פה אחד. מנורה, אגב, עובדת גם עם משרד עורך דין פרטי של אחד - הלוא הוא אפי נוה".

וכפי שנכתב בכתבה -
התעוררו עורכי הדין. הדיחו את אפי נוה" .ממליץ לקרוא אותה במלואה, אך הרי העיקר:

"מאחר שגם במערכת אכיפת החוק מבולבלים בשנים האחרונות (ע"ע רות דוד, רפי רותם, יועמ"ש שלא מחליט ועוד ועוד), הרי שניתן להניח שההדלפות על "הסדר מותנה" שנולד מיד בין הפרקליטות לבין נוה, נועדו להכין את הקרקע לאי-הרשעתו בפלילים. כמובן שהטענות על רדיפה פוליטית לא מזיקות להכשיר את המהלך. אבל מעבר לאיום בהעמדה לדין פלילי, עדיין נותר המישור האתי. האם חברי ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין יפעלו נגד יו"ר הלשכה? מסופקני".

"אפי נוה לא יעזוב את תפקידו בעצמו. למרבה הצער גם אין מי שיעזיב אותו כי עורכי הדין פוחדים ממנו. גם בין אלה שמצביעים לו יש כאלה שעושים זאת מפחד, ומי שלא פוחד, חייב לו - והרבה - כי אפי נוה הבין שאם אתה דואג לאגו של בנאדם אתה משיג את נאמנותו. מעולם לא היו כל כך הרבה ועדות, תתי-ועדות וראשי ועדות בלשכת עורכי הדין. התרשמתי בזמנו שכמעט כל מי שרצה קיבל".

כך כתב מוני מרדכי - יועץ לענייני תקשורת.


ואכן (כפי שפורסם באמצעי התקשורת), ששת ראשי המחוזות של לשכת עורכי הדין חתמו על מכתב תמיכה משותף בראש הלשכה, עו"ד אפי נוה, הנתון בימים אלה תחת חקירת משטרה.

החתומים על המכתב הם ראש מחוז ירושלים עו"ד אשר אקסלרוד, ראש מחוז תל אביב עו"ד ינון היימן, ראש מחוז מרכז עו"ד אבי חימי, ראש מחוז דרום עו"ד דני אליגון, ראש מחוז חיפה עו"ד תמי אולמן וראש מחוז צפון עו"ד ח'אלד חוסני זועבי. במכתבם ציינו השישה כי הם מבקשים, "להביע סולידריות עם יושב ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, על רקע האירועים האחרונים".



העמדה הזו של בכירי עורכי הדין הזו אינה מפתיעה אותי ובוודאי גם לא חלק נכבד מהציבור הרחב. שאלת הגנת עורכי הדין על מרשיהם (כך הם מכונים במשפטית) כאשר הם יודעים בוודאות על אשמתם, היא לדעתי יותר מבעיה אתית. היא משדרת לכאורה שעורכי דין לא מעטים נותנים יד לשקר. וכאן אעלה שאלה היפותטית לכאורה - האם מקצוע עריכת הדין שזור מעשי שקר ועבריינות ברישיון? 
רק על עצמילספר ידעתי - על עורכי דין שהכחישו בפני בתוקף, כאשר לא ידעו שהקלטתי אותם. בכל מקרה עורכי הדין צריכים לשאול עצמם את השאלה: האם בהגנה הם מציגים "את האמת, כל האמת ורק את האמת". כפי שמתבקש מהעדים הנשבעים בבית המשפט? ומה לגבי שבועה זהה של עורכי הדין בבית המשפט? מדוע אין חלה שבועה כזו גם עליהם?


אתמול הלך לעולמו עורך דין יעקב וינרוט. שאלה לי לקורא, כמה עורכי דין אחרים (בכירים ככל שיהיו) או אפילו אנשים חשובים מהם, זכו לסיקור נאום הספד ארוך כל כך שכזה - של ראש ממשלה בישראל, ב- real time באמצעי התקשורת. אבל ככה זה. ככה יעשה למי שמגן על ראש הממשלה ומשפחתו בהסתבכויות משפטיות.

ובאותו היום ראש הממשלה שלנו עלב במצביעת ליכוד נאמנה בקרית שמונה (המגדירה את עצמה "אוהבת הליכוד, ביבי ושרה"). והוא אמר לה לשמע תשואות כפיים של הקהל - "את לא מעניינת, את משעממת". ואז כרגיל, כשביבי נתקל בסיקור אירועים כאלה וביקורת באמצעי התקשורת - הוא ממהר לצייץ: הוא הסביר שזה משום שהגברת הפריעה לו בעת שדיבר על מותו של וינרוט ידידו הטוב, וכי שאין לשפוט אדם בצערו ובאבלו. אז בערוץ כאן 11 הריצו שוב את האירוע המוקלט. ומההקלטה מסתבר, 'לא וינרוט ולא יער'. שוב ביבי אינו מדייק. בלשון המעטה מאשר לומר במפורשות "משקר לכאורה". לכאורה, אני מדגיש. לכאורה (!).

ועתה אני שואל את תושבי עיירות הפיתוח - מתי תתפכחו? 
"אתם לא מעניינים. ואתם משעממים".


הסרחון מתחיל מהראש?


יום שלישי, 8 בדצמבר 2015

נס הנורה שדלקה 35 שנה - מחיר הקידמה




נס חנוכה הזכיר לי מעשה שאירע, מעשה בנורה.

לפני שנים מספר ביקרנו את משפחת הורי זוגתי. לאחר ארוחת הערב, חשקה נפשנו לשבת במרפסת ולפוש קמעה מחום הקיץ הכבד. להתרענן בבריזה הקרירה שנשבה מהים. כשהדלקנו את האור במרפסת, הבליח ניצוץ עז והנורה נשרפה. לבקשת חמי החלפתי את הנורה בחדשה. בדרך לזרוק את הנורה הישנה לפח, התבוננתי בה ונדהמתי - ראיתי נורה מוזרה שחוטי הלהט שבתוכה עבים מאוד. הרבה מהרגיל בנורות של ימינו. כששאלתי את חמי הודות כך, הוא ציין שאת הנורה הזו הוא הביא בעליה לארץ מפולין. מאז דלקה במרפסת 35 שנה!

באמת 35 שנה תמהתי? כן ענה חמי, בקיץ ובחורף, בחום ובקור, ביובש ובלחות, במשך זמן זה.

מיותר לציין שהנורות החדשות שהוחלפו מאז בקצב, נשרפו כל אחת, לאחר מספר לא רב של חודשים. מה מוסר ההשכל? הקידמה לא הביאה לנו נורות מאריכות ימים. הקידמה בעצם התבטאה בייצור נורות בעלות חיי מדף קצרים. מדוע? כי היצרנים מעוניינים שנצטרך לרכוש נורות בתדירות. ממנורות שמשך חייהן 35 שנה, לא מרוויחים.

הדבר נכון לכל מוצרי החשמל והאלקטרוניקה כיום. מקרר שרכשנו, החלפנו רק לאחרונה במצב תקין, לאחר למעלה מ-20 שנה, ללא צורך באף תיקון. כשקנינו מקרר חדש מאותו יצרן, נאמר לנו שהמקררים החדשים כבר אינם מיוצרים בארה"ב, אלא באחת מארצות המזרח הרחוק. "תשכחו מכך שהמקרר החדש יפעל ללא תיקון אפילו ברבע מהזמן שפעל המקרר הישן שלכם". כך אמר המוכר.

בעבר רכשנו גם מכשיר טלוויזיה, שפעל ללא תקלות כמעט 16 שנה. החלפנו אותו, כי רצינו מכשיר עם מסך גדול יותר. באותם ימים, ההבדל בין מכשיר טלוויזיה טוב למכשיר גרוע, היה ההבדל בין מכשיר שפעל 8 שנים לבין מכשיר שפעל הרבה מעבר לכך. מה קורה כיום? מציעים לנו מכשירים עם הרבה פיצ'רים, אך מה משך חייהם?חברות הסלולר רוצות גם הן לגזור עלינו קופון ומפתות אותנו לשדרג כל העת למכשירים עם פיצ'רים משוכללים כהנה וכהנה. רבים לא עומדים בפיתוי ומשדרגים. יש גם כאלה שסתם רוכשים מכשיר נוסף. אך מה לגבי אנשים כמוני? אנשים שמסתפקים בטלפון למטרה העיקרית שלו - תקשורת קולית ואולי תוספת של מצלמה ואפשרות לשמוע קצת מוזיקה טובה. אל דאגה, לחברות הסלולר יש פתרון לאנשים עקשנים כמוני. למכשירים שהם מוכרים יש משך חיים קצר. כשהם נופלים או טובעים באמבטיה, סביר מאד להניח שהם יהיו זקוקים לתיקון. אך אבוי, התיקון לאחר תקופת האחריות הקצרה, עולה הרבה כסף. "לא שווה לך לתקן. רק כדי לראות מה לא בסדר עם המכשיר, יעלה לך כך וכך... וזה עוד לפני התיקון והחלפים - כדאי לך לשדרג למכשיר חדש!" כך מודיע לך סוכן המכירות. ואם לא זה המצב, אז בוודאי קרה לכם שהמטען התפרק. "כבר לא מייצרים יותר מטענים עם חיבור מתאים לטלפון שלך" מודיע לך בחגיגיות איש השירות, "נעשה לך מחיר למכשיר חדש". אם גם זה אינו המצב והסוללה הלכה לעולמה לאחר שנה. אומרים לך קנה מכשיר חדש, עם אותם טיעונים כמו לגבי המטען. ואז אתה גם מגלה לתדהמתך, שלסוללה הישנה שמכרו לך עם המכשיר שקנית, היה תאריך תפוגה שעמד להסתיים חודש לאחר הקנייה ובעצם לא יכולת לדעת על כך, כי אם היית מסיר את המדבקה שמכסה על התאריך, הייתה מתבטלת האחריות. אז אפוא לעזאזל האחריות? עזוב שטויות - קנה מכשיר חדש!

כך עובדת הקידמה לא רק לגבי מכשירים. הדבר נכון גם לגבי קוסמטיקה ותרופות. אף פעם לא תקבלו שמפו נגד קשקשים, שיחסל לתמיד את קשקשיכם. גם אם יהיה מדען שימציא שמפו כזה, החברה המובילה בשוק תקנה מהמדען את הפטנט להמצאתו, בעבור נזיד עדשים, ותגנוז אותו. האמינו לי שאני יודע היטב מה שאני אומר ממציאות מוכרת. תגידו, איזו חברה תסכים לייצר שמפו שימגר את הקשקשים לאחר חפיפה אחת? במקרה כזה, הרי משפופרת שמפו אחת שתמכור החברה, יחוסלו הקשקשים של הקונה ושל משפחתו, ושל חבריו, ושל......

מדוע חברות התרופות אינן משקיעות במחקר רפואי כדי לרפא מחלות נדירות? מדוע חברות התרופות אינן משקיעות במחקר של מדענים לפיתוח תרופות יעילות יותר, כנגד מחלות הנפוצות במדינות העולם השלישי העניות?

ניחשתם נכון. כי חברות התרופות המגלגלות מיליארדים רוצות:


להשקיע כמה שפחות....






ולהרוויח כמה שיותר.


אז זהו מחיר הקדמה. נורות שיאירו 35 שנה כבר לא יהיו לנו. לפחות עדיין יתכן שהחנוכיות שלנו יאריכו ימים. לעת עתה.


המשך חג אורים שמח! 




כתבת המשך תבוא.