יום ראשון, 31 ביולי 2016

שיר ליום ראשון - תורת היחסות הפרטית



תורת היחסות הפרטית / קנקן


עִם צְלִיל פְּגִיעָה בָּרִצְפָּה

מְחַפֵּשׂ כַּפִּית שֶׁצָּלְלָה

וְהִיא, מַעֲשֵׂה-כִּשּׁוּף

נָמוֹגָה עִם צְלִילָהּ*

בְּעוֹלָם רַב-מְמַדִּי

שֶׁלִּי

הַיּוֹם, כִּתְמוֹל מָחָר

כָּאן-שָׁם, סְחַרְחַר.


* הּ´ מֻפֶּקֶת (הצליל שלה)



ציור Kate Winn



***


כשהייתה כבת שש, הבת שכנעה אותי שאפשר באמת לכופף כפיות בכוח המחשבה, לאחר שצפתה בטלוויזיה במופע של אורי גלר. 
אצל אבא שלה כפיות אינן מתכופפות - תאמינו או לא, הן נעלמות. לפעמים. 

עולם רב מימדי ויקומים מקבילים כבר אינם מדע בדיוני. הם מושגים במדע הפיזיקה המודרנית.

על מיסטיקה ו'על טבעי' בראי המדע, תוגש כאן סדרת פוסטים בקרוב.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אפשר להשאיר תגובה כאן