בלגולדת

שנה חלפה, שבמהלכה נפרדתי מרומן ארבע שנות כתיבה בישראבלוג. שנה שבה עברתי תהליך השתקעות כאן. לבלוגולדת השנה, בכלל הכינותי מראש פוסט אחר, שונה באופיו מאוד מזה. אבל רבים וודאי מכירים איך זה, כשקמים בבוקר עם שיר מתנגן שפשוט מביע הכל - ובפוסט הפרידה מישראבלוג החלפתי את שיר הפרידה הקודם, בשיר הזה שמסמל בעיניי את רגשותי למה שנותר מהפלטפורמה הזו: 

אסתפק בזה במה שיש לי לומר לפלטפורמה מתפוררת ולקהילה מתפוררת. על צביעות ועל 'החברים' לשעבר. אבל זה כבר עבר. כבר עפתי משם למקום אחר.

ובפוסט הבלוגולדת הזה - לא תהייה סטטיסטיקה כפי שנהוג. לא שיש במה להתבייש, אך גם אינני רואה צורך להחצין 'הישגים'. גם אין תלונות, למרות שהייתי שמח ליותר השתתפות בתגובות. כי כל בלוגר שמח להכיר מי העומדים מאחורי מונה הצפיות, לקבל הערות גם הארות.

ובשנה הבאה עלינו לטובה, ימשכו כמובן הפינות הקבועות - שיר ליום ראשון 
וסיפור השבת הראשונה של החודש. בלי נדר. 

ואני מקווה שאתם אוהבים את זה. 

אז אולי תספרו לי? וגם אם אין זמן להגיב, לפחות לחצו וסמנו 

נו, אל תהיו עצלנים! - לכם זה לוקח  שבריר שניה, ובשבילי משמש משוב ו'מדידת דופק'.

ובשנה הבאה, אמשיך לפרסם כאן גם סדרות. כפי שרצה כעת הסדרה 'מורה נבוכים לסטודנט ולמרצה'.  בתכנון לשנה הבאה - סדרות נוספות כמו למשל: 

'המין האנושי - עבר ועתיד', 
'המדע שבעל-טבעי', 
'ילדים - גמילות, דחיית סיפוקים וחינוך', 
'על חלומות ופתרונם' 
ועוד ועוד הפתעות - יש מה לצפות.

בתכנון גם פרסום מדריכים נוספים לאורח חיים בריא, כמו המדריך לדיאטה שהיא בעצם שיטת תזונה מאוזנת ובריאה שאפשר בקלות לעמוד בה לכל החיים. כדאי להציץ, אולי חייך ישתנו ללא היכר. יתווספו שם בעתיד עוד מתכונים ו'פרפראות'. אשמח גם לענות על שאלות.

יצא שהבלוגולדת חל ביום ראשון - היום המסורתי שבו אני נוהג לפרסם שיר. אז הפעם לרגל האירוע, אסתפק בזה:


את בית הקירות המתקלפים נטשתי
עשיתי עליה לקהילת שפת הקודש
בשפה ובסבר פנים יפות התקבלתי 
בניתי בית גם ריהטתי, הִכֵּיתִי שורש
בחצר מלבלבים פרחים
עצי פרי, גם תבלינים
מריח ווניל וקינמון מתרחקים הנחשים
נאה להם 'שָׁם' בין הקוצים.

והיום, ביום השנה מכאן 

מרים כוסית בחדווה

ואתכם מזמין בכיף למסיבה.