פרק תשיעי בסדרה מיסטיקה, על טבעי, מטפיזיקה ומדע
את הטיוטה הראשונה לפרק בסדרה שתוכנן להיות מוצג כאן היום, פרסמתי לראשונה לפני כחמש שנים. זהו אחד משני פרקים על דברים שחוויתי ושקשה מאוד להסביר. בין התגובות אז, אני זוכר תגובה אחת שתמציתה הייתה: "הדברים מבוססים על תחושה סובייקטיבית שלך, שמן הסתם עברה תהליכי עיבוד בדיעבד לאחר האירוע. ואידך זיל גמור... ". אמירה כזו די מעליבה. מילא שהמגיב אינו מאמין למילה אחת מהכתוב, אבל לצאת בצורה כזו המפקפקת על מהימנות הזיכרון?
"ואידך זיל גמור" הוא פתגם שגור מאוד בקרב משפטנים, שמתפקידם לערער על דיוק זיכרונם של עדים - נשק משפטי ידוע כדי לרתום את 'מחמת הספק' לגלגלי הצדק או אי-הצדק. אין בי ביקורת. זהו הרי לחמם. אבל גם למשפטן ממולח קשה לערער על זיכרונו של עד, כאשר דבריו מגובים בממצאים משפטיים פיזיים - טביעות אצבע, ממצאים בליסטיים, ושאר מגוון זיהויים פליליים בלתי ניתנים לעירעור מדעי.
את הטיוטה הראשונה לפרק בסדרה שתוכנן להיות מוצג כאן היום, פרסמתי לראשונה לפני כחמש שנים. זהו אחד משני פרקים על דברים שחוויתי ושקשה מאוד להסביר. בין התגובות אז, אני זוכר תגובה אחת שתמציתה הייתה: "הדברים מבוססים על תחושה סובייקטיבית שלך, שמן הסתם עברה תהליכי עיבוד בדיעבד לאחר האירוע. ואידך זיל גמור... ". אמירה כזו די מעליבה. מילא שהמגיב אינו מאמין למילה אחת מהכתוב, אבל לצאת בצורה כזו המפקפקת על מהימנות הזיכרון?
"ואידך זיל גמור" הוא פתגם שגור מאוד בקרב משפטנים, שמתפקידם לערער על דיוק זיכרונם של עדים - נשק משפטי ידוע כדי לרתום את 'מחמת הספק' לגלגלי הצדק או אי-הצדק. אין בי ביקורת. זהו הרי לחמם. אבל גם למשפטן ממולח קשה לערער על זיכרונו של עד, כאשר דבריו מגובים בממצאים משפטיים פיזיים - טביעות אצבע, ממצאים בליסטיים, ושאר מגוון זיהויים פליליים בלתי ניתנים לעירעור מדעי.
כך גם רבים הם הדברים (אני חייב להודות שנשמעים לעתים הזויים) שאני מביא בסידרת רשומות אלו, שמגובים 'במזכרות' חיות, שהן ממצאים פיזיים שיכולים להיות קבילים אפילו בהצגתם בבית משפט. אבל ניחא, אחזור עוד לכך בבוא הזמן, בפרקים הבאים.
אמנם נכון הוא שהאדם מטבעו סובל משכחה, אבל כל אחד יודע שיש מסוג אירועים בחיים שלא שוכחים. זה נכון לכל אחד ואחת. וזה ללא כל קשר לכך שאני יכול לאתגר כל אחד מהמפקפקים בזיכרון הקרוב והרחוק שלי מול הזיכרון שלהם. אבל גם על כך עדיין לא כאן המקום לפרט. עוד אפרוס את מכמני הזיכרון האישיים בעתיד.
על כן ולמרות התכנון לפרסם בפרק זה רשומה שנדחתה לשבוע הבא, ברשומה זו אתאר משהו מדהים שקשה מאוד להסביר. וזה משהו שקרה החודש הזה. לא משהו שהתרחש לפני שנים רבות ואי לכך "זיל גמור". ובדבר הזה מעורבים שני אנשים. שהאחד יכול להעיד על השני. והדבר הזה הוא אחד מהמסתוריים שחוויתי בחיי. הרי הוא פרוס כאן בפני הקורא.
אני לא מחובבי סדרות הטלוויזיה. במעט מאוד מהם יש לי סבלנות לראות, מבלי שאשתעמם או ארגיש בבזבוז זמן. כך את מספר הסדרות שצפיתי בשנים האחרונות ניתן לספור באצבעות יד אחת. כולן סדרות מעולות לדעתי. אבל כיצד הגעתי לצפות בסדרה מעולה מסוימת בת שתי עונות והשלישית בדרך? הוא הדבר המדהים שאני עומד לספר כעת.
לפני כשבועיים הבן צפה בסלון בטלוויזיה באיזושהי סידרה. ואני לאחר שעייפתי מעט מעיסוקיי, הנחתי למחשב והתחלתי לבהות במסך הטלוויזיה. אך עד מהרה משהו בעלילת הסדרה משך את תשומת לבי. זה היה כנראה המסתורין. כך מצאתי את עצמי צופה יחד עם הבן בשני פרקים בסדרה. זה היה בשבת אחר הצהריים בין שלוש לחמש. הבן שונא שאני שואל שאלות על העלילה או על הגיבורים כשאני מצטרף לעיתים כך באמצע. אז צפיתי בעניין במה שראיתי ולא שאלתי. שני הפרקים שצפיתי איתו הם פרק שלוש וארבע, כפי שראיתי בתפריט של הסדרה - עונה שניה בסדרת 'הנותרים' של HBO.
הנותרים
14 באוקטובר 2014 - להיכן נעלמו 2 אחוזים מאוכלוסיית העולם?
בשני הפרקים, האלה משכה את תשומת לבי גם המוזיקה המעולה שבפסקול. והשיר שבפתיח שני הפרקים שצפיתי עם הבן, נשמע לי ממש מוכר. לא זוכר מהיכן, וממתי באמת אי פעם שמעתי את הקול המוכר של הזמרת, שאינני יודע אפילו מה שמה. וזה השיר בפתיח:
לאחר שצפיתי בשני הפרקים האלה עם הבן, הוא ציין שימשיך בפעם אחרת. ואני רשמתי לי את שם הסדרה 'הנותרים', כמועמדת לצפייה.
בימים הבאים התחלתי במרתון צפייה בסדרה הזו מההתחלה, מהעונה הראשונה. והפתיח המוזיקלי בפרקים של העונה הראשונה היה בכלל אחר, וגם הוא נפלא בעיניי. הרי:
וכשהגעתי לצפות בפרק שלוש וארבע בעונה השניה, היה זכור לי כל פרט ופרט, כי הרי כבר הייתי שם יחד עם הבן. ולמרות שידעתי את העומד להתרחש המשכתי לצפות - כי כעת גם הבנתי את מה שלא הבנתי מהצפייה הקודמת עם הבן.
לכשסיימתי לצפות בשתי העונות, סיפרתי לבן שמאוד אהבתי את הסדרה 'הנותרים', ושרק בזכותו צפיתי בה. ואז נדהמתי לשמוע שהבן בכלל אינו יודע על מה אני מדבר. וכי מעולם לא צפה בסדרה הזו - לא איתי ולא עם עצמו. ושנינו נשבענו. אני - שאין מצב שלא צפיתי איתו בשני פרקים בסדרה. אחרת גם לא הייתי יודע אפילו על קיומה. והוא נשבע שמעולם לא צפה בסדרה הזו, ואפילו אינו יודע על קיומה. אז אמרתי שזו סדרה מעולה, שאני בטוח שתמצא חן בעיניו. כמו שאני בטוח שיזכר כי כבר צפה בה יחד איתי לפני ימים אחדים.
הוא אכן התחיל לצפות בפרקי העונה הראשונה ונשבה בקסמיה. הוא שאינו מתלהב במיוחד מהז'אנר של מד"ב, פנטזיה ומיני מיסטיקה, התמכר לסדרה הזו. לאחר צפיה במספר הפרקים הראשונים, הוא שיתף אותי בחששותיו: שהוא מקווה שהסדרה הזו לא תהייה כמו הסדרה 'אבודים' מהעבר - שכשנדמה היה שדברים מתחברים ומתבררים, שום דבר אינו באמת התחבר. שום דבר לא התברר שם לגמרי אפילו בפרק האחרון לאחר מספר עונות.
הרגעתי את הבן שזה בכלל לא כך בסדרה הזו. הדברים כן מתחברים ומתבררים במהלך הסדרה. אמנם לא הכל, כי הרי צריך להשאיר גם משהו לעונה נוספת. לפני ימים אחדים קראתי שהעונה השלישית והאחרונה ממש בפתח. אני לא רוצה לעשות ספויילר, למרות שאני חושב שאני 'יודע' את הסוף. אל תשאלו איך. אני יודע. רשמתי את הסוף והכנסתי למעטפה חתומה, אותה הפקדתי בידי הבן - שיפתח ויקרא את תוכנה בסיום העונה השלישית.
ואז בשבת (שלפני פסח) אחר הצהריים, בין שלוש לחמש, אני מוצא את עצמי מתיישב בסלון ומצטרף לבן לצפייה. נחשו אלו פרקים היו אלה? ניחשתם נכון, בפרקים שלוש וארבע מהעונה השניה שצפיתי לכאורה עם הבן לראשונה.
האם צירוף מיקרים הוא שהמסתורין 'בקפיצות בזמן' שלנו משתלב עם המסתורין שבסדרה 'הנותרים' - במעבר של גיבור הסיפור בין ממדים, עולמות וזמן. לא אוסיף יותר. מי שאינו מבין על מה אני מדבר, ידע זאת לאחר שיצפה בסדרה. אז קדימה, מומלץ בחום.
ראו הוזהרתם, הסדרה ממכרת!
***
מי שיצלול במעמקי הפיזיקה המודרנית, בהחלט עשוי לחשוב לעתים שקיים גבול דק מאוד ודיפוזי בין הפיזיקה ל'מטפיזיקה'. בין מדע לבין מה שאחרים חושבים כזיל גמור. על עולמות (יקומים) מקבילים, אשר משיקים בנקודות זמן זה לזה נכתבו מאמרים וספרים רציניים בתחום. לא כתבו אותם אנשי ניו אייג' ומיסטיקה, אלא אנשי מדע מכובדים.
'ואידך זיל גמור' על הנאמר כאןֵ יאמרו חלק מרבים שיחגגו מחר עם מופלטות כדי לרצות את השֵדה מימונה (כן, כן. זה המקור ההיסטורי של חג המימונה, כמפורט כאן). ואחרים (מהם גם חילוניים בהכרה מלאה) מניחים תפילין, מתפללים בבית כנסת, קוראים פרשת השבוע בשבת וצמים ביום הכיפורים - על פי ציוויים עתיקים בספרי ניסים ונפלאות 'קדושים' - על סמך סיפורים שסופרו מפה לאוזן לפני הרבה מאוד זמן ובמשך זמן רב, ועד שנכתבו לפני הרבה זמן. ואידך זיל גמור...?!
חג שמח
וכמובן גם לחוגגים מחר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן