‏הצגת רשומות עם תוויות מימונה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מימונה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 14 באפריל 2020

עדר בסגר

ביצים, ביצים, ביצים, ביצים...


קליפ הפרסומת הזה וודאי זכור לוותיקים. פרסומת של מועצת הלול הישראלית שפומפמה  אינספור פעמים ברדיו ובטלוויזיה. והיא הופסקה לחלוטין לאחר עתירה שביצים מפוצצות בכולסטרול ולכן קמפיין כל כך אגרסיבי לצריכת ביצים הוא פגיעה בבריאות הציבור. והנה מה יש לעדר שעומד מוטרף בתור שעות בשביל ביצים שרק אלוהים יודע מהיכן יובאו וכמה סלמונלה ושאר ירקות גדלים בהן? 

לפני תחילת היסטריית חטיפת הביצים, היו לנו במקרר תבנית וחצי (18 ביצים). די והותר מכדי לצאת למסע התנפלות לקניית נוספות.
וגם אם לא ניתן יהיה להשיג ביצים משום שאנשים רוכשים כמויות של 240 ביצים, לא יקרה לנו שום דבר בלעדיהן לתקופה מסוימת. מה, אין מספיק דברים אחרים לאכול? לא חייבים לאכול חביתות. נכון, בפסח הכנת קניידלך מצריכה קצת ביצים, אך מקסימום לא יקרה כלום אם מרק העוף לא יכיל את הכופתאות האלו. ניסיתם פעם מרק עוף צח עם תערובת קצוצה רעננה של פטרוזיליה ושמיר, או עם טבעות בצל ירוק קצוץ? על סלט הכבד הקצוץ עם ביצים קשות אפשר גם כן לוותר ולהסתפק בכבד ותפוח עץ קצוצים ברוטב יין אדום.

אני גם לא מבין את היסטריית העדר למיני לחם בערב סיום הפסח. בפריזר שלנו הוקפאו לא מעט לחמניות ופיתות טריות לפני הפסח. מפשירים מספר דקות בטוסטר אובן וריח המאפה הטרי ממלא את הבית. אנחנו לא צורכים מהם הרבה בכל ימות השנה ולכן נוהג הקפאתם הוא עניין שבשגרה בכל ימות השנה, מאחר ותוצרת המאפיות מזוהמת בנבגי עובשים מסוכנים שנובטים גם כשהיא משווקת בשקיות ואפילו אם נשמרת במקרר בשקית ניילון חתומה של המאפייה. האמת היא, שלמרות שענייני החמץ אינם מטרידים כלל את בני משפחתי, לא הפשרנו מהם במהלך הפסח למעט פעם אחת, שהכנו פיצות מבסיס פיתות-מיני מחיטה מלאה וכוסמין. כי אני דווקא אוהב מצות. נו טוב, לא את אלו ('מצות ראשון') המתפוררות והתפלות הנפוצות. המצות הכי טעימות לי הן מצות יהודה שיש להן טעם מעט שרוף. והמצות שלהם מחיטה מלאה טעימות במיוחד, ואינן נשברות במגע ובמריחה. לכן אשמח לגוון ולאכול את השארית גם לאחר הפסח. 

על כן אינני מוטרד כלל אם ימשיכו בסגר כולל במימונה (והלוואי שרק שישמר לטובת בריאות הציבור) . כי מה לי ולמימונה ובמילא אינני מתלהב בכלל ממופלטות. לדעתי יש מאפים מתוקים שווים הרבה יותר לחטאים. מעניין מה יעשו השנה הפוליטיקאים האשכנזים בלי המופלטות. וכאמור לחם טרי אם ייחשק, ניתן להפשיר. גם בלי הקורונה, ממש אין לי חשק לעמוד בתור המתנפלים על המאפיות כמו חיות רעבות.

אבל בחג הראשון וגם בשני היו ויהיו קניידלך וגם שאר מאפים, כי למרות שלא רדפנו אחרי ביצים, הן הגיעו אלינו היישר לביתנו מבלי שעשינו דבר. שתי תבניות ביצים לפני החג וארבע תבניות ביצים אתמול, הובאו והושארו ליד דלת ביתנו  (מבלי שביקשנו) - על ידי קרוב משפחה שיש לו בן דוד מנהל סופרמרקט. מה נעשה עם כל כך הרבה ביצים אינני יודע. ביצים לא ניתן להקפיא.
תגידו, האם ידעתם שביצים דרושות בהמוניהן להכנת חיסונים...?

ועוד רשומה שלי על ביצים ובריאות כאן.

המלצה:
בדקו שעל הביצים שאתם קונים בימים אלה יש חותמת בלתי מזויפת. וכיוון שהן עשויות להגיע מטורקיה, מהשטחים ושאר מקומות ללא פיקוח וטרינרי - הקפידו לפחות לבשלן כראוי!

חג שמח ובריא!


יום שני, 17 באפריל 2017

קפיצה בזמן - אחרת איך אפשר להסביר דבר כזה?


פרק תשיעי בסדרה מיסטיקה, על טבעי, מטפיזיקה ומדע


את הטיוטה הראשונה לפרק בסדרה שתוכנן להיות מוצג כאן היום, פרסמתי לראשונה לפני כחמש שנים. זהו אחד משני פרקים על דברים שחוויתי ושקשה מאוד להסביר. בין התגובות אז, אני זוכר תגובה אחת שתמציתה הייתה: "הדברים מבוססים על תחושה סובייקטיבית שלך, שמן הסתם עברה תהליכי עיבוד בדיעבד לאחר האירוע. ואידך זיל גמור... ". אמירה כזו די מעליבה. מילא שהמגיב אינו מאמין למילה אחת מהכתוב, אבל לצאת בצורה כזו המפקפקת על מהימנות הזיכרון? 

"ואידך זיל גמור" הוא פתגם שגור מאוד בקרב משפטנים, שמתפקידם לערער על דיוק זיכרונם של עדים - נשק משפטי ידוע כדי לרתום את 'מחמת הספק' לגלגלי הצדק או אי-הצדק. אין בי ביקורת. זהו הרי לחמם. אבל גם למשפטן ממולח קשה לערער על זיכרונו של עד, כאשר דבריו מגובים בממצאים משפטיים פיזיים - טביעות אצבע, ממצאים בליסטיים, ושאר מגוון זיהויים פליליים בלתי ניתנים לעירעור מדעי.

כך גם רבים הם הדברים (אני חייב להודות שנשמעים לעתים הזויים) שאני מביא בסידרת רשומות אלו, שמגובים 'במזכרות' חיות, שהן ממצאים פיזיים שיכולים להיות קבילים אפילו בהצגתם בבית משפט. אבל ניחא, אחזור עוד לכך בבוא הזמן, בפרקים הבאים.

אמנם נכון הוא שהאדם מטבעו סובל משכחה, אבל כל אחד יודע שיש מסוג אירועים בחיים שלא שוכחים. זה נכון לכל אחד ואחת. וזה ללא כל קשר לכך שאני יכול לאתגר כל אחד מהמפקפקים בזיכרון הקרוב והרחוק שלי מול הזיכרון שלהם. אבל גם על כך עדיין לא כאן המקום לפרט. עוד אפרוס את מכמני הזיכרון האישיים בעתיד.

על כן ולמרות התכנון לפרסם בפרק זה רשומה שנדחתה לשבוע הבא, ברשומה זו אתאר משהו מדהים שקשה מאוד להסביר. וזה משהו שקרה החודש הזה. לא משהו שהתרחש לפני שנים רבות ואי לכך "זיל גמור". ובדבר הזה מעורבים שני אנשים. שהאחד יכול להעיד על השני. והדבר הזה הוא אחד מהמסתוריים שחוויתי בחיי. הרי הוא פרוס כאן בפני הקורא.

אני לא מחובבי סדרות הטלוויזיה. במעט מאוד מהם יש לי סבלנות לראות, מבלי שאשתעמם או ארגיש בבזבוז זמן. כך את מספר הסדרות שצפיתי בשנים האחרונות ניתן לספור באצבעות יד אחת. כולן סדרות מעולות לדעתי. אבל כיצד הגעתי לצפות בסדרה מעולה מסוימת בת שתי עונות והשלישית בדרך? הוא הדבר המדהים שאני עומד לספר כעת.

לפני כשבועיים הבן צפה בסלון בטלוויזיה באיזושהי סידרה. ואני לאחר שעייפתי מעט מעיסוקיי, הנחתי למחשב והתחלתי לבהות במסך הטלוויזיה. אך עד מהרה משהו בעלילת הסדרה משך את תשומת לבי. זה היה כנראה המסתורין. כך מצאתי את עצמי צופה יחד עם הבן בשני פרקים בסדרה. זה היה בשבת אחר הצהריים בין שלוש לחמש. הבן שונא שאני שואל שאלות על העלילה או על הגיבורים כשאני מצטרף לעיתים כך באמצע. אז צפיתי בעניין במה שראיתי ולא שאלתי. שני הפרקים שצפיתי איתו הם פרק שלוש וארבע, כפי שראיתי בתפריט של הסדרה - עונה שניה בסדרת 'הנותרים' של HBO.

הנותרים
14 באוקטובר 2014 - להיכן נעלמו 2 אחוזים מאוכלוסיית העולם?

בשני הפרקים, האלה משכה את תשומת לבי גם המוזיקה המעולה שבפסקול. והשיר שבפתיח שני הפרקים שצפיתי עם הבן, נשמע לי ממש מוכר. לא זוכר מהיכן, וממתי באמת אי פעם שמעתי את הקול המוכר של הזמרת, שאינני יודע אפילו מה שמה. וזה השיר בפתיח:



לאחר שצפיתי בשני הפרקים האלה עם הבן, הוא ציין שימשיך בפעם אחרת. ואני רשמתי לי את שם הסדרה 'הנותרים', כמועמדת לצפייה.

בימים הבאים התחלתי במרתון צפייה בסדרה הזו מההתחלה, מהעונה הראשונה. והפתיח המוזיקלי בפרקים של העונה הראשונה היה בכלל אחר, וגם הוא נפלא בעיניי. הרי:


וכשהגעתי לצפות בפרק שלוש וארבע בעונה השניה, היה זכור לי כל פרט ופרט, כי הרי כבר הייתי שם יחד עם הבן. ולמרות שידעתי את העומד להתרחש המשכתי לצפות - כי כעת גם הבנתי את מה שלא הבנתי מהצפייה הקודמת עם הבן.

לכשסיימתי לצפות בשתי העונות, סיפרתי לבן שמאוד אהבתי את הסדרה 'הנותרים', ושרק בזכותו צפיתי בה. ואז נדהמתי לשמוע שהבן בכלל אינו יודע על מה אני מדבר. וכי מעולם לא צפה בסדרה הזו - לא איתי ולא עם עצמו. ושנינו נשבענו. אני - שאין מצב שלא צפיתי איתו בשני פרקים בסדרה. אחרת גם לא הייתי יודע אפילו על קיומה. והוא נשבע שמעולם לא צפה בסדרה הזו, ואפילו אינו יודע על קיומה. אז אמרתי שזו סדרה מעולה, שאני בטוח שתמצא חן בעיניו. כמו שאני בטוח שיזכר כי כבר צפה בה יחד איתי לפני ימים אחדים. 

הוא אכן התחיל לצפות בפרקי העונה הראשונה ונשבה בקסמיה. הוא שאינו מתלהב במיוחד מהז'אנר של מד"ב, פנטזיה ומיני מיסטיקה, התמכר לסדרה הזו. לאחר צפיה במספר הפרקים הראשונים, הוא שיתף אותי בחששותיו: שהוא מקווה שהסדרה הזו לא תהייה כמו הסדרה 'אבודים' מהעבר - שכשנדמה היה שדברים מתחברים ומתבררים, שום דבר אינו באמת התחבר. שום דבר לא התברר שם לגמרי אפילו בפרק האחרון לאחר מספר עונות. 

הרגעתי את הבן שזה בכלל לא כך בסדרה הזו. הדברים כן מתחברים ומתבררים במהלך הסדרה. אמנם לא הכל, כי הרי צריך להשאיר גם משהו לעונה נוספת. לפני ימים אחדים קראתי שהעונה השלישית והאחרונה ממש בפתח. אני לא רוצה לעשות ספויילר, למרות שאני חושב שאני 'יודע' את הסוף. אל תשאלו איך. אני יודע. רשמתי את הסוף והכנסתי למעטפה חתומה, אותה הפקדתי בידי הבן - שיפתח ויקרא את תוכנה בסיום העונה השלישית.

ואז בשבת (שלפני פסח) אחר הצהריים, בין שלוש לחמש, אני מוצא את עצמי מתיישב בסלון ומצטרף לבן לצפייה. נחשו אלו פרקים היו אלה? ניחשתם נכון, בפרקים שלוש וארבע מהעונה השניה שצפיתי לכאורה עם הבן לראשונה.

האם צירוף מיקרים הוא שהמסתורין 'בקפיצות בזמן' שלנו משתלב  עם המסתורין שבסדרה 'הנותרים' - במעבר של גיבור הסיפור בין ממדים, עולמות וזמן. לא אוסיף יותר. מי שאינו מבין על מה אני מדבר, ידע זאת לאחר שיצפה בסדרה. אז קדימה, מומלץ בחום. 

ראו הוזהרתם, הסדרה ממכרת!


***

מי שיצלול במעמקי הפיזיקה המודרנית, בהחלט עשוי לחשוב לעתים שקיים גבול דק מאוד ודיפוזי בין הפיזיקה ל'מטפיזיקה'. בין מדע לבין מה שאחרים חושבים כזיל גמור. על עולמות (יקומים) מקבילים, אשר משיקים בנקודות זמן זה לזה נכתבו מאמרים וספרים רציניים בתחום. לא כתבו אותם אנשי ניו אייג' ומיסטיקה, אלא אנשי מדע מכובדים.

'ואידך זיל גמור' על הנאמר כאןֵ יאמרו חלק מרבים שיחגגו מחר עם מופלטות כדי לרצות את השֵדה מימונה (כן, כן. זה המקור ההיסטורי של חג המימונה, כמפורט כאן). ואחרים (מהם גם חילוניים בהכרה מלאה) מניחים תפילין, מתפללים בבית כנסת, קוראים פרשת השבוע בשבת וצמים ביום הכיפורים - על פי ציוויים עתיקים בספרי ניסים ונפלאות 'קדושים' - על סמך סיפורים שסופרו מפה לאוזן לפני הרבה מאוד זמן ובמשך זמן רב, ועד שנכתבו לפני הרבה זמן. ואידך זיל גמור...?! 

חג שמח 
וכמובן גם לחוגגים מחר



יום שישי, 29 באפריל 2016

מה לי ולמימונה?


המימונה שהייתה בעבר חג של העדות הצפון אפריקאיות, הפכה כמעט לחג לאומי.

למעשה רבים לא יודעים שמקורו של החג הזה הוא פגני (עבודת אלילים ושדים). חגיגת המימונה של יהודי מרוקו נועדה מלכתחילה לפייס שֵׁדַת מַזָּל מקומית ולא היו בה כל מרכיבים דתיים. יסלחו לי אחי יוצאי מרוקו, כל הפרשנויות החדשות הנלוות לחג הזה (כמו למשל לזכרו של רבי מימון) הן המצאות.






כאמור בכתבה שבקישור, שולחן המימונה מעיד על מקורו האמיתי של החג. הוא אינו ערוך לארוחה משפחתית חגיגית טיפוסית ממגוון תבשילי המטבח המרוקאי המצוין. אלא, שולחן המימונה כולל אוסף של סמלים: דג חי בתוך קערת מים, חמישה תרמילי פול ירוק בבצק, חמישה תמרים, חמישה צמידי זהב בתוך קערת בצק, חמש טביעות אצבעות עמוקות באותו בצק, חמש מטבעות כסף, חמישה תכשיטי זהב או כסף, תכשיט בצורת כף יד, דברי מתיקה, חלב וחמאה, קמח לבן, שמרים, דבש, מיני ריבה, גוש סוכר, שיבולי חיטה, צמחים ירוקים, עלי תאנה, פרחים וירק מן השדה. כל אחד ממרכיבים אלה אמור לסמל שפע, פוריות, מזל, ברכה ואושר. אף הברכה המסורתית מותאמת לסמלים אלה: "תרבחו ותסעדו", שמשמעותה : "תצליחו ושיתמזל מזלכם".


ואם עדיין לא מאמינים לכתוב לעיל, קראו את כתבתו המדעית של ד"ר יגאל בןנון, שהוא עצמו יהודי יוצא מרוקו.




ד"ר יגאל בןנון

והמופלטות? יסלחו לי בני העדה - גודש סוכר ושומן כזה אינו כלול אפילו בתפריט החטאים שלי.

אז שכל אחד יחגוג בכיף איזה חג שהוא רוצה. אבל אני לא יהודי ממוצא מרוקאי, אני לא סוגד לשדים ואני לא פוליטיקאי, חבר כנסת או שר. אז מה לי ולמימונה?

יהודי כורדיסטן חוגגים חג דומה - את הסהרנה. מדוע הוא לא הפך לחג לאומי?

תרבחו ותסעדו.

תגובות

היו תגובות והן נעלמו עם גוגל פלוס. אז הרי תגובות מצולמות מהמהדורה הראשונה: