במהדורת החדשות בערוץ 2 הובאה אתמול
כתבה על אבן דרך בתעשיית המזון לתינוקות.
רשת מזון גדולה עומדת להוציא מותג גנרי
של חלב לתינוקות, שיהיה זול ב- 30 אחוז משלושת
המותגים המובילים כיום בשוק בארץ.
כשנולדה הבת הבכורה בארה”ב בעת
שהותנו שם בפוסט דוקטורט והתמחות, התייצבנו
בדייקנות אצל רופא הילדים שלה, בביקור חודשי אשר מחליף את ’טיפת חלב’ - מוסד שכידוע
לא קיים שם כזה. שם באחריות ההורים לבקר במרפאת
ילדים פרטית, לבדיקות, מדידות, חיסונים וכדומה.
אינני יודע מה עושים עניי ארה”ב. גם לנו שהיה
ביטוח רפואי (בעלות של ארבע מאות דולר לחודש), עלות
כל ביקור עם הבת היה 50 דולר בנוסף - דמי השתתפות
עצמית.
לביקור הראשון מנהל המרפאה הגיע
לביתנו ימים אחדים אחרי שחזרנו עם הבת מבית
החולים. הוא המליץ לתת לה חלב תינוקות תוצרת
אינפמיל או סמילק. אינפמיל וסמילק היו אז שתי
החברות המובילות בארה”ב באותם הימים. כששבנו
לארץ עם הבת כשמלאה לה שנה בדיוק (כעולה חדשה
אמריקאית), התפלאנו מאוד שאינפמיל
אינו מוצר מוכר הנמכר בארץ וכאן שולטים סמילק,
מטרנה ולימים גם רמדיה. מי שמע אז בכלל על
השתיים האחרונות בארה”ב?
אבל לא אשכח את דברי רופא הילדים האמריקאי
המכובד: “השתמשו באינפמיל ובסמילק לסירוגין,
שבוע זה , שבוע באחר. ובכלל אני ממליץ בכל דבר
מזון שלא להצמד למותג אחד. לגוון ככל האפשר”.
כמה חכם הרופא הזה. ראשית אין דבר כזה מוצר
מושלם. לכן גיוון תמיד משתלם. כלומר, מוצר
אחד עשוי להשלים את רעהו במרכיבים ייחודיים. שנית, הורים שהיו
נוקטים במדיניות הגיוון הזה במזון לתינוקות
- ילדיהם לא היו נפגעים מפרשת רמדיה, הידועה
לשמצה. איך עדיין יש הורים ששכחו וממשיכים
לקנות רמדיה אינני יודע. בשביל הבדל של שקל
או שניים? ובכלל במאמר מוסגר, אני בעד ענישה ציבורית קולקטיבית של חברות סורחות, שסיכנו את הציבור. עד היום
אני מחרים למשל חלב עמיד מתוצרת תנובה, לאחר
שנמצאה במוצר רמה לא רצויה של סבון שטיפה.
אמנם המוצר הורד אז באופן זמני מהמדפים,
אבל לאחר מספר שבועות כבר שכחו. אני
לא. עד היום אני מחרים את המוצר וקונה חלב עמיד תוצרת
רמת הגולן. הלוואי והיו עושים כך גם אחרים.
לו חברות היו מחמירות בבקרת האיכות של מוצריהן, מחשש הפגיעה בשמם הטוב לדיראון עולם - העולם
העסקי היה נראה אחרת. לו רק הייתה מתקיימת האמרה “טוב
שם טוב משמן טוב”.
כשהבת גדלה מעט, היא הייתה תינוקת
גרבר. צנצנות גרבר פופולריות מאוד כמזון
לתינוקות בארה”ב. המוצרים טבעיים, ללא חומרים
משמרים וצבעי מאכל, והגיוון רב - צנצנות
רסק ירקות ופירות שונים, רסק עוף, בשר ורסקי
תערובות שונות למיניהן. אפשר להרכיב מהן
צירוף תזונתי מושלם לפעוט. הבת אהבה מאוד
לאכול מהן, וגודל המנה היה מותאם בדיוק לצרכיה
וגודל קיבתה. טעמתי מהן ויש להם בהחלט טעם
סביר. בארץ לא מקובל כל כך להשתמש במוצרי גרבר.
יקר מדי לכיס הישראלי, שמצד אחד חושב שבישול
ביתי לילדים עדיף ומצד שני רבים הישראלים המאכילים את ילדיהם
במזון ‘הבריא ביותר בעולם’ - שניצל, צ'יפס
וקטשופ. שמן מטוגן (מחומצן) ועוד שמן ועוד
סוכר. הרבה סוכר - כל כפית קטשופ שווה כפית סוכר.
וריבות וממרחי שוקולד השחר ונוטלה על לחם
- הם סוכר ועוד סוכר מרוח על עוד פחמימות. ואם זה עדיין
לא מספיק, מעמיסים על הילדים המסכנים כל
בוקר בדגנים שופעי סוכר. ובמהלך היום נותנים להם חטיפים בעלי ערך תזונתי גרוע ועתירים במרכיבים לא טובים, בלשון המעטה. פלא שעם תזונה כזו
עולה התחלואה בסרטן וברמת המחלות הכרוניות באותם הילדים
בבגרותם?
ובמזון התעשייתי בכלל יש כל כך הרבה
מרכיבים שמעלים את הסיכון לסרטן. לא רק במוצרי בשר תעשייתיים! אתם הצמחוניים אל תחגגו. לא משום שאכילה
במידה של מוצרי בשר תעשייתיים, מסוכנת מאות
מונים פחות מעישון סיגריות ושאיפת אוויר
מזוהם במוקדים העירוניים שגם אתם חיים
בהם. אלא משום שגם מוצרים צמחוניים תעשייתיים
רבים - מכילים חומרים מגדילי סיכון לסרטן
ומחלות אחרות מקצרות חיים.
אלה שאוכלים
מוצרים תעשייתיים למיניהם, אוכלים למעשה
הרבה מאוד חומרים משמרים, חומרי טעם מלאכותיים
ומונעי חמצון, בלבוש של חומרי E עם מספרים שונים. לחלקם פוטנציאל
גבוה לגרום לסרטן. ראו פוסט שפרסמתי בעבר, עם טבלה - לגזור
ולשמור לקנייה במרכול! זו העצה הטובה ביותר
שאני יכול לתת לכם. זכרו, כשברשימת המרכיבים של המוצר כשרשומים מספרי E, מישהו לא רוצה שתדעו מהם והרכבם הכימי.
מזון צמחי מעובד
צ'יפס - מזון צמחי. גם משמין, גם שמן מחומצן וכשהוא משקית מסחרית, האם אתם בודקים מהם התוספים?
ועוד אנקדוטה מעניינת גם לצמחוניים ולטבעוניים. הפירות היבשים מכילים סולפיטים לשימור. סולפיטים הם כימיקלים. זה לא בריא יותר (בלשון המעטה) מהפוספטים, הניטריטים והניטראטים שבמוצרי בשר תעשייתיים. השימוש במונוסודיום גלוטמאט וחומרים אחרים מחקי טעם בשרי, הוא הרמאות הגדולה של צמחוניים וטבעוניים, שאוכלים ברעבתנות חיקויי המבורגר עלובים (כדי לספק את המוח שמתגעגע לטעם המבורגר אמיתי). ומה עם חומרי ההדברה שאתם אוכלים עם הירקות והפירות? האם אתם משרים אותם עשרים דקות במי סבון לפני שאתם אוכלים מהם? אז למרות המהומה התקשורתית שגרמה הנאה רבה לטבעונים, כדאי שידעו שעדיין לא קמה מהומה תקשורתית למזון הצמחוני/טבעוני התעשייתי שהם משתמשים. בטופו, בסויה, בקטשופ, בחרדל, במוצרי טבעול ובשאר ירקות תעשייתיים - היודעים אתם כמה מרכיבים שם עשויים לסכן או להזיק לבריאותכם?
אז מותג מזון התינוקות הגנרי החדש
הוא בהחלט דבר מבורך. לא רק משום ההוזלה בשלושים
אחוז ממחיר השוק (שוודאי יגרור הוזלה גם
של מוצרי החברות האחרות), אלא משום שמתווסף
מוצר נוסף לגיוון. החברות המתחרות יכנסו
בוודאי לעמדת מגננת פרסום אגרסיבי. יטענו
בוודאי שהמוצר שלהם בטוח ומותאם ביותר
לנפש הרכה שאתם מאכילים. יוצא מזה כאילו
שהמוצר הגנרי החדש אינו כזה וכי מוטב שתזהרו
ותמשיכו לשלם עוד שלושים אחוז על המוצרים
שלהם.
אבל כבר הודיעו ברשת שמוצר התינוקות
הגנרי החדש הוא למעשה מותג אמריקאי ידוע
ומוכר, המשמש לתזונה של מיליוני תינוקות
ברחבי ארה”ב והעולם מזה שנים רבות. אינני
יודע בוודאות, אבל אני מנחש בסבירות גבוהה
שמדובר באינפמיל האמריקאי הידוע לטוב.
בכל מקרה, הורים נבונים בודקים ומשווים
את הרכיבים השונים במוצרים השונים. שמן
דקל, לא שמן דקל - חבל שרוב הציבור אינו מבין
שמדובר כאן יותר בהפחדה פרסומית. ושוב אחזור
על דבריו של רופא הילדים האמריקאי - בתזונה
נכונה יש להימנע משימוש במותג אחד. הגיוון
טוב ומשתלם לא רק לתינוקות וילדים, אלא גם
לנו.
ברור שחלב אם הוא הטוב ביותר לתינוק.
אבל מה לעשות כאשר חלב אם אינו מספיק או
אינו זמין (גם מסיבות קריירה של האם)? אגלה
לכם סוד, אני כמו כל בני דורי גדלנו על חלב
פרה. אימא שלי התחילה להוסיף לי חלב פרה לאחר שהרופא בטיפת חלב גער בה שבהתעקשות שלה
להניק ורק להניק בלבד, אני נמצא בתת-תזונה.
ברור שחלב אם מתאים לתינוקות אדם וחלב פרה מתאים
לעגלים, אבל - האם יש קשר לעובדה שבני דורי
סובלים פחות ממחלות אלרגיות? האם חשיפה
מוקדמת לחלב פרה ולתנאים סניטריים הפחותים
מהיום - תרמה דווקא למניעת תגובות אלרגיות
של מערכת החיסון? אינני מעודד חלילה לחזור
ולהזין תינוקות בחלב פרה. אבל דבר אחד ברור.
כשהזינו תינוקות בחלב אם או בחלב פרה, לא
ראינו כל כך הרבה ילדות בגיל עשר עם חזייה.
גיל תחילת המחזור התחיל מאוחר יותר מאשר
כיום. התחלה מוקדמת של מחזור חודשי משמעותה
בדרך כלל גם גיל בלות מוקדם יותר. כל תינוקת
נולדת עם מספר ביציות מוגבל וקבוע (כמאתיים
במספר). לאחר איקס מחזורים, אוזל המלאי ואפשר
כנאמר בלשון סלנג, לסגור את הבסטה. אם כן,
כיום כשלא משיאים ילדות בגיל בת מצווה וגיל
הנישואין הממוצע הולך ועולה - מחזורים מוקדמים
ובלות מוקדמת הם בוודאי לא יתרון.
ואולי לקדמה יש לפעמים גם הרבה חסרונות?
ואולי לקדמה יש לפעמים גם הרבה חסרונות?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן