מה שאנחנו אוכלים נמצא על מדף הכימיקלים - הרגלי אכילה חלק א'

תארו לכם שהייתם באים להתארח אצלי במעבדה והייתי מגיש לכם בפינת אכילה סלט ירקות. "עם מה אתם רוצים את הסלט"? הייתי שואל אתכם. "וכמה כפיות סוכר לתה"? ונניח שהייתם אומרים את הסלט עם מלח ולימון, ושתי כפיות סוכר לתה.

ואז אני רואה את מבטכם הנדהם כאשר אני עולה על הדרגש, ומוריד ממדף הכימיקלים מיכלי פלסטיק שעליהם מסומן 'סודיום כלוריד', 'חומצה ציטרית' ו'סוכרוז'. ועוד שניה תברחו. וודאי תחשבו שאני מרעיל אתכם.

אבל אל דאגה. סודיום כלוריד הוא אותו מלח שאנחנו אוכלים במלחיות, רק הרבה יותר נקי ממנו כשהוא מיוצר עבור תקן מעבדתי.

סוכרוז זה השם הכימי של הסוכר שאנחנו שמים בתה וגם הוא נקי הרבה יותר 'ככימיקל' במעבדה. אבל 'חומצה ציטרית' לעזאזל, מה זה? נשמע מפחיד ואני רואה את מבטכם המבועת. ובכן, איך אומרים בצרפתית לימון? אה, ציטרון! חומצה ציטרית במים היא פשוט מיץ לימון. ומדוע מיץ לימון חמוץ? זה מהחומצה הציטרית.

אז הנה אכין לכם מיץ לימון. אקח מי מעבדה טהורים (בשתי דרגות סינון גבוהות יותר ממי השתיה שלכם), אשקול מעט גרגרי חומצה ציטרית, אכניס לקנקן אבקת סוכרוז, והרי לכם מיץ לימון משובח.

כן, כן תגידו לי - אבל זה מלאכותי. במיץ לימון טבעי יש גם ויטמין סי. ויטמין סי אתם רוצים? וכבר אני עולה בדרגש אל מדף הכימיקלים, ואני מוריד מיכל שעליו מסומן 'חומצה אסקורבית'. חומצה אסקורבית היא ויטמין סי טהור.

גבירותי ורבותי אין כל שוני בין החומרים 'הטבעיים' שאתם משתמשים בבית לבין הכימיקלים עם השמות המפחידים האלה. אתם בעצם אוכלים כימיה של חומרי טבע.

כשהחלב מחמיץ - נוצרת בעצם 'חומצה לאקטית' על ידי החיידקים מחמיצי החלב. איזה סוכר יש בחלב? לקטוז נכון? אז כשהלקטוז מחמיץ - נוצרת חומצה לקטית. וכשאתם עושים הרבה פעילות גופנית, כואבים לכם לאחר מכן השרירים. אתם יודעים מדוע? כי גפ השרירים שלכם יוצרים הרבה חומצה לקטית בעקבות תהליך נשימה מאומצת שהוא בעצם שרשרת תגובות ביוכימיות. והחומצה הלקטית המצטברת בשריר בפעילות מאומצת - מכאיבה לשרירים. ובכלל בתהליך הנשימה, בתאי הגוף מתפרק הסוכר ומתגלגל בשרשרת למבחר חומצות תוך שחרור אנרגיה למשל לחומצת לימון (חומצה ציטרית) וחומצת תפוחים (חומצה פומארית) - כמו במיצי פירות. כלומר ניתן לומר שמבחינה פילוסופית, בתהליך הנשימה ושחרור אנרגיה - אנחנו מתחילים כ- 'פֵּירוֹת' (חומצות פירות) ומסיימים כ- 'פָּרוֹת' (חומצת חלב).

במחלקה לכימיה ביולוגית שבה קיבלתי תואר דוקטור, אחד החוקרים הבכירים היה ישעיהו ליבוביץ, לפני שפרש לפנסיה והמשיך לעסוק בפילוסופיה. וסיפרו עליו שכאשר היה עורך בחינה בעל פה לצורך קבלת מסטר בביוכימיה, היה פותח את הבחינה ושואל סטודנטית מפוחדת : "מה אכלת היום לארוחת בוקר"? והיא ענתה: "מרוב התרגשות לא אכלתי דבר". ולא ידעה עד כמה 'הסתבכה' כי עוד מעט ישאל אותה על התהליכים הביוכימיים המתרחשים בצום - על פירוק חומרי התשמורת, השומן והגליקוגן, על השרשרת הביוכימית של תהליך הגלוּקוֹנֶאוֹגֶנֶזה... 
"אז מה אכלת אתמול לארוחת בוקר"? הרים מעט את קולו. 
והיא פרטה: "כריך גבינה וזיתים שחורים". 
אהה! אמר בקריאת ניצחון "על העץ הזיתים ירוקים, מדוע הזיתים שאכלת שחורים"?
והסטודנטית שידעה לספר על מסלולי הגליקוליזה ועל החימצון במעגל קרבס שעובר הכריך שלה לאחר עיכול ראשוני במערכת העיכול, אך כשחיוורון על פניה, לא ידעה מה עושה את הזיתים לשחורים.

אז ככה - כל מיני הזיתים שאנחנו אוכלים, בעצם עוברים תהליכי עיבוד תעשייתי. הזיתים מושחרים על ידי אשכרה כימיקל. ולא סתם כימיקל. מדובר בסודיום הידרוקסיד. מי שיעז לאכול אותו יחוררו המעיים שלו ותכולתם תשפך לחלל הבטן. נא לא לנסות בבית, למי שחפץ חיים.
הבסיס (שמסוכן כמו חומצה) שבכימיקל הזה גורם להשחרת הזיתים. לפני שאנחנו אוכלים אותם נשטפים היטב שאריות סודיום ההידרוקסיד (כשהכל תקין בהליך הייצור ונערכת בקרת איכות).  

אז לכל אלה שחושבים כי אוכלים אך ורק מזון טבעי (טבעונים, פליאו ושאר ירקות) - אתם בעצם אוכלים כימיקלים. הרבה כימיקלים. גם הברזל, החומצה הפולית והויטמין B12 כתוספי מזון - הם כימיקלים מהמדף.

חומר למחשבה.

ושאלה לסיום - האם הייתם מוכנים לאכול מזון לכלבים או לחתולים? וכי מדוע לא? האם יש סיבה לכך או שמא מדובר בפסיכולוגיה ושטיפות מוח של חברה פלצנית

על כך ברשומה הבאה.

מה עושים כשאורחים מגיעים בהתראה של רבע שעה?

הטלפון מצלצל. "אנחנו כאן בסביבה. אפשר לקפוץ לבקר בעוד רבע שעה"?
זה בדיוק זמן ארוחה. קפה ועוגיות לא מתאים. שוב נגיש פיצוחים ופירות יבשים?
לא, אני אארגן להם ארוחה בחמש דקות. ארוחה כזו:

עלי גפן ממולאים בנגיעות רוקפור וקשקבל

לא מאמינים? אופן ההכנה המלא תמצאו בבלוג השני 'אמירה יומית' בקישור כאן.
ומי שעדיין אינו מכיר, תמצאו שם בכל יום הפתעה בנושאים שונים.

מה אתם מכינים כשאורחים מגיעים בהתראה של רבע שעה?

ועכשיו דברים קצת רציניים יותר הקשורים לתזונה נכונה. נכון, המנה הזו אינה מנת דיאטה דלת קלוריות. עלי גפן ממולאים באורז אינם נחשבים למנת רזון דיאטטית. כי מלבד אורז שהוא פחמימה בעל אינדקס גליקמי בינוני-גבוה, יש באורז לא מעט שמן. והסבתא הכורדית גילתה לי שהיא מוסיפה לשתיים וחצי כוסות אורז חצי כוס שמן. נדמה לכם שכולם מוסיפים שמן זית? ברוב המסעדות חוסכים בשמן חמניות או סויה, שהם אינם שיא הבריאות. ובמסעדות מקסימום בוזקים על הממולאים בצלחת נגיעות של שמן זית. שיריח לנו כשמן זית.

אבל מנת עלי גפן ממולאים באורז זו מנה קלאסית של טבעוניים. מנות שהן ברובן עשירות בפחמימות ושמנים, אבל עניות יחסית בחלבונים - תזונה לא מאוזנת כפי שאוכלים רבים מהטבעוניים, שאין להם פרופסורה בביוכימיה של התזונה. 

לטבעונים רבים צריכת יתר של פחמימות ושומנים. זה לא משנה שהשמן צמחי, ואפילו שמן זית. שימוש יומי של יותר מ 4 כפות שמן מזיק להם, כאילו אכלו שומן מהחי. תזונה מאוזנת מורכבת לפי ערך קלורי מ- 40% פחמימות, 30% חלבונים (מלאים) ו-30% שומנים. ראו כאן הסבר במדריך תזונת הזון. 

לפיכך עלי גפן ממולאים באורז ובבשר טחון ביחס הנכון, מאוזנים שלא כמו עלי גפן ממולאים באורז וירקות בלבד. הבשר עשיר בחלבון. אז מה יכולים לעשות צמחוניים המתנזרים מבשר ושאינם מתנזרים ממאכלי חלב? הם יכולים לאזן את מנת הממולאים באורז, בחלבון גבינות כפי שבמנת הממולאים המשודרגת כאן.
אמנם רוקפור וקשקבל הן גבינות שמנות, אבל במנה זו יש רק נגיעות שלהן, ולא אוכלים מנה כזו בכל יום.

כל האמת על מזון לתינוקות וגם שלנו

במהדורת החדשות בערוץ 2 הובאה אתמול כתבה על אבן דרך בתעשיית המזון לתינוקות. רשת מזון גדולה עומדת להוציא מותג גנרי של חלב לתינוקות, שיהיה זול ב- 30 אחוז משלושת המותגים המובילים כיום בשוק בארץ.

כשנולדה הבת הבכורה בארה”ב בעת שהותנו שם בפוסט דוקטורט והתמחות, התייצבנו בדייקנות אצל רופא הילדים שלה, בביקור חודשי אשר מחליף את ’טיפת חלב’ - מוסד שכידוע לא קיים שם כזה. שם באחריות ההורים לבקר במרפאת ילדים פרטית, לבדיקות, מדידות, חיסונים וכדומה. אינני יודע מה עושים עניי ארה”ב. גם לנו שהיה ביטוח רפואי (בעלות של ארבע מאות דולר לחודש), עלות כל ביקור עם הבת היה 50 דולר בנוסף - דמי השתתפות עצמית.

לביקור הראשון מנהל המרפאה הגיע לביתנו ימים אחדים אחרי שחזרנו עם הבת מבית החולים. הוא המליץ לתת לה חלב תינוקות תוצרת אינפמיל או סמילק. אינפמיל וסמילק היו אז שתי החברות המובילות בארה”ב באותם הימים. כששבנו לארץ עם הבת כשמלאה לה שנה בדיוק (כעולה חדשה אמריקאית), התפלאנו מאוד שאינפמיל אינו מוצר מוכר הנמכר בארץ וכאן שולטים סמילק, מטרנה ולימים גם רמדיה. מי שמע אז בכלל על השתיים האחרונות בארה”ב?

אבל לא אשכח את דברי רופא הילדים האמריקאי המכובד: “השתמשו באינפמיל ובסמילק לסירוגין, שבוע זה , שבוע באחר. ובכלל אני ממליץ בכל דבר מזון שלא להצמד למותג אחד. לגוון ככל האפשר”. כמה חכם הרופא הזה. ראשית אין דבר כזה מוצר מושלם. לכן גיוון תמיד משתלם. כלומר, מוצר אחד עשוי להשלים את רעהו במרכיבים ייחודיים. שנית, הורים שהיו נוקטים במדיניות הגיוון הזה במזון לתינוקות - ילדיהם לא היו נפגעים מפרשת רמדיה, הידועה לשמצה. איך עדיין יש הורים ששכחו וממשיכים לקנות רמדיה אינני יודע. בשביל הבדל של שקל או שניים? ובכלל במאמר מוסגר, אני בעד ענישה ציבורית קולקטיבית של חברות סורחות, שסיכנו את הציבור. עד היום אני מחרים למשל חלב עמיד מתוצרת תנובה, לאחר שנמצאה במוצר רמה לא רצויה של סבון שטיפה. אמנם המוצר הורד אז באופן זמני מהמדפים, אבל לאחר מספר שבועות כבר שכחו. אני לא. עד היום אני מחרים את המוצר וקונה חלב עמיד תוצרת רמת הגולן. הלוואי והיו עושים כך גם אחרים. לו חברות היו מחמירות בבקרת האיכות של מוצריהן, מחשש הפגיעה בשמם הטוב לדיראון עולם - העולם העסקי היה נראה אחרת. לו רק הייתה מתקיימת האמרה “טוב שם טוב משמן טוב”.

כשהבת גדלה מעט, היא הייתה תינוקת גרבר. צנצנות גרבר פופולריות מאוד כמזון לתינוקות בארה”ב. המוצרים טבעיים, ללא חומרים משמרים וצבעי מאכל, והגיוון רב - צנצנות רסק ירקות ופירות שונים, רסק עוף, בשר ורסקי תערובות שונות למיניהן. אפשר להרכיב מהן צירוף תזונתי מושלם לפעוט. הבת אהבה מאוד לאכול מהן, וגודל המנה היה מותאם בדיוק לצרכיה וגודל קיבתה. טעמתי מהן ויש להם בהחלט טעם סביר. בארץ לא מקובל כל כך להשתמש במוצרי גרבר. יקר מדי לכיס הישראלי, שמצד אחד חושב שבישול ביתי לילדים עדיף ומצד שני רבים הישראלים המאכילים את ילדיהם במזון ‘הבריא ביותר בעולם’ - שניצל, צ'יפס וקטשופ. שמן מטוגן (מחומצן) ועוד שמן ועוד סוכר. הרבה סוכר - כל כפית קטשופ שווה כפית סוכר. וריבות וממרחי שוקולד השחר ונוטלה על לחם - הם סוכר ועוד סוכר מרוח על עוד פחמימות. ואם זה עדיין לא מספיק, מעמיסים על הילדים המסכנים כל בוקר בדגנים שופעי סוכר. ובמהלך היום נותנים להם חטיפים בעלי ערך תזונתי גרוע ועתירים במרכיבים לא טובים, בלשון המעטה. פלא שעם תזונה כזו עולה התחלואה בסרטן וברמת המחלות הכרוניות באותם הילדים בבגרותם?

ארוחת בוקר ישראלית לעצלנים שלא אוהבים את הילדים שלהם

ובמזון התעשייתי בכלל יש כל כך הרבה מרכיבים שמעלים את הסיכון לסרטן. לא רק במוצרי בשר תעשייתיים! אתם הצמחוניים אל תחגגו. לא משום שאכילה במידה של מוצרי בשר תעשייתיים, מסוכנת מאות מונים פחות מעישון סיגריות ושאיפת אוויר מזוהם במוקדים העירוניים שגם אתם חיים בהם. אלא משום שגם מוצרים צמחוניים תעשייתיים רבים - מכילים חומרים מגדילי סיכון לסרטן ומחלות אחרות מקצרות חיים.

מזון צמחי מעובד

אלה שאוכלים מוצרים תעשייתיים למיניהם, אוכלים למעשה הרבה מאוד חומרים משמרים, חומרי טעם מלאכותיים ומונעי חמצון, בלבוש של חומרי E עם מספרים שונים. לחלקם פוטנציאל גבוה לגרום לסרטן. ראו פוסט שפרסמתי בעבר, עם טבלה - לגזור ולשמור לקנייה במרכול! זו העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת לכם. זכרו, כשברשימת המרכיבים של המוצר כשרשומים מספרי E, מישהו לא רוצה שתדעו מהם והרכבם הכימי.

צ'יפס - מזון צמחי. גם משמין, גם שמן מחומצן וכשהוא משקית מסחרית, האם אתם בודקים מהם התוספים?

ועוד אנקדוטה מעניינת גם לצמחוניים ולטבעוניים. הפירות היבשים מכילים סולפיטים לשימור. סולפיטים הם כימיקלים. זה לא בריא יותר (בלשון המעטה) מהפוספטים, הניטריטים והניטראטים שבמוצרי בשר תעשייתיים. השימוש במונוסודיום גלוטמאט וחומרים אחרים מחקי טעם בשרי, הוא הרמאות הגדולה של צמחוניים וטבעוניים, שאוכלים ברעבתנות חיקויי המבורגר עלובים (כדי לספק את המוח שמתגעגע לטעם המבורגר אמיתי). ומה עם חומרי ההדברה שאתם אוכלים עם הירקות והפירות? האם אתם משרים אותם עשרים דקות במי סבון לפני שאתם אוכלים מהם? אז למרות המהומה התקשורתית שגרמה הנאה רבה לטבעונים, כדאי שידעו שעדיין לא קמה מהומה תקשורתית למזון הצמחוני/טבעוני התעשייתי שהם משתמשים. בטופו, בסויה, בקטשופ, בחרדל, במוצרי טבעול ובשאר ירקות תעשייתיים - היודעים אתם כמה מרכיבים שם עשויים לסכן או להזיק לבריאותכם?

אז מותג מזון התינוקות הגנרי החדש הוא בהחלט דבר מבורך. לא רק משום ההוזלה בשלושים אחוז ממחיר השוק (שוודאי יגרור הוזלה גם של מוצרי החברות האחרות), אלא משום שמתווסף מוצר נוסף לגיוון. החברות המתחרות יכנסו בוודאי לעמדת מגננת פרסום אגרסיבי. יטענו בוודאי שהמוצר שלהם בטוח ומותאם ביותר לנפש הרכה שאתם מאכילים. יוצא מזה כאילו שהמוצר הגנרי החדש אינו כזה וכי מוטב שתזהרו ותמשיכו לשלם עוד שלושים אחוז על המוצרים שלהם.

אבל כבר הודיעו ברשת שמוצר התינוקות הגנרי החדש הוא למעשה מותג אמריקאי ידוע ומוכר, המשמש לתזונה של מיליוני תינוקות ברחבי ארה”ב והעולם מזה שנים רבות. אינני יודע בוודאות, אבל אני מנחש בסבירות גבוהה שמדובר באינפמיל האמריקאי הידוע לטוב. בכל מקרה, הורים נבונים בודקים ומשווים את הרכיבים השונים במוצרים השונים. שמן דקל, לא שמן דקל - חבל שרוב הציבור אינו מבין שמדובר כאן יותר בהפחדה פרסומית. ושוב אחזור על דבריו של רופא הילדים האמריקאי - בתזונה נכונה יש להימנע משימוש במותג אחד. הגיוון טוב ומשתלם לא רק לתינוקות וילדים, אלא גם לנו.

ברור שחלב אם הוא הטוב ביותר לתינוק. אבל מה לעשות כאשר חלב אם אינו מספיק או אינו זמין (גם מסיבות קריירה של האם)? אגלה לכם סוד, אני כמו כל בני דורי גדלנו על חלב פרה. אימא שלי התחילה להוסיף לי חלב פרה לאחר שהרופא בטיפת חלב גער בה שבהתעקשות שלה להניק ורק להניק בלבד, אני נמצא בתת-תזונה. ברור שחלב אם מתאים לתינוקות אדם וחלב פרה מתאים לעגלים, אבל - האם יש קשר לעובדה שבני דורי סובלים פחות ממחלות אלרגיות? האם חשיפה מוקדמת לחלב פרה ולתנאים סניטריים הפחותים מהיום - תרמה דווקא למניעת תגובות אלרגיות של מערכת החיסון? אינני מעודד חלילה לחזור ולהזין תינוקות בחלב פרה. אבל דבר אחד ברור. כשהזינו תינוקות בחלב אם או בחלב פרה, לא ראינו כל כך הרבה ילדות בגיל עשר עם חזייה. גיל תחילת המחזור התחיל מאוחר יותר מאשר כיום. התחלה מוקדמת של מחזור חודשי משמעותה בדרך כלל גם גיל בלות מוקדם יותר. כל תינוקת נולדת עם מספר ביציות מוגבל וקבוע (כמאתיים במספר). לאחר איקס מחזורים, אוזל המלאי ואפשר כנאמר בלשון סלנג, לסגור את הבסטה. אם כן, כיום כשלא משיאים ילדות בגיל בת מצווה וגיל הנישואין הממוצע הולך ועולה - מחזורים מוקדמים ובלות מוקדמת הם בוודאי לא יתרון.

ואולי לקדמה יש לפעמים גם הרבה חסרונות?

שני תפוחים ואמונות טפלות

שני תפוחים, שני אדומים
נפלו על דשא רך
התגלגלו, התכרבלו
בתוך העשב
הם זימזמו, הם נימנמו
וטוב להם כל כך
מתפוחים מה כבר אפשר
לדרוש בעצם

אלו מילות השיר 'שני תפוחים' שחיבר אהוד מנור ז"ל, אשר לו הוקדש היום הדודל של גוגל

האסוציאציה לשיר הזה היא נושא הפוסט, שהוא אמונות טפלות ומיתוסים בקרב הציבור בענייני אוכל ובריאות . ולא חסרים כאלה.

למשל, התפוחים. מרבית שומרי הדיאטות חושבים שצריך לאכול תפוחים ירוקים חמוצים, כי הם מכילים פחות סוכר מאשר תפוחים אדומים. אז לא. לתפוחים אדומים וירוקים יש אותה כמות של סוכר. בירוקים יש רק חומצות טעם טבעי שעושות חמוץ על הלשון.

ואני זוכר בילדותי כיצד כמעט גוועתי בצמא, כאשר הורי אסרו עלי לשתות מים במשך שעתיים לאחר אכילת אבטיח: "אבא כבר עברו שעתיים? אני צמא", שאלתי. והתשובה "לא, רק בעוד חמש דקות יסתיימו שעתיים". עוד מיתוס לא מבוסס מדעית שרווח בציבור.

ובכלל המחשבה ששתיית מים לאחר אכילת פירות (שבעצמם מכילים מים) גורמת לשלשולים וכאבי בטן, היא כמובן עורבא פרח.

ואומרים לא לשתות חלב שעתיים (בדיוק) לאחר אכילת בשר בגלל סיבה אחרת שקשורה לכשרות, אבל מה כאשר הגדי נאכל עם חלב שאינו של אמו?

יש אנשים שאלרגיים לסויה (אז אולי היא לא טובה לכולם)?

יש אנשים שאלרגיים לדגנים (גלוטן), 8% בלבד מהאוכלוסיה - ומכך יש מסיקים כי גלוטן לא טוב לכולם!

יש אנשים שאלרגיים לבוטנים ואגוזים (אז אולי זה סימן שכולם צריכים להפסיק לאכלם).

יש אנשים שאלרגיים לקטניות (אז גם אותם כולם צריכים להפסיק לאכול)?

יש אנשים שאלרגיים לפירות וירקות אלה או אחרים, במידה זו או אחרת...

יש אנשים שאלרגיים לביצים...

יש אנשים שאלרגיים לחלב (וברוסיה בתוכנית טלוויזיה כבר המליצו להפסיק לאכול חלב ומוצריו).

יש אנשים רגישים במיוחד לאלכוהול (כמעט כל הסינים), אז תאמרו לצעירים להפסיק לשתות בגלל זה?אלרגיה למזון היא תגובה של מערכת החיסון שלנו. והיא אינדיבידואלית לכל אחד. רגישות למזון מסוים נובעת למשל מרמה נמוכה של אנזים מסוים אצל אנשים מסוימים. או שהגוף יוצר נוגדנים כנגד מרכיבי מזון מסויימים.

אומרים לכם שאכילה של בשר זה לא בריא. גם כשהיא במידה והבשר הוא בשר רזה. ובעצם קבוצה מסוימת טוענת נמרצות שבשר אינו מיועד למאכל אדם. זה כמובן נובע בחלקו מאידיאולוגיה. אבל יש אידיאולוגים שמנפנפים בעניין הבריאות שבעיניין.

אבל תגידו, מדוע אין אנשים אלרגיים לבשר?
חומר למחשבה!

וכשאני מציין בשר - הכוונה לבקר, כבש, עוף וחזיר. לא לדגים ופירות ים - שגם אליהם יש אנשים אלרגיים.

גם אלו שחושבים שהם אלרגיים לבשר, סביר להניח שהם אלרגיים לתוספות והכימיקלים התעשייתיים שמוסיפים למוצרי בשר, ולא לבשר עצמו.

ומה תגידו על כך שאין אלרגיה לבשר, כי בעלי החיים היונקים קרובים לנו מבחינה גנטית מאשר הצמחים? שמערכת החיסון שלנו עשויה להגיב בעוז דווקא לשונה ולזר?

אנשים חושבים שיש מזונות בריאות. אבל האמת היא רק שיש מזונות שפחות מזיקים בכמות גדולה (כי אין להם חומרי E, 
משמרים או צבעי מאכל). ולכן אולי ניתן לומר שהם רק בריאים יותר. ועל העניין המפוקפק של שימוש במזון כתרופה – עוד אכתוב בעתיד. מזון אינו תרופה! ולגבי עניין מזעור הסיכונים, ראו בהמשך הכתבה.

והמאמרים שהמאמינים מביאים כהוכחה שתבלין זה או אחר הוא תרופה - האם אתם מדענים ומבינים את החומר המדעי הניסויי על בוריו, כדי שתוכלו בכלל לשפוט אותו (מלבד שראיתם התייחסות אליהם בסיינטיפיק מעריב או סלונה)? האם אתם מבינים שגם אם תאכלו קילו קינמון, כורכום או פטרוזיליה - לא תגיעו לכמויות שאפילו יזיזו לגופכם, (ואולי רק יזיקו)?

אז "מזון בריאות" = מזון פחות מזיק (לא תמיד כפי שתראו)?! וזה מזכיר לי שגבינה 5% שומן (בישראל) = גבינה 95% נטולת שומן (fat free) בארה"ב.

ומדוע חנויות "בריאות" הצצות כמו פטריות לאחר גשם, מוכרות פירות טריים ויבשים כמזון בריאות (ד"א, במחיר פי 3 מהירקן)? מה, הסוכר שבפירות בריא? תזללו את זה ותקבלו סוכרת וסתימת עורקים מהטריגליצרידים? ומה עם הכימיקלים, הסולפיטים המשמרים שבפירות היבשים ובגרנולות - זה בריא? האם אתם בטוחים שסולקו כל חומרי ההדברה? האם אין שם עודף נתרן? (שמסוכן לא פחות מחומרי E) האם על המוצרים האלה יש תעודת כשרות מרבנות שומרת הבריאות?

ומה יכול לענות רופא שבישר על סרטן לחולה, ששואל:
"אבל דוקטור, איך זה? הרי אני אוכל כל כך בריא"!

ומה יכול לענות רופא לחולה שלקה בלבו, ששואל: "אבל דוקטור, איך זה? אני אוכל כל כך בריא והולך פעמיים בשבוע לחדר כושר"?
אז אולי נוח לנו להאשים את הכל, מלבד את הגנטיקה האינדיבידואלית שלנו (והגורמים הסביבתיים שמזיקים לנו באמת ואנחנו מתעלמים מהם?

חומר למחשבה.

***

ולאלה שקוראים תגר על כתבה מעין זו, המערערת על האמונות ותפישות הבריאות הרווחות בציבור - ממליץ לקרוא את הספר הזה:

ד"ר דייוויד אגוס (אחד האונקולוגים וחוקרי הסרטן המובילים בעולם, הנושא את דגל החדשנות הטכנולוגית) מתמודד בספרו הקץ למחלות עם שאלות היסוד הללו, קורא תיגר על מוסכמות ותיקות, ומנפץ תפישׂות מוטעות על משמעותו של המונח "בריאות". כולל, ניפוץ מיתוסים כל מיני טרנדים של תזונה ודיאטות " בריאות" של כל מיני גוּרוּז.

נקודות המבט שלו המבוססות על עובדות, יכולות ללמד אותנו כיצד להקטין סיכויים לכלל המחלות.

הספר מלא גם בתשובות לשאלות מעשיות רבות, שלא ניתן להתעלם מהן ׁ(כפי שכתוב בדף הכריכה האחורי), כמו:

* איך עלולה נטילת מולטי-ויטמינים להגדיל משמעותית ולאורך זמן את הסיכון ללקות בסרטן.

* מדוע ישיבה במשך רוב שעות היום, גם אם היא באה בעקבות אימון בוקר מפרך, עלולה להזיק לנו לא פחות מעישון.

* כיצד עלולים דברים קטנים וחמקמקים הגורמים דלקות – מעקבים גבוהים ועד צינון עונתי – להביא להתקפי לב קטלניים, ואפילו לגזול מאיתנו את שפיותנו.

* כיצד יכולות שלוש תרופות לא יקרות – אספירין, סטטינים וחיסון שנתי נגד שפעת – לשפר בצורה משמעותית את מסלול בריאותנו.

ועוד כהנה וכהנה דברים מועילים בספר.

והרי רשימה חלקית של הביקורות:

"כרופא, מדען ומדריך ידידותי, ד"ר דייוויד אגוס לוקח את קוראיו למסע מרתק בין רעיונות ועובדות הקשורים לבריאות ולמחלות.סביר מאוד להניח שלאחר שתקראו ספר זה, תשנו לפחות חלק מהשקפותיכם בנושא בריאות ומחלות."
מארי גל-מאן, PhD, חתן פרס נובל לפיזיקה, 1969

"הקץ למחלות מלא ברעיונות חדשניים המגובים בעובדות מדעיות, והוא מפשט עבור הקוראים התפתחויות חיוניות ומורכבות המתרחשות כיום בעולם הרפואה, ומלמד אותנו כיצד לנצל עד תום מה שעומד לרשותנו, ואת מה שעוד עתיד להגיע."
מייקל דל, מייסד ומנכ"ל חברת Dell

"הקץ למחלות עשוי לשנות את כל מה שחשבתם שאתם יודעים על בריאות. הוא מעורר מחשבה והשראה גם יחד. מומלץ בחום".

ד"ר דין אורניש, פרופסור לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו.


גם אני ממליץ עליו בחום. לא רק שתפיסות הקורא לגבי מזון ובריאות ישתנו בעיקבות הקריאה, אלא גם ילמד מהו באמת הדבר החשוב ביותר שיוכלו לעשות היום - כדי לשמור על בריאותו ואושרו בלי להוציא על כך פרוטה.