יום חמישי, 15 בדצמבר 2016

המין האנושי, עבר ועתיד פרק ה' - עתיד רע או טוב יותר, זו השאלה!


בפרק הקודם דנו בתהליכי האבולוציה שעיצבו את המין האנושי שלנו ובסימנים שתהליכים אלה לא הסתיימו - האדם ממשיך לפתח שונות אשר בתנאים סביבתיים, חברתיים ותרבותיים מסוימים - עשוי לפרוץ מין אדם חדש. כיום, כמו בעידן הקדום בו חיו מיני אדם אחרים, קיימת שונות משמעותית בין אנשים שונים באוכלוסיה, בהרכב הגנים המשפיעים על רמת האינטליגנציה והיכולת להמציא טכנולוגיות חדשות. קיימת כמובן שונות באוכלוסיות האדם גם בתכונות אחרות, כמו עמידויות למחלות ועוד, שגם הן עשויות לקבוע את עתיד האדם בתנאים משתנים. כפי שציינתי בפרק הקודם, שינויים מצטברים עשויים להוביל ליצירת אוכלוסיות שיכולת העמדת צאצאים משותפת ביניהן, תיחלש ולאחר מכן תיעלם. אז ייווצרו למעשה תתי- מינים, או מינים שונים של האדם, שיתקיימו בתחילה במקביל - אלא אם כן ייווצרו תנאים סביבתיים בהם יהיה יתרון משמעותי ליכולת העמדת צאצאים של מין אחד על משנהו. במקרה כזה, מין האדם העתידי עשוי להיות שונה מאוד מהאדם כיום . 
בכתבה זו, נדון בשאלה האם מין האדם החדש יהיה חכם או טיפש יותר.

ראשית אני רוצה לחדד את השאלה, האם האבולוציה היא אקראית? אם נסתכל על התהליכים הגנטיים הגורמים לשונות - כלומר המוטציות - למעשה השונות  הזו שנוצרת היא אקראית לחלוטין. המוטציות שנוצרות יכולות להיות מזיקות, ניטרליות, או מועילות.


המוטציות המזיקות יכולות להיות קטלניות (כלומר, לא יהיה דור המשך) ולכן מוטציות מסוג זה מחסלות את המשך קיומן. המוטציות הניטרליות לא משפיעות על המשך יכולת הקיום והרבייה,לפחות בתחילה. אבל מאוחר יותר, אם נוצרים תנאי סביבה שונים מסוימים, הן עשויות להיות לרועץ (כלומר להקטין את יכולת ההישרדות של האנשים הנושאים אותן בחומר הגנטי שלהם). לעומת זאת, אם ייווצרו תנאים מסוימים אחרים, המוטציות הניטרליות יכולות להפוך דווקא למועילות - כי הן תשפרנה את יכולת ההישרדות של האנשים הנושאים אותן. יצירת מוטציות מועילות (שהסיכוי הסטטיסטי להיווצרותן קטן), מקנות יתרון, כבר כיום, כאשר הן מגבירות את יכולת הצאצאים לשרוד או אם הן מגבירות את הפוריות של האנשים הנושאים את המוטציות האלה, ולכן מעלות את מספר הצאצאים שלהם. 
העלייה במספר האנשים המכילים מטען גנטי אשר משפר את יכולת ההישרדות שלהם, נובעת מתהליך המכונה הברירה הטבעית (הסלקציה).

בניגוד לתהליך יצירת המוטציות שהוא אקראי, תהליך הברירה הטבעית (הסלקציה) אינו אקראי לגמרי. למשל, תהליך הברירה הטבעית יכול להיות מושפע מתנאים סביבתיים (ואפילו חברתיים ותרבותיים), שמשתנים בעקבות מעשיו של האדם עצמו (ביעור יערות, אפקט החממה, זיהום הסביבה, מלחמות וכדומה). כל זאת בהנחה שהאדם לא יתערב במטען הגנטי שלו על ידי הנדסה גנטית או שיבוט - שאת תוצאותיהם על המין האנושי, בלתי ניתן לחזות מראש.

מעניינת במיוחד וריאציה (מוטציה) שהתפתחה בגן הקשור להתפתחות המוח האנושי. הגן הזה נחקר על ידי גנטיקאים בשל מעורבותו בתסמין גנטי העובר בתורשה (ואשר נפוץ במשפחות מסוימות בהודו) – תסמין ילדי 'ראש הציפור'. השם המדעי של התסמין הזה הוא Seckel syndrome והוא נגרם בגלל פגם בגן המכונה SCKL1 . בין שאר התופעות של הילדים האלה, אופייניים ראש ומוח קטנים במיוחד ורמת משכל שאינה גבוהה מ- 50 (רמת משכל ממוצעת באוכלוסיה היא 100).




ילד ראש ציפור

ילד ראש ציפור

מסתבר שמאוחר יחסית בתולדות המין האנושי, התפתחה בעקבות מוטציה מסוימת וריאציה חדשה נוספת בגן הנורמלי SCKL1.  מדובר במוטציה שאינה מזיקה ולפיכך הביאה לשונות בגירסאות נורמליות של הגן הזה בין בני אדם שונים (בלשון מדעית, מכנים שונות נורמלית בגן בשם פולימורפיזם).

כל אדם נושא שני עותקים של כל גן. אחד מהם ירש מאימו והשני מאביו. על פי חוק גנטי המכונה חוק הארדי ויינברג, כאשר נוצרות שתי גרסאות של אותו גן -  ואם אין לאף אחת מהן יתרון או חסרון המשפיעים על הרבייה, אזי לאחר מספר דורות יחס עותקי הגנים (הישן והחדש) באוכלוסיה יהיה 1:2:1 , בקירוב. כלומר, נוצר שיווי משקל שבו 25% מהאנשים מכילים שני עותקים מהגרסה הישנה של הגן, 25% מהאנשים מכילים שני עותקים מהגרסה החדשה ו- 50% מכילים שני עותקים מעורבים - עותק אחד ישן ועותק אחד חדש.

מסתבר שנמצא כיום מתאם בין רמת האינטליגנציה ומורכבות המחשבה לבין מספר העותקים של הגירסה החדשה, לטובת אלה שנושאים שני עותקים של הגירסה החדשה. קיים מתאם, אולם יש לציין שהאינטליגנציה נובעת ממכלול של מספר גנים ולא של אחד בלבד. 

למרות שכביכול יש יתרון תרבותי לחכמה, היחס של נושאי שני עותקים של הגירסה החדשה באוכלוסיה הכללית יציב ואינו עולה. זאת משום שלנושאי שני הגנים 'החכמים' אין יתרון רבייתי (כלומר, אין ברירה טבעית). 
נהפוך הוא - לאנשים חריפי שכל, סקרנים, בעלי רעיונות חדשניים, יש במקרים רבים פחות ילדים מהממוצע באוכלוסייה. כך למשל סטודנטים דוחים את ההתרבות בשעה שרבים מבני כיתתם בתיכון, שציוניהם היו נמוכים מדי - מתחילים להביא תינוקות לעולם מיד בתום לימודיהם. אם להורים פחות אינטליגנטים יש יותר צאצאים, הרי שבימינו האינטליגנציה היא מעמסה דרוויניסטית ולכן האינטליגנציה הממוצעת של האדם עשויה לעבור אבולוציה כלפי מטה.

כלומר, לפי גישה מדעית זו, במצב כיום, כאשר האנשים נושאי הגנים המקנים להם רמת משכל גבוהה, דוחים משיקולי קריירה או שיקולים אחרים את גיל העמדת צאצאים ו/או את מספרם, יש להם חסרון אבולוציוני – הפחתת מספר צאצאים מסוגם. 

לעומת זאת, כאשר אנשים נושאי גנים בעלי רמת משכל נמוכה נישאים מוקדם בשיא גיל הפוריות, הרי יש להם יתרון אבולוציוני – הגדלת מספר הצאצאים מסוגם. בחברת השפע כיום, אין לאנשים בעלי רמת משכל נמוכה יחסית חסרון בהישרדות, כפי שהיה בעבר. למשל, גם מי שמתקשה בחישובים - מחשב אותם בנקל במחשבון שבסמרטפון שלו. ומי שמרבה לשכוח, יכול להיזכר בקלות  על ידי חיפוש באינטרנט. לפיכך, כן צפויה נסיגה במספר האנשים בעלי רמת משכל גבוהה ויחד איתה הקטנה במאגר הגנים 'החכמים'. האם ידעתם שגודל המוח הממוצע של ההומו ספיינס (אנחנו) כיום קטן יותר מההומו ספיינס הקדום מתקופת האבן? היום נפח המוח הממוצע הוא 1,350 סמ"ק ובתקופת האבן נפחו הממוצע היה 1,450 סמ"ק. הפרש של 100 סמ"ק זה לא מעט.

ציינתי שכיום ישנו שיווי משקל באוכלוסיה בין גירסת הגן החכמה לבין הפחות חכמה. אם כך, מתי כן עשויה להיווצר התפלגות באוכלוסיה? הדבר יוכל להיווצר אם מבחינה חברתית, יימשכו למשל 'החכמים' אל בני מינם. אם להיבדלות חברתית מרצון תתווסף גם היבדלות גאוגרפית - עשויים הגנים שלהם לעבור שינויים מהירים יחסית עד כדי יצירת מין חדש.

תארו מצב של'חכמים' ימאס לחיות בין האחרים והם יחליטו לפרוש מהאחרים ולהתבודד ביבשת אנטארקטיקה. החכמה שלהם תאפשר להם לפתח אמצעי מחייה בסביבה הקפואה הזו. כבאוכלוסיות מבודדות, במשך הדורות הבאים יחולו בהם מוטציות שיביאו לשינויים נוספים, שחלקם עשויים להתאים אותם עוד יותר לסביבה החדשה הקפואה והצחיחה. לאחר דורות רבים, השינויים האלה יובילו לכך שהאנשים החכמים מאנטארטיקה כבר יהיו כל כך שונים מהמין המקורי שלנו, עד שלא יכולו להעמיד יותר צאצאים פוריים בזיווג בין שתי האוכלוסיות. הם יהיו על כן כבר מין אדם חדש.

במצב כזה יחיו במקביל שני מיני אדם - מין האדם שלנו ומין 'האדם החכם', שבין השאר מותאם לחיים בקור קיצוני. כמה זמן יחיו שני מיני האדם במקביל? הדבר תלוי אם ילחמו זה בזה בתנאי סביבה משתנים שיתנו יתרון למי מהם. למשל אם תחול התקררות של כדור הארץ וכניסה לתקופת קרח חדשה (דבר הצפוי שיקרה בשל מחזוריות באקלים כדור הארץ) - יהיה יתרון הישרדותי למין האדם החדש, שיפלוש לשטחים הקפואים החדשים, על חשבון האדם הישן.

לעומת זאת, אם תחול התחממות של כדור הארץ ויופשרו הקרחונים באנטארקטיקה, מין האדם 
'החכם פחות' יפלוש לאנטארקטיקה וינסה להשמיד את המין המקומי, כדי להשתלט על מחצבים וטכנולוגיות של המין החדש.

כלומר, במצב שקיימים שני מיני אדם, 
תנאי סביבה קיצוניים משתנים בכדור הארץ יכריעו מי משני המינים ישרוד ומי יוכחד. בכל מיקרה המין שישרוד יהיה שונה מאיתנו - חכם יותר או חכם פחות.


***

גישה אחרת טוענת את ההפך: שגם אם תהליכים אבולוציוניים של הגדלת המוח ושיפור כישוריו פעלו אך רק לפני דורות ספורים, וגם אם הושפעו מהופעת הגירסה החדשה של הגן SCKL1 - הרי שכיום, בחלק ניכר מאוכלוסיות האדם, תהליכי האבולוציה פסקו.

מדוע? על פי טענה זו, חברת השפע ומדיניות הרווחה, כמו גם אמצעים יעילים למניעת הריון, שינו באחת תהליכים אבולוציוניים באדם. לפיכך, על פי גישה זו התחזית היא שגם בעתיד הרחוק המוחות של צאצאי צאצאינו לא יהיו גדולים יותר ולא מתוחכמים יותר מאלה שלנו.

המצדדים בגישה הזו טוענים שלמעשה האבולוציה של האדם תמה. כי הבידוד הגאוגרפי של קבוצות שונות, נעלם כמעט כליל עם התפתחות אמצעי התחבורה ועם פריצת המחסומים החברתיים ששמרו בעבר על ההפרדה בין גזעים. טורפים טבעיים אינם משפיעים עוד על כללי ההישרדות. לכן מאגר הגנים האנושי מתערבב בימינו בהיקף שלא היה כמוהו בכל תולדות המין. נטען גם שכיום אנחנו בעצם מונעים ברירה טבעית באמצעות הטכנולוגיה המפותחת והרפואה. בשל כך במרבית המקומות בעולם ירדה מאוד תמותת התינוקות. וגם אנשים הלוקים בפגמים גנטיים שהיו קטלניים בעבר, הרי כיום ממשיכים לחיות ואפילו להעמיד צאצאים בעזרת התפתחות הרפואה.

עוד טוענים המצדדים בגישה זו שכמעט לכל אחד בארצות המפותחות, יש הזדמנות להגיע לגיל הפוריות ושלעניים כמו לעשירים יש סיכויים שווים להוליד ילדים. התפתחות עמידות תורשתית למחלות כמו לאיידס, עדיין עשויה להקנות יתרון הישרדותי. אבל לטענתם תרבות  ולא תורשה גנטית - היא הגורם המכריע כעת אם אנשים יחיו או ימותו. כלומר, לפי צורת מחשבה זו 
האבולוציה היום היא ממטית 
(התפתחות של רעיונות) ולא גנטית.

לעומת זאת יש הטוענים שאבולוציה גנטית מתרחשת גם כיום, אבל בכיוון ההפוך. כלומר דווקא הקידמה ומאפיינים של החיים המודרניים 
עשויים להניע לשינויים שיורידו את סיכויינו לשרוד, בתנאי סביבה משתנים בעתיד. ואפילו, להכחדתנו.



*** 


קיימת גם אפשרות סבירה שדור העתיד לא ירצה להיות מכוון על ידי האבולוציה הטבעית, אלא יכוון בעצמו את האבולוציה. בני האדם כיוונו ומכוונים את האבולוציה של מינים רבים של בעלי חיים וצמחים בשיטות הכלאות חקלאיות והנדסה גנטית. לכן לא מן הנמנע שדורות ההמשך ישאלו מדוע לחכות שהברירה הטבעית תעשה את העבודה, כאשר אנו יכולים לעשות אותה מהר יותר בעזרת הנדסה גנטית על עצמנו, באופן שיעזור לנו?

המכשול העיקרי הניצב בפני ההנדסה הגנטית בבני אדם הוא המורכבות האדירה של המטען הגנטי. כל גן אחראי, בדרך כלל, ליותר מפעולה אחת, ולכל פעולה אחראים, בדרך כלל, כמה וכמה גנים. ולכן כל שינוי בגן אחד עשוי לגרום תוצאות בלתי צפויות.

אולם, למרות המורכבות, הלחץ החברתי לשנות גנים בוא יבוא ויתכן שהוא בלתי נמנע. למשל, מהורים שירצו להבטיח לעצמם בן או בת (כבר נעשה בישראל בלחץ של הורים בעלי מספר גדול של צאצאים ממין אחד); או מהורים שירצו להקנות לילדיהם יופי, אינטליגנציה, אופי נוח או כישרונות שונים נוספים. זה עשוי להיות גם כוח מניע עצום כדי למנוע הולדת בני אדם דיכאוניים, היפראקטיביים או אלימים. לחץ חברתי דומה יופעל גם כדי להילחם בהזדקנות.

אם אמנם יתאפשר לנו ביום מן הימים לשנות את הגנים שלנו, כיצד ישפיע הדבר על האבולוציה העתידית של המין האנושי? מן הסתם במידה רבה. נניח שבעזרת הנדסה גנטית 
הורים ישנו את ילדיהם טרם לידתם לבעלי IQ ממוצע של 150 ומשך חיים ממוצע של 150 שנה - ילדים כאלה יוכלו להעמיד יותר צאצאים ולצבור יותר עושר מן האחרים. מבחינה חברתית סביר שהם יימשכו אל בני כישורים דומים. עם היבדלות כזו מרצון (גאוגרפית או חברתית) - הגנים שלהם עשויים לעבור בהמשך סידרת שינויים נוספים, עד כדי יצירת מין אדם חדש. ההחלטה אם ללכת בנתיב מלאכותי זה של יצירת אדם חדש תהיה בידי צאצאינו.

בקרוב אפרסם כאן סידרת כתבות בנושא הנדסה גנטית, טכנולוגיה ואתיקה - תחום התמחות מקצועית שלי. שווה לעקוב.

לסיום אצטט מכתבה שפורסמה בעיתון Scientific American : "אם אין מצפים לנו מוחות ענק, מה כן צפוי לנו? האם ניעשה גדולים יותר או קטנים יותר, חכמים יותר או טיפשים יותר? איך יעצבו אותנו הופעתן של מחלות חדשות והתחממות כדור הארץ? האם יקום יום אחד מין אנושי חדש? או שמא תחול האבולוציה העתידית של האנושות לא בגנים שלנו כי אם בטכנולוגיה שלנו, שתאפשר לנו לחשל את גופנו בסיליקון ובפלדה? האם איננו אלא בוני התבונה השלטת הבאה – המכונות?"


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אפשר להשאיר תגובה כאן