המין האנושי עבר ועתיד, פרק ח - אגדת החילזון המעופף אמת לאמיתה

הפרק האחרון בסדרה זו יעסוק באגדת החילזון המעופף שלמעשה אינה אגדה כלל וכלל. מה לזה ולאבולוציה של האדם? תוכלו לענות על השאלה בסיום קריאת הרשומה.

 חשבתם פעם מדוע ציפורים מחרבנות לכם לפעמים על הראש? אז ראשית חריוני ציפורים הם רכים וקלים יחסית, כי אצלם הצואה מעורבבת בשתן - לכן נקראת גם לשלשת. אין הפרדה בין שתן לצואה ביציאות כמו אצלנו. הציפור חוסכת כך במשק המים שלה על ידי שתן מרוכז בלשלשת. והציפור שצריכה להיות קלה בצורה מקסימלית לצורך התעופה, אינה אוגרת לשלשת במעי הגס כמונו, אלא ממהרת לשחרר מיד את תוצרי קו הייצור של ההפרשות שלה. אם התמזל מזלכם תקבלו את זה היישר מלמעלה על ראשכם. וכמנהג בני האדם יש רבים המאמינים באמונה טפלה שחריוני ציפורים על הראש זו ברכה משמים. ואם כן אולי כדאי שיברכו במקום הציפור ברכת "חלולים חלולים נקבים נקבים".

ומה להקדמה מגעילה או מצחיקה שכזו כדי לפאר פוסט בבלוג הזה? התשובה -אבולוציה! אבל במקרה שלנו נתמקד איך הציפורים משפיעות על האבולוציה של החלזונות. מסתבר שדרווין היה לא פחות ולא יותר אבי אגדת "החילזון המעופף".

,
בקיצור, ידוע כי האבולוציה פועלת בקלות יחסית על קבוצות קטנות ומבודדות של בני אותו מין. קבוצות כאלו רוכשות תכונות חדשות, עד שהן מתפצלות למינים שונים ונפרדים זה מזה. למשל חיות הכיס כמו הקנגרו והקוואלה התפתחו ביבשת אוסטרליה שהייתה מבודדת משאר היבשות. באותה מידה היינו מצפים שאוכלוסיות השבלולים של אירופה תהיינה שונות מאוד מבחינה גנטית מאלו שמאכלסים למשל איים בודדים ומרוחקים כמו קבוצת איים (ארכיפלג) בשם טריסטן דה קונה - השוכנת באמצע האוקיינוס האטלנטי. זה גם שמו של האי הגדול ביותר בקבוצת האיים האלה. האי הזה יוּשב מאוחר יחסית, בסוף המאה התשע עשרה וגרים בו כיום רק 270 משפחות. הוא נחשב למקום המיושב הנידח ביותר בעולם - הוא מרוחק כ-2,800 ק"מ מדרום אפריקה, ו-3,360 ק"מ מדרום אמריקה.

דרווין הבחין שלמרות שבאיים האלה שכנו מה שהוגדר בזמנו 8 מינים שונים של חלזונות, בעצם קיים ביניהם דמיון רב ביותר לחלזון אירופאי מסוים שרחוק מהם לפחות 9,000 קילומטר. מכיוון שהחלזונות האלו לא יכולים לשרוד בנדודים במים המלוחים שבאוקיאנוס, דרווין ניחש שאת הדמיון הזה ניתן להסביר רק בשתי אפשרויות:

או שהחילזון מועבר מאירופה על ידי האדם, או על ידי ציפורים. אך מפני שההתיישבות באי על ידי האדם התרחשה יחסית בתקופה מאוחרת, דרווין חשד בציפורים. ידועה התופעה שחלזונות נצמדים לרגליים של ציפורים שיכולות לשאת אותם מרחקים של אלפי קילומטרים בעת נדידתם העונתית. הציפורים נושאות את החלזונות הלוך וחזור, כך שהחומר הגנטי מהאיים ומאירופה ממשיך להתערבב ולכן לא נוצרים בעצם מיני חלזונות שונים ומופרדים. ההשערות של דרווין אושרו בבדיקות מולקולריות של דנ"א (DNA) מהשבלולים באיים ומעמיתיהם באירופה.

במחקר אחר שנערך באי האהאג'ימה שביפן, החוקרים מצאו שברים של קונכיות בלשלשת של ציפורים שעל האי. לפיכך, הם תהו אם חלזונות יכולים לשרוד מסע אווירי במעי הציפור. לפיכך הם ערכו ניסויים שבהם נתנו לציפורים לאכול חלזונות, ובדקו כמה מהן עברו בשלום את מערכת העיכול של הציפור ולצאת בחיים עם הלשלשת של הציפור. הממצאים היו שכ- 15% מן החלזונות שנבלעו הצליחו לשרוד והציפורים פלטו אותם מחדש בחלקים שונים של האי. כלומר החלזונות זכו לטיסה אווירית על ידי הציפורים. נמצאו אפילו מיקרים בהם חלזונות הזדווגו ביניהם תוך כדי טיסה כזו.

בשל הטיסות האלו של החלזונות מואט מאוד קצב האבולוציה שלהם באי, כי החומר הגנטי מתערבב כל הזמן בין השבלולים במרחבי האי. אם כך, הציפורים מאיטות את האבולוציה של השבלולים. 

כך כל עוד אנחנו ההומו ספיינס נחשף לנישואי תערובת ולערבוב גנטי, תישמר השונות . לעומת זאת אוכלוסיות אדם קטנות ומבודדות פיזית, הופכות להיות יותר ויותר הומוגניות ולכן עשויות להיות בדרך ליצירת מינ(י) אדם חדשים.