בוודאי לא אחת קרה לכל אחד מאיתנו מצב שבו אוחזים בכוס (אם או בלי משקה) ופתאום נשמטת לה הכוס כך סתם מהיד. אבל האמת היא שזה לא כך סתם - סביר שמת לנו נוירון (תא עצב במוח). אל תכנסו כעת ללחץ, המוח שלכם עדיין לא מתפרק. אבל מה שתקראו כאן בהמשך קשור בתהליכים שחלקם נורמלים , כמו התפתחות מערכת העצבים של התינוק והיכולות שלו בעתיד, וחלקם קשורים בתהליכים פתולוגיים ניווניים כמו פרקינסון ואלצהיימר.
תא עצב (נוירון)
מערכת עצבים שלנו מורכבת ממיליארדי נוירונים (תאי עצב). בעצם אנחנו נולדים עם כמות הנוירונים המקסימלית ומאז ואילך נוירונים מתנוונים ומתים במהלך כל חיינו בכמויות עצומות. מכך אנחנו למדים שאנחנו נולדים עם כמות נוירונים בעודף. במהלך השנה הראשונה לחיים נוצר החיווט בין נוירונים לרשתות עצביות, הנדרשות למילוי התפקודים הפיזיים השונים של הגוף, החשיבה והזיכרון. נוירונים שלא יוצרים חיווטים - מתנוונים ומתים (תופעה המכונה בביולוגיה 'אפופטוזיס' - מוות מכוון. התאבדות תאים מכוונת הוא תהליך נפוץ מאוד בטבע. לנושא תוקדש כאן רשומה מאלפת נפרדת.
סיפוק גירויים מתאימים לתינוק, במיוחד בחודשי ההתפתחות הראשונים, נחוצים ליצירת החיווטים הנחוצים לחיים.
אז הי, לכל הלועגים לאלו שלוקחים את התינוקות שלהם לג'ימבורי, מדברים אליהם כאל מבוגרים, מקריאים סיפורים ומשמיעים מוסיקה קלאסית - דעו שנוצרים כאן חיווטים!
רבים אינם יודעים כמה קריטי החינוך והפיתוח המחשבתי במיוחד בשתיים-שלוש שנות החיים הראשונות.
רשת נוירונים - חיווט עצבי
כאמור, הנוירונים שאינם משתתפים ביצירת הרשתות העצביות, מתנוונים. כמות הנוירונים המתנוונים ומתים בשנת החיים הראשונה עצומה. יש סיבות נוספות לכך שנוירונים מתים ואזכיר מעט מהם בהמשך. ובעצם במשך כל חיינו אנחנו ממשיכים לאבד נוירונים שמתנוונים ומתים . רעידת יד, כוס או כלי נשמט, שיכחה של מילה תוך כדי משפט - עשויים להיות התוצאה של נוירון מסויים שמת ברשת העצבית במוח.
כל המחלות הניווניות העצביות כמו אלצהיימר, ניוון שרירים, פרקינסון וקבוצה גדולה נוספת של מחלות (חלקן תורשתיות) - נובעות מניוון ומוות מסיבי מצטבר של נוירונים. על המחלות התורשתיות במערכת העצבים תוקדש רשומה נפרדת.
מחלת הפרקינסון למשל נגרמת כתוצאה מניוון ומוות של נוירונים באזור קטן במוח שצבעו שחור (בעל פיגמנטציה כהה). אזור זה מכונה בשפה מדעית סָבּסְטָנְציָה ניגְרָה. הנוירונים באזור זה מתנוונים ומתים במהלך כל החיים. אבל גורמים סביבתיים עשויים לדרבן ולהאיץ מוות של נוירונים באזור זה. למשל, חשיפה לחומרי הדברה וחומרים כימיים אחרים (כמו פסטצידים - שהם חומרים קוטלי עשבים שנעשה בהם שימוש בשדות ירק ופרי) יכולה להאיץ מוות של הנוירונים באזור זה. גם תהליכי זיקנה טבעיים (או גנטיים) שונים עשויים להאיץ מוות של נוירונים אלה. בתחילה הם הולכים ומתים ועדיין אין סימני מחלה, כל עוד שנותרים בחיים שמונים אלף נוירונים באזור זה במוח. ברגע שמת תא אחד נוסף - מתחילים סימני המחלה (תחושת קשיחות שרירים, קושי בהתחלת תנועה, רעד ועוד). כלומר, יש סף מינימלי של מספר נוירונים הדרוש לפעילות עצבית תקינה. מתחת למספר סף זה, מתחילים סימני המחלה הניוונית שהולכת ומתקדמת עם המשך ניוון ומוות של נוירונים נוספים.
שתיית קפה בכמות מסויימת עשויה לעכב התפתחות מחלת פרקינסון (ראה הרשומה מנפלאות הקפה). ידועה גם הסטטיסטיקה שמעשנים חולים פחות באופן משמעותי במחלת הפרקינסון לעומת לא מעשנים. זוהי למעשה המחלה היחידה שלעישון יש אפקט מגן. אבל ממש לא כדאי להתחיל לעשן מסיבה זו, כי נזקי העישון רבים בהרבה ומסוכנים.
אז אם כך סתם ללא סיבה נופל לך משהו מהידיים, רעד רגעי ביד או רגל, בילבול או דיסאוריינטציה רגעיים, שיכחה של מילה (וזה בד"כ שם עצם ולא פועל) - בכל אלה סביר שמשהו מת לך במוח. עכשיו אנחנו יודעים ששמו נוירון. אבל מדוע, המצב הזה רגעי ובדרך כלל חולף? הסיבה לכך היא שיש לנו רזרבות של נוירונים ברשתות העצביות, עם יכולת יצירה של חיווטים אלטרנטיביים בין נוירונים שמחליפים/עוקפים את הנוירונים המתים.
אבל זכרו, שאלו תהליכים טבעיים העשויים להתגבר כתוצאה מחשיפה לכימיקלים ורעלים, תזונה לא מאוזנת, תהליכים ניווניים של זיקנה או אחרים.
כן, כל אלו העושים מגופם שפני נסיון, אלו שעושים דיאטות אופנתיות בלתי מאוזנות - עשויים לחשוף גם את מוחם להאצה של תהליכי ניוון עצביים. דוגמה אופיינית היא מחסור בויטמין B12, הפוגע במערכת העצבים ובמוח באופן בלתי הפיך. גם מחסור בסידן. צמחוניים/טבעוניים - לתשומת לבכם אם התזונה שלכם אינה מאוזנת!
יש לך כולסטרול גבוה, טריגליצרידים, סוכר - גם הקוגניציה שלך בסיכון רציני.
ידוע לכולנו על כמות החומרים הכימיים המוכנסת לחלק ניכר מהמזון התעשייתי והחטיפים שאנחנו צורכים. גרוע מכך הוא שרבים מאכילים את הילדים שלהם בזבל הזה.
בשל העליה בצריכה של מוצרי מזון תעשייתיים, מומחים צופים שהילדים שלנו יחיו פחות מאיתנו. אבל לא מדובר רק בקיצור משך חייהם אלא באיכות חייהם. דמיינו לעצמכם אתכם באים בימים וזוכים לראות את ילדיכם הסנילים, רועדי הידיים ומזריקי אינסולין. ושלא נדבר על מה שרבים מכנים בטפשות 'מחלה קשה' במקום לקרוא לילד בשמו - ס ר ט ן.
מה ניתן לעשות כנגד ניוון מוחי (כולל אלצהיימר ושטיון)?
את הגנטיקה לא ניתן לשנות, אבל אפשר לשמור על תזונה נכונה ואורח חיים בריא. משום שפעילות עצבית נמרצת חשובה בשמירה של החיווטים העצביים - לשמירה על כושר גופני ומנטלי יש חשיבות רבה גם על שימור המערכת העצבית. מסתבר שאנשי אקדמיה חולים הרבה פחות באלצהיימר משאר האוכלוסיה. ולכן עבור כל אלה שאינם עוסקים בפעילות מחשבתית אקדמית אינטנסיבית - לפעילות חשיבתית נמרצת (כמו פתרון תשבצים, סודוקו ופעילויות אחרות הדורשות חשיבה) יש אפקט הגנתי משמעותי בפני אלצהיימר ומחלות שטיון (דמנציה) אחרות.
ולכן אולי במקום לבהות שעות ארוכות במסך הטלוויזיה בכל הריאליטי ותוכניות הבישול ולנשנש חטיפים, כדאי להפעיל קצת באמת את גלגלי המוח במשהו יותר רציני. זכרו - את האובד אין להשיב.
ואם זה עדיין לא משכנע, צפו בסרטון הקצר הבא:
מדוע כדאי לפנות לאבחנה רפואית בהקדם האפשרי? כי כיום יש תרופה כנגד אלצהיימר במדבקות. מדבקה יומית שמדביקים לגופו של החולה. אם טיפול זה ניתן בתחילת תהליך האלצהיימר - המחלה מעוכבת מאוד הן בהופעתה והן בחריפותה. מאוחר יותר, למדבקות האלה אפקט אפסי.
* הסדרה מיסטיקה, על טבעי, מטפיזיקה ומדע תחודש ופרקים נוספים יתפרסמו כאן החל מהשבוע הבא .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן