מה עושים עם מוצרי מזון במקרר שנקנו למטרה מסוימת אבל השתנו התוכניות?
במקרר מצאתי ארבעה גביעי יוגורט עיזים, גוש גבינת פטה פיראוס כבשים, חצי גביע של גבינת עיזים למריחה ושארית גוש גבינת קשקבל (גם היא מחלב צאן).
הבת אוכלת רק מוצרי חלב צאן. אמנם מדובר כאן ברגישות למוצרי חלב פרה, אבל מוצרי חלב צאן - עיזים וכבשים - מומלצים לכולם. העיכול של מוצרי חלב עיזים קל הרבה יותר למערכת העיכול. פי-6 מהיר יותר. החסרון היחיד הוא שמוצרי חלב צאן יקרים יותר. בכל זאת לעומת עז, פרה ישראלית אחת יכולה להניב עד חמשת אלפים ליטר חלב לשנה. כן , באופן משמעותי יותר מתנובת החלב של כל שאר פרות העולם. גאווה לחקלאות הישראלית ולהשבחה הגנטית.
אז לאחר שההתוכניות המקוריות של הבת זוג השתנו, נחה עלי המוזה (כי אני אוהב לבשל רק כשנחה עלי המוזה, בניגוד לבת זוג שנאלצת לבשל בכל סופי השבוע, אם בא לה או גם אם קצת פחות בא לה). וכשנחה עלי המוזה, אני מנצל את המזון המצוי באותו הרגע במטבח. אני בודק מה יש ומקדיח אילתור. אני לא איש של בישול ממתכונים. בישול בשבילי זה כמו ביוכימיה. אותו הרגש כשרוקחים ניסוי במעבדה. האמת שמישהו צריך לבדוק פעם את המיתוס שהביוכימאים יודעים גם לבשל.
כשאני מבשל, בדרך כלל אוהבים את התוצאה ומבקשים את המתכון. אך אבוי, אני לא רושם כלל וכלל את המתכונים של מה שאני מכין. בפעם הבאה יצא קצת אחרת, כמו ציור, לא פחות טוב. ככה אני אוהב. לחדש בכל פעם, כאשר אורך חיי המתכון המקורי, כאורך חיי הזיכרון.
אבל, את המתכון הבא רשמתי, כי הבטחתי ביום העצמאות להביא אותו כאן לפניכם בשבועות. חשוב להבהיר שאפשר בהחלט לאלתר ולשנות בהתאם לחומרים המצויים בבית. אפשר להחליף למשל את מוצרי חלב הצאן למוצרים מחלב פרה. אפשר להחליף יוגורט באשל. את גבינת הפטה אפשר לחליף בגבינה בולגרית או צפתית. את הקשקבל אפשר להחליף בגבינת פרמז'ן או בגבינת רוקפור.
אבל על ארבעה עקרונות חשוב לשמור כשמדובר במאפים:
העיקרון הראשון הוא שמירה על היחסים בין הנוזלים לבין הקמחים ושאר המוצקים. שאר העקרונות הם שלי וקשורים לענייני בריאות.
העיקרון השני - שימוש בקמחים מלאים (חיטה, שיפון, שעורה) במקום קמח חיטה לבן. יש שאינם מתלהבים ממאפי קמחים מלאים. אבל אני חושב שאפשר לאפות דברים נפלאים מהקמחים האלה. אפילו פסטה שעולה על זו מהקמח הרגיל. אבל מי שמכור לקמח החיטה הלבן - גם החלפה של מחצית או שליש ממנו בקמח מלא עדיפה מבחינה בריאותית, ומרקם המאפה יהיה קרוב יותר לזה של קמח לבן.
העיקרון השלישי - מרגרינה וחמאה מחוץ לתחום. השומן הטבעי שבמוצרים דלי שומן (5% ) מספיק. אם יש צורך אפשר להוסיף שמן בריא כמו קנולה (כן. שמן קנולה הוא שמן בריא ולא 'שמן מכונות' כפי שהוציאו דיבתו רעה. אין שום דבר נכון בזה - ראה כאן). במתכון שיובא בהמשך יש למשל שימוש גם בגבינת פטה 16% שומן, אך כששאר הגבינות והיוגורט מכילים 5% שומן - סך הכול אחוזי השומן במאפה אינם גבוהים ומגיעים לכל היותר ל-9% שומן. כמות צנועה למדי למאפה גבינות.
העיקרון הרביעי - למעט ככל האפשר בשימוש במלח. הנתרן מעבר למעט ההכרחי לגוף, רע מאוד לבריאות. על הוויתור בהוספת מלח ניתן לפצות ובהצלחה בשימוש בבצל, שום, ועשבי תיבול. בביתי אני מגדל ערוגות צמחי תבלין למיניהם ברוחב לב: בזיליקום, מרווה, אזוב (זעתר), תימין, רוזמרין, פטרוזיליה מסולסלת, שמיר, מנטה, נענע, עשב לימוני, גרניום לימוני, מליסה, זוטא לבנה, ואפילו עלי צמח כובע הנזיר מקנים טעם חרדלי מעודן למזון. נא לא להגזים בעלי כובע הנזיר. עודף עשוי לגרום לבחילה. טוב, ויש עוד עשבי תיבול - אבל הפרנציפ מובן, אין צורך להמשיך ולפרט כאן. עשב התיבול היחיד שאצלי מחוץ לתחום הוא כוסברה, ששמה בעברית גד השדה. אני שונא את הטעם של הכוסברה. אפילו עלה קטן אחד במנה - אני אזרוק אותה.
במקרה של מאפה הגבינות שיתואר בהמשך, יש די והותר מלח (נתרן) שמצוי כבר במרבית הגבינות. גם התוספת של גבינת הפטה והקשקבל מספיקה די והותר, ולכן אין צורך להוסיף מלח למאפה.
אז לאחר ההקדמה הזו, הרי המתכון:
חומרים
(כאמור אפשר להחליף את כל מוצרי גבינות הצאן בגבינות חלב פרה, אך המאפים ממוצרי חלב צאן טעימים יותר לחכי ובוודאי בריאים וקלים יותר לעיכול)
500 גרם יוגורט עיזים 5% שומן (4 גביעים של 125 גרם)
2/3 גביע גבינת עיזים למריחה 5% שומן (160 גרם)
250 גרם גבינת פטה עיזים 16% שומן (פיראוס)
50 גרם גבינת קשקבל (מחלב כבשים)
2 כפות גדושות קמח חיטה מלא (100%)
2 כפות גדושות קמח שיפון מלא (100%)
(ראה עיקרון 2 למעלה, לגבי אפשרויות תחליפי קמחים)
2 ביצים.
לבלילת המאפה אפשר גם להוסיף (אופציונאלי):
מוסיף למאפה טעם מרענן.
2 בצלים ירוקים קצוצים דק
2 כפות עלי שמיר קצוצים דק
אופן ההכנה
1. מגרדים בפומפיה לתוך קערה את גבינת הקשקבל וגבינת הפטה (את הפטה ניתן גם למעוך היטב בעזרת מזלג או מועך פּירֶה. קצת יותר עבודה, אבל אני מעדיף את המרקם על זה המתקבל בשימוש בבלנדר/מיקסר חשמלי).
2. מוסיפים לקערה את היוגורט והגבינה למריחה ובוחשים עד לקבלת מרקם הומוגני (אחיד).
3. מוסיפים את הקמחים ובוחשים היטב. מתקבלת בלילה בעלת מרקם בצקי מעט, מוצק למחצה.
4. מוסיפים את שתי הביצים ובוחשים היטב לקבלת בלילה בעלת מרקם הומוגני. למי שמעוניין אפשר להוסיף כאן את הבצל הירוק והשמיר הקצוצים.
5. משמנים קלות תבנית מלבנית בינונית (בגודל שנכנס לאובן טוסטר) בשמן קנולה ויוצקים לתוכה את הבלילה.
6. מכניסים לאפיה בתנור שחומם מראש ל- 200 מעלות ואופים למשך כ-45 עד שפני המאפה מזהיבים ומשחימים מעט (יש לבדוק עם קיסם עץ או מזלג שהמאפה מוכן ולא נותרת עליהם שארית מהמאפה).
משאירים את המאפה בחום התנור ל 5-10 דקות נוספות, לאחר כיבויו ולהגיש.
7. אפשר לכסות את תבנית המאפה בנייר אלומיניום ולשמור במקרר להגשה למחרת. לפני ההגשה יש לחמם מעט בתנור או במיקרוגל.
הכמות המתקבלת - 12 מנות כאלה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן