הומאז' להייקו ולבן שמסייר בימים אלה ביפן, ובסיום קולאז'ים שהכנתי מדגימה של תמונות ששלח.
אנ'לא יפני / קנקן
לא אוכל סוּשִׁי חַי-נָא
לא וסָאבִּי גם
חזרת אדומה - עדיף.
*
לא קורא מלמעלה למטה
הַיְקו-לא בַּסְּצֶנַרְיוֹ שלי
אני לא מבין.
*
אנ´לא מבין יפנים
כְּשֶׁכֵּן זה אולי
ואולי - זה לא!
*
אנ´לא אוכל עם מקלות
מקלות הן קביים
אורז - עומס גליקֶמי רם.
* בהתמחות בארה"ב עבדתי עם יפנים רבים. ארבע שנים ולא הצלחתי להבין לגמרי אותם, וכנראה הם גם לא אותנו - למרות שנורא נורא ניסו. ואין הכוונה לשפה עצמה.
לעומת זאת, עם הסינים והקוראנים, לאחר שמתגברים על המבטא - אין בעיה, חוץ מזה שהסינים תמיד צועקים כשמדברים סינית. זה נשמע כאילו הם כל הזמן רבים.
אולי אכתוב פעם פוסט על חוויותי עם ערב העמים שם בגולה. כן, וגם על המון הישראלים שלנו שם.
 |
| טוקיו - עיר ללא הפסקה |
 |
| עיר של תרבות |
 |
| תרבות הסומו |
 |
| ותרבות האוכל גם (אל תשאלו אותי מה זה) |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן