יום חמישי, 21 בספטמבר 2017

סינסתזיה, קונספירצית השחר העולה והמוזיקה של החיים


מי אינו מכיר את ממרח השוקולד האייקוני השחר העולה? עוד מוצר שאליו סוגדים למתוק המוני בית ישראל לשנה החדשה. ולמרות זאת המוצר הזה הוא לא בדיוק כוס התה שלי. 

ראשית משום שזה אינו בדיוק ממרח שוקולד. אמנם לשוקולד 70% מוצקי קקאו לפחות עצמו אמנם  יש כמה סגולות המיטיבות עם הבריאות, במינון הנכון. אבל השחר העולה הוא ממרח בטעם שוקולד. וכשמציינים על משהו 'בטעם', זה אומר שמאחורי הטעם לא עומד הדבר האמיתי, אלא מעין זיוף תעשייתי. 

שנית אני לא אוכל פחמימה עם פחמימה. כלומר לא מורח ממרחי שוקולד או ריבות על לחם או פיתה. גם אף פעם לא שלחתי את הילדים שלי לבית הספר עם כריכי ממרחי שוקולד או ריבות. 
מי שעושה את זה למעשה כאילו שונא את הילדים שלו. נו טוב, גם חוסר ידיעה לכאורה הפוגעת בילדים זה פשע, ובמיוחד שלרוב הדבר נובע מעצלות הורים הכרוכה בהכנת כריכים בריאים לילד. 
מדוע זה כל כך רע - אינו נושא הרשומה. אבל אומר בקיצור שכריכי ממרחי 'פצצות סוכר' על לחם שהוא בעצמו פחמימה בעיקרו (ועוד גרוע מכך על מצה בפסח) - הם בעלי עומס גליקמי אסטרונומי. שזה הן רע לבריאות (למשל התפתחות סוכרת מוקדמת גם בצעירים) והן מביא דווקא לירידה מהירה ברמת הסוכר בדם כתגובה של הגוף לפצצת סוכר. וזה מביא לילד (וגם למבוגר) לרעב מוקדם ולצורך לאכול עוד ועוד מתוק, וגם - לירידה ברמת הריכוז והקשב. אז זה מה שהילד צריך ללימודים בבית הספר?

אבל כל האמור בהקדמה הזו אינו כאמור נושא הרשומה. אלא התייחסות לאירוע הקונספירציה של השחר העולה. הורים לילדים קטנים בוודאי יודעים שחברת השחר העולה הוציאה מהדורה של ממרח בטעם שוקולד בסידרת המיניונים:



ובעקבות, מטר של תלונות החל להגיע לחברת השחר העולה מהציבור. תלונות על טעם בננה בממרח השוקולד, והמתלוננים מבקשים: "אנא החזירו את הטעם הרגיל לסידרת המיניונים - לא אוהבים טעם של בננה".

אז האם באמת השחר העולה שינו את המתכון והחלו ליצר ממרח בטעם שוקולד ובננה?


התשובה לשאלה היא שהממרח בסדרת המיניונים הוא בעצם אותו הממרח כמו הממרח הקלאסי. והממרח בסדרת המיניונים מיוצר באותו קו יצור כמו זה שבאריזת השחר העולה הקלאסי המקורי. 
אז מדוע כל כך הרבה מתלוננים שלממרח של המיניונים יש טעם בננה? מיד נבין שמדובר כאן בסוג של סינסתזיה. אבל הבה נמשיך לפני שנדון במדע שמאחורי התופעה ההזויה הזו של התלונות.

לא לחינם טבוע מטבע הלשון "אוכלים עם העיניים". למעשה אם רוצים שהילד (כמו המבוגר) יאכל בחשק רב יותר את ארוחתו, יש להגיש לו את הארוחה בצלחת אדומה. אם רוצים שיאכל פחות - אזי יש להגיש את אותה הארוחה בצלחת כחולה. נשמע הזוי נכון? אז לא - מוצרי מזון צבועים בצבע מאכל אדום (שהוא עצמו חסר טעם) מתוקים יותר. כמובן שלא באמת, רק המוח חושב ככה. 
אדום הוא צבע 'חם' והכחול הוא צבע 'קר'. לא סתם לפלסטיק של בקבוקי המים המינרלים יש צבע כחול. 

ואם נפרק את מה שנאמר לגורמים, הרי שמדובר כאן במה שנקרא בשפת העם "בלבול חושים" מכוון. או לעיתים לא מכוון - כמו במקרה של סדרת המיניונים. מסתבר בשל הצבע הצהוב של המיניונים באריזה, אנשים חשו בטעם בננה בממרח. ולמעשה? כאמור, לא היה ולא נברא. אבל יש אנשים שנשבעים שהם חשים בטעם לוואי של בננה בממרח שלהם. והם נכנסים ללחץ שהכניסו להם לממרח צבעי מאכל וחומרי טעם מלאכותיים. כאילו שהממרח הקלאסי המקורי אינו מכיל חומרי E ואחרים - שהם בעצם שמות קוד לחומרי צבע מאכל, חומרי טעם ומשפרי טעם כימיים וחומרים משמרים.

גם את מעמד הר סיני מתאר המקרא כבלבול חושים של הקהל: 
"וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק" (שמות כ' יד).
כיצד אפשר לראות קולות כמו קול שופר בהינף אחד עם לפידים ועשן?


במדע ידוע גם כי קיים מיעוט שמוחם מעבד את 'קלט החושים' בצורה שונה מן הרוב. התופעה הזו של עיבוד חושי שונה של המוח - מכונה בשפה מקצועית  סינסתזיה. תופעה זו תועדה בפרוטרוט כבר ב- 1880 על ידי סר פרנסיס גלטון - אחיינו של צ'ארלס דרווין - שערך מספר ניסויים על אנשים סינסתזים. אלה אנשים בהם תופעת הסינסתזיה בולטת ועקבית בהרבה מאשר אצל מרבית האוכלוסייה. 'הלוקים' בסינסתזיה רואים למשל אותיות, ספרות וצלילים כצבעים, או מזהים מילים מסויימות כריחות או טעמים. 



מדוע אני מציין 'לוקים' בסינסתזיה במרכאות? ראשית משום שלא ניתן להגדיר את התופעה כליקוי, אלא כפי שנראה מיד, אולי דווקא כמתת. שנית, בכל אחד מאיתנו קיימת מידה מסוימת של סינסתזיה, אם כי לא עקבית וקיצונית כמו ראיית כל אות או מספר בצבע אחר. אלה שחשים טעם בננה בממרחי השוקולד של המיניונים הם למעשה סינסתזים.

הסינסתזיה נובעת מגורמים ביולוגיים משלושה סוגים:

הגורם הראשון מכונה סינסתזיה נרכשת כתוצאה מפגיעה מוחית עקב תאונות או מחלה. הפגיעה המוחית היא זו שמעוררת סינסתזיה. אך במקרים אלה מתקבלים אצל אנשים אלה גירויים בסיסיים (צבע, צליל, ריח או טעם), חסרי משמעות סמנטית.

הגורם השני הוא מה שמכונה סינסתזיה כימית - סינסתזיה הנגרמת כתוצאה משימוש בסמים פסיכודליים (מעוררי הזיות) כגון LSD. גם כאן, הסינסתזיה אינה כנראה בעלת משמעות סמנטית.

הסוג השלישי מכונה סינסתזיה התפתחותית - אצל אנשים נורמלים, החווים סינסתזיה מגיל צעיר בצורה עקבית. הסיבות לכך הן כנראה גנטיות, ועוברות בתורשה. אנשים אלה רואים סיפרה מסוימת או אות מסוימת בצבע מסוים (יש כאלה שרואים כל סיפרה בצבע אחר, לכן שיטת חישוב החשבון שלהם שונה משל רובנו). יש כאלה ששומעים צליל/תו מוסיקלי מסוים כאשר רואים אות או סיפרה מסויימת. יש גם אנשים מסוימים שמילים מסוימות מעוררות בהם תחושות טעם או ריח. למשל בשמעם או בקוראם את המילה 'בית' יחושו טעם/ריח של נקניקיה.

כך רואה את המוזיקה נגן פסנתר סינסתזי:


https://www.youtube.com/watch?v=PmQNMi695so

הסינסתזיה היא למעשה צורה של קליטה חושית דפוסית-תבניתית, כפי שכבר דנתי בעבר בשלושת הרשומות הבאות והמומלצות לקריאה, למי שעדיין לא עשה זאת:

התדמית שבתבנית

התבנית שבתדמית תשובה לשאלון

פחד קמאי

קיימת השערה מעניינת שלאנשים סינסתזיים יש יתרון אבולוציוני בהבנת טקסטים וראיית חוקיות במילים ומשפטים ולכן התפיסה שלהם למעשה גבוהה יותר משל האחרים. יתכן ואלה האנשים אשר מביאים לפריצות דרך משמעותיות למין האנושי, יותר מהשאר. בשל הסינסתזיה רבים מהם חושבים כפי שנאמר מחוץ לקופסה. 

וכדי שלא לדבר על כך רק באופן תאורטי, אני רוצה להדגים לקורא כיצד סינסתזיה מלאכותית נרתמת לעזרת המדע לפיענוח צפונות החיים. 


כידוע רצפי הדנ"א (DNA) מורכבים מצירופי ארבע 'אותיות' ביוכימיות - A C G T . כל החלבונים הנוצרים מקידוד זה בדנ"א  - מורכבים למעשה מצירופים של  22 אותיות, שכל אחת מהן היא בעצם אבן בנין המכונה חומצה אמינית.

עוד בשנות השמונים במאה הקודמת הזנתי את רצפי הדנ"א ורצפי החלבונים שעבדנו עליהם לאלגוריתם מחשב, שבין השאר תרגם כל 'אות' בדנ"א או בחלבון לתו מוזיקלי משלה. וכשמאזינים למוזיקה של הרצפים, מתקבלת 'שירת החיים'. ולמי שיש שמיעה מוזיקלית - יכול לזהות בהאזנה מוטיבים חוזרים. כמו מעין 'פזמונים' מוזיקליים של שיר. כלומר, לזהות רצפים חוזרים בדנ"א או בחלבון - שיש להם משמעות ביולוגית. למשל משמעות של רצפים חוזרים המעורבים בבקרה של תהליכים ביולוגיים בתאי הגוף ולסינכרוניזציה ביניהם. כשנתתי לרצפים להתנגן, עצמתי עיניים ובמהרה הפלא ופלא - ניתן היה לזהות ברצפי הדנ"א והחלבון מוטיבים מוזיקליים חוזרים.

כלומר בעזרת הסינסתזיה המלאכותית של תרגום רצפי אותיות ביולוגיים למוזיקה ניתן לגלות את מה שלא ניתן או קשה מאוד לזהות בקריאת הרצפים עצמם בעין. הנה הדגמה מרתקת בקליפ הבא:


עם התקדמות המדע ומדעי המחשב, פותחו אלגוריתמים מורכבים שמשלבים בין 'מוזיקת' החלבונים לבין המבנה המרחבי שלהם. מהם מתקבלת אינפורמציה חשובה מאין כמוה, לקשר בין המבנה לתפקיד החלבונים. מרתק לראות ולהאזין לכך בקליפ הקצר הזה, תהנו:


האין זו דוגמה מופלאה למה שיכולה סינסתזיה לגלות?
ומה יכולה סינסתזיה להעניק למי שהתברך בה באופן טבעי?
חומר למחשבה!


ולסיום אני רוצה לאחל לקוראים שנה טובה וחג שמח
ולא להשתולל עם המתוקים. 
לא רוצה להעיב על שמחת החג, אבל הצפי בעשרים השנה הקרובות - שליש מאוכלוסית ישראל יהיו חולי סוכרת (אחד משלושה)! 
וכבר ישראל וארה"ב מובילות בעולם כשיאניות בעליה במקרי הסוכרת לשנה. 
והרי כעת הקורא יודע שהרעיון כי השנה הבאה לטובה תהיה מתוקה בשל אכילת מתוקים בראש השנה - הוא בעצם ענין של סינסתזיה. כמו ההרגל המגונה לתת לילד בוכה משהו מתוק לאכול, כדי שירגע.
תאמרו מנהג מסורת של ראש השנה, אבל תגידו - באיזה חג במסורת היהודית אין את המתוק שלו?


אין תגובות:

פרסום תגובה

אפשר להשאיר תגובה כאן